בסופו של יום, אפשר לומר שגדי איזנקוט רוצה להיות ראש הממשלה שיחליף את בנימין נתניהו ויחולל מהפך שלטוני היסטורי.
איזנקוט הגיע להכרה הזו לאורך השנתיים וחצי האחרונות שבהן הכיר את המערכת הפוליטית לא רע, למד את מנהיגי האופוזיציה וגם את תהליכי קבלת ההחלטות בממשלת נתניהו, שבה היה שותף במשך כחצי שנה מתחילת המלחמה.
איזנקוט הצטרף למחנה הממלכתי בהובלת בני גנץ לפני שלוש שנים, אבל לאורך הזמן – אחרי מה שאוהבים לקרוא בסביבתו "בחינה והתבוננות" – הוא הגיע למסקנה שגנץ לא יכול להביא למהפך השלטוני המיוחל. נקודת השבר מבחינתו הייתה הפרישה של גדעון סער והצטרפותו לממשלת נתניהו בחודש מרץ האחרון. איזנקוט האשים את גנץ במחדל הזה.
לאורך הזמן – אחרי מה שאוהבים לקרוא בסביבתו "בחינה והתבוננות" – הוא הגיע למסקנה שגנץ לא יכול להביא למהפך השלטוני המיוחל. נקודת השבר מבחינתו הייתה הפרישה של גדעון סער
"רציתי לחבר גוש מפלגות גדול כמו שעשה בשעתו אריאל שרון שהקים את הליכוד אחרי איחוד של חירות והליברלים ומפלגות אחרות. ראיתי כבר את הימין והמרכז הולכים ביחד, אבל אז סער פרש. זה כישלון גדול של גנץ שגרם לי אכזבה עצומה", אמר איזנקוט למקורביו.
איזנקוט עוד ביקש להשתלט על המחנה הממלכתי בדרכים דמוקרטיות, באמצעות מפקד ובחירות חופשיות אבל גנץ וחבריו שמו ברקס. אפשר להבין אותם. פתיחה של המפלגה למפקדים המוניים ולא מבוקרים היא לפעמים תהליך מסוכן ומושחת, שיכול לפרק מפלגות בתחילת הדרך.
מעבר לזה, איזנקוט הבין בסוף כי המכולת הזו, המחנה הממלכתי, רשומה בטאבו על שמם של גנץ, חילי טרופר, אלון שוסטר והמייסדים האחרים, והם לא יעבירו בעלות כל כך מהר. הוא חישב מסלול מחדש והחליט לצאת החוצה ולנסות דרכים אחרות כדי להוביל את מחנה המרכז.
איזנקוט הבין בסוף כי המחנה הממלכתי רשומה בטאבו על שמם של גנץ, טרופר, שוסטר והמייסדים האחרים, והם לא יעבירו בעלות כל כך מהר. הוא חישב מסלול מחדש והחליט לצאת החוצה ולנסות דרכים אחרות
איזנקוט מערבב את הקלפים שוב ומקווה לשלוף את הג'וקר. במסיבת עיתונאים אמש הוא חזר ודיבר על איחוד מפלגות ציוניות ודמוקרטיות (איזנקוט דורש פריימריז גם במפלגות הללו וזה מעניין), יצירת גוש שיציע מנהיגות אלטרנטיבית, ראויה ומאחדת.
תרגום: איזנקוט מקווה לאחד את המפלגות של נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד כדי שימסרו לו את המנהיגות האלטרנטיבית הראויה שיכולה להביס את נתניהו בקלפי. בדיוק כמו המתכון שרקח אריאל שרון בימין לפני בחירות 1973.
לאיזנקוט אין עדיין תוכנית פעולה מגובשת. הוא מדבר עם כולם, אבל קשה לראות איך מנהיגי המפלגות באופוזיציה מוותרים על הבכורה שלהם בזה אחר זה ומעבירים אותה לידיו של איזנקוט – אלא אם כן הוא יוכיח שרק הוא יכול להוביל לזעזוע פוליטי ולעידן חדש אחרי כל מה שעברנו. בשלב זה איזנקוט לא מקים מפלגה ומקווה שהסקרים ישכנעו את השותפים להעמיד אותו בראש הגוש.
איזנקוט לא רואה את יאיר גולן והדמוקרטים שותפים ברשימה המשותפת שהוא מתכנן. הנחת העבודה היא שבנט וגולן לא ירוצו לעולם תחת באנר אחד.
אגב, איזנקוט לא רואה את יאיר גולן והדמוקרטים שותפים ברשימה המשותפת שהוא מתכנן. הנחת העבודה היא שבנט וגולן לא ירוצו לעולם תחת באנר אחד. לעומת זאת, מתן כהנא – שפרש מהמחנה הממלכתי ומהכנסת יחד עם איזנקוט – עובד ללא לאות כדי לאחד בין בנט ואיזנקוט, כדי שירוצו תחת פתק אחד בבחירות הבאות.
לשורת המשימות הללו מביא איזנקוט יושרה אישית, דיבור כנה, דף ציבורי חף מטעויות קשות, אמפתיה גדולה מאוד שבה הוא זוכה בעם אחרי נפילת בנו גל בעזה, אבל גם נקודות חולשה, כריזמה בינונית וחוסר ניסיון פוליטי ויכולת לסחוף המונים כפי שצריך לפעמים במדינה הזו.
בינתיים זה כבר הולך קשה. בסקרים של אתמול איזנקוט מקבל 8-7 מנדטים אם יקים מפלגה משל עצמו, וזה יפה. איזנקוט גם מזניק קדימה מפלגות שאליהן הוא יצטרף, כמו זו של נפתלי בנט או של יאיר לפיד. אבל איזנקוט לא חודר לגוש הימין ולא מביא משם מנדטים. רעידת האדמה היא רק במדינת הרל"ב.
זה חשוב, וטוב שיש טלטלה פוליטית לפעמים שמעוררת עניין רב, אבל התוצאה היחידה שחשובה היא היכולת להעביר קולות, להשיג גוש גדול יותר ולהשתלט על נקודת הציר הפוליטית הידועה.
זהו אתגר קשה ביותר. היחידי שהצליח להעביר קולות מהימין לשמאל – וגם זה בקושי רב – היה יצחק רבין, שהוביל את מפלגת העבודה בבחירות 1992 וזכה ב-44 מנדטים.
בסקרים שפורסמו אתמול בכל הערוצים וגם בזמן ישראל עולה כי איזנקוט מכסח קולות כמעט מכל המפלגות בגוש שלו, בעיקר מכחול-לבן בראשות גנץ, שמתקרבת לאחוז החסימה.
גנץ הוא הדמות הטראגית במחזה התעתועים שאנחנו רואים מול עינינו. אחרי ה-7 באוקטובר זינק גנץ בסקרים ל-40 מנדטים והיה ברור שהוא האיש שיחליף את נתניהו. היום הוא עומד בראש מפלגה מרוסקת
גנץ הוא הדמות הטראגית במחזה התעתועים שאנחנו רואים מול עינינו. אחרי ה-7 באוקטובר זינק גנץ בסקרים ל-40 מנדטים והיה ברור שהוא האיש שיחליף את נתניהו. היום הוא עומד בראש מפלגה מרוסקת, הרבה בגלל טעויות פוליטיות וניהוליות שביצע וחוסר יכולת לעמוד במילה. סיפור עצוב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו