JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עמיד זאהר: האם הערבים יכולים להיות דמוקרטים? | זמן ישראל

האם הערבים יכולים להיות דמוקרטים?

ציור של פיליפ פולץ מהמאה ה-19: נאום בפני הסנאט באתונה (צילום: Philipp Foltz, אוסף ה- rijksmuseum, ויקיפדיה)
Philipp Foltz, אוסף ה- rijksmuseum, ויקיפדיה
ציור של פיליפ פולץ מהמאה ה-19: נאום בפני הסנאט באתונה

יותר משבעה עשורים מתקיימות בחירות סדירות לרשויות המקומיות ביישובים הערביים בישראל. שיעור ההצבעה גבוה, ההתלהבות גדולה ולעיתים סוערת. לכאורה – סיפור הצלחה דמוקרטי. בפועל? לא בהכרח.

המקרה של הבחירות לרשויות המקומיות בקרב החברה הערבית בישראל הוא מקרה מבחן מרתק. מצד אחד, הליך דמוקרטי תקני – קלפיות, ספירה, חילופי שלטון. מצד שני, מערכות הבחירות נשלטות לרוב על ידי חמולות, נאמנויות משפחתיות וקשרים אישיים. לא עקרונות של ממשל תקין, שוויון או אחריות ציבורית.

הבחירות לרשויות המקומיות בחברה הערבית בישראל הן מקרה מבחן מרתק. הליך דמוקרטי תקני – קלפיות, ספירה, חילופי שלטון, אך מערכות הבחירות נשלטות על ידי חמולות, נאמנויות משפחתיות וקשרים אישיים

דמוקרטיה פורמלית בלי מהות

קל לטעות ולחשוב שכאשר יש בחירות – יש גם דמוקרטיה. אבל דמוקרטיה אמיתית היא לא רק "לסמן וי" בקלפי, אלא גם שוויון ערך לאזרח, שקיפות, השתתפות פעילה, דיון ציבורי ותחושת אחריות הדדית. ללא אלו – הבחירות הופכות לתיאטרון ריק מתוכן.

המגזר הערבי בישראל משתתף זה עשרות שנים בהליך הדמוקרטי – אך לא תמיד דרך ערכים דמוקרטיים. הוא פועל בתוך מערכת דמוקרטית, אך לא תמיד באמצעותה.

העולם הערבי: דמוקרטיה כמשאלת לב – או אשליה מסוכנת?

הקושי לבסס דמוקרטיה אמיתית איננו ייחודי לחברה הערבית בישראל. גם בעולם הערבי בכלל, הניסיון לבנות משטרים דמוקרטיים – לעיתים באורח ייצוגי מערבי – כשל פעם אחר פעם.

לבנון מקיימת בחירות חופשיות מזה עשרות שנים, אך כל המבנה הפוליטי מבוסס על זהות עדתית, קונספירציות פנימיות והשפעה חיצונית. מערכת בחירות איננה מבטיחה לא אזרחות שווה ולא יציבות שלטונית.

עיראק עברה דמוקרטיזציה לאחר הפלת סדאם חוסיין, אך התוצאה היא מערכת ייצוגית שבויה בידי מיליציות, אינטרסים עדתיים, וקיטוב עמוק בין סונים, שיעים וכורדים.

קל לטעות ולחשוב שכשיש בחירות – יש דמוקרטיה. אך דמוקרטיה אמיתית אינה רק סימון וי בקלפי, אלא גם שוויון לאזרח, שקיפות, השתתפות פעילה, דיון ציבורי ואחריות הדדית. בלעדיהם מדובר בתיאטרון ריק

תוניסיה, שזכתה לכינוי "התקווה של האביב הערבי", הידרדרה תוך פחות מעשור חזרה לשלטון סמכותני. הנשיא קייס סעיד השעה את הפרלמנט, ריכז בידיו סמכויות והחזיר את המדינה למסלול של שלטון ריכוזי – תחת אצטלה חוקתית.

סוריה הייתה אולי הדוגמה הקשה מכולן – מחאה עממית למען זכויות בסיסיות הפכה למלחמת אזרחים אכזרית תחת דיכוי שלטוני חסר מעצורים.

לא רק בעיה במודל הדמוקרטיה הערבית – משבר גלובלי

אבל המשבר איננו ייחודי לחברה הערבית בישראל. המערב כולו מתמודד עם שחיקה עמוקה באמון הציבורי בדמוקרטיה. והמשבר הזה חורג מהמישור הפוליטי – הוא נוגע בלב לבה של ההנחה הבסיסית שהנחתה את המערב במשך דורות: שקפיטליזם ודמוקרטיה הולכים יד ביד.

במשך המאה ה־20, המערב ביסס את עליונותו על השילוב הזה: כלכלה חופשית, זכויות פרט, בחירות חופשיות. אבל בשנים האחרונות, המשוואה הזו מתערערת.

סין, וייטנאם, סעודיה ואיחוד האמירויות – אתגר רעיוני

ההצלחה הכלכלית של סין תחת שלטון חד-מפלגתי, יחד עם המודל הווייטנאמי – רפובליקה סוציאליסטית עם מפלגה אחת המשלבת שוק חופשי עם פיקוח פוליטי הדוק – כמו גם מודלים של מדינות לא-דמוקרטיות אך עשירות ומודרניות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שומטים את הקרקע תחת ההנחה שדמוקרטיה היא תנאי הכרחי לקדמה ולשגשוג.

תוניסיה, למשל, שכונתה "תקוות האביב הערבי", הידרדרה תוך פחות מעשור חזרה לשלטון סמכותני. הנשיא השעה את הפרלמנט, ריכז בידיו סמכויות והחזיר את המדינה לשלטון ריכוזי – תחת אצטלה חוקתית

המודלים הללו מוכיחים, לפחות בטווח הקצר והבינוני, ששלטון שאיננו דמוקרטי יכול:

  • להשיג צמיחה כלכלית מרשימה.
  • לנהל חדשנות טכנולוגית
  • למשוך השקעות זרות עצומות.

עבור מדינות רבות במזרח התיכון ובדרום העולם, המסר ברור: אולי אין צורך בדמוקרטיה כדי להצליח. האם הדמוקרטיה הפכה למותרות?

הדמוקרטיה הייצוגית: מנגנון שליטה באריזה של שוויון

בתוך כך, כדאי לזכור שהדמוקרטיה הייצוגית לא נולדה מתוך אידיאולוגיה טהורה של שוויון. להיפך – היא הייתה מלכתחילה ניסיון של האריסטוקרטיה לשרוד בעידן של תביעות המונים להשתתפות. הנחת היסוד שלה הייתה שהציבור אינו מסוגל לשלוט בעצמו, ולכן יש לבחור נציגים "ראויים" שינהלו בשמו את העניינים.
במובן זה, הדמוקרטיה הייצוגית הייתה למעשה תחליף מתוחכם לאריסטוקרטיה. היא התבססה על מראית עין של שלטון העם, אך במעשה – המשיכה לרכז כוח בידי מעטים.

וכעת – המסכה נופלת

היום, עם גלי מחאה, אובדן אמון ציבורי, עליית כוחות פופוליסטיים, והתפשטות מידע מיידית – הפער בין האידיאל למציאות הפוליטית גלוי לעין. הציבור רואה כיצד מייצגים לא באמת מייצגים אותו, וכיצד הדמוקרטיה הפכה למסגרת פורמלית בלבד – בלי תוכן אמיתי של השתתפות אזרחית.

הנחת היסוד בדמוקרטיה הייצוגית הייתה שהציבור לא מסוגל לשלוט בעצמו, ולכן יש לבחור נציגים "ראויים" שינהלו בשמו. למעשה, תחליף מתוחכם לאריסטוקרטיה, עם מראית עין של שלטון העם

הגיע הזמן לדמוקרטיה חדשה: ישירה, מקומית, טכנולוגית

אבל אולי זה הזמן לא רק להיאנח על מה שאבד – אלא להמציא דמוקרטיה מחדש.

הטכנולוגיה של היום מאפשרת לנו לעשות את מה שבאתונה העתיקה עשו באבן ועץ: להחליט יחד, באופן ישיר. אפשר להתחיל בכך במישור המקומי – בערים, מועצות כפריות ויישובים.

האמצעים קיימים:

  • פלטפורמות הצבעה מקוונות מאובטחות.
  • יישומים לניהול דיון ציבורי.
  • ניהול שקוף של תקציבים.
  • השתתפות קהילתית בעיצוב מדיניות.

ואולי דווקא מהעולם הערבי?

דווקא בחברה הערבית, שהתרחקה מהמודל המערבי אך גם מאסה במבני הכוח המסורתיים, יש פוטנציאל לחדשנות דמוקרטית.

המעבר לדמוקרטיה ישירה יכול להתחיל מלמטה: ברמה הקהילתית, מתוך הצורך היומיומי והאחריות המשותפת.

זו לא נוסטלגיה אתונאית – אלא פרגמטיזם מודרני. דרך לבנות אמון, לשתף פעולה, ולהחזיר לאזרחים את הקול שנגזל מהם.

סיכום

האם הערבים יכולים להיות דמוקרטים? כן – אם נרחיב את ההגדרה של דמוקרטיה ונשחרר אותה מהמודל הכושל של הדמוקרטיה הייצוגית.

אבל שאלה לא פחות חשובה היא – האם הדמוקרטיה המערבית יכולה לשרוד את המאה ה־21?

דווקא בחברה הערבית, שהתרחקה מהמודל המערבי אך גם מאסה במבני הכוח המסורתיים, יש פוטנציאל לחדשנות דמוקרטית. זו לא נוסטלגיה אתונאית – אלא דרך להחזיר לאזרחים את הקול שנגזל מהם

אם לא ניצור חלופה חכמה, אמיצה וטכנולוגית – ייתכן שהמושג "דמוקרטיה" יישאר רק סיסמה ריקה, בזמן שהעולם ינוע לעבר מודלים של שלטון אפקטיבי אך לא חופשי.

ואולי – הפתרון יבוא דווקא מהמקומות הכי לא צפויים.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אני מסכים שערבים יכולים לאמץ דמוקרטיה אבל בשנת 5901. היצר ההישרדותי והצורך לקורנפורמציה עדיין הוא עיקר המנטליות הערבית - להשתייך לשבט החזק. תוסיף גזענות ורגשי נחיתות בכל תחום אפשרי - גז... המשך קריאה

אני מסכים שערבים יכולים לאמץ דמוקרטיה אבל בשנת 5901. היצר ההישרדותי והצורך לקורנפורמציה עדיין הוא עיקר המנטליות הערבית – להשתייך לשבט החזק. תוסיף גזענות ורגשי נחיתות בכל תחום אפשרי – גזע, דת, מין, לשון, ואפילו מיקום ילודה גאוגרפי. הכל זה הם ואנחנו או שאתה איתנו או נגדנו.. הערבים בעתיד הנראה לעין ערמה של בלגן חסר מוסר ומצפון.

1. הגישה הדמוקרטית הניחה ששוק חופשי וחופש ושיוויון הזדמנויות וחינוך בסיסי ורפואה לכולםן יוצרים חברה אזרחית משכילה, מעורבת, משתתפת וצומחת, באופן שנותן לדורות הבאים יותר הזדמנויות ויותר ש... המשך קריאה

1. הגישה הדמוקרטית הניחה ששוק חופשי וחופש ושיוויון הזדמנויות וחינוך בסיסי ורפואה לכולםן יוצרים חברה אזרחית משכילה, מעורבת, משתתפת וצומחת, באופן שנותן לדורות הבאים יותר הזדמנויות ויותר שגשוג וידע.
בארה"ב כמו בישראל הסוציאל דמוקרטיה נשחקת על ידי בעלי הון ומושחתים, ומעמד הביניים נשחק בעוד שהעשירים עושקים. זה לא הקפיטליזם שלא פועל אלא השימוש במושכל לטובת כולםן.
2. סין וויאטנם דוגמאות לצמיחה ריכוזית משעבדת שאמנם מוסיפה רבים לכלכלה הקפיטליסטית אבל גם משאירה רבים תחת דיכוי ועוני קשים.
בסעודיה ואמירויות יש כסף נפט בכמויות. בלעדיו לא היה שם כלום עד לאחרונה. מה יבנו בשנים הבאות עם הכסף – מבני פאר או השקעות עם תשואה גבוהה למרות היותם במדבר רותח – ימים יגידו…
3. נחמד לתאר את הדמוקרטיה כפטנט של האריסטוקרטיה. בפועל, מהפכה הצרפתית ההמונים השתמשו בכוח- והמאבק מול מנגנוני המדינה והעשירים נמשך בצורות שונות… באנגליה היתה הכרה בשינויים במאזן העוצמה, יכולת לשלוט, צורך כלכלי ויכולות טכנולוגיות יחד עם צרכים של אימפריה גדלה ועושקת. בקיצור- כל מקרה לגופו, אבל לפעמים כוח ריכוזי מוביל ולפעמים כוח וצורך כמותי.
4. היה נחמד לראות מזרח תיכון שבו רציונליות גוברת על שמרנות דתית, בחירה אינדיבידואלית גוברת על שבטיות מסוגרת, זכויות וחופש גוברים על פונדמנטליזם ואמונה בהשכלה רחבה משנה את פני החברה.
5. בהחלט יש מה להיות גאים בקבוצות הליברליות דמוקרטיות משכילות בישראל, ולקוות שהן אלו שיובילו לעתיד דמוקרטיה ושלום ושגשוג.
מי יעשה רפורמות בריאות בלב הנוכחי? זו שאלה מעשית..

לפוסט המלא עוד 870 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 1 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

ארה"ב רומזת לנשיא לבנון שפגישה עם נתניהו עשויה להביא לנסיגת צה"ל מארצו

"פייננשל טיימס": ישראל העבירה לאיחוד האמירויות במהלך המלחמה נגד איראן מערכת לייזר להגנה מפני טילים וכלי טיס ● משרד החוץ של איראן: אין זה מציאותי לצפות לתוצאות מהירות של השיחות עם ארצות הברית

לכל העדכונים עוד 4 עדכונים

האם שנות קיומה של המדינה נמדדות בשנות חייה של פרה?

נפל דבר בישראל – ואולי בדת היהודית בכלל. איסור "כרת" חמור שליווה את היהדות מאז חרב בית המקדש, איסור העלייה על הר הבית – נפרץ באחת, כדרך אגב, כאשר הרב דב ליאור התיר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לעלות למקומות האסורים בהר.

דיווח על כך הופיעה בליל ה-29 באפריל 2026 באתר "חדשות הר הבית" והורד עוד באותו לילה מן האתר. 

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,056 מילים
אמיר בן-דוד

פסטיבל הצביעות והג'ובים השנתי של הליכוד הגיע לאילת

נבחרי הליכוד מתעבים את ההתחככות ההמונית בליכודיאדה אבל נאלצים לזייף חיוכים ולחלק צ'ופרים לקראת הפריימריז ● ובזמן שמירי רגב קוצרת את פירות חלוקת התקציבים, זאב אלקין מגלה שקבלת הפנים לעריק שחזר הביתה רעילה מתמיד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 623 מילים

הפער בין רטוריקת ה"אחדות" לבין הדרת ערבים מהמרחב הפוליטי

ההכרזה של נפתלי בנט ויאיר לפיד על ריצה משותפת בבחירות 2026 תחת השם "ביחד" מבקשת לשדר ממלכתיות, אחריות ואחדות שורות. לכאורה, זהו ניסיון לייצר אלטרנטיבה שלטונית מגובשת. בפועל, נדמה כי מדובר בעוד חוליה בשרשרת ארוכה של נרמול הדרת האזרחים הערבים מהמרחב הפוליטי הלגיטימי.

הרגע המבהיר הגיע דווקא בשאלה ישירה במסיבת העיתונאים: האם תיתכן קואליציה עתידית עם מפלגה ערבית, בדומה לשותפות עם חבר הכנסת ויו"ר מפלגת רע"ם, מנסור עבאס, בממשלת השינוי.

ינאל ג׳בארין הוא איש תקשורת ופעיל פוליטי, מנהל המחלקה הציבורית בארגון יוזמות אברהם, ארגון משותף ערבי יהודי לקידום שוויון שותפות וחברה משותפת במדינה. תושב העיר אום אל פחם ופועל למדינה דמוקרטית שוויונית החותרת לשלום לכולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 687 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ביחד בראשות בנט מתייצבת בראש הטבלה

איחוד בנט-לפיד מניב תוצאות, והמפלגה מזנקת ל-28 מנדטים ועוקפת את הליכוד ● איזנקוט שומר על כוחו למרות האיחוד - והצטרפותו למפלגת ביחד מקטינה את סך החלקים ● אולם שום תזוזה או איחוד לא משנה את מאזן הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה ● ואפילו פרישה של נתניהו לפני הבחירות - שאמנם תחליש משמעותית את הליכוד - לא מעבירה מצביעים מגוש הקואליציה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 389 מילים ו-2 תגובות

המדריך הישראלי לחורבן בהסכמה - אנטומיה של שלטון האטד הנצחי

משל יותם (שופטים ט) הוא מן החריפים והמוכרים בין המשלים בתנ"ך, ולא במקרה הוא ממשיך להדהד גם מחוץ להקשרו ההיסטורי. המשל נותן את הדיאגנוזה הפוליטית הקרה, האכזרית והמדויקת ביותר שנכתבה אי-פעם על חברה המחליטה, בעיניים פקוחות ובנפש חפצה, על התאבדות קולקטיבית.

יותם לא היה רק פליט שנמלט מטבח שביצע אחיו; הוא היה האנליסט הראשון שזיהה את המכניקה של הריקבון הפוליטי, את הרגע שבו דבקות בהחלטה שגויה הופכת לטרגדיה – כאשר קוץ יבש הופך למלך.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הרבה אנשים חושבים שהאטד של ימינו הם אנשים שמרסקים את הסדר החברתי על מנת ליצור סדר צודק יותר, אבל בפועל משאירים אדמה חרוכה, שסע חברתי חסר תקדים ופגיעה באוכלוסיות שלמות. כן, אני מדבר על ב... המשך קריאה

הרבה אנשים חושבים שהאטד של ימינו הם אנשים שמרסקים את הסדר החברתי על מנת ליצור סדר צודק יותר, אבל בפועל משאירים אדמה חרוכה, שסע חברתי חסר תקדים ופגיעה באוכלוסיות שלמות. כן, אני מדבר על בג"ץ והיעוץ המשפטי לממשלה. הכל עניין של פרספקטיבה, וכל עוד כל צד חי הבועה המשלים הנחמדים הללו לא עושים כלום חוץ מנעים בגב.

לפוסט המלא עוד 673 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תנופת אנטנות ביו"ש, סכנת חיים בנגב המנותק

בזמן שמשרד התקשורת מקדם פריסת תשתיות מואצת בגדה המערבית בגיבוי ממשלתי, בנגב ובפריפריה ממשיכים להתמודד עם אזורים ללא קליטה, שאף מתקשים לקבל התרעות חירום ● המעבר לדור 4 ו־5 החריף את הבעיה, והמחלוקת על המימון משאירה אותה ללא פתרון ● "זה החמיר בשנה האחרונה והגיע למצב שבו זה כבר נגע לחיי אדם"

לכתבה המלאה עוד 807 מילים

חמאס הפסיד בקלפי לרשימות המזוהות עם הפת"ח ולטכנוקרטים, אך הוכיח שליטה מלאה מאחורי הקלעים ● במקביל, השיחות על פירוק הנשק מקרטעות, ישראל מגבירה בהדרגה את הלחץ הצבאי, והנהגת הארגון מתלבטת בין קו ניצי לפרגמטי ● ברקע מרחפת גם אפשרות לכפיית חזרת הרשות הפלסטינית לעזה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 630 מילים

המאבק על הגיוס עובר לכיס של התורמים

שליחת תלמידים להפגנה מול בית הקמצ"ר שהידרדרה לפריצה לחצר, מציפה את הסתירה בין אכיפת חובת הגיוס לבין הטבות המס למוסדות החרדיים ● עמדת היועמ"שית בעתירת "ישראל חופשית" מאותתת כי בג"ץ עשוי להתערב במנגנון סעיף 46 ● לפי שעה, המערכת הפוליטית החרדית נותרת כמעט לבדה במאבק על מקורות הכוח שלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 821 מילים

השלום כתוכנית עבודה

לקראת ועידת השלום העממית שתתכנס מחר בתל אביב, מומחים, אנשי ביטחון ופעילי שטח משרטטים מפות דרכים מעשיות לשינוי המציאות ● משיתוף פעולה אזורי ופירוז עזה, דרך המאבק בסיפוח והוכחת היתכנות פתרון שתי המדינות, ועד לשימוש בפסולת כמנוע לשותפות ● כי הסטטוס-קוו אינו גזירת גורל

לכתבה המלאה עוד 3,344 מילים ו-1 תגובות

שנה אחרי שרפת הענק שהשתוללה ביום העצמאות, פארק קנדה עדיין סגור לקהל על אף מאמצי השיקום של קק"ל ● המראה אפוקליפטי: מדרונות שלמים של עצים מפוחמים שעלולים ליפול בכל רגע ● במהלך השרפה התפוצצו מוקשים ירדניים בחלקות שבשולי הפארק, ורק השבוע הושגה הסכמה על פינויים ● "אם הייתי יכול לבחור איזה יער יישרף, הייתי בוחר יער אחר"

לכתבה המלאה עוד 1,116 מילים

בג"ץ משנה כיוון ומשרטט את הדרך לוועדת חקירה

חיוב הממשלה לעדכן בתוך חודשיים על מתווה לחקר אירועי 7 באוקטובר מסמן שינוי כיוון זהיר בגישת בג"ץ ● השופטים מכירים בקושי המשפטי שבאי־הקמת ועדת חקירה לצד תקדימיות ההתערבות והקושי בגיבוש סעד אופרטיבי ● המסר: הסמכות להתערב קיימת, אך מתחם ההתערבות מצומצם ונדיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 902 מילים

ביחד? איזנקוט מטרפד את האיחוד שהוא עצמו יזם

איזנקוט, שדחף במשך חודשים לאיחוד עם בנט ולפיד, מסרב להסתפק במקום השני ודורש להוביל את הרשימה ● הוא וגנץ טוענים שהחיבור דווקא גורע קולות ואינו מקרב את הגוש לשלטון ● מנגד, בנט ולפיד ממשיכים להאמין שהאיחוד יביא למהפך, אך נאלצים להתמודד עם בניית רשימה שתכריע גורלות ותחשוף מתחים פנימיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

שעון החול של טראמפ

כיום קיים פער חסר תקדים בין סוחרי החוזים העתידיים בנפט לבין המציאות בשטח ● בעוד "מחיר הנייר" בבורסה נותר יציב יחסית, בתי הזיקוק כבר משלמים פרמיות ענק בניסיון נואש לשרוד את המחסור הפיזי שנוצר ● אנליסטים מזהירים כי זהו רק פרומו למה שמצפה לנו בחודשים הקרובים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 878 מילים

הבחירות הקרובות להנהגת חמאס יקבעו את גורלה של רצועת עזה

ארגון הטרור נערך לבחור מנהיג חדש לראשונה מאז חיסולו של יחיא סנוואר, כאשר שני המועמדים המובילים מושכים לכיוונים מנוגדים לחלוטין: המשך הלחימה כדי לשמר את האחיזה ברצועה, או ויתור אסטרטגי בשטח בתמורה להבטחת הישרדות הארגון

לכתבה המלאה עוד 2,298 מילים

יותר משני שלישים ממצביעי גוש השינוי תומכים בחבירת איזנקוט לבנט ולפיד במסגרת "ביחד", אך בסביבתו נשמעת הסתייגות מהמהלך ● הסקרים מצביעים על יתרון למפלגה מאוחדת, אך ללא שינוי במפת הגושים ● לפי שעה, הקמת ממשלת השינוי נותרת תלויה ברע"ם ● בתוך כך, האיחוד דוחק את הנשים מחוץ לצמרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 778 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.