אם ברברה טוכמן הייתה מעדכנת את ספרה הקלאסי מ-1984, ייתכן שהמלחמה בין ישראל לחמאס, המתגלגלת לחודשה השישי, הייתה מהווה דוגמה עדכנית להתנהגות הבלתי-רציונלית של ממשלה במשברים קיצוניים.

במהלך יותר מחמישה חודשים הצליחה ממשלת ישראל, בהנהגתו של בנימין נתניהו, לבזבז את כל האשראי הנדיב שניתן למלחמה הצודקת נגד חמאס בעזה, להביא לעימות חריף עם ארה"ב, לנידוי ישראל בעולם, להפסקת משלוחי נשק, לאסון הומניטרי בקנה מידה עצום, ולהפיכת ההצלחות הטקטיות המרשימות של צה"ל לכישלון אסטרטגי מהדהד.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

ב-1981 פרסם פרופ' יהושפט הרכבי את ספרו "בתוקף המציאות: לקחים לאומיים וחינוכיים מירמיהו, מהמרד הגדול וממרד בר כוכבא". בספר זה, פרופ' הרכבי ביקר בחריפות את מנהיגותו של בר כוכבא, אשר הוביל את המרד נגד הרומאים בין השנים 132-136 לספירה, ובכך להרס יהודה ולמותם של מאות אלפי יהודים בידי האימפריה הרומית, המעצמה העולמית באותה תקופה. הביקורת של הרכבי התבססה על ניתוח של ריאליזם מדיני, ועל האיוולת שבמעשה.

אני נזכר בספרו של פרופ' הרכבי בימים טרגיים אלה, לנוכח האיוולת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר קידם בעשור האחרון את הדוקטרינה של "ניהול הסכסוך" עם הפלסטינים, במקום לנסות ליישב את הסכסוך איתם בדרכי שלום.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

במאמר נוקב, עמיתי פרופ' עזר גת העלה את הדילמה המוסרית הטמונה בשאלה מכרעת: איזו עסקה אפשרית עומדת על הפרק באופן מעשי ועל מה אפשר וצריך להסכים? לדידו של פרופ' גת, עסקה לשחרור כל החטופים ("כולם תמורת כולם") משמעותה הפסקת המלחמה, "ניצחון מוחץ לחמאס", ריסוק ההרתעה הישראלית, "ותבוסה לאומית מוחצת".

אני מסכים עם פרופ' גת שאכן עסקה כוללת לשחרור כל החטופים תעצור בסופו של עניין את המלחמה, וחמאס יכול לפרש זאת כ"ניצחון". לאחר ההרס השיטתי והאסון ההומניטרי ברצועת עזה, אם חמאס רוצה לשלוט שם זמנית לאחר המלחמה, לבד ומנודה, שיבושם לו ושייהנה מניצחון מדומה זה.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

אני חוקר שלום מזה 31 שנה. תמיד אני מתפלא איך לנו, הישראלים, יש יחס נאיבי ביחס למונח "שלום", שהפך למילת גנאי בלקסיקון הלאומי. אפילו הנשיא יצחק הרצוג מסווג אותי כאדם הזוי בכך שאני מאמין בשלום מסיבות של ריאליזם.

אני משוכנע שלאחר המלחמה שנכפתה עלינו על-ידי חמאס, אין לנו ברירה אלא לפנות לשלום עם הפלסטינים הרוצים בהסדר מדיני אתנו. הדבר צריך להיעשות לפי אותו היגיון פרגמטי של חלוקת הארץ לפי העיקרון של "שתי מדינות לשני עמים".

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

בהרצאה מעניינת שנשא לאחרונה פרופ' משה הלברטל, הוא דן בנושא האמון. הוא מנה מספר תנאים הנדרשים למתן אמון: מקצועיות, אמפתיה, קשב. לשם המחשה שוו בנפשכם בחירת מומחה רפואי שיזכה באמון החולה.

קיימת קטגוריה רביעית המתייחסת למצבים החורגים מהאינטרסים האישיים של הפרט.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

בערב ליל הסדר הלכנו לכיכר החטופים. זו הייתה חוויה מצמררת, כמעט דתית. הקהל הגדול שנאסף סביב המאהל הגדול בו התכנסו המשפחות היה חרישי מאוד וענן עצב עמד מעל רחבת המוזיאון. ידעת שכל מי שהיה שם שאל את עצמו איפה הם, מה הם עושים עכשיו, קר להם, על מה הם חושבים, איך הופקרו ככה.

מתוך המאהל הגדול בקעה שירה והקהל בחוץ הצטרף אליה כמו בתפילה, שיר אחר שיר, ולא יכולת שלא להפוך בשורה "שלח את עמי" ולשיר עם כולם "דומם שטה תיבה קטנה" בעצב עמוק ובלי אבק ציניות לשם שינוי.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת