ספרו של חוקר מדע המדינה הגרמני מרסל דירסוס "איך רודנים נופלים ואיך מדינות שורדות" מעורר כיום, מטבע הדברים, עניין רב בעולם כולו.

דירסוס למד באוניברסיטת אוקספורד, שם חקר את הפוליטבירו הסובייטי, ואחרי לימודיו עבר לעבוד בקונגו. בעת שהותו שם ב-2013 הוא חווה ניסיון הפיכה כושל נגד הנשיא ז'וזף קבילה. לדבריו, חוסר האונים שלו באותו רגע, והתחושה ששררה בסביבתו שאין מה לעשות חוץ מאשר לחכות ולראות אם ההפיכה תצליח או תיכשל, גרמו לו ללמוד את נושא הרודנות.

פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".

ספרה המדובר של העיתונאית וההיסטוריונית אן אפלבאום "אוטוקרטיה בע"מ: הרודנים שרוצים לנהל את העולם" מ-2024, יצא זה עתה לאור בהוצאת פרדס בתרגום לעברית. במקביל לפרסום הדוח השנתי של מכון V-Dem הבוחן את מצבן של הדמוקרטיות בעולם.

הדוח מ-2025 מציין 25 שנה לתהליך שבו הדמוקרטיה שוקעת והאוטוקרטיה פורחת. המושג "אוטוקרטיה", מתייחס למשטר שבו מנהיג, בין אם נבחר בדרכים דמוקרטיות ובין אם לאו, מפעיל באמצעות חבורת נאמנים את עוצמתה הכלכלית והצבאית של המדינה תוך התעלמות מרצונותיהם של אזרחיה, ותוך שימוש בכלי המעקב והשיטור שברשותה לשימור שלטונו.

פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".

ההילה שנקשרה סביב ראשו של בנימין נתניהו כגואל ישראל מפני האיום האיראני מגלה את השאיפה של ישראלים רבים לגאולה משיחית. במאמר שפרסם ב"זמן ישראל" הראה שלום ירושלמי, כי ראש הממשלה הועלה לדרגת שליח האל בעיני שותפיו ותומכיו, אך גם מי שאינם כאלה התייחסו אליו בעקבות ההתקפה על איראן במונחים דומים.

נתניהו עצמו היטיב להגדיר עצמו כמשיח שראוי לשים בו את מבטחנו. במהלך אירוע שנערך לא מזמן בכפר חב"ד האריך בזיכרונותיו מפגישות אצל הרבי מלך המשיח, ולקראת סיום נאומו אמר ש"מחל זה ראשי תיבות של: משיח חייב לבוא".

פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".

בימים אלה נזכרתי בספרה של מרגרט מקמילן "המלחמה ששמה קץ לשלום: כיצד נטשה אירופה את השלום ובחרה במלחמת העולם הראשונה", שנכתב במלאת מאה שנים למלחמה הארורה ההיא.

הספר, בתרגומה של כרמית גיא, מציע תשובות לשאלה מדוע לא נמנעה המלחמה שהסיכויים להצלחתה לא היו ברורים, ואילו הנזקים בנפש וברכוש היו בלתי נמנעים. כמו כן מעלה הספר את השאלה מה הביא את ההמונים באירופה לחגוג ברחובות הערים באופוריה בלתי נשלטת בראשיתה של מלחמה, שתמיט עליהם חורבן. הנה כמה תובנות העולות מן הספר שפרסמתי בעבר בכתב העת של אוניברסיטת תל אביב "המרחב הציבורי" וראויות כמדומני להתבוננות חוזרת כיום.

פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".

בנאום הפרידה שלו מצה"ל פתח האלוף דוד זיני בתודה לריבונו של עולם שזיכהו להיות בן לעם הזה ועל שזכה להיכנס בשלום ולצאת בשלום בגוף ובנפש. כנהוג הוא גם הודה לבני משפחתו וחבריו, ביקש סליחה מכל מי שנפגע ממנו, שיבח את האחדות שהוא רואה בעם ישראל, הזכיר את חלקו של צה"ל בהצלחות ובכישלונות, קרא לחזק ככל הניתן את תודעת השליחות למען העם והמדינה, והדגיש את חשיבותם של ערכי אהבה, אמון ואמונה, אמת, אחריות ואומץ.

כמו כן קבע זיני, על פי המצוטט בעיתונים, כי משיחיות אינה מילת גנאי: "משיחיים אנו כולנו, משיחיים כדוד בן גוריון ומשיחיים כאבות המייסדים של האומה שרואה בחזון הגדול של אומתנו בשורה לעולם כולו".

פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".

הקריאות ההולכות וגוברות למרי אזרחי מובנות על רקע כישלונן של ההפגנות למען הפסקת המלחמה והקושי ‏לסדוק את חומת האטימות השלטונית. ‏

הקריאות למרי אזרחי משקפות בראש ובראשונה את תסכולם של רבים, המאמינים כי בשל היעדר התייחסות ‏למחאות של השנים האחרונות, שהקשה והמתסכלת בהן היא מחאת משפחות החטופים, ובשל הניסיונות ‏לפגוע במחאות הללו בדרכים שונות – נדרשות פעולות נמרצות יותר. פעולות אלה כוללות השבתת פעילות ‏של גופים רבים ככל האפשר במשק גם ללא גיבוי ההסתדרות, שביתות שבת במוסדות אקדמיים ואחרים ועוד‎.‎

פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".

בימים אלה מוקרן בבתי הקולנוע סרטו של ערן ריקליס המבוסס על רב-המכר של אזאר נפיסי "לקרוא את לוליטה בטהרן" מ-2003. השיבה אל סיפור המעשה כיום מעוררת מחשבות נוגות, שכן מי יכול היה לחזות שתוך שני עשורים מאז תיארה נפיסי את תחושותיה תחת הפונדמנטליזם והטוטליטריזם האיראני – יהפכו תחושות אלה כה מוכרות בישראל של 2025.

נפיסי, בת למשפחה מיוחסת באיראן, סיימה לימודי דוקטורט בספרות אנגלית בארה"ב, ובדומה לרבים שפיתחו תקוות בעקבות נפילת השאה חזרה לארצה אחרי המהפכה של 1979.

פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".