בימים אלה נזכרתי בספרה של מרגרט מקמילן "המלחמה ששמה קץ לשלום: כיצד נטשה אירופה את השלום ובחרה במלחמת העולם הראשונה", שנכתב במלאת מאה שנים למלחמה הארורה ההיא.
הספר, בתרגומה של כרמית גיא, מציע תשובות לשאלה מדוע לא נמנעה המלחמה שהסיכויים להצלחתה לא היו ברורים, ואילו הנזקים בנפש וברכוש היו בלתי נמנעים. כמו כן מעלה הספר את השאלה מה הביא את ההמונים באירופה לחגוג ברחובות הערים באופוריה בלתי נשלטת בראשיתה של מלחמה, שתמיט עליהם חורבן. הנה כמה תובנות העולות מן הספר שפרסמתי בעבר בכתב העת של אוניברסיטת תל אביב "המרחב הציבורי" וראויות כמדומני להתבוננות חוזרת כיום.
פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".
הכותרות הראשיות עכשיו
מאז סיום המלחמה נגד איראן, מתגברת תחושת מחנק של כמעט שנתיים. המציאות הפכה למקום עמוס רעש, צעקה וכאב עמוק שאין לו מילים. קשה להבחין בין עובדה לפרשנות, בין זיכרון לטראומה. הכל מתערבב בתוך שיח מתלהם ושטוח, מעין מרק סמיך שבו כמעט בלתי אפשרי לומר משהו שיישמע אמת. אבל אולי דווקא כאן, בתוך הבלבול, יש מקום לפילוסופיה – לא כתשובה חכמה, אלא כשאלה פתוחה, כבקשת נשימה.
הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק, שנחשב כיום לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם, מתאר בדיוק את מה שקורה לנו עכשיו: "אנחנו יודעים מאוד טוב שזה לא נכון, אבל אנחנו ממשיכים לנהוג כאילו זה כן נכון".
רודריגו רמניק הוא רב חילוני הומניסטי מטעם מכון תמורה, איש חינוך, מנחה טקסים וסוציולוג. גדל במחתרת בצ'ילה בתקופת הדיקטטורה הצבאית, להורים שנאבקו למען זכויות אדם ודמוקרטיה, עלה לישראל ב-1999 ומתגורר בקיבוץ כפר גליקסון עם בת זוגו ענבל וילדיהם אילן, אורי ומאיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. זו גישה פילוסופית אחת. ישנן גישות אחרות (למשל: סוטו-זן, דאואיזם, שינטו) שרואות הפוך לחלוטין את המצב.
2. אני חולקת על לוח הזמנים שציינת (כנקודת השבר של החברה הישראלית). לדעתי נקודת השבר, או קו פרשת המים, היתה בתקופת מלחמת לבנון השניה.
לצערי אנחנו בעידן פוסט-מודרני, שבו, כל תעוזה לשאול שווה לערך לכל תעוזה של הבעה. כל אחד טוען שיש לו את הרגש האישי שלו, ושהדעה שלו היא לגיטימית כמו של כל אחד אחר, ובזמן שהוא מתבסס על הצדק שבדר, נותרת השאלה – למה לטעון כך? למה אני צריך להראות לאחרים שהדעה שלי היא לגיטימית, או שאני סובייקט ייחודי שחושב אחרת? האם זה למען ה'להראות'? או למען המסר – אנרגיה של שינוי בדפוסי החשיבה ההגמוניים.
המאמר שלך כתוב היטב ומעלה בי בדיוק את השאלה של הפילוסופיה, האם הדברים נשקלים במטרה לייצר חשיבה גדולה, גבוהה יותר שתביא שינוי תפיסתי? או שהכיכרות, ההזדהות, הפיתוי לחזור לעבר – לנורמה – ולקדש אותו אל מול השינוי שאנו חווים – זה רק ניסיון שלנו להרגיש איזהושהיא שליטה- במציאות שאנחנו יודעים שאיננה בשליטתנו.
בני האדם אוהבים שליטה, ובמקום ובזמן שבו יש שינוי מבני של האנושות – של העולם, אנחנו מנסים לשמור על שליטה שהיא מראש פנטזיה אחת גדולה. אז הכי קל לנו לעשות זאת, באמצעות טיעונים, זריקה של מסרים קיצוניים, וסמלי לאום.
תכלס:
ישות קטנה מפולגת מאותגרת
לא תשרוד
במקום בו שקר הוא אמת
וערלים שולטים במקום אהבת חינם וחמלה
וקדושת חיים נעקדת
וניכתשת במלחמה נצחית
ואת הרציונליות מחליפים אינטרסים צרים
וצבא פועל לפי פנטזיות משיחיות
של טרנספר ופוגרומים
ועושק וגזל ושחיתות
מחליפים טוהר מידות וחוק צדק
ומינוי בורים ביריונים
מלווה ברמיסת אנשי מקצוע ישרים
ואין עוצר.
אוטוקרטיה פשיסטית תיאוקרטית פירומנית
קלפטוקרטית משעבדת קקיסטוקרטית בורה
תקרוס.
קונספציה
ואף פילוספיה (והדחקה) לא יועילו
בלי שינוי מהותי, עכשיו.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
המשפט הבינלאומי הפך במאה ה-21 לזירת מאבק הסברתית מרכזית. הנרטיב הפרו-פלסטיני, שמציג את ישראל ככוח כובש ומדכא, נשען באופן כמעט מוחלט על מונחים ומושגים מתוך המשפט הבינלאומי. "אפרטהייד", "כיבוש", "רצח עם" – אלו לא רק מילים, אלא הגדרות משפטיות בעלות משמעות עמוקה, המשמשות ככלי נשק במאבק ההסברתי.
ההנחה הבסיסית של הנרטיב הפרו-פלסטיני היא שהמשפט הבינלאומי הוא הסמכות העליונה, "המוסר האובייקטיבי". הם מציגים את עצמם כמי שנלחמים למען צדק בינלאומי, ומאשימים את ישראל בהפרה שיטתית של אמנות וחוקים בינלאומיים.
רוני בנשק הוא נער ישראלי שמתעסק בהסברה. מתעמת וחוקר לעומק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. לפי הריאליזם הבינלאומי, המשפט הבינלאומי, פרשנות מעשים, הענקת לגיטימציה או שלילת לגיטימציה, וכן התגובות בציבור, בדיפלומטיה ובתחום שיתופי הפעולה — כל אלו מוכתבים על ידי אינטרסים לאומיים ומאזני כוח ולא רק על פי נורמות או משפט.
2. דיון משפטי מדוקדק וניסוחים פורמליים חשובים בעיקר בקרב חוגים מצומצמים. בפועל, כל פעולה נושאת עמה השלכות. מעבר לשאלות יעילות צבאית, קיימות סוגיות מוסר ונורמות בינלאומיות שלא ניתן לעצב לחלוטין בנרטיב: לעניין פגיעה מסיבית באוכלוסייה אזרחית, כמו נשים, ילדים, הרעבת אוכלוסייה, הרס תשתיות אזרחיות ומניעת סיוע. הצדקות ביטחוניות או טיעונים אחרים אינן צידוק אוטומטי כאשר נוצרת פגיעה רחבת היקף, שהרסה עולה על "מסה קריטית" מסוימת – עניין שנבדק בפועל ובראיות.
3. לפי ההגדרה המשפטית, ג'נוסייד הוא כוונה להשמיד "קבוצה" או חלק מהותי ממנה. הפסיקה הבינלאומית מפרשת "חלק מהותי" כאזור גאוגרפי חשוב, או קבוצה שיש להשמדתה פוטנציאל לפגוע בקיום העתידי של הקבוצה כולה, בין אם דמוגרפית ובין אם תרבותית. אין הכרח שכל הקבוצה תושמד בפועל; נדרשת כוונה ממוקדת והיקף נזק משמעותי — הן במעשים המכוונים והן בתוצאותיהם.
4. "גרימת נזק חמור לגוף או לנפש לבני הקבוצה" — די שהנזק יפגע בהיקף משמעותי של האוכלוסייה, כך שיש בו כדי לסכן את עתיד הקבוצה.
או: "העמדת הקבוצה בתנאי חיים שבכוחם להביא להשמדתה הגופנית, כולה או חלקה."
הערה: "חלקה" מתייחס לחלק מרכזי לקיום הקבוצה או לשימור המבנה החברתי שלה.
גם מניעת ילודה, או העברת ילדים לקבוצה אחרת — די בכך שהפעולה פוגעת באופן משמעותי באופי הדמוגרפי או התרבותי של הקבוצה.
5. יש לתעד ולא לשכוח את ההתבטאויות של בכירים ובעלות תפקיד והשאלה מה הייתה כוונתם, לדוגמה:
• "מחיקת כל עזה מעל פני האדמה… שימותו."
• "כל התינוקות בעזה הם האויב."
• "אין לי בעיה שילדים בעזה ימותו."
• "אני משטחת את עזה, אין לי סנטימנטים."
• "אנחנו משמידים את כל מה שנשאר מהרצועה."
• "אפשר להרוג מאה פלסטינים ביום ולא אכפת."
• "להכרית, למחוק."
• "אין בלתי מעורבים… להפגיז ללא רחם מהאוויר! תמרון קרקעי רק אחרי שיטוח בניינים."
6. ישראל היא דמוקרטיה על מלא, ולצה"ל יש קוד מוסרי והוא פועל רק לפי המשפט הבינלאומי, עם ליווי של הפצ"רית ויועצים, ויש בגצ עצמאי מבקר, ויועמשית עצמאית, ותקשורת שמדווחת את כל העובדות בשקיפות, והממשלה רציונלית ושומרת חוק ורודפת שלום ואמת ומוסריות, אז אין מה לדאוג.
7. הסברה טובה תמיד נשענת על מדיניות צודקת וחכמה וטובה, ועל האמת וערכים טובים ואנושיות.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
רבות נכתב על אוכלוסיות שעברו את מתקפות הטילים ללא מרחב מוגן ונאלצו לאלתר פתרונות, בהם השתרעות בתעלות או שהות מתחת לגשרים. על קבוצה אחת, שמתגוררת סמוך לנתב"ג (יעד מועדף למשגרי הטילים) ללא יכולת לחפש פתרון מיגון ובלי אפשרות לעזוב למקום אחר, לא ראיתי שכתבו.
הכוונה לאלפי האסירים במתחם הגדול של שירות בתי הסוהר שמצוי במפגש בין לוד ורמלה, ובו בית המעצר ניצן, כלא הנשים נווה תרצה, כלא איילון, בית הסוהר גבעון, וכלא מעשיהו על אגפיו. גם מי שביצע פשע הוא בן אדם שזכאי להגנה, בוודאי לשמירה על חייו.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
תגובות אחרונות
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל השאלות שפרופ' מיקי קרן מעלה נכונו למצבה של ישראל. צריך להוסיף, כי אנחנו לא שוכחים את השרים וכל אותם מןפרעים באולפנים שלא הפסיקו להסית נגד הטייסים "האנרכיסטים" וראשי הצבא והשב"כ "הבוגדים" והיו הראשונים להתגדר בהישגיהם. בישראל הצבא וחיל האויר נשארו עדייין אי של שפיות.המגזר הדתי המופרע והמשיחי כבר הכריז על מותה של הציונות החילונית לפי תורתו של הרב קוק, והחלת מדינת הלכה.
לצערי לא כל מי שמתהדר בתואר פרופ' מצדיק את המחשבה של גבהות מוחין….. הניתוח הנ"ל כ"כ ילדותי ולא נכון עובדתית, שרק מילים יפות "ואקדמיות" מכסות על הריקנות שבו.
דרך אגב אותה שיטה פועלת בבג"צ, 400 עמודים של פסקי דין עם אפס ערכיות משפטית.
האנאלוגיה ההיסטורית חסרת העומק והנתונים שמוצגת כאן,מביישת כל ניתוח הגיוני
בעיקר מהתעלמותו של הכותב מהאידיאולוגיה הרצחנית השיעית שרוצה להשמידנו ומשנה את כל מה שכתב.
ההקשר הנכון ביותר הוא מלחמת העולם השנייה
זה נכון שמלחמת העולם הראשונה הייתה מיותרת. בראשית מלחמת העולם השנייה כשהצורר הגדול בהיסטוריה קרא להשמיד את היהודים ולשעבד "עמי עבדים" במזרח אירופה אנשים בבריטניה כמו הפרופ' המכובד קראו לשלום ותמכו בצ'מברליין לאפשר לנאצים לקבל כמה שיותר ללא קרב, ולהכנס למלחמה כשאנגליה כבר מבודדת. מניח שזו גם מטרת אנשים כמו הפרופ' המכובד היום. מאחל להם שיכשלו וינצלו מהטמטום שלו ושל דומיו
אני חושב. ש-סיבות צפיציפיות שהובילו להתפרצות מלחמת עולם או מלחמות בעולם. לא תמיד הם הסיבה המרכזית להקיימות של המלחמה. מלחמות בין עמים. תרביות ודתות. קיימת מתחת לפני השטח. תמיד. כל רגע. כל זמן שתפיסת עולם של האנשים אלו מנוגדים. האמונה שהשונה מחריב את העולם. וחייבים להשמיד אותו. שיתכן שזה בצדק. זה מלחמה קיימת. והשאר היסטוריה.
הערכות שעליהם אתה מדבר הם איך זה קרה ולא למה?
בכל אופן במקרה שלנו. האמונה האיסלמיטית ב'השמדת ישראל' שידוע לכל חוקר איסלם. היא מלחמה בישראל. כמו האנטשמיות באירופה. אולי יותר. כל זמן שיהיו אנשים שמאמינים בזה ככל שיהיה להם יותר כוח זה מאיים על ישראל. פשוט מאוד.
הבלים.
המלחמה בעזה ובאיראן החלו בדיוק בגלל ה"שלום" והאוירה שמונעת מלחמות כשאפשר עדיין לעשות מלחמות קטנות, ומעדיפה מלחמות גדולות כמו ה7.10 ואירן גרעינית.
אני בטוח שהכותבת מרוצה מאוד מהדרך שבו המערב התנהל מול משפחת קים ואפשרה להם להגיע למצב שאין ממנו מוצא, ולעזאזל התושבים המעונים בצפון קוריאה שסובלים בגלל יפיפיות הנפש של מונעי המלחמות.
את הרוע צריך להשמיד, ויפה שעה אחת קודם.
העם באירן שמח שישראל נלחמת בשלטון הדכאני שלו, העם באירן גם עצוב מאוד שזה לקח 45 שנה בגלל כל מיני יפי נפש כמו הכותבת הזאת.
אנשים שמעריצים דיקטטורים ושונאים בני אדם, הם הגורמים לכל הסבל בעולם.
התשובות לכל השאלות שהעלית הן כמובן 'לא' ולו רק בגלל העובדה שמדובר במנהיג עליון מושחת, שמונהג על ידי משפחתו העוד-יותר-מושחתת, וסביבתו מלחכי הפנכה, כך שכל הצדדים יוצאים נשכרים, חוץ מאיתנו כמובן. אבל למי בכלל אכפת מאיתנו?
איך אמרה? 'ושתישרף המדינה'.
התופעה המטורפת במלה"ע 1 היתה ההתלהבות למרות ניהול המלחמה חסר ההגיון בו הושלכו חיילים כצאן לטבח בלי יעדים, בלי חשיבה אנליטית צבאית, וכמאמר הידוע המשיכו לחזור עוד ועוד על פעולות שנכשלו בציפיה לתוצאות שונות.