בתום שבוע שבו הוקלט ראש שב"כ דוד זיני מדבר על "נאמנות" לדרג המדיני, במקום על כפיפות לו, ונתפס עם המכנסיים למטה לאחר פגישה עם עסקן פוליטי המקורב לראש הממשלה, בהקשר של חקירה מופרכת נגד כלי תקשורת חופשי, כדאי לחזור לאחור 10 חודשים. בתחושה, מדובר בחזרה של עשרות שנים לאחור.

חוות הדעת של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, בראשות השופט אשר גרוניס, שהוגשה לראש הממשלה בנימין נתניהו ב־25 בספטמבר אשתקד וניסתה בזהירות מרבית לאזן בין השיקולים השונים, נקראת כיום כאות אזהרה המוטבע על מצחו של זיני וזוהר למרחוק.

הוועדה מדגישה בסעיף 4: "לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים־פוליטיים". כיצד אפשר להגדיר אחרת את הפגישה עם יעקב ברדוגו, יחד עם אחיו של מגיש אחר ב"ערוץ 14"? הוועדה גם מבהירה שוב ושוב כי ממועמד לתפקיד נדרש "היעדר זיקה פוליטית".

בהקלטות שפורסמו זיני עבר לדבר על "נאמנות" לדרג הנבחר, ולא על כפיפות. יהיו מי שיראו בכך הבדלים סמנטיים בלבד. אבל ספק אם זיני עצמו מתייחס אליהם כך

כמה פסקאות לאחר מכן הוועדה מצביעה על האופן הפסול שבו קיבל זיני את ההצעה לתפקיד מראש הממשלה, בניגוד לנהוג ולמקובל ובאופן המעורר אי־נוחות: "ראש הממשלה זימן את זיני למכוניתו עת היו השניים בבסיס צאלים, ושם הציע לאלוף את תפקיד ראש השירות. ראש הממשלה לא פנה לרמטכ"ל, חרף הנהוג והמקובל, ולא שאל לגבי זיני לפני שהציע את התפקיד לאלוף".

בוועדה אומנם מציינים כי באירועים אלה אין חריגה מ"טוהר המידות". מובן שהוועדה אינה יכולה לעסוק ברמיזה המשתמעת מאופן המינוי התמוה הזה, שלפיה נתניהו חיפש בראש ובראשונה אדם שאינו חלק מ"החונטה" המתנגדת לו. פרשנות כזאת אינה בסמכותה.

עם זאת, חברי הוועדה מדגישים: "האלוף זיני הכחיש שאמר כי הכפיפות לראש הממשלה קודמת לכפיפות לחוק. לדבריו, ראש השירות אכן כפוף לראש הממשלה, אך ראש הממשלה כפוף לחוק. הוא חזר והדגיש את כפיפותו שלו לחוק".

כך אמר לוועדה. ואולם, מאחורי הקלעים השמיע זיני מנגינות אחרות: בהקלטות שפורסמו הוא עבר לדבר על "נאמנות" לדרג הנבחר, ולא על כפיפות. יהיו מי שיראו בכך הבדלים סמנטיים בלבד. אבל ספק אם זיני עצמו מתייחס אליהם כך, וספק אם הוא באמת מבין את ההבדל בין השניים.

האם ההסכמה להיפגש עם ברדוגו ולדון בפתיחת חקירה מופרכת ומשוללת כל יסוד נגד "חדשות 12", בעקבות קשקוש ה"הדלפה" על תחילת המבצע באיראן, צריכה להפתיע אותנו? חוות הדעת נזהרת, כמובן, מלקבוע שזיני יהיה קול אדוניו, אך מבהירה כי החשש שנתניהו בחר בו בשל נאמנותו אליו אינו מופרך, ובוודאי שלא הומצא יש מאין.

"יש לצפות כי אם אלוף זיני (או אחר) ימונה לתפקיד ראש השירות, הרי הוא יבין ויידע כי הכפיפות לראש הממשלה ולממשלה אינה מצדיקה פעולות ומעשים מסוימים שאינם תואמים את סדרי המשטר הדמוקרטי"

"מן החומר עולה כי אכן היו מקרים שבהם ראש הממשלה ביקש מראשי השירות לבצע פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי. הדרישות הועלו בלא נוכחות אדם שלישי ובלא תיעוד […] יש לצפות כי אם אלוף זיני (או אחר) ימונה לתפקיד ראש השירות, הרי הוא יבין ויידע כי הכפיפות לראש הממשלה ולממשלה אינה מצדיקה פעולות ומעשים מסוימים שאינם תואמים, באופן הרחב, את סדרי המשטר הדמוקרטי, ובאופן הקונקרטי, את 'טוהר המידות'".

"אשר יגורנו בא לנו?"

זיני נכנס לתפקידו רשמית ב־5 באוקטובר, בתום מהומה מתמשכת בציבור, במערכת הפוליטית ובבג"ץ. לאחר תפילה בכותל וביקור בבית הנשיא הוא הבטיח ש"נפעל בממלכתיות ומתוך רעות גדולה לביטחון המדינה ולאזרחיה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

ואכן, בעקבות מינויו השתררה תקופה, קצרצרה בדיעבד, של שקט. השקט היה כה מוחלט, עד שחלק מעיתונאי המגזר הדתי, שחשו כי זיני נרדף משום שהוא חובש כיפה, מיהרו להכריז כי החששות שליוו את בחירתו היו היסטריים ולהעניק חותמת כשרות לתפקודו, כאילו אפשר באמת להעריך ראש שב"כ בתוך "100 ימי חסד".

בדצמבר כתב עקיבא נוביק ב"הארץ": "חודשיים הם מינימום מספיק שמאפשר לשאול: אשר יגורנו בא לנו? הקמפיין הפרוע שהתנהל בעניינו (של זיני) כלל תחזיות, נבואות ותיוגים שגרמו לו עוול […] עד כה זיני לא מספק את הסחורה ואף עולה חשד כי הוא נוקט קו מקצועי וענייני".

מאותו הרגע, כמו ניתן האות, החלו הפרשיות לרדוף את ראש שב"כ הנכנס בזו אחר זו, והוא הפך ליצרן כותרות בקצב רצחני, סביב שערוריות שהקשר בינן לבין "קו מקצועי וענייני" מקרי עד בלתי קיים.

נוביק: "חודשיים הם מינימום מספיק שמאפשר לשאול – אשר יגורנו בא לנו? הקמפיין הפרוע שהתנהל בעניינו (של זיני) כלל תחזיות, נבואות ותיוגים שגרמו לו עוול […] עד כה זיני לא מספק את הסחורה"

• בינואר מינה זיני את נ' לתפקיד סגן ראש השירות. נ' פרש מהשירות שמונה שנים קודם לכן ומעולם לא שימש ראש אגף, הדרגה המקבילה בשב"כ לאלוף. כיוון שזיני הגיע ללא ניסיון בארגון, התפרש המהלך כניסיון להכניס את המערכת לטלטלה עזה אף יותר מזו שכבר הייתה נתונה בה. המסר החבוי היה ברור: זיני לא בא לשנות או לתקן, אלא לחולל מהפכה.
• בפברואר הואשם אחיו של ראש שב"כ, בצלאל זיני, ב"סיוע לאויב במלחמה", לאחר שנעצר בחשד להברחת סיגריות לרצועה.

בצלאל זיני (צילום: שימוש על פי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)

ראש שב"כ אומנם לא היה מעורב בפרשה, אך חשיפתה החזירה לשיח את סוגיית "בית הגידול" האידיאולוגי של זיני ומשפחתו, הכולל גם אנשים קיצוניים, לרבות קרבה לרב צבי טאו, הסמן הקיצוני של הציבור החרד"לי.

כתבה במוסף "הארץ" שרטטה את דמויות המפתח בסביבתו: אביו יוסף, החבר במפלגת נעם הקיצונית; אחיו האחר, הרב ד"ר אליהו רחמים, שגם הוא מקורב לערכיה של נעם; ודמויות נוספות.

הפרסום על החשדות הפליליים החמורים נגד בצלאל זיני העלה שוב את שאלת נאמנותו של ראש שב"כ לחוק ואת יכולתו להפריד בין אמונותיו לבין תפקידו הרגיש. עוד קודם לכן התקבל בצלאל זיני בתשואות השמורות לגיבור עם שובו לביתו ביישוב עפרה, מרכז הכובד של האליטה המתנחלית.

ועדת גרוניס: "אם תהא מידת הקרבה רבה מאוד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו, ואם לא יעשה כן – יהיה נכון להפסיק את כהונתו"

חוות הדעת של ועדת גרוניס התייחסה לאפשרות שזיני יצטרך לעזוב את תפקידו אם בן משפחה קרוב במיוחד יואשם בפלילים: "למותר לציין, לגבי כל מי שימונה לראש השירות, אם בגדר כהונתו יהיו מקרים בהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחה יהיה עליו, לכל הפחות, להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים, ועל כן אחרים בשירות יעסקו במקרה כזה".

בהמשך צוין: "אם תהא מידת הקרבה רבה מאוד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו, ואם לא יעשה כן – יהיה נכון להפסיק את כהונתו. זאת בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור".

הרמטכ"ל אייל זמיר וראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני במטה השירות, 28 בינואר 2026 (צילום: תקשורת שב"כ)

"קרבה רבה מאוד" מתייחסת לילדיו של זיני או לבת זוגו, ולא לאחיו. לכן זיני שרד את הפרשה, לפחות בינתיים.

• באפריל שלחה אשתו של זיני, נעמי, "איגרת לנשות המשרתים" בארגון, שעליה חתמה בתואר שאינו קיים, "אשת ראש הארגון". "מרגישה אני כחוליה בשרשרת נשות ישראל שבכל הדורות, המעמידות את עמנו איתן, במאמצי על, של דבקות בשמחת החיים […] בלב שמח על הזכות לשאת עימכן באחריות גדולה זו".

המהלך נתפס כפגיעה בנשים המשרתות בארגון וזכה לביקורת עזה מצד הממונה על השוויון המגדרי בשב"כ, שטענה כי לאיגרת "היה טעם לפגם בלא מעט היבטים […] (היא) מתעלמת ולמעשה מדירה קבוצה גדולה של עובדות ומנהלות, שבני זוגן ומשפחותיהן מהווים עבורן עוגן, משענת ותמיכה […] חלקן מסכנות את חייהן ואת גופן לאורך שנים".

לא חלפו אלא ימים, ונודע כי לזיני מפריעים לא רק אירועים המציינים את עובדי השירות המשתייכים לקהילה הגאה, אלא גם גילויי חמלה והזדהות עם קורבנות וחללים

• זמן קצר לאחר מכן נחשף כי בכירי הארגון תוססים מאחורי הקלעים ומביעים זעם על דרכי הניהול של ראש השירות החדש. ג'וש בריינר תיאר ב"הארץ" את הסגנון הבוטה וחסר התחכום שבו משתמש ראש השירות החדש, את יהירותו ואת חוסר רצונו ללמוד את התחום הרגיש שבו אין לו ניסיון.

"הממלכתיות של שב"כ לא נשברה, אבל היא בדרך לשם", אמר אחד המרואיינים. "אנשים חוששים להתווכח איתו ולהציג עמדה שונה, דבר חשוב ביותר בארגון כמו שב"כ".

מיצג מחאה נגד הממשלה ונגד ראש שב"כ דוד זיני ואחיו, תל אביב, 2 בפברואר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הכתבה הצביעה גם על פגיעה בחטיבה היהודית של שב"כ, שאמורה להיאבק במעשי האלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים: "בחטיבה היהודית, הפוליטיזציה בהחלט כבר חודרת אל תוך הארגון ביחס ובהחלטות בשטח", אמר אחד המקורות לעיתון.

• ביוני הודיע זיני על ביטול אירועי "חודש הגאווה" לקהילה הלהט"בית בשירות הביטחון וסגר את התא הגאה בארגון. אף שלשב"כ אין ועד עובדים, ולפיכך "התא הגאה" אינו מעוגן רשמית בהסתדרות, המהלך נתפס כאיתות לעובדי הארגון על היעדר סובלנות מצד הדמות הבכירה ביותר בו.
• לא חלפו אלא ימים, ונודע כי לזיני מפריעים לא רק אירועים המציינים את עובדי השירות המשתייכים לקהילה הגאה, אלא גם גילויי חמלה והזדהות עם קורבנות וחללים.

"לא צריך לראות את המחדל מול העיניים כל יום", צוטט לאחר שהורה לפרק את פינת הזיכרון לחללי שב"כ מאז טבח 7 באוקטובר, שניצבה בכניסה למטה השירות בתל אביב. אחד המקורות אמר כי בסביבת זיני טענו שהפינה משקפת "תבוסתנות".

"לא צריך לראות את המחדל מול העיניים כל יום", צוטט לאחר שהורה לפרק את פינת הזיכרון לחללי שב"כ מאז טבח 7 באוקטובר, שניצבה בכניסה למטה השירות בתל אביב

כששומר הסף הופך לאויבו

הפרסום האחרון, שהגיע שעות ספורות לפני כתיבת הטור הזה, על השינוי התמוה שביצע זיני בעמדת שירות הביטחון בנוגע למפלגת "ישראל יהודית שלמה ואיתנה", בראשות יוצאי "כך" ברוך מרזל ומיכאל בן ארי, הוא אולי המדאיג מכולם.

כבר לפני שבועיים דיווח הפרשן המשפטי של זמן ישראל יובל יועז כי זיני פנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בבקשה שיתאפשר לו "לבחון מחדש את החומרים המודיעיניים החסויים שהעביר השירות למשרד המשפטים, ושמהם עולה כי המפלגה החדשה עלולה להוות מסווה לפעילות לא חוקית".

ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני בהר הרצל בירושלים, 3 בנובמבר 2025 (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

כעת מתברר שכוונותיו של זיני היו רציניות וכי הוא אכן ביקש להתערב במהלך משפטי מנומק שגיבשו קודמיו בגיבוי משרד המשפטים. אם אין זו הפיכה משטרית מעשית בשטח, קשה לחשוב מה כן.

אפשר לפטור, בדוחק רב, את מעשיה של אשתו, את סגירת התא הגאה או את הפגיעה בסמלי ההנצחה כ"זוטות". אפשר גם, אולי, להתייחס בסלחנות מסוימת לאמירות מתוך הקלטה, הנתונות לפרשנויות שונות או תלויות הקשר.

ההחלטה לבעוט בחוות הדעת של גורמי המקצוע בשב"כ, ובהם ראש החטיבה היהודית וראש חטיבת המחקר, מעידה כי ייתכן שזיני באמת חפץ בתפקיד ראש שב"כ כדי להכשיר שרצים מבית גידול אידיאולוגי קיצוני במיוחד

אבל ההחלטה לבעוט בחוות הדעת של גורמי המקצוע בשב"כ, ובהם ראש החטיבה היהודית וראש חטיבת המחקר, שסברו כי מפלגתם של מרזל ובן ארי מקדמת גזענות ועבירות על החוק, מעידה כי ייתכן שזיני באמת חפץ בתפקיד ראש שב"כ כדי להכשיר שרצים מבית גידול אידיאולוגי קיצוני במיוחד.

ואם זיני מתקשה להבחין בין נאמנות למדינה לבין נאמנות למחנה, הרי שלקראת מערכת בחירות מתוחה במיוחד, על רקע סכנות ממשיות לטוהר ההצבעה, שיבושי סייבר, מבצעי תודעה ומפגני אלימות קיצונית, הוא עלול להפוך ממגן הדמוקרטיה לאויבה.