מאת אבנר הופשטיין
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
בעניין אחד ברוך מרזל צודק. הכהניסט האדוק שדיבר אמש (חמישי) בטקס ההשקה של עוצמה יהודית בירושלים אמר כי "רפי פרץ במשרד החינוך ובצלאל סמוטריץ' במשרד התחבורה צריכים להודות כל בוקר לעוצמה יהודית שבזכותם הם שם. אבל היהודים, במקום להגיד תודה, בכל בוקר מחפשים איך לפגוע באלה שעזרו להם".
קשה לאמוד את מספר הקולות שהביאו אנשי עוצמה יהודית לבית היהודי, אבל המספרים שנעים בין 20 ל-70 אלף קולות מלמדים על הכוח של הימין האולטרא-קיצוני בשטח.
ובכל זאת, המספרים אמנם מרשימים, אבל הם לא שווים הרבה. אם עוצמה יהודית תתעקש לרוץ לבד היא תישאר לבד, מחוץ לכנסת. אולי זו הסיבה שאיתמר בן-גביר ומרזל מודיעים על פירוק איחוד מפלגות הימין ברעש גדול. הם רוצים שיקרה ההיפך, והאירוע אמש באולמי היכל דוד ברוממה נועד רק להלך אימים על הרב רפי פרץ וחבריו להנהגה שמסתייגים מהחבר'ה האלה, ובצדק.
אם עוצמה יהודית תתעקש לרוץ לבד היא תישאר לבד, מחוץ לכנסת. אולי זו הסיבה שבן-גביר ומרזל מודיעים על פירוק איחוד מפלגות הימין ברעש גדול: הם רוצים שיקרה ההיפך
הפסילות זה שם המשחק היום בציונות הדתית. פרץ פוסל את בן-גביר. הרב אבינר פוסל את איילת שקד. הכול נעשה בפומבי. אורי אריאל, עד לאחרונה שר החקלאות, סיפר כי פעם הגיע אליו מרזל וביקש להצטרף לאיחוד הלאומי. "אני מוכן לקבל אתכם, בשמחה", ענה לו אריאל, "בתנאי שאתה תישאר מחוץ לכנסת. אתה רק מבריח קולות".
מרזל עזב את החדר בכעס, אבל בסוף שלח במקומו את מיכאל בן ארי, שכיהן בכנסת במשך ארבע שנים, בין 2013-2009. אז המריבה והפיוס נעשו מאחורי הקלעים. היום האחד גוזר את השני בחוצות העיר, או בישיבה. אגב, בן ארי עצמו נפסל מלהתמודד לכנסת על ידי בג"צ לפני הבחירות האחרונות, ובן-גביר, מקום שביעי ברשימת איחוד מפלגות הימין, תפס את מקומו בפרונט.
בן-גביר התחיל את תהליך ההיפרדות לכאורה לפני שבועיים. הרב פרץ סירב להתפטר עבורו מהממשלה, גם כי הדבר אינו אפשרי ברגע זה. בן-גביר הודיע על פירוק האיחוד וזכה לכותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות".
ההנחה הרווחת, גם כיום היא כזו: בן-גביר יודע שאם בנט ושקד יחזרו, הבית היהודי והימין החדש ירוצו ביחד והוא יתדרדר למקום ה-10 ברשימה המשותפת. הכול נעשה כדי לשפר עמדות לקראת סגירת הרשימות ב-1 באוגוסט. גם האירוע המיליטנטי בהיכל דוד.
המריבות בינתיים לא פוסקות לכל אורך הגזרה הדתית-לאומית, בעיקר על המקום הראשון המיוחל. הרב חיים אמסלם, מספר שתיים ברשימה של משה פייגלין, מסתובב בין כל הדמויות ומצטט להם מן התלמוד. המלך ירבעם בן נבט, כך מסופר, היה חוטא ומחטיא גדול. הקדוש-ברוך-הוא הפציר בו "חזור בך, ואז אני אתה ובן ישי נטייל בגן עדן".
ירבעם לא הסתפק בהבטחה האלוהית הזו.
"מי בראש", הוא שאל.
"אני, אתה ובן ישי", חזר הקב"ה.
אבל ירבעם סירב, ונשלח למקום שראוי לו, הרחק מגן העדן המובטח.
ואולי מי שיכול לעשות סדר בכל הבלאגן הוא אחד, בנימין נתניהו. לפני הבחירות באפריל, נתניהו הקים את איחוד מפלגות הימין במאמץ רב. גם היום הוא חושש מאיבוד קולות המוני בימין.
"נתניהו יבוא בסוף ויפתה את כולנו", בטוח חבר ברשימת האיחוד. "הוא יחלק לנו תפקידים בנמלי הים, בקק"ל, ברשות הטבע והגנים. אם יהיו לנו בעיות ברשימה, הוא ייקח מישהו וישריין אותו בליכוד, כמו את הרב אלי בן דהן. אנחנו לבד לא נצליח. אבוד לנו".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ העביר לקונגרס את ההסכם לאנרגיה גרעינית אזרחית עם ערב הסעודית, כך אמר ביום שלישי גורם בממשל האמריקאי לסוכנות הידיעות "רויטרס".
הגורם ציין כי הנשיא דבק בעמדתו, לפיה ההסכם יקודם רק אם הממלכה תצטרף להסכמי אברהם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים פגישות חשאיות בחודשיה הראשונים של המלחמה בעזה עם הקצין הבכיר לשעבר עופר וינטר, שהשיק אמש את מפלגת הימין החדשה שלו – כך נחשף בערוץ 13.
על פי הדיווח, הפגישות התקיימו בדירות פרטיות בתל אביב, וראש הממשלה לא עדכן עליהן את שרי הקבינט או את צה"ל.
עוד דווח כי במהלך פגישות אלו הציג וינטר לנתניהו תוכניות של צה"ל לכיבוש רצועת עזה.
בערוץ 13 נטען כי החשיפה מעידה על כך שהמתקפות של נתניהו נגד וינטר אמש מונעות ממניעים פוליטיים, ולא אידאולוגיים.
בדיווח נאמר כי נתניהו מזהה שמפלגתו החדשה של וינטר ממוקמת בעמדה ייחודית שתאפשר לה למשוך מצביעי ימין מובהק ממפלגת הליכוד.
הסנאטורית דרלין גרהאם זכתה במועמדות המפלגה הרפובליקאית ותחליף את אחיה המנוח, לינדזי גרהאם, בפתק ההצבעה בבחירות הכלליות בקרוליינה הדרומית.
גרהאם גברה על חבר בית הנבחרים האמריקאי ראלף נורמן בסיבוב השני של הפריימריז הרפובליקאים המיוחדים שנערכו ביום שלישי, שבועיים לאחר שהשניים סיימו בשני המקומות הראשונים מתוך עשרה מועמדים שהתמודדו בסיבוב הראשון.
למרות היותה דמות פוליטית אלמונית, גרהאם גברה על כמה מהשמות הבולטים ביותר בפוליטיקה של קרוליינה הדרומית בבחירות המיוחדות, שיצאו לדרך בעקבות מותו הפתאומי של אחיה בחודש שעבר.
היא מונתה על ידי המושל הנרי מקמסטר כדי להשלים את החודשים שנותרו לכהונתו הנוכחית של אחיה המנוח, וזכתה במהירות לתמיכתו של הנשיא דונלד טראמפ. טראמפ עודד אותה להיכנס למרוץ לכהונה מלאה ואף השתתף בקמפיין הבחירות שלה במדינה בשבוע שעבר.

בעשור האחרון של המאה הקודמת, כשהתחילו לתכנן את הרכבת הקלה בירושלים, עוד נסעו בארץ אחרוני האוטובוסים מדגם "טייגר" של ליילנד, הדגם הישן של סקניה.
סיפרו עליו שיש לו נטייה לעלות באש כי הוא תוכנן לארצות קרות וכי הוא סוג של פרנקנשטיין שבו מכלולים ומרכב שיוצרו בחו"ל הפכו לאוטובוס כחול-לבן שנקרא "מולדת". הצד השווה בין כולם היה שהם היו רועשים, מזהמים, ואלה שיוצרו מאוחר יחסית גם היו מיושנים.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

אחת הסתירות הגדולות בחברה הישראלית היא הפער בין המציאות לבין הפוליטיקה. במציאות, יהודים וערבים נפגשים מדי יום בבתי החולים, באוניברסיטאות, במקומות העבודה, בעסקים ובמרחב הציבורי. הם מנהלים יחד מערכות, מטפלים יחד בחולים, מלמדים ולומדים יחד, מפתחים יוזמות ומקבלים החלטות מקצועיות משותפות. אבל כאשר מגיעים לפוליטיקה, נדמה לפתע שהשותפות הזאת הופכת לבעיה.
כחמישית מאזרחי המדינה הם ערבים. קולותיהם נספרים בבחירות בדיוק כמו כל קול אחר, אך פעם אחר פעם, כאשר מגיע הרגע להרכיב ממשלה, מתחיל דיון אחר: האם מותר להסתמך על מפלגות ערביות? מי מהן "לגיטימית"? איזה פוליטיקאי ערבי עבר את מבחן הכשרות ומי עדיין נחשב מחוץ לגדר?
חוסאם אבו בכר הוא ד"ר למנהל חינוכי, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.

בצוהרי 10 באוגוסט הופתעתי פעמיים. פעם אחת נוכח הדיווח שלפיו "נתוני מערכת הביטחון שפורסמו מצביעים על עלייה חדה של 63% בפשיעה הלאומנית שמתבצעת על ידי יהודים ביהודה ושומרון במחצית הראשונה של 2026 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד". במחצית הראשונה של 2026 נרשמו 660 אירועים, לעומת 405 במחצית השנייה של 2025 ו־440 במחצית הראשונה של אותה שנה.
לפי הדיווח של כרמלה מנשה באתר "כאן": "העלייה באלימות ניכרת גם במספר הנפגעים הפלסטינים: במחצית הראשונה של השנה נפצעו 140 פלסטינים ושישה נהרגו, לעומת 82 פצועים וללא הרוגים במחצית שקדמה לה". וכן, כי "הנתונים לא כוללים את רישומי חודש יולי האחרון. על פי נתוני מערכת הביטחון, ביולי לבדו נרשמו כמאה אירועי פשיעה לאומנית נוספים, כך שמגמת העלייה נמשכה גם אל תוך המחצית השנייה של 2026".
ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.

קשה להבין איזה פגם גנטי מייצר יהודים מעוותי מוסר ומוח כאלה.
איך נוצרה אצל השמאלנים הקיצוניים שנאה חולנית ומעוותת כזו ליהודים?
במדינה נורמלית,גם עפ"י החוק הישראלי,סייעני טרור כאלו בעת מלחמה.היו מושלכים לכלא לשנים רבות.
להזכיר: "כלי הרכב" איתם מגיעים הטרוריסטים-הכהניסטים לביצוע פשעי הטרור שלהם הם הטרקטורונים והריינג'רים, שניתנו להם ע"י שר ההתנחבלויות במשרד הבטחון ושרת המשימות הלאומניות-פאשיסטיות ; כל התורה.
הסוגיה הזו היא באחריות ישירה ובלעדית של צהל ובעיקר של אלוף הפיקוד שהוא הריבון בשטח על פי הדין.
אם הוא לא מסוגל לטפל בה (זה מה שנראה) שיניח את המפתחות וילך הביתה. אבל כשהוא אומר שירי על מחבלים יהודים היא "בעיה סוציולוגית" אז אפשר להבין הרבה לגבי הביזיון הזה.
וחוץ מזה הדרך לטפל בבעיה הזו עוברת כנראה דרך לחץ בינלאומי ובמיוחד לחץ טראמפיסטי.
עוד מכחישן 'בלי להשוות'. אם אנחנו עושים 'טיהור אתני' כבר 58 שנה, איך האוכלוסיה האתנית המטוהרת רק גדלה וגדלה? אולי לדעתו גם 5% הרוצחים הפולנים ו 95% עוצמי העיניים רק גרמו לאוכלוסיית יהודי פולין לגדול ולגדול? כמובן, בלי להשוות.
תתבייש.
ביחס לפורעים היהודים, לדעתי יש לנהוג בהם בדיוק כמו בכל מחבל. אם הם מסכנים חיים מיידית אז צריך לירות בהם מיידית ללא התרעה בכלל. אם הם מסלימים אירוע לכדי סכנת חיים פוטינציאלית אז להתריע לפני הירי ואם הם לא חודלים, לירות בהם. הם מחבלים לכל דבר ועניין.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו