ביום חמישי קיבלו אנשי המשרד להגנת הסביבה שיחה מהסוג שממנו הם חוששים. על הקו היו אנשי אתר ההטמנה "אפעה" שבנגב, ובפיהם חדשות: סדקים התגלו בסוללה הדרומית של תא ההטמנה, ותשטיפים (המיץ של הזבל) דלפו ממנו.
אנשי מחוז דרום של המשרד מיהרו למקום כדי לאמוד את הנזק ולתת הנחיות למנהלי האתר. על הפרק: היערכות למקרה של קריסת הסוללה ותא ההטמנה וזרימת התשטיפים לנחלי האזור. העבודות לייצוב הסוללה נמשכו כל סוף השבוע. לפי שעה היא עדיין עומדת.
אפעה הוא לא עוד אתר: הוא קולט מדי יום כ־40% מהפסולת הביתית של מדינת ישראל, קרוב לעשרת אלפים טון ביממה שמגיעים מכ־50 ערים ורשויות מקומיות, כולל רוב גוש דן. אם אפעה מתמוטט ומפסיק לקבל פסולת, בתוך זמן קצר ישראל מתחילה לטבוע בהרים של אשפה. במצבו הנוכחי של תחום הפסולת, אנחנו נמצאים כחוט השערה מלספק לעולם תמונות של מדינת עולם שלישי.
האירועים האחרונים באפעה הם משל למצבה של ישראל בתחומים סביבתיים רבים: קליפה דקה ושברירית של מדינה מפותחת שבכל רגע עלולה להתפרק ולהשאיר אותנו עם מציאות של פרובינציה נחשלת
האירועים האחרונים באפעה הם משל למצבה של ישראל בתחומים סביבתיים רבים: קליפה דקה ושברירית של מדינה מפותחת שבכל רגע עלולה להתפרק ולהשאיר אותנו עם מציאות של פרובינציה נחשלת. ארבע השנים האחרונות עם ממשלה נבערת וכושלת קירבו את ישראל מאוד לנקודה הזאת. גם על זה הבחירות.
מי שחושב שבמציאות של מלחמת נצח ושל סופר־ספרטה מבודדת התשתיות הבסיסיות ביותר של חיינו ימשיכו לתפקד – לא יודע איפה הוא חי. אסטרטגיית הפסולת של ישראל לשנים ולעשורים הקרובים מבוססת על הקמה ברחבי הארץ של מתקני מיון והפרדה בטכנולוגיות מתקדמות ומתקני השבת פסולת לאנרגיה (שרפה).
התוכניות של משק המים – שגם הוא ניצב לאחרונה כפסע מקטסטרופה, כשרוב מתקני ההתפלה הושבתו – מבוססות על שורה של מתקני התפלה שיתווספו לאורך החופים. המתקנים הללו – הן של הפסולת והן של המים – נבנים באמצעות חלקים, טכנולוגיות ואנשי מקצוע שמגיעים מחו"ל.
הקמת שורה של מתקני תשתיות חיוניים – למשל אתר המיון החדשני Smart waste בפאתי ראשון לציון ומתקן ההתפלה שורק ב' – התעכבה בכמה שנים בגלל רצף המלחמות, נטישת מומחים וקושי בהבאת ציוד וחלקים חיוניים. זה כלום לעומת הנזקים שייגרמו אם ישראל תיכנס למוד של עם לבדד ישכון.
כל זה נכון שבעתיים בעולם התחבורה. את צינור החמצן התחבורתי של ישראל – המטרו – עומדים לבנות זרים. המון זרים. במוסדות התכנון מתחבטים כרגע איפה לשכן רבבות עובדים זרים שאמורים לחפור מאות קילומטרים של מנהרות. הפועלים, המהנדסים והמומחים זרים, החברות שזוכות במכרזים של ממשלת ישראל זרות, הציוד המכני ואפילו הקרונות מיובאים.
בשנים האחרונות קווי הרכבת הקלה כבר ספגו עיכובים קשים – רק בסוף השבוע התבשרנו שהשקת הקו הירוק בת"א תידחה לכיוון 2031 – ואם נידרדר לחיים עוד יותר מבודדים תחת אש לא יהיה מטרו ולא נעליים
בשנים האחרונות קווי הרכבת הקלה כבר ספגו עיכובים קשים – רק בסוף השבוע התבשרנו שהשקת הקו הירוק בתל אביב תידחה בכשנתיים לכיוון 2031 – ואם נידרדר לחיים עוד יותר מבודדים תחת אש לא יהיה מטרו ולא נעליים. או כמו שאומר גורם בתחום התחבורה, "לחמאס לא יהיו מנהרות אבל גם לנו לא".
השגשוג של ישראל והסיכוי שלה להתמודד עם האתגרים הסביבתיים תלויים ביכולתה לנהל דיאלוג ולשתף פעולה עם השכנים במרחב. ישראל, כמו מדינות אחרות, נמצאת במרוץ נואש להשגת אנרגיה שתזין את הצריכה העצומה של חוות השרתים והבינה המלאכותית שינהלו את העולם.
המקור העיקרי שממנו ישראל יכולה להביא אנרגיה הוא השמש, אבל אין לנו מספיק שטח. לשכנים מירדן יש. בזמן הממשלה הקודמת נחתם הסכם ("פרוספריטי") – מים תמורת חשמל – במסגרתו ישראל תספק לממלכת ירדן הצמאה מים מותפלים ותקבל חשמל משדה סולארי ענק שיוקם במדבר הירדני.
זה כדאי לכולם, זה WIN-WIN, אבל מרגע שפרצה המלחמה ובעיקר אחרי שהתברר שממשלת ישראל לא מתכוונת לסיים אותה, הכל קפא.
הפוטנציאל לשיתופי פעולה אזוריים בתחומי המים והאנרגיה אינסופי. בממשלה הנוכחית מכהן שר לשיתוף פעולה אזורי – דוד אמסלם – ואתם יכולים לנחש איך נראה השת"פ עם האזור בארבע השנים האחרונות.
בלי דיאלוג עם השכנים – הפעם הקרובים יותר, אלה שמעבר לקו הירוק – מפגע שרפות הפסולת שמחניק את חייהם של מאות אלפי ישראלים בקו התפר ילך ויחמיר
בצוק העיתים, ניאלץ להסתפק בעשרות אנשי חינוך מקזחסטן ומקוסובו שהגיעו להכשרה של שבועיים בארץ, כפי שדיווח בהתלהבות האתר השומם למדי של המשרד.
בלי דיאלוג עם השכנים – הפעם הקרובים יותר, אלה שמעבר לקו הירוק – מפגע שרפות הפסולת שמחניק את חייהם של מאות אלפי ישראלים בקו התפר ילך ויחמיר.
עידית סילמן, בצלאל סמוטריץ', צבי סוכות ושות' אומנם שלחו את הכלים הכבדים של המנהל האזרחי לשטח במטרה למחוק את אתרי הפסולת הפיראטיים של הפלסטינים, אבל כמו את רוב הבעיות, גם את הבעיה הזו אי אפשר לפתור רק בכוח.
כל עוד הרשות הפלסטינית ממוטטת, כל עוד האוכלוסייה הפלסטינית חיה תחת מגבלותיו הנוקשות של הכיבוש, לרשויות המקומיות בגדה אין סיכוי לנהל מערכי חיים תקינים ובכלל זה פינוי פסולת. וכל עוד זה המצב, ערמות האשפה שבתוכן חיים הפלסטינים הן גם הבעיה של הישראלים – וימשיכו להיות.
אנרגיה, מים, פסולת, תחבורה, חקלאות, אקלים – כל אלה הם נושאים מורכבים, עתירי ידע, שכדי לטפל בהם יש צורך בדרג מקצועי חזק ובשדרה איכותית של מנהלים במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי.
בקדנציה האחרונה משרדי הממשלה חוו נטישה המונית של אנשי מקצוע איכותיים. עוד קדנציה כזו, ומה שקרה במשרד התחבורה – שיאי קטל בדרכים, השתלטות עבריינים על מערך תגי הנכה ועוד – יקרה בכל המשרדים
בקדנציה האחרונה משרדי הממשלה – בראשם משרד התחבורה ואחריו המשרד להגנת הסביבה – חוו נטישה המונית של אנשי מקצוע איכותיים. עוד קדנציה כזו, ומה שקרה במשרד התחבורה – שיאי קטל בדרכים, השתלטות עבריינים על מערך תגי הנכה, פרצת אבטחה מחרידה בתעופה, מחדל אחרי מחדל ברכבת ישראל נטולת המנכ"ל – יקרה בכל המשרדים.
ומהמישור הארצי למקומי. היטיב לנסח את הדברים איליה קוגן, פעיל תחבורה ציבורית ועירוניות מרמת גן שמפעיל את ערוץ היוטיוב המוצלח "עיר לחיות בה". כך הוא אמר – בקיצורים הכרחיים – בסרטון האחרון שלו.
"תרימו רגע את העיניים ותסתכלו מסביב. אתם חושבים שפוליטיקה זה בית המשפט העליון או הרתעת החמאס? זה שאי אפשר לעבור על המדרכה כי לכל הנהגים יש תו נכה – זאת פוליטיקה. האופנועים שדוהרים על המדרכות כי האזרחים לא מעניינים את המשטרה – זאת פוליטיקה.
"אוטובוסים שלא יוצאים ולאף אחד לא אכפת כי משרד התחבורה מתייחס לאזרחים כאל מטרד – זאת פוליטיקה. התחנות המרכזיות המוזנחות – זאת פוליטיקה. מרכזי הערים שגוססים – זאת פוליטיקה. בעוד שבאירופה ההרג בכבישים יורד, אצלנו הוא שובר שיאים כל שנה ושרת התחבורה מאשימה את הגורם האנושי, זה בדיוק כמו להגיד לא העירו אותי.
"זה מאוד משנה מי ייבחר. זה מאוד משנה לערים, לסביבה, לתחבורה, לקיום כמדינה מפותחת שהחיים בה טובים. יש בכל העולם רק חלקת אדמה קטנה שהיא שלי, יש רק עיר אחת שהיא שלי, וחתיכת שמיים"
"זה מאוד משנה מי ייבחר. זה מאוד משנה לערים, לסביבה, לתחבורה, לקיום כמדינה מפותחת שהחיים בה טובים. יש בכל העולם רק חלקת אדמה קטנה שהיא שלי, יש רק עיר אחת שהיא שלי, וחתיכת שמיים. אני לא רוצה לקנא כשאני בחו"ל כי שם יש תחבורה מתפקדת, עירייה מתפקדת. אנחנו יכולים להיות אור לגויים, אנחנו יכולים לתקן כי אין לנו ברירה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו