היא צרחה: "די עם הכפייה הדתית, אתה מיסיונר, כל הזמן מטיף לאלהים וכל השטויות האלה של הדת"
הוא ענה: "דת היא חסרת חשיבות, גם המצוות. היהדות גאונית וכל מטרתה אך ורק לקיים את כלל כדה"א באופטימליות. המצוות הן הגיוניות, הן תזכורת, אימון, לתיקון כוונת הלב מרצון לקבל לרצון לתת – להידמות לכח הטבע הטוב והמטיב, אך הן לא הכרחיות – ניתן בלעדיהן"
היא התבעסה: "טוב, אז אתה מיסיונר"
הוא ענה: "הייתי איש עסקים עם פוטנציאל להתברג בין רשימת עשירי תבל; מי שידע – ידע. נפלתי עסקית, מדינת ישראל האשימה אותי בחשבוניות פיקטיביות ולא נותנת לי להיות אפילו עוסק מורשה זעיר, יש לי 3 חברות בע"מ שלא ניתן לסגור אותן בגלל הסיפור הזה. אבל מהנפילה הכרתי את הקבלה של בעל הסולם. מי שלומד קבוע, יש עליו חובה להפיץ את החכמה הזאת – אך ברוח טובה, לא בכפייה"
היא תקעה נאד, אמרה: "אז אתה באורות, כולך אושר ושמחה?"
הוא בריח ת'נאד שלה, ענה: "הכי לא. מי שהולך בדרך ה' לא מאושר כל הזמן או בשמחה תמידית. יש לו תיסכולים ובילבולים כמו לכולם"
היא הפליצה, חייכה, אמרה: "אז מה הטעם?"
הוא ענה: "טעמו וראו כי טוב יהוה, תהלים לד/ט"
היא הסתקרנה: "אז מה יהיה עם טוויטר ופייסבוק?"
הוא תקע נאד חלש, אבל סירחון סירחון, חייך, אמר: "הצרעה לא נותנת דבש, ודומה לדבורה – יראי ה' כנראה מבינים את הסודות, האיזונים, המקום של כל עניין במערכת הגז והברקס של הטבע; אולי, הלוואי", ועזב ת'מקום המום