במפגש של בכירי הבנקים עם ראש הממשלה שנערך בסוף השבוע שעבר, הזהירו הבנקאים את נתניהו שהמהפכה המשפטית האגרסיבית שהוא מוביל עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל, הברחת משקיעים זרים שיחפשו מקומות יציבים ובטוחים יותר לכספם, העתקת פעילות של חברות הייטק לחו"ל ובהמשך גם בריחת מוחות ופגיעה ארוכת טווח ביכולת ההתפתחות הכלכלית של ישראל וכתוצאה מכך גם באיכות החיים של הישראלים.

מאחר שלכלכלה יש פסיכולוגיה וציפיות משחקות בה תפקיד מרכזי, אפשר היה לראות אתמול את השלכות הנבואות הפסימיות האלה, כשמדד הבנקים בישראל נפל ב-4.3% במחזור מסחר חריג.

בניין המשרדים הראשיים של ג'יי פי מורגן בניו ניורק (צילום: AP Photo/Bebeto Matthews)

בנימין נתניהו כמובן מבין היטב את תפקיד הציפיות בשווקים הפיננסיים. בניסיון לאזן מעט את התמונה העגומה שצוירה בימים האחרונים, הוא נאחז אתמול בהכרזה שמקורה מפוקפק שיצאה לכאורה מבנק ההשקעות האמריקאי "ג'יי פי מורגן" לפיה לא צפוי כל סיכון לכלכלה הישראלית, השקל חזק והמוסדות הפיננסיים בישראל יציבים.

הוויכוח על אמינותו ומקורו של מה שכבר זכה לכינוי "מסמך ג'יי פי מורגן" העסיקה אתמול רבים ברשתות החברתיות. ואם לא די בכך, נתניהו אף התהדר בהכרזה של בנק השקעות נוסף, "מורגן סטנלי" – אלא שכאן מדובר בספין של ממש: ההכרזה של "מורגן סטנלי" דווקא מחזקת את הדאגה ליציבות השקל ולהשפעת המהלכים של הקואליציה על הכלכלה הישראלית לטווח הארוך.

יהיה מעניין לעקוב הבוקר אחרי המסחר בישראל מול המסחר שיתחדש גם בעולם, כדי לראות עד כמה המהומה הזו אכן משפיעה על השווקים.

ההריסות בעזה בעקבות תקיפות חיל האוויר במהלך מבצע "שומר החומות", 22 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

הממשלה החדשה נבחרה, בין היתר, כי היא הבטיחה להילחם בטרור בדרכים שעוד לא נוסו. מה למשל? אתמול הציע יו"ר הציונות הדתית והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' הצעה מהפכנית:

זו הגרסה המיניסטריאלית הקרובה ביותר לתגובה "מצידי שילכו לעזה", שנפוצה באזורים הדלקתיים של הרשתות החברתיות.

תחזית: למרות התחייבותו של השר סמוטריץ', חוק "לך לעזה" לא יוגש ולא יעבור, ותרומתו היחידה לחיינו תהיה האשמות חדשות נגד "השמאל", "התקשורת" או "המשפטנים" על כך שמנעו אותו.

פרופ' דניאל כהנמן בריאיון לחדשות 12 (צילום: צילום מסך, N12)

חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' דניאל כהנמן, התייצב אמש לריאיון בחדשות 12 והשמיע נבואת זעם מדאיגה וחריפה בעקבות המהפכה המשפטית שמתכננת ממשלתו של בנימין נתניהו.

"מבחינתי זה כמעט סוף העולם", אמר כהנמן לקרן מרציאנו, "זה סוף המדינה כמו שאני הכרתי אותה. ניסיתי להשוות – האם הייתי מודאג יותר ב-1973? והתשובה היא שהייתי פחות מודאג.

"אני מודאג היום למהותה של המדינה. מה שעומד לקרות הוא לא המדינה שבה אני גדלתי, לא המדינה שאני רוצה שהנכדים שלי יחיו בה".

שרת הפנים איילת שקד בכנסת, 8 במרץ 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מכירים את זה שפוליטיקאים בכירים מקטרים על כך שהם מפסידים המון כסף כתוצאה מזה שבחרו להקדיש את חייהם למען הציבור? האם שאלתם את עצמכם, איך בדיוק הם היו עושים את הכסף הזה?

קחו, לדוגמה, את מקרה איילת שקד. אתמול נודע ששרת הפנים לשעבר, שלא הצליחה להיכנס לכנסת הנוכחית, תצטרף לחברת "קרדן נדל"ן" כסגנית יו"ר החברה בהיקף של 25 שעות שבועיות, ובהמשך השנה תחליף את יו"ר החברה.

חבילת השכר השנתית של שקד תהיה 1.6 מיליון שקלים, עבור 60% משרה. לא רע למי שאין לה כל ניסיון קודם בתחום הנדל"ן, או הבינוי, שלא עבדה קודם כקבלנית, כיזמית או כארכיטקטית.

מה שקד תתרום, אם כך, לחברה שעוסקת בבנייה למגורים, בהתחדשות עירונית ובייזום נדל"ן מניב? את התשובה אפשר למצוא במכתב למשקיעים שנשלח מטעם קרדן, שבו מוצגת שקד כמי שעסקה "בממשקים עם רשות מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות וועדות תכנון".

פעם קראו לזה "מאכערית", אבל זה לא נשמע טוב.

נובאק ג'וקוביץ' עם גביע אליפות אוסטרליה, 29 בינוואר 2023 (צילום: AP Photo/Mark Baker)

הטניסאי נובאק ג'וקוביץ', שניצח אתמול את סטפנוס ציציפאס באליפות אוסטרליה, זכה בתואר הגרנד סלאם ה-22 שלו והשתווה כך למספר תארי הגרנד סלאם של רפאל נדאל.

זה היה סיום חלומי לשנתיים איומות שעברו על מי שעשוי להיות הטניסאי הגדול בכל הזמנים, תקופה שבמהלכה הוצג בתקשורת העולמית כנבל הגדול ביותר של עולם הטניס והוגבל במספר הטורנירים שבהם הורשה להשתתף, אחרי שגורש בשיא מגפת הקורונה מאוסטרליה כשסירב להתחסן נגד הנגיף, והפך בכך לגיבור מתנגדי החיסונים בעולם.

"לא היה לי קל מנטלית לאסוף את עצמי ולהתחיל מחדש" אמר אתמול ג'וקוביץ, "התקשורת נטפלה אלי בגדול במשך מספר חודשים וזה פגע במותג שלי, בי ובאנשים סביבי".

מה הדברים שאנחנו עושים היום, שיביכו אותנו מאוד כשניזכר בהם בעוד עשור או שניים?

בפרויקט מיוחד, ה"ניו יורק טיימס" הציג את השאלה הזו ל-30 אנשי אקדמיה, אופנה, תקשורת , עסקים ואמנות. בין התשובות שהתקבלו: יום יבוא ונהיה נבוכים מאוד כשניזכר שפעם היינו מוכנים להתאמץ כדי ללקט לייקים ברשתות החברתיות, ולא נצליח להסביר למה שיתפנו זרים גמורים במחשבות הכמוסות ביותר שלנו וברגעים אינטימיים משפחתיים.

הצעות נוספות: נתקשה להסביר למה איפשרנו להורינו לבחור לנו את השם וזה ייראה מוזר כמו לאפשר להם לקבוע לנו עם מי להתחתן; אכילת חיות מתות; האמונה שמונוגמיה היא הדרך הנכונה והמוסרית לחיות; העובדה שפחדנו מפני משובטים; בקבוקי פלסטיק; העובדה שהיינו סבלנים לקיומן של מונרכיות.

הקומיקאי דינו סטאמאטופולוס הציע: "הרעיון שתרבות הביטול תהיה מביכה בעתיד. אבל אני מפחד להציע אותו עכשיו, כי אני מפחד שיבטלו אותי על כך שהצעתי את זה".

ההצעה האחרונה בפרויקט החמוד מגיעה מ-ChatGPT, רובוט הבינה המלאכותית הפופולרי שיום אחד אולי נתחרט שנכנס לחיינו. ומה לדעתו של הצ'אטבוט יביך אותנו בעתיד, בראייה לאחור? "הסתמכות יתר על טכנולוגיה".

• סיבה למריבה: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תגיש בימים הקרובים את חוות דעתה על התוכנית לשינוי מערכת המשפט של שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן – ולפי דיווח של טובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות", היועמ"שית תתנגד לסעיפים רבים בהצעה.
• סיבה לדאגה: ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון חשף אמש בריאיון לבי-בי-סי כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין איים עליו במתקפת טילים, בימים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה. "הוא איים עלי בשלב מסוים, ואמר, 'בוריס, אני לא רוצה לפגוע בך אבל, עם טיל, זה ייקח רק דקה", סיפר ג'ונסון.
• סיבה למסיבה: הפילדלפיה איגלס ישחקו מול הקנזס סיטי צ'יפס בסופר-בול ה-57, אשר יתקיים באריזונה ב-12 בפברואר.