המחאה נגד הממשלה בהבימה, 7 בינואר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
הוויכוחים הציבוריים על רפורמה במערכת המשפט לא נולדו אתמול. גם חלק מהרעיונות שמסתובבים עכשיו אינם חדשים.
חיים רמון, שהיה שר המשפטים בתחילת המאה, ניסה לשנות את שיטת הסיניוריטי בבית המשפט העליון, עד ש"פרשת הנשיקה" סיימה את הקריירה שלו. כשאיילת שקד היתה שרת המשפטים, היא ניסתה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים וקידמה פיסקת התגברות.
בנימין נתניהו היה אז בין אלה שגוננו על מערכת המשפט, ובכמה הזדמנויות דיבר על החשיבות של מערכת משפט חזקה ועצמאית.
גם הטענות שנשמעות מצד המתנגדים לתוכנית לוין, כאילו היוזמה החדשה של שר המשפטים היא "מחטף" שהבוחרים לא ידעו שהם מצביעים עליו, לא ממש מתיישבות עם העובדות.
הרי בעשרות הפגנות בבלפור ובגשרים נשמעה – לפעמים בצרחות – בדיוק הטענה הזו: שאם נתניהו ייבחר, הוא ישנה את כללי המשחק הדמוקרטי כדי לחמוק ממשפטו הפלילי.
שר המשפטים יריב לוין נואם במליאת הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
אתמול שר המשפטים אישר (בפליטת פה?) שזה בדיוק מה שקורה עכשיו. בדיון שנערך במליאת הכנסת אמר לוין: "כשדיברתי על הנושא בפעם הראשונה אמר לי עיתונאי להתעסק בנושא אחר, כי זה לא מעניין אף אחד".
בדיון שנערך אתמול במליאת הכנסת אמר יריב לוין: "כשדיברתי על הנושא בפעם הראשונה אמר לי עיתונאי להתעסק בנושא אחר, כי זה לא מעניין אף אחד"
ח"כ מירב כהן ענתה לו, "איזה קטע שעכשיו זה כן מעניין את ראש הממשלה", וחברתה לסיעת יש עתיד אורנה ברביבאי הוסיפה: "כנראה שיש קשר לכתבי האישום נגד ראש הממשלה".
לוין הפתיע ואישר: "שלושה כתבי אישום מהסוג הזה באמת תרמו להבנה ציבורית רחבה מאוד שיש כשלים במערכת שצריך לתקן אותם".