בישראל מרבים לאחרונה להידרש לצירוף המילים "חסר תקדים". זה ביטוי מוגזם שמקורו משפטי, ואשר משמש לתיאור אירועים יוצאי דופן ודרמטיים, ששכיחותם – כך נדמה – עלתה השנה.
הבוקר יתכנס הרכב חסר תקדים של 15 שופטי בג"ץ בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לדיון חסר תקדים שיועבר בשידור חי בטלוויזיה, אשר יהווה רגע שיא חסר תקדים של חודשים חסרי תקדים בתולדות המדינה. אירוע שמעט אחריו יתחילו חגי תשרי, בלי שבעצם נדע מה עומד לקרות.
מתנגדי המהפכה המשפטית בהפגנה מול בית המשפט העליון בירושלים. 11 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
לכאורה עומדת על הפרק סוגיה משפטית מורכבת, שעד לפני חודשים אחדים בלבד הייתה מעניינת בעיקר משפטנים, היסטוריונים ועיתונאים: תקפותו של תיקון לחוק יסוד השפיטה, שנטל מבית המשפט את האפשרות לפסול החלטות שרירותיות או מופרכות של השלטון, בטענה שהם חורגים ממתחם הסבירות.
אולם בפועל, הבוקר בשעה תשע יתחיל בבית המשפט העליון בירושלים דיון על אופיה המשטרי של מדינת ישראל.
התיקון לחוק יסוד השפיטה, שאושר בחודש יולי בקולות כל חברי הקואליציה, הוא הנדבך המרכזי בשורה ארוכה של חוקים חסרי תקדים שמקדם שר המשפטים חסר התקדים יריב לוין, מאז הוקמה הממשלה חסרת התקדים, ושעליהם הכריז במסיבת עיתונאים חסרת התקדים שכינס ב-4 בינואר.
שופטי בית המשפט נדרשים כעת להחליט מה הם גבולות הסמכות של הכנסת, האם ניצחון בבחירות מעניק למנצחים כוח בלתי מוגבל לפעול כרצונם – מכוח בחירת הרוב – או שחלות גם עליהם הגבלות שהן בלב השיטה הדמוקרטית הישראלית.
אם יקבלו שופטי בג"ץ את טענת הממשלה, לפיה לבית המשפט אין כל סמכות למתוח ביקורת שיפוטית על תיקונים לחוקי יסוד, אפשר יהיה לטעון שכל הדרמה שחוללו בחודשים האחרונים יריב לוין ושמחה רוטמן הייתה בעצם מיותרת:
הכנסת הרי ממילא תוכל להצמיד את המילים "חוק יסוד" לכל חקיקה שהיא חפצה בה, ואם כל חוק שצמודות לו המילים "חוק יסוד" נמצא מחוץ לכל ביקורת שיפוטית – הרי שהכנסת יכולה לעשות מה שהיא רוצה ללא כל ביקורת שיפוטית גם ללא כל המהומה שמאיימת לפרק את ישראל בחודשים האחרונים.
אם השופטים יקבלו את הטענה שחוקי יסוד נמצאים מחוץ לטווח הביקורת השיפוטית – המשמעות היא שהממשלה תקבל רישיון בלתי מוגבל לנהוג בחוסר סבירות קיצונית.
וכל מה שנחשב עד לא מזמן ל"חסר תקדים" יהפוך להיות שגרת חיים בישראל.
