הנתון הזה יהיה קצת קשה לעיכול לישראלים מעל גיל 50, שגדלו עם תודעה של "מדינה קטנה מתחמקת מצרה". אנחנו עדיין מנסים להתחמק מצרות, שלא מפסיקות להגיע, אבל כבר לא כל כך קטנים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה את תמונת המצב הדמוגרפית בישראל – מדינה שחיים בה כמעט עשרה מיליון תושבים. 9,795,000 למי שמתעקש לדייק. סדר גודל של מדינה בינונית באירופה (רק עם צפיפות, תחבורה ציבורית ותשתיות של העולם השלישי).

מפקד אוכלוסין. אילוסטרציה (צילום: iStock)

על פי הערכת הלמ"ס, ישראל תחצה את סף העשרה מיליון לקראת סוף השנה הבאה, ותגיע לכ-15 מיליון תושבים לקראת יום העצמאות המאה, ב-2048 (אנחנו ערב ראש השנה, אז נוותר כאן על השאלה המתבקשת, האם ישראל אכן תזכה לחגוג את יום העצמאות המאה).

כדאי לשים לב לכמה עניינים לא בלתי חשובים בנתונים שמתפרסמים: הלמ"ס כוללת במניין האוכלוסייה את היהודים שחיים בכל השטח שבין הים התיכון לנהר הירדן, כולל כל המתנחלים בגדה המערבית ותושבי רמת הגולן, אבל הערבים נספרים רק בגבולות הקו הירוק (פלוס מזרח ירושלים ורמת הגולן).

כלומר, בספירה הזו לא נכללים מיליוני הפלסטינים שחיים בגדה המערבית וברצועת עזה. אם תרצו – סוג של אפרטהייד סטטיסטי.

על פי הנתונים שמתפרסמים, חיים בישראל ובהתנחלויות כ-7.2 מיליון יהודים שהם 73% מהאוכלוסייה שנכללת בסקירה, כשני מיליון ערבים, שהם 21% מהאוכלוסייה וכחצי מיליון תושבים אחרים. בנתונים לא נכללים זרים שאין להם מעמד תושב, ובהם גם מבקשי מקלט.

סקירת הלמ"ס כוללת גם תמונת מצב על הלכי הרוח בישראל ערב ראש השנה תשפ"ד, שכוללים סתירות פנימיות מעניינות:

על פי הלמ"ס, 13% מהישראלים מגדירים את עצמם "עניים". ההבדלים בין יהודים לערבים במקרה הזה, עצומים. 43% מהערבים בישראל מגדירים את עצמם עניים, לעומת 7.6% מהיהודים. 30% מהישראלים מעידים על עצמם שהם מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית שלהם.

ולמרות הנתונים הללו – 90% מהישראלים מרוצים מהחיים באופן כללי, 63% מרוצים ממצבם הכלכלי, 88% מרוצים מהדירה בה הם גרים, 84.2% מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם, כמעט 60% מהישראלים מרוצים ממצב הניקיון באזור מגוריהם.

יוצא שלמרות כל הבעיות והדאגות והצפיפות והמלחמות וה"בושה! בושה!" – כנראה שעדיין די סבבה פה.

הזוג נתניהו וחברי הקואליציה צוחקים בערב גיבושון במסעדה בירושלים, 13 בספטמבר 2023 (צילום: שרון רביבו)

בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו מעריכים שהקואליציה לא תשרוד לאורך זמן. "הממשלה תתפרק בגלל הקיצוניות של בן גביר וסמוטריץ'", מצוטט הבוקר בכיר בקואליציה ב"ידיעות אחרונות", "צריך לקרות נס כדי שהקואליציה הזו תשרוד עד סוף כנס החורף של הכנסת.

"לאופוזיציה ולמחאה לא יהיה יד ורגל בהפלת הממשלה. היא תיפול בגלל הקיצוניות של שתי מפלגות ימין קיצוני, ובעיקר בגלל השר איתמר בן גביר. כנראה שהאיש לא הבין שלפני תשעה חודשים הוא סיים את הקמפיין ונכנס לתפקידו כשר בממשלת ישראל".

לכבוד ראש השנה, התכנסו אתמול חברי הקואליציה לגיבושון במסעדת "אנטריקוט" בירושלים (כשממול התקיימה הפגנה קטנה נגד ההפיכה המשטרית). רגע לפני הצילומים החגיגיים, הודיעה מפלגת עוצמה יהודית של בן גביר שהיא לא רואה עצמה מחויבת למשמעת הקואליציונית.

עוד קודם לכן סערו הרוחות בקואליציה סביב הפרסום על העברת שמונה כלי רכב ממוגני ירי מירדן לרשות הפלסטינית, במימון אמריקאי.

בעקבות הפרסום התפתח דיון סוער בקבוצת הווטסאפ של שרי הממשלה, שמזכיר דיוני פייסבוק על נושאים פוליטיים. אורית סטרוק שכחה שהיא שרה בממשלת ישראל וכתבה "אל תתנו להם רובים. אם הם לא יודעים לטפל בג'נין, טול כרם ושכם – שיזוזו הצידה ויתנו לנו לטפל… אנחנו לא יודעים שכל הנשק הזה יופנה נגדנו?"

שר החינוך, יואב קיש, הזכיר לה: "אורית, החלטות כאלה התקבלו מן הסתם בפורום שבו נמצא יו"ר המפלגה שלך (בצלאל סמוטריץ'), אני מציע שתדברי איתו".

ויו"ר המפלגה של סטרוק האשים אתמול את ראש הממשלה שהוא מסכים לחמש את הרשות הפלסטינית כדי לרצות את יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, "במטרה להקים איתו ממשלת שמאל, שתחתור להחייאת הסכמי אוסלו… ראש הממשלה, אם בכוונתך לחתור לממשלת 'אוסלו 2', אנא עדכן את שריך ואת הציבור ונפעל בהתאם".

נשמע מפחיד למדי. האם נראה בתשפ"ד הפגנת ימין בכיכר ציון נגד בנימין נתניהו השמאלן הבוגד?

לוחם ביחידה 669 במהלך תרגיל, 13 באפריל 2019 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

לוחמי מערך המילואים של היחידות המיוחדות 669 ושלדג בחיל האוויר קיבלו אתמול הודעה לפיה כל ימי המילואים שלהם בוטלו עד לסוף השנה. כך מפרסם יניב קובוביץ ב"הארץ".

בהודעה שנשלחה לטלפונים הניידים של כל משרתי המילואים ביחידות הללו, נכתב רק כי ההחלטה על עצירת המילואים התקבלה "מסיבות שונות".

דובר צה"ל הכחיש כל קשר בין ההחלטה הזו לבין מחאת אנשי המילואים של חיל האוויר, והבטיח כי לא צפויה כל פגיעה בכשירות המבצעית של היחידות הללו. אבל לוחמים במערך המילואים של חיל האוויר מעריכים כי ההחלטה התקבלה כדי למנוע רישום שלהם כסרבנים, כך שניתן יהיה להציג את התופעה כשולית.

ובינתיים בצפון: משרד ההגנה של סוריה הודיע הלילה כי ישראל תקפה יעדים במחוז חמה שבמרכז המדינה. על פי כלי תקשורת סורים ולבנונים שונים, זו הייתה תקיפה אווירית, שבוצעה גם מעל שמי לבנון.

המרכז הסורי לזכויות אדם המזוהה עם האופוזיציה בסוריה ופועל מלונדון, דיווח כי ישראל תקפה אתר של מכון מחקר סורי המייצר טילים ונשק כימי.

הנשיא יצחק הרצוג נואם בעצרת חטיבה 14 לרגל 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, 13 בספטמבר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)

ספק אם היה לישראל נשיא מדינה שחטף יותר ביקורת ולעג מכל הכיוונים כמו יצחק הרצוג. מרגע שהתערב בהפיכה המשטרית בהודעה בשידור חי בפריים טיים, נדמה שכבודו וחשיבותו של מוסד הנשיאות רק הולכים ונשחקים, עד שכמעט לא נותר מהם דבר.

אבל צריך להגיד גם מילה טובה על הרצוג: הוא כנראה היחיד במדינה שעדיין ממשיך לנסות, בכל מאודו, למצוא פתרון למשבר המשפטי, חברתי, כלכלי ופוליטי שפקד את המדינה מאז הכריז שר המשפטים יריב לוין על רפורמת העוועים שלו, בינואר השנה.

הרצוג גם זיהה מלכתחילה את הפתרון הנכון, אף שלא מצא עדיין את הפרטנרים ליישומו: חקיקת חוק יסוד החקיקה, שיסדיר את האופן שבו נחקקים חוקי יסוד ואת יחסו של בית המשפט לחוקי יסוד, וימנע מחטפים משטריים חד-צדדיים כמו זה של הממשלה הנוכחית.

אתמול, אחרי חודשים של שתיקה, הרצוג הציג את המתווה הנוכחי שבידיו – ואף טען כי יש למתווה תמיכה רחבה מהקואליציה, מהאופוזיציה ומגופים אזרחיים.

"בפני הצדדים עומדת הצעה המהווה בסיס להבנות מיידיות, אשר ישמרו על מדינת ישראל כדמוקרטיה יציבה, ברוח ערכי מגילת העצמאות – כן, ברוח המסמך המכונן הזה ויאפשרו לכולנו לצאת מהמשבר שפוקד אותנו זה כתשעה חודשים", אמר הרצוג אמש בנאום בעצרת חטיבה 14 לרגל 50 שנה למלחמת יום הכיפורים.

"עכשיו נדרשת הכרעה", המשיך הרצוג. "עכשיו נדרשת החלטה מנהיגותית. עכשיו, רגע לפני ראש השנה, תורה של ההנהגה שלנו – לא להסתכל רק על הבייס. עכשיו תורה להעדיף את המדינה על פני הפוליטיקה. עכשיו תורה להושיט יד באמת, בכבוד, בפומבי, להיענות להושטת יד, ולהגיע כבר להסכמות".

האם יש בממשלה מי שיענה לקריאה של הרצוג? עד כה טרם ראינו סימנים לכך שיש מי שיקשיב לנשיא.

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מוסר הצהרה בעניין בית המשפט העליון, 6 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רגע לפני ש-15 שופטי בג"ץ התכנסו לדון בעתיד עילת הסבירות, התייצב יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מול המצלמות, והעביר מסר בוטה לשופטים: "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה, אם ייפסלו החוקים – כל ההחלטות שבג"ץ קיבל על חוקי היסוד בטלות".

מחר יתפרסם ב"ידיעות אחרונות" ראיון עם אוחנה, שאומר לכתב הפוליטי יובל קרני כי אחת התוכניות שנשקלות עכשיו היא הקמת בית משפט לחוקה, שיעקוף את בית המשפט העליון, ויחליף למעשה את בג"ץ.

בבית משפט לחוקה, מסביר אוחנה, "יוכלו לשבת גם נציגי ציבור ממגוון תחומים. מדובר באחת מבין כמה הצעות חוק שוודאי יידונו במידת הצורך. אני מקווה שבית המשפט יבין את מגבלות כוחו שלו ויימנע מהמשבר הזה".

אריה דרעי בריאיון לישי כהן באתר "כיכר השבת", 13 בספטמבר 2023 (צילום: צילום מסך, "כיכר השבת")

יו"ר ש"ס אריה דרעי אומר בריאיון לאתר "כיכר השבת" לקראת ראש השנה שהוא אינו מעוניין יותר להיות שר בממשלה, והקואליציה לא תנסה לאפשר זאת בחוק שיעקוף את פסילתו בבג"ץ.

דרעי אומר לכתב ישי כהן כי "הצורה של הרפורמה, ההרכב של הממשלה  והאמירות של אנשים שהובילו את הרפורמה הזו, הכניסו הרבה מאוד אנשים לפחד. זה יצר טראומה גדולה שיש פה מחשבה מכוונת לעשות כאן משטר חדש".

דרעי גם מאשר בריאיון, שלתנועת המחאה נגד ההפיכה המשטרית הייתה השפעה גדולה על התנהלות הממשלה. "המחאה עצרה את הקצב של החקיקה, היא נתנה לנו תמונת מבט אחרת".

כמו כולם, גם אנחנו יוצאים לחופשת ראש השנה ונכנסים לתקופת החגים. הניוזלטר ימשיך להישלח גם בתקופת החגים, במתכונת מצומצמת ונינוחה יותר.

לקראת השנה הבאה עלינו לטובה – נשמח לקבל את הערותיכם, המלצותיכם ועצותיכם. תשלחו לנו מייל, אל תהיו זרים.