קשה להיזכר במפגש מנהיגים בעבר, שהיו לקראתו כל כך הרבה ספקולציות, הערכות, פרשנויות, עוקצנות ומה לא.

כבר חודשים דנים בישראל ובארצות הברית בשאלה האם הנשיא ג'ו ביידן יסכים בכלל להיפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. ואם פגישה כזאת תקרה, היכן היא תתקיים. ומה ייאמר בה. ואיזה מחיר מדיני או פוליטי היא תגבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר בחניון של בניין האו"ם מתכוננים לפגישה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, 19 בספטמבר 2023 (צילום: צילום מסך מתוך וידיאו של יונה לייבזון)

כל כך הרבה עוסקים בסוגיה, שהיא הפכה לאובססיה לאומית, או לפחות אובססיה תקשורתית. וגם במקרה הזה, האחריות מוטלת לפתחו של נתניהו עצמו. כבר שנים שהוא מטפח את תדמיתו כמנהיג בינלאומי; זה היה אחד מכלי הנשק הפוליטיים היעילים שלו, והוא ניצל היטב את היכרותו העמוקה עם הזירה הפוליטית והתקשורתית באמריקה, ואת יכולותיו הרטוריות והדיפלומטיות.

ולכן – כשאמריקה ומנהיגי העולם מפנים לו כתף קרה, נתניהו נראה כמו שמשון שגולחו שיערותיו. כשהוא יושב חנוט בחליפה כחתן בר מצווה נזוף ולצידו רעייתו הנצחית בשמלתה כתומה, ושניהם מקשיבים ליזם ההייטק אילון מאסק מסביר להם שמעולם לא הופעלו עליו לחצים כאלה לא להיפגש עם מישהו, נתניהו כמעט מעורר רחמים.

דובר בשבוע האחרון רבות על כך שנשיא ארה"ב יפגוש את ראש ממשלת ישראל "בשולי עצרת האו"ם". אתמול שיתפה כתבת חדשות 12 יונה לייבזון וידיאו של נתניהו יושב על כיסא מתקפל בחניון האחורי של בניין האו"ם, מאחורי רכב כוננות של שירותי כיבוי האש בניו יורק, כשסביבו מתרוצצים עוזריו – ומתכונן לפגישה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.

מתברר שהביטוי "בשולי עצרת האו"ם" אינו מטאפורה, אלא תיאור פשוט של מצב העניינים: נתניהו נדחק לשולי עצרת האו"ם. פיזית.

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ב-21 בינואר 2016 (צילום: AP Photo/Michel Euler)

נתניהו וביידן ייפגשו היום בניו יורק. זה לא יקרה בבית הלבן בוושינגטון כמו שנתניהו קיווה (אפילו נשיא עיראק זכה לזה השבוע), אבל גם לא "בשולי עצרת האו"ם" בספיד דייטינג דיפלומטי, אלא בבית מלון בעיר. זו תהיה הפגישה הראשונה של השניים מאז שנתניהו חזר למשרד ראש הממשלה לפני תשעה חודשים.

על הפרק: תוכנית הגרעין האיראנית (איך לא), המגעים עם ערב הסעודית (האם יש סיכוי להסכם היסטורי?), היחסים בין ארה"ב לישראל, וכמובן – המהפכה המשטרית בישראל, שהמחאה נגדה מלווה את נתניהו באשר ילך, גם באמריקה.

הפרשן הבכיר של "ניו יורק טיימס" תומאס פרידמן פרסם לקראת המפגש היום טור שכותרתו "זה הטור הכי קצר שלי אי פעם, ויש לזה סיבה".

"זה הטור הכי קצר שלי", הוא פותח את דבריו, "כי זה לא מסובך להסביר את מה שצריך".

ואז, כמו שהוא נוהג לעשות, פרידמן פונה ישירות אל הנשיא ביידן, ומזכיר לו שהוא עומד לפגוש היום נתניהו שעומד בראש הממשלה הכי קיצונית שאי פעם הייתה בישראל, וממליץ לו לא להתקדם במגעים כלשהם עם נתניהו וישראל לפני שיברר לעומק שלוש סוגיות מפתח עקרוניות, כדי לוודא "עם איזו ישראל ועם איזה ביבי אנחנו מתעסקים פה".

ושאלות המפתח האלה – על פי פרידמן – הן:

השאלה הראשונה היא, האם נתניהו אכן מתכוון לספח את כל שטחי הגדה המערבית כמו שהוא הצהיר לשותפיו בהסכמים הקואליציוניים שחתם איתם, או שהוא עדיין מחויב לתוכנית השלום של דונלד טראמפ, שכללה חלוקה של שטחי הגדה המערבית בין ישראל לפלסטין.

השאלה השנייה: האם עצירת תוכנית הגרעין האיראנית היא אכן בראש סדר העדיפויות של נתניהו, ואם כן, למה עבר להתמקד בהפיכה המשטרית בישראל – שפגעה בכשירות צה"ל ופילגה את החברה הישראלית. "למה שאנחנו נעמיד את תוכנית הגרעין האיראנית בראש סדר העדיפויות שלנו, אם אתה לא עושה את זה?", שואל פרידמן.

והשאלה השלישית היא, מה נתניהו מוכן לעשות למען הפלסטינים, כדי לסגור עסקה משולשת היסטורית בין ארה"ב, ישראל וסעודיה?

לוחמת בגדוד קרקל (צילום: דובר צה"ל)

באתוס הצה"לי, ספק אם ישנם תפקידים יותר זוהרים ומפורסמים בעולם כולו מאשר טייסי הקרב של חיל האוויר ולוחמי סיירת מטכ"ל.

כמעט שלושים שנה מאז קבע בג"ץ שאין הצדקה למנוע מנשים להגיש מועמדות לקורס טיס – ובאותו יום שבו הרוחות סערו סביב אמירה אומללה של טייסת קרב (שמוכיחה כי שוויון בין נשים וגברים תקף גם בלעשות טעויות) – הכריז צה"ל כי נשים יוכלו לשרת כלוחמות בסיירת מטכ"ל החל משנה הבאה.

קשה להפריז בסימבוליות של הדברים. כשמדברים על ההפיכה המשטרית וצמצום הפיקוח של בית המשפט העליון, בג"ץ אליס מילר הוא דוגמה מובהקת לצורך בבית משפט עצמאי וחזק הדואג לזכויות האזרח.

עשרות תפקידי לוחמה נפתחו מאז אותו בג"ץ, ב-1995; מאות ואלפי נשים נקלטו במגוון תפקידי לוחמה שהיו סגורים בפניהם קודם לכן. זה לא היה קל, וזה עדיין דורש מאבק אינסופי מול דעת קהל שמרנית, מפקדים שוביניסטים, הנהגה מיזוגנית – וגם רתיעה של הנשים עצמן מלחצות את הקו.

גם ההודעה של הרמטכ"ל הרצי הלוי על פתיחת תפקידי לוחמה בסיירת מגיעה בשל עתירות חוזרות ונשנות לבג"ץ, אשר שוב ושוב מורה לצבא לאפשר לנשים להשתלב ביחידות לוחמה. בצה"ל נימקו את ההחלטה לפתוח גם את הסיירת בחובת הצבא לציית לבג"ץ ולשלטון החוק – מסר ברור לממשלה בימים אלו.

"בסופו של דבר, במטה הכללי מבינים כיום שסגירה של יותר מדי תפקידים בפני נשים מונעת ניצול כוח אדם איכותי, שיכול לגלות מוטיבציה גבוהה ולהתקדם לתפקידי פיקוד", כותב הבוקר עמוס הראל ב"הארץ". "הוויתור מראש עליהן, מנימוקים שעל רובם אבד מזמן הכלח, היה טעות. פתיחת הזדמנויות לנשים תאפשר לצבא יותר מגוון איכותי לבחור מתוכו, ותחלק את העומס באופן שווה יותר בין גברים לנשים".

מתקפת סייבר, אילוסטרציה (צילום: Gangis_Khan/ iStock)

התקפת סייבר קשה משבשת את הנחיתות בנמל התעופה בן-גוריון מזה כמה חודשים, כך עולה ממכתב של רשות שדות התעופה שנחשף הבוקר ב-N12.

במכתב, שנשלח לפני כחודשיים לראש מועצה אזורית בנימין ישראל גנץ, במענה לתלונות שלו על רעש מטוסים חריג, כותבת ראש אגף איכות הסביבה ברשות שדות התעופה איריס רז:

"בחודשים האחרונים חווה מדינת ישראל הפרעות GPS בלתי פוסקות ממקורות עלומים, כנראה מחוץ למדינת ישראל. הפרעות אלו מונעות כמעט לחלוטין את היכולת לבצע [נחיתות מבוססות ג'י פי אס] ולכן כמעט כול הנחיתות מתבצעות בנתיב הארוך שעובר מעל מודיעין עילית, חשמונאים, לפיד וכפר האורנים".

במערכת הביטחון חושדים כי מדובר במתקפות באמצעות מערכות לוחמה אלקטרוניות רוסיות הפועלות בסוריה, מה שכבר קרה בעבר.

במקביל, דיווחו אתמול משרד הבריאות ומערך הסייבר הלאומי כי בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול עבר "אירוע סייבר" שבמסגרתו נפרצו שרתי המחשוב בבית החולים – וכצעד יזום, נותקו כל מערכות המחשב בבית החולים כדי למנוע התפשטות ההתקפה.

אתמול נודע עוד כי ההאקרים שתקפו את מערכת המחשוב של בית החולים מעייני הישועה בחודש יולי שחררו בסוף השבוע מידע אישי רגיש ממחשבי בית החולים בהיקף עצום. על פי הערכות של גורמי מקצוע, מאחורי המתקפה הזו עומדים גורמים הפועלים מרוסיה או מאחת ממדינות ברית המועצות לשעבר.

כדאי לזכור את כל האירועים הללו, בזמן שמדברים על הקמת עוד ועוד מערכות סייבר שמתחברים למאגרי מידע רגישים, כגון המאגר הביומטרי של אזרחי ישראל.

שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן מניף תמונה של מהסה אמיני במהלך נאומו של נשיא איראן אבראהים ראיסי בעצרת הכללית של האו"ם, 19 בספטמבר 2023 (צילום: צילום מסך מתוך וידיאו של גלעד ארדן)

ארדן האנרכיסט

שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן קיבל אתמול טעימה איך זה להיות מפגין למען חופש ושוויון בימינו, כשהניף במהלך נאומו של נשיא איראן אבראהים ראיסי בעצרת האו"ם את תמונתה של מהסה אמיני, שעונתה בידי המשטר באיראן כי לא עטתה חיג'אב.

אחרי שיצא מהאולם, ארדן עוכב על ידי אנשי הביטחון של האו"ם ונלקח לחקירה, דבר שעורר זעם במשרד החוץ.

אפשר היה להתרשם מהמחאה של ארדן, אבל כשישראל מונהגת בידי סמוטריץ', בן גביר ומפלגת נעם, ומקדמת הפיכה משטרית נגד ביקורת שיפוטית, טענות ליברליות מצידה נשמעות מפוקפקות.

סמוטריץ' מזדעזע

כשבאמריקה נתניהו מתחמק מהמפגינים נגדו שאורבים לו בכל פינה, בתל אביב חילצה המשטרה את הרב יגאל לוינשטיין, מראשי המכינה הקדם-צבאית עלי, שהגיע להרצות בישיבת "ראש יהודי" בתל אביב. גם ישראל זעירא, מנכ"ל ארגון "ראש יהודי" שמקדם תפילת יום כיפור בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף, חולץ על ידי המשטרה מהמפגינים שהקיפו את רכבו.

האירוע בתל אביב הזכיר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' "תקופות אפלות בהיסטוריה היהודית. רב ואזרח דתי מותקפים באופן ברוטלי על ידי המון מוסת ואלים בגלל אמונתם. גנץ ולפיד שותקים וזה ייגמר בדם והדם הזה יהיה על ידיהם". כך צייץ אתמול מי שאירגן את מצעד הבהמות ותמך בשריפת חווארה.

בכר מפסיד לגווארדיולה

אוהדי הכדורגל הישראלים עקבו אתמול בעניין אחרי הכוכב האדום בלגרד, שהגיעה למנצ'סטר למשחק הראשון בשלב הבתים של ליגת האלופות מול אלופת אירופה, מנצ'סטר סיטי. העניין הישראלי בקבוצה הסרבית הוא כי ברק בכר מאמן אותה, ועומרי גלזר עומד בשער.

המשחק התחיל נהדר – כשקבוצתו של בכר עלתה ליתרון מפתיע רגע לפני הירידה למחצית. אבל במחצית השנייה היא חטפה שלושה שערים, אחד מהם באשמתו המוחלטת של גלזר, שהפך לשחקן האומלל על המגרש.