החששות בישראל מפני "בריחת מוחות", בדגש על הגירה של ישראלים משכילים ובעלי הכנסה גבוהה, אינם חדשים. אך נדמה שהשיח הציבורי בנושא התגבר לאחרונה לאור נתונים, לפיהם מאז 2023 התחזקה משמעותית מגמת ההגירה מישראל, כולל בקרב ישראלים עם תואר אקדמי.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עזבו את הארץ מאז 2023 למעלה מ-210 אלף ישראלים: כ-70 אלף ישראלים בשנה. זוהי עלייה משמעותית בהשוואה לממוצע העזיבה בשנים 2010-2022, שעמד על כ-40 אלף ישראלים בשנה.
יתרה מזאת, בשנת 2024 יותר ישראלים עם תואר אקדמי עזבו את ישראל מאשר חזרו לישראל.
מאז 2023 למעלה מ-210 אלף ישראלים, כ-70 אלף בשנה – עזבו את הארץ. עלייה משמעותית בהשוואה לממוצע העזיבה בשנים קודמות, וב-2024 יותר ישראלים עם תואר אקדמי עזבו את ישראל מאשר חזרו אליה
כיצד הישראלים מעריכים את תופעת ההגירה מישראל בתקופה של תהפוכות פוליטיות ומלחמה? מה יחסם של הישראלים למהגרים – "היורדים" – מישראל? אלו הן הסוגיות שבחנו בסקר מקוון שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בינואר 2026 – לפני המלחמה הנוכחית.
בסקר, שכלל מדגם מייצג של 810 ישראלים, שאלנו מספר שאלות אודות התופעה. ראשית, הצגנו בפני המשיבים בסקר את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם למעלה מ-200 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנים 2023-2025, וציינו שזוהי עלייה משמעותית בכמות העוזבים ביחס לעשור הקודם. לאחר מכן, שאלנו אותם אם לדעתם מגמה זו תימשך במהלך השנים הקודמות.
רוב ניכר בציבור הישראלי – 60 אחוזים – ענו שהם בטוחים או חושבים שהמגמה תימשך, לעומת 23 אחוזים בלבד שענו שהם בטוחים או חושבים שהמגמה לא תימשך (השאר ענו שאינם יודעים).
לאחר מכן שאלנו את המשיבים בסקר האם הם מודאגים מהתופעה של "בריחת מוחות", שהוגדרה כהגירה של ישראלים משכילים ובעלי הכנסה גבוהה. כמעט מחצית מהישראלים, 48 אחוזים, ציינו שהם מודאגים מהתופעה, כאשר שיעור מעט קטן יותר, 44 אחוזים, ציינו שהם אינם מודאגים מהתופעה.
שאלנו את המשיבים גם על המחירים של ההגירה מישראל עבור החברה הישראלית. 61 אחוזים מהישראלים ענו שההגירה מישראל פוגעת בכלכלה הישראלית במידה רבה, 58 אחוזים ענו שיכולת הפיתוח והמחקר בישראל נפגעות במידה רבה בגלל ההגירה, ו-50-52 אחוזים ענו כך ביחס ללכידות החברתית בישראל והעוצמה הביטחונית הישראלית.
כיצד הישראלים מעריכים את תופעת ההגירה מישראל בעת תהפוכות פוליטיות ומלחמה? מה יחסם למהגרים – "היורדים" – מישראל? אלו הסוגיות שבחנו בסקר המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בינואר 2026
לבסוף, שאלנו את המשיבים האם הם חשים כעס, אכזבה, או הבנה כלפי ישראלים שמהגרים מישראל בתקופה הנוכחית. רק 21 אחוזים מהישראלים ציינו שהם חשים כעס כלפי המהגרים. רבים יותר, 38 אחוזים מהישראלים, חשו אכזבה כלפי המהגרים מישראל בעת הזאת, ולא פחות מ-55 אחוזים חשו הבנה כלפיהם.
אם כן, ניכר שישראלים רבים מודאגים מבריחת מוחות מישראל, סבורים שהמגמה של הגירה גוברת מישראל עתידה להימשך בשנים הקרובות, וכי להגירה מישראל מחירים לא מבוטלים עבור החברה הישראלית: ההגירה נתפסת על ידי רבים כפוגעת בכלכלה, בחברה ובביטחון מדינת ישראל. לצד זאת, ישראלים רבים גם מבינים את אלו שעוזבים, ומיעוט בקרב הישראלים חש כעס כלפי המהגרים מישראל.
נציין כי במרבית השאלות היו הבדלים קטנים בין משיבים יהודים וערבים. אך לצד זאת, מצאנו הבדלים גדולים (30-40 נקודות האחוז) בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה. מצביעי אופוזיציה רבים יותר סברו שמגמת העזיבה הגוברת מישראל תימשך בשנים הקרובות בהשוואה למצביעי הקואליציה. מצביעי הקואליציה היו גם הרבה פחות מודאגים מבריחת מוחות מישראל מאשר מצביעי האופוזיציה, והם העריכו כי הפגיעה במדינת ישראל בכל אחד מההיבטים – הכלכלה, העצמה הביטחונית, הלכידות החברתית, ויכולות הפיתוח והמחקר – קטנה יותר בהשוואה למצביעי האופוזיציה.
מצביעי הקואליציה והאופוזיציה נבדלו באופן ניכר גם במידת ההבנה שלהם לעוזבים, אך לצד זאת מצאנו הבדלים קטנים הרבה יותר בין הצדדים בנוגע לתחושות של כעס ואכזבה מהעוזבים.
רבים מודאגים מבריחת המוחות, וההגירה נתפסת על ידי רבים כפוגעת בכלכלה, בחברה ובביטחון ישראל. לצד זאת, ישראלים רבים גם מבינים את אלו שעוזבים, ומיעוט בקרב הישראלים חש כעס כלפי המהגרים מישראל
ייתכן שפערים אלו נובעים מהבדלים בקרב המחנות השונים בהערכת מצב המדינה וברמת הגאווה במדינה בשנים האחרונות. ייתכן גם שהם נובעים מתפיסה בקרב הצדדים השונים כי מיעוט מהמהגרים משתייכים למחנה התומך בקואליציה, או משום שמצביעי הקואליציה, לפחות בימים אלו, הינם אופטימיים יותר ממצביעי האופוזיציה ביחס לעתידה של מדינת ישראל.
כך או כך, נותר לקוות כי בשנים הקרובות יפחת מספר הישראלים המהגרים מישראל מסיבות שונות, מה שצפוי להוביל לירידה בחששות בציבור מפני בריחת מוחות – ולהתחזקותה של מדינת ישראל.
מאז ביצוע הסקר, נפתחה מלחמה עם איראן (מבצע "שאגת הארי") ומערכה בלבנון שהשפעתן על אורחות החיים בעורף גדולה. מכאן, שניתן לשער שלנוכח הצורך בשיקום לאחר המלחמה, הדאגה מ"בריחת מוחות" רק תגבר, וכי לנוכח תחושת האיום במהלך המלחמה, מידת ההבנה לאלו שעוזבים עשויה אף לגדול.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.













































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוניתן לקוות שיפחת?
מלחמת נצח עוקדת ועם בממד ישכון בלי שינה.
קידוש כיבוש כתישת המונים פוגרומים דיכוי.
פשיזם תיאוקרטי רומס רשויות סוגד לעגל כככ.
עושק שעבוד ליוקר מחיה ושחיתות וגזל מגזרי.
השמדת ערך במאות מיליארדים והרס רבתי.
שיתוק תפקודי חינוך בריאות תחבורה ורווחה.
מכונת שיסוי פילוג שקר וכתות אקס טריטוריאליות
פשע מאורגן רצח ברחובות פרוטקשן תפוצת נשק.
שעבוד להינדוס תודעה בורות הדתה וכפיית דת.
הסתבכות אסטרטגית בידוד בלי רדיפת שלום.
דמוגרפיה פנימית ללא עתיד ואין פתרון באזור.
מדינה עם פוטנציאל אדיר ותהליכים.
מצביאי הקואליציה לא מודאגים מבריחת מוחות כי אין להם מוח מלכתחילה. ממילא המוחות הבורחים הם בוודאי מצביעי אופוזיציה שלא יודעים מה עושים עם ביצה שנולדה ביום טוב.
את החרדים אין מה לשאול בכלל, הם לא ישראלים למרות תעודת הזהות הכחולה.