גם בימים אלו, יותר משנתיים וחצי לאחר מתקפת חמאס הנוראית בשבעה באוקטובר, ישנה מחלוקת ציבורית אודות הגורמים למתקפה. מספר סקרים מהשנתיים האחרונות הראו כי לא מעט ישראלים מאמינים שגורמים בכירים במערכת הביטחון ידעו על מתקפת חמאס אך הסתירו זאת מראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לפגוע בו פוליטית. זוהי תיאוריית הקונספירציה אודות "בגידה מבפנים" בשבעה באוקטובר.
כך, סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מצא, כי בסוף שנת 2025 למעלה מרבע מהציבור הישראלי הסכים עם הטענה הזאת, לרבות כמחצית ממצביעי הקואליציה. ויש הסבורים שלאמונה בתיאורית קונספירציה זו השלכות בנוגע לאופן בו יש לחקור ולתקן את המחדל והכישלונות השונים מאותו יום.
יחד עם זאת, מרבית הסקרים שבחנו את האמונה בתיאוריית הקונספירציה הזו שאלו את הציבור אודות הסכמה עם הטענה אודות בגידה מבפנים, אבל לא בחנו את מידת הביטחון של המשיבים שאמנם התרחשה בגידה מבפנים: האם הם משוכנעים שאותה בגידה התרחשה, האם הם חושבים שייתכן שהדבר התרחש אך הם אינם לגמרי משוכנעים בכך, או שמא הם משוכנעים שלא הייתה בגידה מבפנים.
לפי סקר המכון לחירות ואחריות מסוף שנת 2025, למעלה מרבע מהציבור הישראלי הסכים עם קונספירציית הבגידה מבפנים. ויש הסבורים שלאמונה זו השלכות בנוגע לאופן בו יש לחקור ולתקן את מחדלי ה-7/10
לנוכח זאת, בסקר חדש שערכנו במכון לחירות ואחריות באפריל 2026, שאלנו שתי שאלות דומות אך שונות: מחצית מהמשיבים נשאלו את השאלה הנפוצה אודות הסכמה עם הטענה לפיה גורמים ביטחוניים בכירים ידעו על המתקפה בשבעה באוקטובר אך הסתירו זאת מנתניהו כדי לפגוע בו.
המשיבים בשאלה זו נדרשו לציין באיזו מידה הם מסכימים או לא מסכימים עם הטענה, כולל אפשרויות תשובה של "מסכים/ה" ו"מסכים/ה מאוד". לעומת זאת, המחצית השנייה של המשיבים נשאלה האם לדעתם אותה טענה היא נכונה, כאשר בשאלה זו נכללו אפשרויות תשובה של "חושב/ת שכן" ו"בטוח/ה שכן". אלו הן תשובות המאפשרות באופן ברור יותר להביע את מידת הביטחון, או אי הוודאות, בכך שאכן התרחשה אותה בגידה מבפנים.
בנוגע לשאלה הראשונה (הסכמה עם הטענה אודות בגידה מבפנים) מצאנו שגם באפריל 2026 כמעט 30% מהציבור הסכים עם הטענה. נתון זה מבטא עלייה במידת ההסכמה עם הטענה של כ-10 נקודות אחוז בהשוואה לנובמבר 2023.
ישנם גם הבדלים גדולים, שהצטמצמו מעט מהסקר הקודם בדצמבר 2025, במידת ההסכמה בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה. ניתן לציין גם שבקרב משיבים "אחרים" – אלו שלא הצביעו בבחירות האחרונות למפלגות הקואליציה או האופוזיציה – ראינו עלייה לא מבוטלת בהסכמה עם הטענות הקונספירטיביות בתשעת החודשים האחרונים, מ-15% ל-27% (ראו בתרשימים 1 ו-2 להלן).
מניתוח התשובה לשאלה השנייה, אודות המידה בה המשיבים סבורים שהייתה בגידה מבפנים בשבעה באוקטובר, אנחנו רואים תמונה מעט שונה. במצטבר, לא פחות מ-38% מהמדגם ענו לכל הפחות "חושב/ת שכן", כאשר 14% מהמשיבים ענו שהם בטוחים בכך, ואילו 24% ענו שהם חושבים שכך היה, אך הם אינם בטוחים בכך; זאת, בניגוד ל-29% במצטבר שהביעו הסכמה עם הטענה שהתרחשה בגידה מבפנים.
גם בקרב משיבים שלא הצביעו בבחירות האחרונות למפלגות הקואליציה או האופוזיציה – ראינו עלייה לא מבוטלת בתשעת החודשים האחרונים בהסכמה עם הטענות הקונספירטיביות
ההבדל הגדול ביותר הוא בקרב מצביעי הקואליציה: 27% מהם ענו שהם בטוחים שהייתה בגידה מבפנים ו-33% ענו שהם חושבים שהדבר התרחש, אך הם אינם בטוחים בכך. בקרב מצביעי האופוזיציה מדובר בשיעורים קטנים בהרבה (14% ו-6%, בהתאמה), כאשר משיבים "אחרים" נמצאים בין לבין (ראו בתרשים 3 להלן).
נדמה כי בממצאים אלו יש היבט שלילי אחד בולט לצד היבט חיובי מרכזי אחד. ראשית, ההיבט שלילי: אם עד כה היינו סבורים, שבין 25% ל-30% מהציבור הישראלי, כולל כמחצית ממצביעי הקואליציה, האמינו בבגידה מבפנים בשבעה באוקטובר, הרי שממצאי הסקר שלנו מראים ששיעור גדול יותר, כמעט 40% מהציבור ו-60% ממצביעי הקואליציה, בטוחים שהייתה בגידה מבפנים או שאינם בטוחים בכך אבל חושבים שבגידה שכזו אכן התרחשה.
ממצאי הסקר שלנו מראים ששיעור גדול יותר, כמעט 40% מהציבור ו-60% ממצביעי הקואליציה, בטוחים שהייתה בגידה מבפנים או שאינם בטוחים בכך אבל חושבים שבגידה שכזו אכן התרחשה
לצד זאת, יש בממצאים אלו גם ממד חיובי. זאת, משום שמיעוט קטן באופן יחסי מכלל הציבור (14%) בטוח שהתרחשה בגידה מבפנים, ורבים יותר סבורים שייתכן שהדבר התרחש אך הם לא בטוחים בכך.
מחקרים קודמים הראו כי אלו שציינו מידה מסויגת יותר של ביטחון בכך שאמירה כלשהי היא נכונה או שתיאוריות קונספירציה כלשהן התרחשו גם נטו יותר לשנות עמדה זו בהמשך בהשוואה לאלו שציינו ביטחון מוחלט. ומחקרים אחרים, כולל מישראל, הראו שחשיפה של אזרחים למידע מהימן המערער על אמיתותן של טענות קונספירטיביות הובילה להפחתה, לעיתים אף הפחתה ניכרת, באמונה שאותן טענות קונספירציה נכונות.
כך, בהינתן שעד היום לא הוצגו שום ראיות פוזיטיביות מהימנות אודות שיתוף פעולה כלשהו של מי מגורמי הביטחון עם ארגון חמאס לפני השבעה באוקטובר, הרי שיש לשער כי קל יותר יהיה לשנות את דעתם של אלו שרק חושבים, אך לא בטוחים, שהייתה בגידה מבפנים, על ידי חשיפתם למידע מהימן בנושא, בייחוד אם מדובר במידע משכנע ממקור הנתפש כבעל ידע.
לסיכום, ממצאי הסקר מובילים למסקנה מדאיגה: מיעוט משמעותי בציבור הישראלי – בין 29% ל-38%, בהתאם לאפשרויות התשובה השונות – מוכן "לקנות" תיאוריית קונספירציה חסרת בסיס אשר מאשימה בבגידה גורמים בכירים במערכת הביטחון.
יש לשער כי קל יותר יהיה לשנות את דעתם של אלו שרק חושבים, אך לא בטוחים, שהייתה בגידה מבפנים, על ידי חשיפתם למידע מהימן בנושא, בייחוד אם מדובר במידע משכנע ממקור הנתפש כבעל ידע
אך ניתן לקוות שחקירה מקצועית ומהימנה של האירועים שקדמו לשבעה באוקטובר על ידי גוף מקצועי ולא תלוי, תסייע לחשוף את הרקע לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל, ובכך גם תסייע להזים טענות קונספירטיביות שונות בנוגע לגורמים למתקפת השבעה באוקטובר.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו