מדינת ישראל מורכבת מציבורים שונים הנבדלים ביניהם, בין השאר, בערכים, עמדות פוליטיות ומנהגים שונים. כך, למשל, בקרב הציבור היהודי בישראל ישנם הבדלים גדולים באמונות ובאורחות החיים של חילונים, מסורתיים, דתיים לאומיים וחרדים, כמו גם בעמדות הפוליטיות ודפוסי ההצבעה שלהם בבחירות.
כיצד מעריכים חברי הקבוצות השונות קבוצות אחרות בחברה הישראלית? לשאלה זו חשיבות רבה בימים אלו: תקופה של קיטוב פוליטי וחברתי משמעותי, כאשר מדינת ישראל נמצאת במלחמה רצופה מאז ה-7 באוקטובר 2023; תקופה שבה מתנהל דיון ציבורי סוער בעניינה של קבוצה אחת – הציבור החרדי – שצעיריה אינם משרתים בצה"ל.
כיצד מעריכים חברי הקבוצות השונות קבוצות אחרות בחברה הישראלית? לשאלה זו חשיבות רבה בימים אלו: תקופת קיטוב פוליטי וחברתי משמעותי, כשמדינת ישראל נמצאת במלחמה רצופה מאז ה-7 באוקטובר 2023
במידה שקבוצות שונות בישראל מעריכות קבוצות אחרות באופן שלילי, יש בכך גם כדי להעיד על חוסר מוכנות לסייע להן בחיי היום-יום או לפעול למען שילובן בחברה.
בסקר מקוון שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן באפריל 2025, סקר שכלל מדגם מייצג של 1005 משיבים (802 יהודים ו-203 ערבים), שאלנו את המשיבים בנוגע ליחסם למספר קבוצות בחברה הישראלית: חילוניים, מסורתיים, דתיים לאומיים, חרדים, ערבים, ודרוזים. אפשרויות התשובות לכל השאלות נעו בין 0 (יחס שלילי מאוד) ל-10 (יחס חיובי מאוד).
תרשים 1 מציג את הממצאים בקרב כלל המשיבים בסקר. ישנם הבדלים גדולים ביחס של הישראלים לקבוצות שונות בציבור היהודי: היחס לחילוניים ומסורתיים (ממוצע 7.1), ובמידה מעט פחותה לדתיים לאומיים (ממוצע 6.4) – הוא יחסית חיובי, בזמן שהיחס לחרדים (ממוצע 4.3) הוא שלילי יותר, ואף נמוך יותר מממוצע "ניטרלי" של 5.
היחס לערבים (3.6 בממוצע) הוא השלילי ביותר בכלל המדגם, דבר שיש בו כדי להעיד על המתח היהודי-ערבי החזק בחברה הישראלית כיום. עם זאת, היחס לדרוזים (ממוצע 7.1) הינו יחסית חיובי – זהה ליחס לחילונים והמסורתיים – ונובע כנראה מהשירות הצבאי של בני העדה הדרוזית ומההקרבה הניכרת שלהם במלחמות ישראל.
תרשים 1. יחס לקבוצות שונות בחברה הישראלית
כפי שניתן היה לשער, ישנם הבדלים גדולים באופן בו קבוצות חברתיות שונות מעריכות את עצמן ואת הקבוצות האחרות. כך, למשל, ישנם הבדלים גדולים בין משיבים יהודים לערבים ביחסם ל"ערבים" (ממוצעים של 2.9 ו-6.9, בהתאמה), ל"דרוזים" (ממוצעים של 7.8 ו-5.5 בהתאמה) או ל"דתיים לאומיים" (ממוצעים של 7.4 ו-3.2, בהתאמה).
בסקר מקוון שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן באפריל 2025, שאלנו את המשיבים בנוגע ליחסם למספר קבוצות בחברה הישראלית: חילוניים, מסורתיים, דתיים לאומיים, חרדים, ערבים, ודרוזים
הבדלים גדולים למדי קיימים גם בין החילונים והחרדים בציבור היהודי. כך, בזמן שהיחס של חילונים לחרדים הוא שלילי מאוד (ממוצע 2.3), היחס של חרדים לקבוצתם שלהם הינו חיובי מאד (ממוצע 9.6). עם זאת, היחס של חרדים לחילונים הינו חיובי למדי (ממוצע 6.4), הגם שיחס זה איננו חיובי כמו יחסם של החילונים לקבוצתם שלהם (ממוצע 8.2).
בנוסף לשאלות על יחס לשש הקבוצות החברתיות שצוינו לעיל, שאלנו את המשיבים גם על יחסם לשתי קבוצות שיוך לפי פעילות (להבדיל מחלוקה דתית) אשר נמצאים במרכז השיח הציבורי כיום: משרתי מילואים ואברכים בישיבות.
כפי שניתן לראות מתרשים 2, היחס בממוצע למשרתי המילואים הוא היחס החיובי ביותר לו זכתה קבוצה כלשהי בסקר שלנו (ממוצע 8.3), ואין ספק שיחס זה נובע מהערכה רבה להקרבה שלהם (ושל בני/בנות משפחתם), ביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, ולתרומה שלהם לביטחון ישראל.
מנגד, היחס לאברכים בישיבה (ממוצע 3.9) הוא שלילי במידה רבה, ומבטא תרעומת על כך שאברכי הישיבות נהנים מכספי המדינה אך אינם תורמים לישראל וביטחונה.
תרשים 2. יחס למשרתי מילואים ואברכים בישיבות
התמונה העולה מכלל הממצאים אינה מעודדת. מחקר אקדמי מצא שיחס שלילי בין קבוצות שונות מתואם עם רצון בהפרדה ומרחק חברתי בין חברי הקבוצות כמו גם עם אפליה נגד, וחוסר נכונות לשתף פעולה עם, חברי הקבוצה האחרת.
וממצאי סקר זה, אשר מצביעים על הבדלים ניכרים במידת ההערכה וביחס של קבוצות שונות בציבור הישראלי לקבוצות אחרות, מעידים על יחסים בין-קבוצתיים מתוחים וחשדניים. בתקופה בה ישנה חשיבות רבה בשילוב של כלל הציבורים במדינה, היחס השלילי לקבוצות שונים עלולה להקשות על כך, ולפגוע באינטראקציות חברתיות שונות ושיתופי פעולה.
התמונה העולה מכלל ממצאי הסקר אינה מעודדת. מחקר אקדמי מצא שיחס שלילי בין קבוצות שונות מתואם גם עם רצון בהפרדה ומרחק חברתי בין חברי הקבוצות, כמו גם אפליה וחוסר נכונות לשתף עמם פעולה
אך עם הימשכות המלחמה וגיוס המילואים הנרחב והממושך, כמו גם הימשכות הקיטוב הפוליטי והמחלוקות בין מפלגות הקואליציה ומפלגות האופוזיציה, נראה שאין אנו צפויים בזמן הקרוב לשיפור ביחסים בין חלק מהקבוצות בציבור הישראלי לקבוצות אחרות.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהצאר ניקולאי הראשון עשה סקר על היחס בן האוכלוסיות השונות באמפריה הרוסית . היחס של היהודים לרוסים העובדים היה 6.2 והייחס של האוקראינים ליהודים היה 1.1 הטענות העיקריות היו שהיהודים מסתגרים לא תורמים לכלכלה הרוסית מלווים בריבית ומוצצים את הכסף של המדינה ושל ציבור האיכרים העובדים . כמו כן הם לא תורמים למאמץ המלחמתי לא מתגייסים לצבא הצאר ואפילו נסיונות גיוס הקנטוניסטים בכפיה לא הצליחו . הם. עסוקים בהתנדנדות מול ספרים . יש להם שפה פנימית משלהם והם אינם משתלבים בהשכלה הרוסית הנאורה ומעדיפים להישאר בימי הביניים . ניסיון של היהודים המשכילים לפתור את הבעיה על ידי השתלבות לימוד והשכלה . מעורבות פוליטית הזדהות עם רוסיה . הכנת תכניות לימודים מודרניות ליהודים הישנים וכפיה של תכניות אלו לא שינו את יחס האוקראינים ליהודים . קולות של שלילת זכויות הפרדות ואף גירוש עלו מהציבור . התקשורת הרוסית הדהדה קולות אלו והסוף ידוע….
כל אוטו אנטישמי שהגיב כאן שיקרא טוב טוב מה שכתבתי . ויחשוב עם איזה צד הוא היה מזדהה אם היה חי בתקופה ההיא…
הנתון המעניין בסקר הוא זה הנוגע לדרוזים. העובדה כי הדרוזים פופולרים כמו הישראלים הכי ישראלים — כלומר חילונים ומסורתיים, 7.1 — מעידה על כך שהחברה הישראלית איננה גזענית אלא נוקטות עמדות על פי מעשים.
אפשר לראות זאת גם בפער בין ההתייחסות לדרוזים בציבור היהודי (7.8) לעומת ההתיחסות של הציבור הערבי אליהם (5.5). הערבים, מן הסתם אלה ביניהם שרואים עצמם "פלסטינים", אינם מרוצים מן הדרוזים, אך הנתון של 5.5 איננו מאוד נמוך. אך, אפשר לנחש, ערבים אחרים, שהיו אולי רוצים להזדהות עם המדינה, אולי כן רואים בהם קבוצה חיובית.
כך גם בשאלת ההשוואה בין משרתי מילואים לאברכים. האהדה הכוללת למשרתי המילואים (8.3) ווהאהדה היחסית החרדים לחילוניים (6.4) במגזר החרדי מעידה על לאומיות ישראלית חזקה בקרבם, למרות הקושי הפנימי למצוא לעצמם דרך נכונה להיות חלק מן המודרנה, למשל על ידי שירות צבאי.
במילים אחרות, הנתונים כנראה מלמדים שקל יחסית לטפל בפערים בדרך דיאלוגית ובעשיית מעשים (כמו שירות בצבא), שכן אין בדרך כלל שנאה תהומית, דתית או גזעית — מסוג האנטישמיות — בין הקבוצות. האתגר העומד לפתחנו בעיקר עומד בזיק לערבים ולחרדים, אך הנתונים גם מרמזים שרבים בתוך שתי הקבוצות הללו עברו ישראליזציה משמעותית והעתיד צופן בחובו התקרבות.
המחקר גם מוכיח מה שידוע זמן רב שהמערכת הפוליטית היא המערכת החלשה ביותר בישראל, הרבה יותר מן המערכות הצבאית והמשפטית, שהרי משימתה היתה לעצב את החברה באופן חיובי יותר, והסקר מראה שזה אפשרי.
אי אפשר ולא צריך לתת יחס טוב לקבוצות שלא מאמינות בדמוקרטיה ליברלית. מדינה חייבת שיהיה לה אתוס. חייבים כנה משותף. רק כך אפשר להתגבר על מכשולים: מלחמות, משברים כלכליים, מגפות וכו. שתי קבוצות שלא מקבלות את הדמוקרטיה הליברלית, לא מכבדות שיוויון זכויות, לא מכבדות חוקים ולא את הטבע. שתי קבוצות אלה ביחד עם המשיחיים והביביסטים מהוות את הרוב. והרוב הזה חותר מתחת לכל הטוב שהיה פה במדינה המופלאה שהקימו אבותינו. הם. ה ו ר ס י ם את המדינה. למה שאכבד אותם? הדמוקרטיה היתה חייבת להתגונן הפניהם אך כנראה שכבר מאוחר מדי. המדינה צוללת לאבדון בדיוק בגלל קבוצות אלה שאתה דורש שנכבד. לא. לא מבחינתי. הטהרנות הזו היא שעזרה להם להשתלט עלינו. המזבלה שהמדינה הזו הפכה להיות היא רק המטאפורה למזהלה הפנימית שלנו.
טהרנים, בהצלחה לכם.
נתונים שטחיים, אם לא שואלים: למה?
1. אולי זה משפיע, אם יש קבוצות שמתנהגות כמו כת מסתגרת, או לוקחות אבל לא נותנות לשאר החברה, או מטיפות נגד אוכלוסיות אחרות ומנסות לכפות דרך חיים ולמנוע חירות? או אולי משפיע אם יש קבוצות שלא לומדות לימודי ליבה ולא תורמות לתעסוקה, או מתנהלות קודם כל לפי מנהיגיהן בלי לקבל דין ריבונות?
2. האם נשאלו שאלות לגבי קיצוניות אידיאולוגית ואלימות פונדמנטליסטית? ואלימות חברתית? פשע? פעילות קבוצתית מחוץ לחוק?
3. האם החלוקה מספיק מדויקת? האם יש בדיקה לגבי חילונים למסורתיים? בין דמוקרטים ליברלים לפשיסטים שמרנים? בין בדואים למוסלמים תושבי הצפון? ערבים דתיים (ושתומכים במפלגות איסלם) וערבים חילונים, או ערבים לאומנים וערבים שרוצים זהות ישראלית? או שכל הערבים חוץ מהדרוזים נצבעו באותו גוון?