אני תוהה אם לכתוב משהו על הנטיעות בנגב, כי ברור לי שצריך לכתוב בזהירות. שכמעט כל מילה שמישהו יכתוב תתורגם מיד לימין ושמאל, לבעד הממשלה ונגד הממשלה – סוגיות שבהן אני לכתחילה לא מביע את דעתי.
אך הלב חפץ לכתוב על העניין, ומוכן להסתפק בלכתוב על ההיבט ההלכתי של הסיפור.
הרב אבי נוביס־דויטש שימש במשך שמונה שנים דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר והוא פעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.
החדשות בעברית מתמקדות בנזקים שמסב לנו חזבאללה, עשרים הרוגים ישראלים, מאה אלף מפונים והרס של בתים רבים. אך אנחנו לא ממש יודעים מה קורה בצד השני. מה חושפת העיתונות הערבית על המצב בדרום לבנון? עד כמה הוא חמור?
* * *
העיתונאי פייסל אל-קאסם כתב לאחרונה בטוויטר (29 בפברואר):
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
חושבים וחושבות שאתם מכירים ממש טוב את תל-אביב-יפו? ובכן, תחשבו שוב. מהיום ולאורך כל הסופשבוע הקרוב – 2-4 למאי 2024, הליכות ג'יין ת"א-יפו, Jane's Walk TLV – הפסטיבל האזרחי, עירוני ובינלאומי הכי שווה בעולם – מתקיים ברחבי העיר. יש לכם.ן הזדמנות של פעם בשנה לגלות אותה בעשרות דרכים חדשות, שלא דמיינתן.ם – והכל ללא עלות.
אם טרם התוודעתם לפרוייקט העולמי, עצמאי וייחודי הזה, אז נעים להכיר:
האדריכלית חדוה יערי, תושבת העיר. במקור אדריכלית ויזמת קהילתית בתחומי קיימות עירונית. כיום אשת מקצוע רב תחומית הפועלת לעידוד אזרחות פעילה בשני ערוצים עיקריים - הנחיית הקורס "העיר היא אני", המכשיר תושבים להובלת סיור אישי ומקומי, והובלה בהתנדבות של הפקת פסטיבל הליכות ג'יין ת"א-יפו (מאז 2019).
מדי פעם בפעם כותרות העיתונים מבשרות על עוד דירוג עולמי שבו מופיעה ישראל, לפעמים במקום מכובד, לפעמים במקום נמוך. כך, למשל, בעקבות המלחמה, שתיים מחברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ישראל, ובכך ביטאו את ספקותיהן לגבי יכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.
מכון המחקר הבינלאומי V-Dem, אשר מדרג את רמת הדמוקרטיה בכל מדינות העולם, הוריד בחודש מרץ את דירוג הדמוקרטיה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" – הרמה הגבוהה ביותר – ל"דמוקרטיה אלקטורלית" שאיכותה נמוכה יותר.
אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לפי מחקר חדש בנושא, עולה שסוגיית הבעלות של הבדואים על קרקעות בנגב אינה פשוטה, ודורשת עיון מעמיק. נטען שהשבטים הבדואים החזקו בקרקעות הנגב הצפוני במשך מאות שנים, נלחמו עליהן, ועיבדו אותן.
נראה שהרשויות העות'מניות והמנדטוריות הכירו בצורות של בעלות בדואית קולקטיבית. עדויות רבות, צילומי אוויר בריטיים של גידולי חיטה, מעידים לכאורה על שימוש בקרקעות לאורך דורות שניתן להבין – הלכתית – כחזקה.
קטונתי מלהביע דעה על לגיטימיותן של טענות בעלות הבדואים על קרקעות המריבה. אך נראה לי שקיים חשש לא מבוטל של "גזל הגוי" ו"חילול ה'" הנלווה אליו כשמדובר על התייחסותה של "מדינת היהודים" אל אזרחיה הלא יהודים. בהקשר זה, סוגיית השמיטה נראית לי די משנית.
מחקר: הבדואים ביישובים בנגב זכאים להכרה בבעלותם על הקרקע
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000741781
מאמר מפורט:
https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Article/%D7%92/5_Levine-SchnurN
EW.pdf
כולי תקווה שאמור נכתב כאן מתוך רצון תיאורטי גרידא לדון בסוגיה מנקודת מבט הלכתית, ותו לא.
זאת מפני שעולה מן הכתוב כאילו ממשלת מדינת ישראל וזרועות הביצוע הכפופות אליה נדרשות לחוות דעת הלכתית (שמצידה תסתמך על בעלי מקצוע) כדי לבצע פעולה כזו או אחרת – ולא כך הוא הדבר, וחמור מאוד אם כך יהיה.
רצוי מאוד שאף צד במפה הפוליטית לא יסתמך על שיקולים הלכתיים בהצדקת או התנגדות לפעילויות ממשלתיות, היות ועצם מתן הלגיטימיות לשיקול ההלכתי כשיקול מרכזי הוא הבעיה האמיתית – אנחנו לא מדינת הלכה, ואם נהיה – הלכה המדינה.
בכל מה שקשור ל-ד' אמותיהן יתנהלו הקהילות שומרות המצוות השונות בהתאם להלכה המקובלת עליהן, ובכל הנוגע לנושאים האזרחיים של ניהול המדינה לא יתערבו בבקשה.