החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לכלול את תרגיל "הביזה הלילית" שאירע לפני שני לילות במליאת הכנסת, במסגרת מכלול הצעדים שהיא נוקטת במטרה לשלול מהציבור החרדי תמריצים כלכליים להשתמטותם משירות צבאי – היא צעד שאינו מובן מאליו הן מבחינה משפטית והן מבחינה ציבורית.
בלילה שבין ראשון לשני אישרה מליאת הכנסת את תקציב המדינה לשנת 2026 וכידוע, במהלך ההצבעות הערימה הקואליציה על האופוזיציה והעבירה, באמצעות הסתייגויות שצורפו לחלק מהסעיפים, עוד כ-800 מיליון שקל לטובת יישום הסכמים פוליטיים בין הליכוד לבין הסיעות החרדיות.
הכספים הללו, שלא נכנסו להצעת התקציב שנדונה ואושרה בוועדת הכספים, מיועדים בחלקם למוסדות תורניים ולנוער חרדי נושר.
בקואליציה עלצו על כך שהאופוזיציה טעתה בהצבעה ותמכה בהקצאות הללו, אך היועצת המשפטית לממשלה מיהרה להודיע למשרד האוצר כי יש להקפיא את העברת הכספים הללו לתקנות התקציביות הרלוונטיות, עד לבדיקה משפטית מעמיקה.
בקואליציה עלצו על כך שהאופוזיציה טעתה בהצבעה ותמכה בהקצאות הללו, אך היועצת המשפטית לממשלה מיהרה להודיע למשרד האוצר כי יש להקפיא את העברת הכספים הללו עד לבדיקה משפטית מעמיקה
שלשום (שני), שעות אחדות לאחר שהתבררה הדרמה הלילית במליאת הכנסת, הגישה הפרקליטות, בשם היועצת המשפטית, הודעת עדכון לבג"ץ במסגרת צעדי היישום של פסק הדין המחייב נקיטת צעדים להגברת גיוסם לצה"ל של בני הציבור החרדי.
היועצת המשפטית כבר מזמן אינה נרתעת מלהודיע לבג"ץ כי הממשלה מסרבת לפעול בהתאם להוראות הדין ולפסיקת בג"ץ. כך, למשל, הממשלה אינה מקדמת נקיטת צעדי אכיפה אישיים נגד תלמידי ישיבות שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו לגיוסם.
הממשלה גם אינה נוקטת את הצעדים הכלכליים המתחייבים, נהפוך הוא: היא מחפשת כל דרך אפשרית על מנת לעקוף את פסיקת בג"ץ שהורתה לה לשלול מהציבור החרדי את תקציבי התמרוץ שלא להתגייס.
העברת הכספים, במסגרת חוק התקציב, מסטטוס של כספים קואליציוניים לבסיס התקציב; והעברת תקציבים, בדרך של הסתייגות במליאה ולא בהליך חקיקתי רגיל, מסעיפי רזרבה משרדיים אל היעדים הקואליציוניים המועדפים על הסיעות החרדיות, הן חלק מאותה מגמה.
לצד פירוט כלל הצעדים הכלכליים הנדרשים שפירטה היועצת בהודעתה לבית המשפט – צעדים שהם פועל יוצא של פסק דינו של בג"ץ – כללה היועצת גם את התייחסותה הראשונה בעניין המחטף החקיקתי הלילי.
"ככל שתתקבל חוות דעת שתאפשר את הקצאת הכספים בפועל, לא יידרש אישור ועדת הכספים להעברה התקציבית, בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב (שכן הכסף כבר יימצא בתוכנית הרלוונטית)"
"המשמעות המעשית של הדברים היא שככל שתתקבל חוות דעת שתאפשר את הקצאת הכספים בפועל, לא יידרש אישור ועדת הכספים להעברה התקציבית, בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב (שכן הכסף כבר יימצא בתוכנית הרלוונטית)", נכתב בהודעת הפרקליטות.
הבדיקה המשפטית נדרשת לא בגלל שההצבעה על ההסתייגות נעשתה תוך הטעיית האופוזיציה שנגררה לתמוך בשוגג בסעיפים הללו; ואף לא בשל משמעותו של המהלך החקיקתי הזה – העברת התקציבים הללו ממסגרת של כספים קואליציוניים שהקצאתם מחייבת דיון בוועדת הכספים, אל תוך בסיס התקציב; אלא מפני שמדובר בהקצאה תקציבית שהיא, הלכה למעשה, יישומם של הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית.
היועצת טוענת כי "אישור ההסתייגויות באופן האמור, ללא חוות דעת משפטיות ומקצועיות, מהווה על פני הדברים ניסיון להתגבר על מהלכים שננקטו ליישום פסק הדין בעניין הגיוס, ועל פסקי דין נוספים הנוגעים למתן הטבות למשתמטים מגיוס".
אך בשונה מכלל ההנחיות שניתנו עד כה מהייעוץ המשפטי, שתכליתן הנחיה בדבר צעדים מנהליים במטרה לפעול בקנה אחד עם פסיקת בג"ץ – כאן לא מדובר בצעדים של הממשלה, אלא בצעד של הכנסת, הרשות המחוקקת.
אפשר היה לטעון כי ליועצת המשפטית לממשלה יש סמכות לתת הנחיות משפטיות לגורמי הרשות המבצעת, אך שהיא נעדרת סמכות לתת הנחיה שמשמעותה הקפאת הוראה של המחוקק.
במקרה הזה לא מדובר בדבר חקיקה רגיל, אלא בתקנה תקציבית שהיא חלק מחוק התקציב. סעיפי התקציב, אף שהם נחקקים במליאת הכנסת במסגרת חוק התקציב, אינם נחשבים לחקיקה במובן המהותי אלא למעשה מנהלי
אלא שבמקרה הזה לא מדובר בדבר חקיקה רגיל, אלא בתקנה תקציבית שהיא חלק מחוק התקציב. סעיפי התקציב, אף שהם נחקקים במליאת הכנסת במסגרת חוק התקציב, אינם נחשבים לחקיקה במובן המהותי אלא למעשה מנהלי, ויישומם כפוף לכללי המשפט המנהלי.
חוק התקציב השנתי נתפס ככפוף לחוק יסודות התקציב, המהווה חוק מסגרת בעל עליונות נורמטיבית, ובית המשפט מוסמך לבטל הוראות בחוק התקציב הסותרות את חוק יסודות התקציב או עקרונות יסוד של המשפט המנהלי.
הסיבה לכך היא שחוק התקציב אינו חוק רגיל. הוא אינו קובע נורמה כללית, הוא אינו אמור לחול מכאן ואילך, אלא שתוקפו מוגבל לשנה או שנתיים. גם הליך חקיקתו של חוק התקציב הוא מיוחד ומקוצר, בשונה מהליך חקיקת חוקים רגילים.
חוק התקציב אינו חוק רגיל. הוא אינו קובע נורמה כללית, הוא אינו אמור לחול מכאן ואילך, אלא שתוקפו מוגבל לשנה או שנתיים. גם הליך חקיקתו של חוק התקציב הוא מיוחד ומקוצר, בשונה מהליך חקיקת חוקים רגילים
לאור אופיו המהותי של חוק התקציב כמעשה מנהלי, יישומן של תקנות או הוראות תקציביות קונקרטיות במסגרתו כפוף לעקרונות המשפט המנהלי, כגון עקרון השוויון והסבירות. מכאן כי היועצת רשאית להנחות את הממשלה להימנע מליישם תקנה תקציבית מסוימת, אם מתעורר קושי משפטי ביחס לאותה תקנה, על יסוד כללי המשפט המנהלי.
לאחר שניתנה הנחיית היועצת המשפטית לממשלה להקפיא את יישום התקנות התקציביות שאושרו במחטף, זכתה בהרב-מיארה לתמיכה מפתיעה דווקא מכיוונה של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק. במכתב תשובה ששיגרה אפיק לח"כ מירב בן ארי, היא כתבה:
"יש להבחין בין הסכומים הקבועים בסעיפי התקציב ביחס לתוכניות הכלולות בו, לבין יישומם והקצאתם בפועל במהלך שנת התקציב. לפיכך, אף שההסתייגויות התקבלו כדין, הקצאת הסכומים בפועל כפופה להשלמת ההליך הממשלתי הדרוש. ככל שהסכומים מהווים כספים קואליציוניים, הרי שתידרש לשם השימוש בהם עמידה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין יישום הסכמים קואליציוניים בעלי משמעות תקציבית".
זוהי עמדה שאינה מובנת מאליה מצד היועצת המשפטית לכנסת: בשונה מדברי חקיקה רגילים, שאז הייעוץ המשפטי לכנסת מחויב להתייצב בבית המשפט ולהגן על תוקפם, אפילו אם החוקים התקבלו בניגוד מוחלט לדעת הייעוץ המשפטי – במקרה הזה, מאחר שמדובר בתקנות תקציביות ולא בחקיקה מהותית, הייעוץ המשפטי לכנסת אינו חושש להביע עמדה אחרת, המגבה את המהלך להקפאת יישומן.
במקרה הזה, מאחר שמדובר בתקנות תקציביות ולא בחקיקה מהותית, הייעוץ המשפטי לכנסת אינו חושש להביע עמדה אחרת, המגבה את המהלך להקפאת יישומן
אם הנושא יתגלגל לבג"ץ, יהיה מעניין לראות אם הייעוץ המשפטי לכנסת ימשיך להחזיק באותו קו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו