צה"ל, הכורע תחת נטל השלכותיהן של שנתיים של מלחמה, מצהיר כי הוא מתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם וכי הוא ניצב בפני פער של יותר מ-10,000 חיילים, שרובם נדרשים לתפקידי לחימה.

אלא שבזמן שתשומת הלב הציבורית והתקשורתית מתמקדת בעיקר במי שמסרבים לשרת, קבוצה אחרת נותרה בצל: צעירים שרוצים להתגייס לצבא ההגנה לישראל, אך נדחים.

ביניהם יש בני נוער כמו ריין ארפון, שנולדה וגדלה במושב משמר השבעה שבמרכז הארץ. "אני רוצה לתת בחזרה למדינה – במיוחד במצב של היום עם המלחמה", אמרה הצעירה בת ה-19 לזמן ישראל לאחרונה.

אבל ארפון, שהוריה הגיעו לישראל מהפיליפינים באשרות עבודה שכבר פג תוקפן, מנועה מלעשות זאת בשל נהלי צה"ל. נהלים אלו דוחים מועמדים לגיוס שחיים כאן דרך קבע אך חסרי מעמד תושבות חוקי.

ארפון, שהוריה הגיעו לישראל מהפיליפינים באשרות עבודה שכבר פג תוקפן, מנועה מלהתגייס בשל נהלי צה"ל. נהלים אלו דוחים מועמדים לגיוס שחיים כאן דרך קבע אך חסרי מעמד תושבות חוקי

במשך שנים, צעירים וצעירות אלה נאבקו על הזכות לשרת בצבא. אף שנולדו וגדלו בישראל, התחנכו בבתי ספר ישראליים ונטעו שורשים עמוקים בחברה הישראלית, רבים מהם נתקלים בסירוב גורף כשהם מבקשים להצטרף לבני גילם ולהתגייס להגנת המדינה שהם רואים בה בית.

מועמדים לשירות צבאי מגיעים לבקו"ם בתל השומר, 18 באפריל 2024 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"אני רוצה לתרום. אני מרגיש שמגיע לי לתרום – שאני חייב", אומר פרינס ג'סטיס, בן 18, שנולד וגדל בתל אביב אך לא הורשה להתגייס משום שאימו הגיעה לישראל מחוף השנהב באשרת עבודה שפג תוקפה בהמשך.

כעת מתנהל מהלך משפטי שנועד לשנות את המציאות הזאת. בחודש שעבר הגיש משרד עורכי הדין המוביל בתחום דיני ההגירה, זארי חזן ושות', עתירה לבג"ץ. העתירה דורשת שילדי עובדים זרים החיים כאן ללא מעמד חוקי יהיו זכאים לגיוס לשירות צבאי סדיר, וטוענת כי החוק עומד לצידם.

"כשהילדים האלה מסיימים בית ספר וכל החברים הישראלים שלהם מתגייסים, הם מוצאים את עצמם גם בלתי נראים וגם בלי אפשרות להחזיר למדינה שהשקיעה בהם כל כך הרבה", אמרה לזמן ישראל מיטל לופוליאנסקי, שותפה במשרד.

"הם התחילו להגיע אלינו ולשאול מה אפשר לעשות, אחד אחרי השני", מה שהוביל את המשרד לסייע בארגון הקבוצה, המונה כ-50 צעירים, ולהגיש את העתירה בשמם. כעת הם ממתינים בדריכות לתשובת בג"ץ, שצפויה להתקבל החודש.

"הם התחילו להגיע אלינו ולשאול מה אפשר לעשות, אחד אחרי השני", מה שהוביל את המשרד לסייע בארגון הקבוצה, המונה כ-50 צעירים, ולהגיש את העתירה בשמם

בלי מעמד, אין בעיה

בלב העתירה עומדת טענה פשוטה: לפי החוק הישראלי, הם כבר היו אמורים ללבוש מדים כתושבי קבע של ישראל, ללא תלות במעמדם המשפטי.

חיילים בצה"ל. אילוסטרציה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

הילדים נולדו למהגרים שנכנסו לישראל כחוק לצורכי עבודה אך בהמשך נשארו מעבר לתוקף האשרה שלהם או שהיתרי העבודה שלהם בוטלו, לעיתים קרובות בעקבות היריון. הילדים, יחד עם הוריהם, שוהים כאן מבחינה טכנית בניגוד לחוק.

לפי המוקד לפליטים ולמהגרים, נכון לסוף 2023 הוערך כי בישראל חיו כ-25,000 עובדים זרים ללא היתרים, ובהם רבים עם ילדים שנולדו והתחנכו כאן.

אף שהם חשופים למעצר ולגירוש, רוב המהגרים חסרי המעמד וילדיהם בונים את חייהם בישראל, ומקבלים גישה למערכת החינוך הישראלית אף שמעמדם המשפטי לוט בערפל. בעוד שהאבות בדרך כלל מוחזרים למדינות המוצא שלהם, האימהות לעיתים קרובות מורשות להישאר עם ילדיהן, אם כי ישראל ממעטת להעניק להן אופק למעמד תושבות חוקי.

הערכות המצוטטות בעתירה גורסות כי בישראל יש כ-3,500 ילדים לעובדים זרים חסרי מעמד חוקי שיש לשקול את גיוסם. העתירה מדגישה כי העדר המעמד החוקי נכפה עליהם שלא מרצונם, כקטינים שלא הייתה להם כל שליטה על מעשי הוריהם.

הערכות גורסות כי בישראל יש כ-3,500 ילדים לעובדים זרים חסרי מעמד חוקי. העתירה מדגישה כי העדר המעמד החוקי נכפה עליהם שלא מרצונם, כקטינים שלא הייתה להם כל שליטה על מעשי הוריהם

נכון לעכשיו, צה"ל מגייס רק אזרחים, תושבי קבע שמעמדם מוכר כחוק, או בעלי אשרות מסוימות. העתירה טוענת שמדיניות זו עומדת בניגוד לחוק שירות ביטחון משנת 1986, שקובע כי על ישראל לגייס כל גבר או אישה שהגיעו לגיל 18 ועומדים בהגדרה של "יוצא צבא" – כלומר אזרח ישראלי או "תושב קבע".

ילדי העובדים הזרים חסרי המעמד בתהלוכת פורים במחאה נגד הכוונה לגרש את הילדים מישראל. תל אביב, 16 במרץ 2025 (צילום: איתי רון/פלאש90)

לפי משרד זארי חזן ושות', ההגדרה של "תושב קבע" כוללת גם את מי שמרכז חייו בישראל, גם אם אין לו אזרחות או היתר תושבות. "מערכת הביטחון נדרשת לגייס אותם, אף שאין להם מעמד חוקי בישראל, כל עוד לא קיבלו פטור", טוענת לופוליאנסקי.

בחוק שירות ביטחון כלולה גם הוראה לפיה מי ששוהה בישראל לפחות שישה חודשים מעבר לתום תוקפה של אשרת השהייה הזמנית שלו, ייחשב כמי שהיגר לכאן ועל כן כפוף לחובת הגיוס. "מה שאנחנו מבקשים הוא שמשרד הביטחון יאכוף את החוק", אומרת לופוליאנסקי.

בחוק שירות ביטחון כלולה הוראה לפיה מי ששוהה בישראל לפחות שישה חודשים מעבר לתום תוקפה של אשרת השהייה שלו, ייחשב כמי שהיגר לכאן ועל כן כפוף לחובת הגיוס

אין מדינה אחרת

הסוגיה נמשכת שנים, אך כעת היא הפכה לאבסורד, לנוכח צורכי כוח האדם של הצבא מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה הממושכת שבעקבותיה, לדברי עו"ד זארי חזן.

"אנחנו בתקופת המלחמה הארוכה ביותר מאז הקמת מדינת ישראל", הוא אומר ומצביע על העומס המצטבר על אנשי המילואים, שרבים מהם נקראו לסבב רביעי ואף חמישי לאורך יותר משנתיים של לחימה. "והנה יש לנו קבוצה גדולה יחסית שאומרת: 'אנחנו ישראלים. אנחנו רוצים להתגייס'".

נציגי משרד הביטחון אמרו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי הצבא מתמודד עם מחסור של כ-12,000 חיילים, ובהם 6,000 עד 7,500 לוחמים, אם כי הערכות אלו הוצגו בהקשר של המאבק לגיוס חרדים ולא בהקשר של גיוס ילדי עובדים זרים.

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם תא"ל שי טייב לצד ראש ענף חרדים סא"ל אביגדור דיקשטיין בדיון בכנסת. 21 במאי 2025 (צילום: דוברות הכנסת -נועם מושקוביץ)

ככל שצורך צה"ל בכוח אדם גדל מאז ה-7 באוקטובר, כך גבר גם הרצון בקרב ילדי עובדים זרים לשרת. ארפון מספרת שהמוטיבציה שלה להתגייס רק התחזקה ככל שצפתה במלחמה מתנהלת, לצד עלייה מקבילה באנטישמיות בעולם – מה שחיזק את תקוותה לשרת יום אחד כלוחמת.

"יש אנשים שאוהבים את ישראל ורוצים באמת לעזור למדינה – אנשים כמוני. אנחנו באים לכאן ולמרות כל השנאה בעולם אנחנו כאן כדי לעזור. אנחנו לא מבקשים שום דבר בתמורה; אנחנו רק רוצים להתגייס"

"יש אנשים שאוהבים את ישראל ורוצים באמת לעזור למדינה – אנשים כמוני", אמרה, אף שהיא ורוב ילדי העובדים הזרים אינם יהודים. "אנחנו באים לכאן ולמרות כל השנאה בעולם אנחנו כאן כדי לעזור", הוסיפה ארפון. "אנחנו לא מבקשים שום דבר בתמורה; אנחנו רק רוצים להתגייס".

אצל אחרים, הקריאה לשרת נטועה באובדן אישי.

ג'סטיס סיפר לזמן ישראל שכאשר פרצה המלחמה, אחד מחבריו הקרובים התגורר ביישוב סמוך לגבול עזה. "לצערי, הוא והמשפחה שלו לא שרדו את המלחמה", אמר. "הם היו בין ההרוגים הראשונים בכפר עזה".

הטרגדיה רק חיזקה את נחישותו לשרת את המדינה לזכר חברו.

בתוך החברה, מחוץ למערכת

עבור ג'סטיס, החסמים לגיוס התבררו באופן כואב כבר כשהיה בבית הספר. הוא זוכר את היום שבו קצין צה"ל היה אמור להגיע ולדבר עם השכבה על גיוס לצבא.

בית ספר אילנות. מחאה נגד גירוש ילדי העובדים הזרים

"שעה לפני כן, המורה שלי ניגשה אליי ואמרה: 'אם אתה רוצה, אתה לא חייב לבוא לשיעור'", סיפר. מבולבל, ג'סטיס שאל למה. הוא עבר את אותו מסלול חיים כמו חבריו לכיתה – 12 שנות לימוד במערכת החינוך הישראלית, עם הישגים לימודיים מצוינים. "זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני שונה", נזכר.

הוא עבר את אותו מסלול חיים כמו חבריו לכיתה – 12 שנות לימוד במערכת החינוך הישראלית, עם הישגים לימודיים מצוינים. "זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני שונה"

ניל ויסנטה, יליד תל אביב שאימו מהפיליפינים ואביו ממאוריציוס, גדל מתוך ציפייה לשרת בצה"ל, לאחר שהיה חבר בתנועת הצופים. "שם למדתי על ישראל – איך לאהוב את המדינה יותר", אמר.

ויסנטה, שחולם לשרת בגולני או בצנחנים, צפה בחבריו מתחילים לקבל צווי גיוס לקראת סוף התיכון. "התעצבנתי שאני לא יכולתי להתגייס – כי להם יש תעודת זהות ישראלית ולי אין", אמר בן ה-18.

ארפון תיארה חוויה כמעט זהה. כשחבריה לכיתה החלו את תהליכי הגיוס שלהם, היא מצאה את עצמה ממתינה לזימון שמעולם לא הגיע. "כשזה עלה בשכבה שלי, הבנתי שאני כנראה קצת שונה", אמרה. "לא קיבלתי שום דבר מהצבא. תמיד הייתה לי תקווה שאולי פשוט דילגו עליי בטעות".

היא פנתה למורים שלה כדי לקבל הכוונה, אבל מהר מאוד התברר שהעניין אינו בשליטתם. "ואז, בסוף י"ב, ראיתי שכולם מתגייסים, ואני היחידה שנשארתי מאחור", אמרה.

פרינס ג'סטיס במדי קבוצת הנוער של אליצור יבנה בכדורסל, במשחק מול מכבי רמת גן, 2025

עבור רוב ילדי העובדים הזרים, ההדרה מן הצבא היא רק אחד מקשיים רבים הנלווים לחיים ללא מעמד תושבות חוקי. ויסנטה הסביר שבהעדר דרכון, הוא אינו יכול לצאת מישראל – מה שמאלץ אותו לוותר על החלום לטייל בעולם, חוויה מכוננת שרבים מבני גילו יזכו לה כשהם משתחררים מהצבא.

ג'סטיס, מצדו, נתקל במגבלות לא רק כמועמד לשירות צבאי אלא גם כספורטאי. כשחקן כדורסל שטיפס במעלה דירוגי ליגות הנוער בישראל, נמנע ממנו לשחק באופן מקצועני בקבוצה מליגת העל בשל מעמדו המשפטי.

"אני לא נחשב שחקן ישראלי", אמר ג'סטיס. "זה מוזר, כי נולדתי כאן, גדלתי כאן, שיחקתי כאן כדורסל בליגת הנוער – אני הכי ישראלי שאפשר להיות".

תרומה משמעותית יותר

מי שנכנס למשרדי זארי חזן ושות' בתל אביב מתקבל בציטוט של נלסון מנדלה: "זה תמיד נראה בלתי אפשרי – עד שזה נעשה".

התחושה הזו משתקפת בסיפורו של רס"ל (מיל') סדריק גרין ז"ל, שהיה לקוח של המשרד.

כנער, גרין נשר מהתיכון והסתבך בפלילים לזמן קצר, לפני שהצליח לשנות את מסלול חייו. לאחר שנאבק כדי להתגייס לצה"ל, גרין השיג בסופו של דבר את הזכות להפוך ללוחם

גרין נולד בישראל להורים מהפיליפינים. אביו גורש כשהיה בן שנתיים והוא גודל על ידי אימו, שעבדה כמנקה. כנער, גרין נשר מהתיכון והסתבך בפלילים לזמן קצר, לפני שהצליח לשנות את מסלול חייו. לאחר שנאבק כדי להתגייס לצה"ל, גרין השיג בסופו של דבר את הזכות להפוך ללוחם בחטיבת גבעתי.

רס"ל סדריק גרין, מתל אביב, שנפל ב-22 בינואר 2024 בדרום רצועת עזה – עם אימו ואחותו ב-2021 (צילום: דובר צה"ל)

ב-22 בינואר 2024 פעל גרין, בגיל 23, בדרום רצועת עזה, כאשר ירי RPG גרם לפיצוץ שהוביל לקריסת שני מבנים ולהריגתו יחד עם 20 חיילים נוספים. הוא נקבר בבית העלמין הצבאי גבעת שאול בתל אביב.

בהלווייתו, חברו הקרוב ארמיאס ג'נאו הזכיר את נחישותו של גרין לשרת בתפקיד משמעותי.

"סדריק סיפר לי שניסו לשים אותו במשטרה הצבאית. אבל זה לא הספיק לו – הוא רצה שירות צבאי משמעותי יותר. הוא רצה להיות לוחם", אמר ג'נאו. "הוא עמד על שלו ושיגע אותם… ובסוף הוא עלה על האוטובוס של גבעתי".

ג'נאו תיאר את גרין כ"לוחם מושלם", ונזכר כיצד פעם עצר פיגוע טרור בחברון כשהוא יורה במחבל ברגל ולא בראש. "הסיבה שהוא לא ירה למחבל בראש", אמר, "היא שהיו אזרחים וילדים מאחוריו".

ג'נאו תיאר את גרין כ"לוחם מושלם", ונזכר כיצד עצר פיגוע טרור בחברון כשהוא יורה במחבל ברגל ולא בראש. "הסיבה שהוא לא ירה למחבל בראש, היא שהיו אזרחים וילדים מאחוריו"

גרין חלם לתמוך באימו כלכלית כדי שתוכל להפסיק לעבוד, ולהקים משפחה משלו. הוא היה נשוי באושר וקיווה שיום אחד יהיה לו "בית מבולגן מלא ילדים ורעש", כפי שאמרה אשתו דניאלה בהלוויה.

רס"ל סדריק גרין ז"ל שנפל בדרום רצועת עזה ב-22 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

בריאיון משנת 2021 לאתר צה"ל, לאחר שקיבל תעודת הצטיינות, דיבר גרין על גילוי הייעוד שלו באמצעות השירות.

"גיליתי במהלך השירות בצה"ל שאני אוהב את זה… כל פעם שאני בשמירה… אני מרגיש: 'וואו, אנשים יכולים לישון בשקט בזכותנו. כי אני כאן'", אמר אז. "זה מה שאני רוצה לעשות כל החיים שלי".

"גיליתי במהלך השירות בצה"ל שאני אוהב את זה… כל פעם שאני בשמירה… אני מרגיש: 'וואו, אנשים יכולים לישון בשקט בזכותנו. כי אני כאן'. זה מה שאני רוצה לעשות כל החיים שלי"