פחות משבוע חלף מאז השמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו איום מפורש על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אגב עמדתה המסתמנת בנוגע להמשך כהונתו של איתמר בן גביר בתפקיד השר לביטחון לאומי. אם היועצת תתמוך בהדחתו של בן גביר מכהונתו, אמר נתניהו, זוהי "הדרך המהירה למשבר חוקתי".
האם האיום פעל את פעולתו? את מהלך התגובה של היועצת, ששיגרה אמש (חמישי) מכתב ארוך ומנומק לראש הממשלה, וקראה לו לבחון מחדש את עמדתו ביחס לאפשרות פיטוריו של בן גביר מכהונתו, אפשר להבין בשתי דרכים:
מצד אחד, נראה שהיועצת לא ממצמצת ולא מתקפלת. על אף איומיו המפורשים של נתניהו לנקוט נגדה צעדים חריפים – על הפרק שוב מהלך לפיטורי היועצת, או תמיכה קואליציונית בהצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – הנה בהרב-מיארה מניחה על שולחן ראש הממשלה מסמך, המנסח טוב יותר מכל עתירה שהוגשה אי פעם לבג"ץ את מכלול הנימוקים המצדיקים את פיטוריו של בן גביר מחברות הממשלה.
בהרב-מיארה מניחה על שולחן ראש הממשלה מסמך, המנסח טוב יותר מכל עתירה שהוגשה אי פעם לבג"ץ את מכלול הנימוקים המצדיקים את פיטוריו של בן גביר מחברות הממשלה
מצד שני, היועצת לא הולכת את הצעד הנוסף, ונמנעת מלהגיע בעצמה למסקנה כי בניגוד לפסק הדין שניתן בפברואר 2024, הפעם יש לפסול את כהונתו המיניסטריאלית של בן גביר בשל אי-סבירות קיצונית.
היא מנסחת מעין כתב אשמה מפורט, המסביר באותות ובמופתים מדוע לא ניתן עוד להתיר לליצן להמשיך ללבוש בגדים נאים ולשבת בלשכה ממשלתית, אך את המסקנה שיש לגזור מהשפע המדהים של שערוריות שבהן היה מעורב בן גביר מאז מונה לשר, היא מותירה בשלב זה תלויה באוויר.
מאחורי המכתב הזה, שנשלח לראש הממשלה אמש, מקופלת ככל הנראה דרמה גדולה, שעניינה במתח המתמיד בין לשכת היועצת ומחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, לבין הלשכות המאכלסות את שרי הממשלה הנוכחית ולשכת ראש הממשלה.
מאחורי המכתב הזה מקופלת ככל הנראה דרמה גדולה, שעניינה במתח המתמיד בין לשכת היועצת ומחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, לבין הלשכות המאכלסות את שרי הממשלה הנוכחית ולשכת ראש הממשלה
המכתב נשלח על רקע ארבע עתירות שהוגשו לבג"ץ בחודשים אוגוסט וספטמבר, ושבכולן מתבקש בית המשפט להורות על העברתו של בן גביר מכהונתו המיניסטריאלית.
היועצת טרם החליטה אם לייצג את ראש הממשלה בעתירות הללו – הדבר תלוי כמובן בשאלה מה תהיה עמדתו. השופטת דפנה ברק-ארז נתנה למדינה עוד ועוד ארכות להגשת תגובתה לעתירות, ואף הביעה את מורת רוחה ממה שנראה כמו חוסר יכולת של ראש הממשלה והיועצת לגבש עמדה מוסכמת.
בסופו של דבר, הפרקליטות הייתה אמורה להגיש תגובתה עד אתמול בשעה 17:00, מועד שהוארך עד השעה 21:00. אך גם במועד הזה, הפרקליטות לא הצליחה להגיש תגובה לעתירה – ומכתבה של היועצת לראש הממשלה פיזר את הערפל ביחס לסיבות לכך.
בהרב-מיארה הזכירה לנתניהו כי ערב הקמת הממשלה, היא אישרה את מינויו של בן גביר, ואף ייצגה את הממשלה בעתירה נגד מינויו של בן גביר לשר, על אף "הקושי הניכר שהמינוי מעורר, על רקע עברו הפלילי של השר והתבטאויותיו לאורך השנים". היא פעלה כך על סמך התחייבות כפולה, הן של נתניהו והן של בן גביר עצמו, כי "שינה את דרכיו ואורחותיו".
בית המשפט דחה את העתירה תוך שהתעלם מכל מעלליו מעת שמונה לשר: השופטים הכריזו, במעין פורמליזם קיצוני, כי פועלו של בן גביר ייבחן, במסגרת אותה עתירה, נכון לערב המינוי לשר.
כעת, כתבה היועצת לראש הממשלה, נקודת המבט אחרת לגמרי. "מאז פסק הדין בעתירה הקודמת חל לכאורה שינוי מהותי בתשתית הראייתית", היא כתבה, "מדובר בצבר אירועים רחב שהתרחש בפרק זמן קצר יחסית, והמשקף חריגה שיטתית מסמכות, פגיעה בעקרון היסוד שלפיו על המשטרה לפעול באופן א-פוליטי, ופגיעה מודעת בשלטון החוק, באמון הציבור במשטרה ובאינטרס הציבורי".
"מדובר בצבר אירועים רחב שהתרחש בפרק זמן קצר יחסית, והמשקף חריגה שיטתית מסמכות, פגיעה בעקרון היסוד שלפיו על המשטרה לפעול באופן א-פוליטי, ופגיעה מודעת בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי"
בהרב-מיארה סיימה את מכתבה לנתניהו בבקשה לקבל את התייחסותו לפירוט הדברים, "וכן לשאלה אם לא נשמטה הקרקע תחת הצהרת השר על שינוי אורחותיו והטיעון בדבר חלוף הזמן" מאז בוצעו עבירותיו הפליליות.
המכתב שלה איננו רק אוסף עוצר נשימה של דוגמאות להתנהלות חסרת רסן וחסרת אחריות מצד השר שמשטרת ישראל הופקדה בידיו; הוא גם אליבי עבורה, לרגע שבו היא עשויה להחליט שלא להגן על החלטתו של ראש הממשלה להימנע מפיטוריו של בן גביר.
במילים אחרות, אם מישהו ישמיע תהייה מדוע היועצת בוחרת להתייצב לצד העותרים ולתמוך בפיטוריו של בן גביר, ההסבר המפורט כבר ניתן.
נאמן לגישתו הילדותית, תגובתו של בן גביר למכתב היועצת מבקשת להפוך את כל הטענות מכל הצדדים למעין סופת בוץ רב-כיוונית שבה איש אינו צודק ואיש אינו טועה. "השר לביטחון לאומי קורא לראש הממשלה לבחון מחדש את עמדתו בעניין כהונת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה", הוא הודיע, "הערב היועצת החלה בניסיון הפיכה כנגד ממשלה נבחרת בישראל, ואני קורא לראש הממשלה לבחון את הדחתה".
מאז ניתנה הלכת דרעי-פנחסי, המערכת הפוליטית מבינה אותה באופן חד-ממדי, כך שאם הוגש נגד שר בממשלה כתב אישום, יש להדיחו מהכהונה, ואם לא הוגש נגדו כתב אישום, הרי שאין עילה להדיחו
האגרסיביות שמפגינים הפוליטיקאים כלפי האפשרות שבג"ץ ידון בהדחתו של בן גביר מכהונתו כשר, אף שאין שום חקירה או הליך פלילי על הפרק נגדו, מובנת: מאז ניתנה הלכת דרעי-פנחסי לפני למעלה מ-30 שנה, המערכת הפוליטית מבינה אותה באופן חד-ממדי, כך שאם הוגש נגד שר בממשלה כתב אישום, יש להדיחו מהכהונה, ואם לא הוגש נגדו כתב אישום, הרי שאין עילה להדיחו.
אך האמת היא שהלכת דרעי-פנחסי היא מורכבת יותר. היא עוסקת בסבירות החלטה של ראש הממשלה להימנע מפיטוריו של שר, בנסיבות שונות. הגשת כתב אישום חמור נגד השר היא נסיבה רלוונטית שעשויה לחייב פיטורים, אבל היא רק דוגמה אחת מני רבות.
למשל, ייתכנו מצבים שבהם שר הועמד לדין אך העבירה אינה חמורה דיה, ובמקרה כזה לא תהיה חובה לראש הממשלה לפטר את אותו שר. וכך גם מהצד השני: ייתכנו מצבים שבהם לא הוגש כתב אישום נגד חבר הממשלה, ובכל זאת נסיבות העניין יחייבו את הדחתו.
עם זאת, עד היום נמנע בג"ץ מליישם את הלכת דרעי-פנחסי במצבים מורכבים מעין אלה. עדיין לא אירע המקרה שבו בית המשפט חייב את ראש הממשלה לפטר שר מכהונתו או להימנע מלמנותו, על אף שלא הוגש נגדו כתב אישום בעל מאפייני חומרה.
היו כמה מקרים שהתקרבו לזה – למשל כהונת צחי הנגבי כשר המשפטים לאחר פרשת בר-און חברון; וכן שאלת פיטוריו של אריה דרעי מהממשלה בשנת 2015, עם שובו לזירה הפוליטית.
המקרה של בן גביר עשוי להיות המקרה הראשון שבו בג"ץ קובע, בהתאם להלכת דרעי-פנחסי, כי הימנעותו של נתניהו מלפטרו לוקה באי-סבירות קיצונית, ולכן קמה הצדקה להתערבות בית המשפט באירוע
המקרה של בן גביר עשוי להיות המקרה הראשון שבו בג"ץ קובע, בהתאם להלכת דרעי-פנחסי, כי הימנעותו של נתניהו מלפטרו לוקה באי-סבירות קיצונית, ולכן קמה הצדקה להתערבות בית המשפט באירוע.
זה בדיוק מסוג המקרים שסעיף הסבירות, שהכנסת ניסתה לבטל בשנה שעברה במסגרת חוק יסוד השפיטה, ביקש למנוע.
פסק הדין בעניין הסבירות, שהחזיר לחוק היסוד את האפשרות לבחון את סבירות החלטות הממשלה, השרים וראש הממשלה, היה המערכה הראשונה, שבה האקדח הונח על השולחן. כעת מגיעה המערכה השלישית.
פסק הדין בעניין הסבירות, שהחזיר לחוק היסוד את האפשרות לבחון את סבירות החלטות הממשלה, השרים וראש הממשלה, היה המערכה הראשונה, שבה האקדח הונח על השולחן. כעת מגיעה המערכה השלישית















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהיועמ"שית לא רוצה להפיל הממשלה- זה רוה"מ שבמינוי בן גביר, התעלם מעברו וממעלליו לאורך השנים. למען הקמת ממשלתו לפני כשנתיים ולמען שרידותו וזו של ממשלתו- צורף בן גביר ועוד כשר בט"ל- "החתול האמור לשמור על החלב". הרשימה הארוכה של הפרות החוק מאז מינויו, כולל חוקי התעבורה(לפחות שתי תאונות משמעותיות), המינויים ההזויים, דרישתו לנאמנות עיוורת(כנהוג במדינות טוטליטריות)- מי שיישם הוראותיו(יהיו אלה חוקיות, נושקות לחוקיות או אף נגד החוק)- יקודם, הלכת בן גביר. משתמע, מי שלא יעשה כן, מסיבות שדרישות בן גביר אינן מתיישבות עם החוק, ייפלט מן המערכת או קידומו יוקפא. מדיניות זו של השר אינה מתיישבת עם החוק ו/או המינהל התקין. היועמ"שית רק מבצעת תפקידה ,אם היא מתריעה בפני רוה"מ והציבור, על התנהלות פסולה ומנוגדת לשלטון דמוקרטי.
את גלי מיארב מיארה כבר מזמן בשלו הימים להדחתה. האישה כוחנית והזויה. בתור יועצת משפטית שאמורה לייעץ לממשלה ותו לא, היא עושה מה שבא לה. חושבת שהיא ראשת ממשלה בלי שמישהוא בחר בה ורוצה להכתיב לעם את גחמותיה ורצונותיה.היא אפילו לא
בקיאה בתורת המשפט הפלילי. צריך ודחוף להראות לה את הדרך הביתה.
נשמע כמו דמגוגיה בשקל. הלכת פנחס נתנה פעם ראשונה לבג"ץ את הכח לפסול חבר כנסת בשל שהוגש נגדו כתב אישום כאשר לפני כן רק לאחר הרשעה ועכשיו אתה פותח את הפתח שבגץ יחליט עוד טרם הגשת כתב אישום על פסילה של חבר כנסת מכהונתו. אם כבר זאת בדיוק הסיבה למה היה צריך לבטל את עילת הסבירות (שאבדה לחלוטין את משמעותה המקורית כפי ששמשה במנדט הבריטי) – כי השופטים הפכו לשליטים בלתי מעורערים שיכולים בעילות שונות להכתיב את סדר היום של הממשלה ואת ההחלטות הכי כבדות משקל. לא ידוע לי שהשופטים נבחרו על ידי העם, כפי שראוי בדמוקרטיות, ולכן לא יכול להיות להם כח רב יותר מהממשל שנבחר, אחרת זו לא דמוקרטיה. אתה בדמגוגיה זולה, שאנשים שלא בקיאים בפרטים יכולים לפול בה בקלות, נותן הכשר לקיומו של שלטון שופטים המנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. אם הממשלה וחברי הכנסת יעשו מעשים שלא יעשו ויעברו על החוק – הם ילכו הביתה, מי ישלח הביתה את עמית כבוב ועדנה שפגעו באמון העם כאשר לקחו תיקים שהם מצויים בהם בניגוד עניינים או פעלו לקידום קרוביהם?
אין במאמר הזה ולו אמירה אחת ששייכת לתחום המשפט. זו דוגמא למהלך שנמשך כבר דורות, שפרופ' אהרון ברק הוא משרתו הנאמן – של ניתוק המילים ממשמעותן, ושימוש בהן ככלי להפוך את מערכת המשפט לפוסק אחרון, מבלי שניתנה לה הרשות והסמכות לכך.
העניין הוא שלפחות במידה רבה המאבק בין הדרג הנבחר לדרג הפקידותי (משפטי, בטחוני וכו') הוא הצגה, שנועדה לאגד את העם לשני צדדים ניצים: אלה ש"גנבו להם את המדינה" והבלתי נבחרים באים להחזיר להם אותה; ואלה שבאמת גונבים להם את המדינה, וטועים לחשוב שהנבחרים, בעיקר בצד הימני, פועלים להשיב להם את הגניבה.
"ימין ושמאל – הפרד ומשול"