ברחוב שטראוס בשכונת גאולה החרדית בירושלים, בסמוך לבית ההסתדרות הישן, נמצא מתחם מוסלמי ובו שני מבנים עתיקים. האחד, מסגד שנבנה בתקופה הממלוכית (בין המאה ה-13 למאה ה-16) והאחר מאוזוליאום איובי מהמאה ה 13.
במקום בו עומד המסגד, לפי מסורת מוסלמית עתיקה, נקבר עוכאשה בן מוחסין, אחד ממלוויו של מוחמד שחרבו לפי המסורת נשברה במהלך קרב, וכשמוחמד נתן לו מקל במקומה הוא הפך בידו של עוכאשה לחרב.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
את גלי מיארב מיארה כבר מזמן בשלו הימים להדחתה. האישה כוחנית והזויה. בתור יועצת משפטית שאמורה לייעץ לממשלה ותו לא, היא עושה מה שבא לה. חושבת שהיא ראשת ממשלה בלי שמישהוא בחר בה ורוצה להכתיב לעם את גחמותיה ורצונותיה.היא אפילו לא
בקיאה בתורת המשפט הפלילי. צריך ודחוף להראות לה את הדרך הביתה.
נשמע כמו דמגוגיה בשקל. הלכת פנחס נתנה פעם ראשונה לבג"ץ את הכח לפסול חבר כנסת בשל שהוגש נגדו כתב אישום כאשר לפני כן רק לאחר הרשעה ועכשיו אתה פותח את הפתח שבגץ יחליט עוד טרם הגשת כתב אישום על פסילה של חבר כנסת מכהונתו. אם כבר זאת בדיוק הסיבה למה היה צריך לבטל את עילת הסבירות (שאבדה לחלוטין את משמעותה המקורית כפי ששמשה במנדט הבריטי) – כי השופטים הפכו לשליטים בלתי מעורערים שיכולים בעילות שונות להכתיב את סדר היום של הממשלה ואת ההחלטות הכי כבדות משקל. לא ידוע לי שהשופטים נבחרו על ידי העם, כפי שראוי בדמוקרטיות, ולכן לא יכול להיות להם כח רב יותר מהממשל שנבחר, אחרת זו לא דמוקרטיה. אתה בדמגוגיה זולה, שאנשים שלא בקיאים בפרטים יכולים לפול בה בקלות, נותן הכשר לקיומו של שלטון שופטים המנוגד לחלוטין לדמוקרטיה. אם הממשלה וחברי הכנסת יעשו מעשים שלא יעשו ויעברו על החוק – הם ילכו הביתה, מי ישלח הביתה את עמית כבוב ועדנה שפגעו באמון העם כאשר לקחו תיקים שהם מצויים בהם בניגוד עניינים או פעלו לקידום קרוביהם?
אין במאמר הזה ולו אמירה אחת ששייכת לתחום המשפט. זו דוגמא למהלך שנמשך כבר דורות, שפרופ' אהרון ברק הוא משרתו הנאמן – של ניתוק המילים ממשמעותן, ושימוש בהן ככלי להפוך את מערכת המשפט לפוסק אחרון, מבלי שניתנה לה הרשות והסמכות לכך.
העניין הוא שלפחות במידה רבה המאבק בין הדרג הנבחר לדרג הפקידותי (משפטי, בטחוני וכו') הוא הצגה, שנועדה לאגד את העם לשני צדדים ניצים: אלה ש"גנבו להם את המדינה" והבלתי נבחרים באים להחזיר להם אותה; ואלה שבאמת גונבים להם את המדינה, וטועים לחשוב שהנבחרים, בעיקר בצד הימני, פועלים להשיב להם את הגניבה.
"ימין ושמאל – הפרד ומשול"