האם ההסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין יו"ר זהות משה פייגלין, לפיו זהות תפורק, פייגלין יחזור לליכוד ונתניהו ימנה את פייגלין לשר בממשלה הבאה (אם ירכיב אותה) מהווה לכאורה שוחד והונאת בחירות, או שמדובר בהסכם פוליטי תקין?

מבדיקת זמן ישראל עולה כי התשובה תלויה בשאלה איזה יועץ משפטי שואלים.

גורם בכיר בליכוד אמר לזמן ישראל כי היועץ המשפטי הנוכחי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אישר את ההסכם. אלא שדוברות משרד המשפטים, המייצגת גם את משרדו של היועמ"ש, מסרה בתגובה: "הנושא לא טופל אצלנו, ולא היו אלינו פניות".

היועץ המשפטי של ישראל ביתנו, איתן הברמן, ומי שכיהן בעבר כיועץ המשפטי של הליכוד, מאמין כי ההסכם בין הצדדים מהווה שוחד בחירות. "יש תקדים משפטי ברור הקובע שזה לא חוקי", הברמן אמר לזמן ישראל.

ח"כ תמר זנדברג מהמחנה הדמוקרטי פירסמה כי פנתה ליועמ"ש מנדלבליט בדרישה לחקור את חוקיות ההסכם המסתמן בין הליכוד לזהות. "על פי הפרסומים, נתניהו הציע לפייגלין לפרוש מהמרוץ, תמורת, בין היתר, הצעה לכיסוי חובות מפלגתו. מדובר בהצעה אשר מעלה חשש אמיתי לשוחד בחירות, שכן כספי מפלגת הליכוד הם כספי ציבור", כתבה.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי ההסכם בין נתניהו לפייגלין אינו כולל, בסופו של דבר כיסוי של חובות "זהות", בשל התנגדותם של יועצים משפטיים של הממשלה ושל הליכוד.

ההסכם בין נתניהו לפייגלין ככל הנראה חסר תקדים בדיוק כמות שהוא – עוד לא קרה בשנים האחרונות, בבחירות הארציות, שמפלגה פרשה מהבחירות בתמורה להבטחות השמורות, לרוב, להסכמים קואליציוניים – וייתכן כי כשרות ההסכם יעמוד למבחן בג"צ.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, "הבטחת משרה במסגרת הסכם פוליטי", אשר פורסמו לראשונה ב-2003 (בעת שאליקים רובינשטיין היה היועמ"ש) ועודכנו לאחרונה ב-2014 (בעת כהונתו של יהודה ויינשטיין), קובעות כי הבטחת משרה במסגרת הסכם פוליטי היא פסולה ואף עלולה להיות פלילית בתנאים מסויימים.

בהנחיות אלו, היועמ"ש עושה אבחנה בין הסכם פוליטי שטמונה בו הבטחה למשרה בשירות הציבורי (פקידי מדינה וכדומה), לעומת הסכם פוליטי ובו הבטחה למינוי לתפקידים של נבחרי ציבור (שרים, ראשי ועדות, וכדומה).

כך ניתן הכשר להסכמים קואליציונים, אולם במקרים דומים קודמים בבחירות לרשויות המקומיות, בהם ניתנה הבטחת בחירות שגלומה בה הצעת עבודה בתמורה לתמיכה במועמד, אזי נחשב הסכם כזה פסול ואף פלילי.

"הפסיקה העוסקת בהסכמים פוליטיים שעניינם חלוקת תפקידים ברשות ציבורית, מבחינה בין הסכמים לגיטימיים, לבין הסכמים פסולים שעיקרם הבטחת שכר או טובת הנאה אישית גרידא לפלוני, אשר יכולים אף לעלות כדי עבירה פלילית", נכתב בהנחיות היועמ"ש.

"חלוקת תפקידים לגיטימית במסגרת הסכם פוליטי תתייחס, ככלל, לתפקידים של נבחרי ציבור, להבדיל מתפקידים של עובדים מן השורה".

יחד עם זאת, היועמ"ש מזהיר כי הסכם פוליטי שנערך לפני הבחירות עלול להיות פסול. "ככל שההסכם הפוליטי נערך עובר לבחירות, יתכן שתהיה לו השלכה על תקפותן, וזאת אם בית משפט השתכנע, כי הפסול עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות.

"כל שניתן להסדיר במסגרת הסכם פוליטי הוא את חלוקת תפקידי נבחרי הציבור, וגם כאן חוקיות ההסכם מותנית בשיקולים שעמדו ביסוד ההבטחה".

הנחיות היועמ"ש אף מדגישות כי הסכם שכזה, בהיותו פסול, אינו מחייב, אסור לקיימו – והוא למעשה בטל.

מהליכוד נמסר בתגובה לזמן ישראל: "ההסכם כולו עבר ייעוץ משפטי מדוקדק וכל סעיף בו אושר משפטית ונעשה כדת וכדין".

בתנועה לאיכות השלטון מסרו בתגובה: "נעקוב מקרוב אחרי הפרטים, ואם יתגלו פגמים משפטיים בהסכם נפעל נגדו בכל האמצעים החוקיים".

מוועדת הבחירות המרכזית נמסר: "עד כה לא התקבלה פנייה נגד ההסכם. אם תתקבל פנייה וכאשר תתקבל, נטפל בה לפי החוק".