כידוע, מהלכיה של ההפיכה המשטרית הוקפאו על ידי הקואליציה עם מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת עזה. ואולם לאחר כשנה התחדשו יוזמות החקיקה שתכליתן פגיעה במערכת המשפט והחלשתה המכוונת – ואחד המהלכים המרכזיים היה שינוי אופן מינויו של נציב תלונות הציבור על שופטים.
לאחר שנחקק החוק המשנה את מתכונת בחירת הנציב ומניח אותה בשליטתן של ידיים פוליטיות, הוגשו במרץ 2025 עתירות לבג"ץ נגד התיקון לחוק. אמש (חמישי), לאחר חודשים ארוכים של דחיות ועיכובים, הצטרפה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לעמדת העותרים.
בתגובה שהגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ במסגרת העתירות, היועצת מצהירה כי בתיקון לחוק נפלו פגמים חוקתיים כבדים, כי הוא חותר תחת עצמאות מערכת השפיטה, וכי יש בו כדי לפגוע ביכולתם של בתי המשפט לשפוט ללא מורא.
בתגובה שהגישה לבג"ץ במסגרת העתירות, היועצת מצהירה כי בתיקון לחוק נפלו פגמים חוקתיים כבדים, כי הוא חותר תחת עצמאות מערכת השפיטה, וכי יש בו כדי לפגוע ביכולתם של בתי המשפט לשפוט ללא מורא
תגובתה של היועצת מסמנת את אותו קו שבו היא פוסעת לאורך כל תקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית: בעניינים הנוגעים לליבת חקיקת ההפיכה המשטרית, דהיינו יוזמות חקיקה המכוונות באופן ישיר כלפי מערכת המשפט, היועצת נוקטת גישה בלתי מתפשרת.
כך היה בבג"ץ בעניין עילת הסבירות, כך בעניין החובה למנות נשיא לבית המשפט העליון, כך בעניין החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וכך, כפי שמתברר כעת, גם בעניין החוק לבחירת נציב התלונות.
ועם זאת, בהרב-מיארה לא הולכת את כל הדרך ואינה מצהירה כי על בית המשפט לפסול את התיקון לחוק, אף שהדבר משתמע ממכלול עמדתה. תחת זאת, היועצת בוחרת להצמיד את המסקנה שלשיטתה יש לגבש ביחס לשאלה האם יבוטל חוק שינוי הליך בחירת נציב התלונות, לשאלה משיקה ורחבה יותר – בעניין החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
בעוד כחודש וחצי אמור בג"ץ לדון במקבץ העתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט, בעניין הפיכת הוועדה לבחירת שופטים, החל מהכנסת הבאה, לוועדה פוליטית במהותה. אלה עתירות נפיצות, הן בשל כך שהשופטים נדרשים להכריע בעניינים הקרובים מאוד אצל עצמם, והן בשל כך שמדובר בעתירות התוקפות חוק יסוד, כפי שהיה בעניין עילת הסבירות.
בעוד כחודש וחצי אמור בג"ץ לדון במקבץ העתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט, בעניין הפיכת הוועדה לבחירת שופטים, החל מהכנסת הבאה, לוועדה פוליטית במהותה. אלה עתירות נפיצות
היועצת טוענת כעת, בעניין החוק לבחירת הנציב, כי "על מנת שתתגבש תמונה מלאה וממצה של עוצמת פגיעתו של התיקון, נכון יהיה להתייחס באופן סופי לנפקות המשפטית של פגיעת התיקון בעקרון היסוד הדמוקרטי ולפרסונליות שבו, ובעיקר לסעדים המבוקשים נוכח פגיעתו בעצמאות הרשות השופטת, לאחר שתתבהר התמונה ביחס להסדר מינוי השופטים, הקשור בקשר הדוק לנושא הנדון".
ובעברית פשוטה: קודם שבג"ץ יכריע בעניין הוועדה לבחירת שופטים, ואז ניתן יהיה לראות מה המסקנה הנדרשת בעניין מתכונת מינוי הנציב.
עם זאת, היועצת אינה מנמקת את סוג הקשר שהיא רואה בין שני העניינים: האם זהו מעין קשר הפוך, שבו ככל שבית המשפט ייטה לתת סעד בנושא הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולפסול את תיקוני החקיקה בעניין זה, כך יפחת הצורך להתערב בשאלת מתכונת מינוי הנציב?
מבחינת היועצת מדובר ב"תנועת מלקחיים", באופן שאם לא ייפסל התיקון בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים, קיים חשש לפגיעה בעצמאות השיפוטית המחדד את הפגיעה כתוצאה ממינויו של נציב לא ראוי, שעלול להוות מקור ללחץ על שופטים לא עצמאיים. זהו תרחיש אימים קיצוני, אך החוקים הללו העומדים לביקורת, קיצוניים במידה לא פחותה.
מבחינת היועצת מדובר ב"תנועת מלקחיים", באופן שאם לא ייפסל התיקון בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים, קיים חשש לפגיעה בעצמאות השיפוטית המחדד את הפגיעה כתוצאה ממינויו של נציב לא ראוי
פרק שלם בתשובתה לבג"ץ, מקדישה היועצת המשפטית לטענה כי מדובר בתיקון חקיקה פרסונלי. זוהי עמדה המהלכת בין הטיפות, מאחר שנציב התלונות המכהן כעת, השופט בדימוס אשר קולה, מונה לתפקידו ביוזמתו של שר המשפטים יריב לוין על יסוד החוק החדש.
החוק נחקק, כזכור, על רקע קיפאון ארוך שהוביל לאי-מינוי נציב חדש במשך תקופה ארוכה, שכן הנוסח הקודם של החוק חייב הסכמה בין נשיא בית המשפט העליון לבין שר המשפטים ביחס לזהות הנציב שימונה, על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כשיש שר משפטים שאינו מכיר בנשיא העליון, לא ניתן להגיע להסכמות.
השופט יוסף אלרון, שהיה השופט התורן בעת הגשת העתירות וטיפל בהן לבדו במשך חודשים עד לפרישתו, דחה את הבקשה לצו ביניים שיקפיא את תוקף החוק, ולמעשה איפשר את בחירתו של קולה בהתאם לחוק החדש.
לאחר מכן קבע הרכב בראשות הנשיא יצחק עמית, כי שאלת תוקפו של המינוי לא תיבחן על ידי בית המשפט, בלי קשר לשאלה האם יוחלט לבטל את תיקון החקיקה בסופו של דבר. משכך, טיעון הפרסונליות שמעלה היועצת המשפטית בהקשר הזה חייב היה להיות זהיר במיוחד.
היועצת כמובן אינה תוקפת את הנציב קולה, אף שברור שהחוק נחקק במידה רבה "לכבודו", שכן הוא היה מועמדו של לוין, ובדרך נס הוא אף זה שמונה לבסוף לתפקיד. אך לשיטתה של היועצת מדובר בחוק פרסונלי מאחר שהוא נחקק "לשם מימוש רצונה הרגעי של הקואליציה להימנע משיתוף פעולה עם ראש הרשות השופטת".
אף שבסיס הדברים נטוע במציאות העובדתית, זהו טיעון מורכב מבחינה משפטית, שכן הרצון להימנע משיתוף פעולה עם הנשיא עמית לא היה "של הקואליציה" הפרלמנטרית, אלא של נושא משרה מיניסטריאלי – שר המשפטים.
הכנסת, כידוע, סוברנית לחוקק ובדרך כלל שאלת מניעיה בחקיקת חוקים אינה מושא לביקורת שיפוטית. אך גם לכלל הזה יש חריג, כפי שהתברר בפסק הדין בעניין סעיף הנבצרות שבחוק יסוד הממשלה
הכנסת, כידוע, סוברנית לחוקק ובדרך כלל שאלת מניעיה בחקיקת חוקים אינה מושא לביקורת שיפוטית. אך גם לכלל הזה יש חריג, כפי שהתברר בפסק הדין בעניין סעיף הנבצרות שבחוק יסוד הממשלה.
בשלב הזה של הקרע בין מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הדרג הפוליטי בממשלה, הנסיבות דווקא מולידות תוצאה חיובית: היועצת, בהקשרים רבים, משוחררת לחלוטין מהצורך להגיע לפשרות והסכמות והיא מרשה לעצמה להביע עמדה משפטית נקייה ביחס לנושאים הכבדים ביותר המצויים על שולחנה ועל שולחנו של בג"ץ.
בשונה מאוד מכך, הלשכה המשפטית של הכנסת הגישה השבוע לבג"ץ את תגובתה הן בעניין חוק נציב התלונות על שופטים, והן בעניין חוק הוועדה לבחירת שופטים. אף שהחוק מחייב את הייעוץ המשפטי לכנסת להגן בבית המשפט על חוק שהכנסת חוקקה, המוזיקה העולה מן הטיעון חשובה גם היא.
כמו בעניין מס דירה שלישית בשנת 2017, לכנסת יש דרכים, כשהיא רוצה, לצאת ידי חובת ההגנה הפורמלית על מעשה החקיקה, אך לשדר לשופטים את העמדה המשפטית הראויה.
לא כך נעשה בחוקים הנוכחיים – הייעוץ המשפטי לכנסת התגייס להגן ויהי מה, הן על חוק הוועדה לבחירת שופטים, והן על חוק נציב התלונות על שופטים.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהאם בית המשפט צריך שיסבירו לו ש "הם לא יכולים לפרק את חקיקת ההפיכה המשטרית לחתיכות קטנות, וחייבים להבין איך פסיקה אחת תשפיע ישירות על השנייה" מדובר בעיוורים? הם לא רואים זאת לבד? מה קורה פה