נדמה שזה הפך להיות אחד המאפיינים הדרמטיים של החודשים האחרונים: הטלטלה הרגשית בין תקווה לעסקת חטופים קרובה (שמיד מסייגים אותה באלפי סייגים, כי מטבע הדברים קשה מאוד לדעת מה יקרה, והכל נזיל מאוד והפכפך) והדאגה לגורל החטופים, ככל ששהותם בשבי הולכת ומתארכת.

גם השבוע נפתח בתקווה כזו. קבינט המלחמה ערך אתמול בערב דיון טלפוני, במהלכו קיבלו חברי הקבינט עדכונים על עקרונות המתווה למשא ומתן שסוכמו בפסגת פריז השנייה שהסתיימה בסוף השבוע. הפעם – משוכנעים הנוגעים בדבר – יש סיכוי טוב יותר להתקדמות.

משפחות החטופים מפגינות בתל אביב, 24 בפברואר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

"גורם מדיני בכיר" אפילו הזדרז לעדכן את העיתונאים ש"חמאס ירד מחלק מדרישותיו בעקבות הקשחת העמדות של ראש הממשלה נתניהו". עושה רושם שהגורם המדיני הבכיר אובייקטיבי.

על פי הדיווחים המתפרסמים הבוקר, השלב הראשון בעסקה המתגבשת יהיה הומניטרי – שחרור של 35 עד 40 ילדים, נשים, מבוגרים מעל גיל 60 וחולים (כולל חולים צעירים). ישראל לוחצת להוסיף למתווה גם חיילות. בתמורה לשחרור ישראל תכריז על הפסקת אש של כמה שבועות, בלי שתתחייב על סיום המלחמה.

המתווכים מקווים שבמהלך הפסקת האש ניתן יהיה לנהל משא ומתן על עסקת שחרור גדולה יותר, שתמשיך את הפסקת האש ותתבצע מייד אחריה, כך שהלחימה בעצם לא תחודש, בלי שיוכרז על הפסקת המלחמה.

כזכור, גם עסקת השחרור הקודמת החלה בשחרור של 50 חטופים, וגדלה בהדרגה עד ששוחררו יותר ממאה.

המתווכים שואפים לסגור את כל הקצוות הפרומים של העסקה, כך שהיא תצא לדרך עוד לפני 10 במרץ, היום בו מתחיל חודש רמדאן. וכך תובטח למעשה הפסקת אש לאורך כל תקופת רמדאן.

מפרסומים שונים בתקשורת הערבית וב"וול סטריט ג'ורנל" ניתן להבין כי אנשי חמאס מוכנים כעת לגלות גמישות הן ביחס להיקף הנסיגה הישראלית, למשך הפסקת האש וכן בנוגע למספר האסירים הפלסטינים שישוחררו מבתי הכלא תמורת החטופים שישוחררו.

המתווה הובא אמש לאישור קבינט המלחמה ובהמשך יעלה לאישור הקבינט המדיני המורחב, שם הוא צפוי להיתקל בהתנגדות מצד שרי הימין הקיצוני.

השלב הבא יהיה גיבוש רשימת החטופים שישוחררו ורשימת האסירים הפלסטינים שישוחררו בתמורה, והצעדים בדרך להפסקת אש – כלומר הדרך עוד ארוכה, והמהמורות רבות.

המשטרה מפעילה מכת"זית על מפגינים לשחרור החטופים ונגד הממשלה בתל אביב, 24 בפברואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

קשה להאמין, אבל גם זה קרה אתמול: שוטרים ישראלים הפעילו מכת"זית על מפגינים בצומת קפלן, וזרנוק המים פגע גם בעינב צנגאוקר, שבנה מתן חטוף בעזה, ובאילנה גריצווסקי, בת זוגו של מתן, שבעצמה שוחררה משבי חמאס לפני שלושה חודשים.

"היינו בהפגנה בעד שחרור החטופים", סיפר צנגאוקר המזועזעת, "חסמנו את הנתיבים בבגין (רחוב בגין בתל אביב, הסמוך לקריה) ועשינו צעדת לפידים להקיף את הקריה באישור המשטרה. כשהגענו לצומת קפלן הקצין שליווה אותנו עזב, נשארנו לבד וקיבלנו את המכת"זית על הפנים.

"אילנה נכנסה לסטרס. התיישבנו על הכביש ואז הגיעו הסוסים. רצינו לברוח, צעקנו לו להתרחק והוא לא ענה, ופשוט באו אנשים שעשו מעגל והגנו עלינו בגופם. אני אמא של חטוף. אילנה הייתה חטופה 55 ימים בשבי ובאה לזעוק את זעקת חבר שלה, וזה היחס שאנחנו מקבלים?"

זה לא משנה מה עמדתכם בנוגע לעסקת שחרור חטופים. זה לא משנה מה עמדתכם בנוגע לאשמתו של ראש הממשלה ולאחריותם של חברי הממשלה בנוגע לאסון של שבעה באוקטובר. אם אתם חושבים שזה לגיטימי ששוטרים ישראלים יפעילו אלימות על חטופה שחזרה משבי חמאס בעזה, רק כי היא יוצאת להפגין למען שחרור בן זוגה שעדיין כלוא שם – משהו מאוד בסיסי באנושיות נפגם כאן.

ולמרבה הצער יש מי שחושבים שאלימות כזו לגיטימית, וממשיכים לתקוף את משפחות החטופים מעל כל ערוץ 14 בסביבה.

ברחבי הארץ נערכו אתמול הפגנות מחאה רבות נגד הממשלה, בקריאה לבחירות. בעצרת המרכזית בתל אביב שפוזרה באלימות על ידי המשטרה, השתתפו אלפים רבים. במהלך ההפגנה נעצרו 21 מפגינים, בהם אמיר השכל ומשה רדמן, שניים מהפעילים הבולטים במחאה. כל העצורים שוחררו במהלך הלילה.

צ'רלי ביטון ב-1977 (צילום: יעקב סער/לע"מ)

צ'רלי ביטון, ממייסדי ומנהיגי "הפנתרים השחורים", מת אתמול בירושלים בגיל 76, והובא אמש למנוחת עולמים.

ביטון היה לוחם צדק, שגדל בעוני מחפיר בשכונת מוסררה בירושלים. בשנת 1971 הוא הקים עם כמה מחבריו לשכונה את "הפנתרים השחורים", תנועת מחאה חברתית שקיבלה את שמה מתנועה מקבילה בארצות הברית, ויצאה להילחם למען "צדק חברתי" – לסגור את הפערים ואת אי השוויון בין המרכז לפריפריה.

חברי התנועה, כולם בני משפחות שעלו ממרוקו, קישרו בין הצדק לעניים לבין הצדק לפלסטינים העניים. גולדה מאיר, כזכור, אמרה ש"הם לא נחמדים" באחת ההתבטאויות הזכורות לשמצה בתולדות הפוליטיקה הישראלית.

חברי ה"פנתרים השחורים" חברו לתנועה הקומוניסטית רק"ח והקימו איתה את תנועת חד"ש, שהייתה בעצם הניסיון הראשון – ובדיעבד גם האחרון – לחבר בין השמאל הישראלי לבין השכונות והפריפריה המזרחית.

צ'רלי ביטון נכנס מטעם חד"ש לכנסת ב-1977 וכיהן כחבר כנסת עד 1992. ביטון היה אחד הישראלים הראשונים שנפגשו עם יאסר ערפאת, כבר בתחילת שנות השמונים. באחד הראיונות האחרונים שנתן, בשנת 2021 ל"ידיעות אחרונות", אמר ביטון:

סמ"ר עידו זריהן וסמ"ר נריה בלטה, לוחמי גבעתי שנהרגו בקרב שהתרחש בדרום רצועת עזה ב-24 בפברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

• שני לוחמי סיירת גבעתי נהרגו אתמול בהיתקלות עם מחבלים בדרום רצועת עזה: סמ"ר עידו זריהן, בן 20 מירושלים, וסמ"ר נריה בלטה, בן 21 משבי שומרון. בתקרית נפצעו קצין ושני לוחמים מגבעתי באורח קשה.
• שני אנשי חזבאללה נהרגו הבוקר בתקיפה של חיל האוויר באזור שבין חומס לדמשק. במקביל, אזעקות והדי פיצוצים נשמעו הבוקר בקריית שמונה ובישובים בגליל העליון. לא דווח על נפגעים.
• חיילי צה"ל עצרו מחבלים שניסו לברוח מחאן יונס במהלך פינוי אזרחים מאזורי לחימה. כמו כן, טייסי חיל האוויר תקפו הלילה חוליית חמאס שהפעילה רחפן וכמה עמדות של שיגור רקטות.
• ארה"ב ובריטניה תקפו 18 מטרות של החות'ים, בהן מחסני תחמושת, כטב"מים ומסוק. התקיפות נעשו בתמיכת קואליציה בינלאומית הכוללת את אוסטרליה, בחריין, קנדה, דנמרק, הולנד וניו זילנד.

עצרת לזכרו של אלכסיי נבלני בברלין, 16 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

גופתו של אלכסיי נבלני, מנהיג האופוזיציה שמת בשבוע שעבר בנסיבות מפוקפקות בעיירת העונשין "זאב הקוטב" בסיביר, נמסרה אתמול לידי אימו לודמילה.

עדיין לא ברור האם הרשויות ברוסיה יתירו למשפחת נבלני לקיים לוויה מרובת משתתפים, שעלולה להפוך להפגנת מחאה נגד המשטר של ולדימיר פוטין.

שעות לפני שנודע כי השלטונות במוסקבה החליטו להעביר את גופתו של נבלני לבני משפחתו, פרסמה יוליה נבלניה, אלמנתו של נבלני, סרטון באורך שש דקות שבו תקפה את "פוטין השטני" על כך שהוא ממשיך להילחם בבעלה גם אחרי שהרג אותו.

"אף נוצרי אמיתי לא היה עושה את מה שהוא עושה עכשיו לגופה של נבלני", היא אמרה.

ביונסה בשבוע האופנה בניו יורק, 13 בפברואר 2024 (צילום: Michael Loccisano/Getty Images/AFP)

גם זו תפנית בלתי צפויה לחלוטין בעלילה: ביונסה הפכה בסוף השבוע לזמרת השחורה הראשונה בהיסטוריה שכבשה את המקום הראשון במצעד הקאנטרי של בילבורד. היא עשתה את זה עם השיר "טקסס הולד'ם", הסינגל הראשון מתוך האלבום הבא שלה, שאמור להיות אלבום קאנטרי.

ביונסה היא גם הזמרת הראשונה בהיסטוריה שכבשה את המקום הראשון גם במצעד הקאנטרי וגם במצעד האר-נ'-בי/היפ-הופ, מאז שנוסדו המצעדים האלו בשנת 1958. קדמו לה כמה זמרים גברים – ביניהם ריי צ'ארלס, ג'סטין ביבר ובילי ריי סיירוס – שהגיעו להישג הזה.

השיר "טקסס הולד'ם" יצא יחד עם שיר נוסף – "16 כרכרות" – אחרי שביונסה הפתיעה והודיעה על אלבום חדש במהלך הסופר בול האחרון.