בחירות מקומיות הן עניין משונה למדי. הן יכולות להסעיר את הרוחות ביישוב שבו הן מתקיימות (ביישובים ערבים רבים הן גלשו השנה לאלימות קשה, לאיומים ולניסיונות רצח), ובמקביל הן ממש לא מעניינות את מי שגר במקום אחר. זה נכון תמיד, ונכון עוד יותר בשנה הזו, שבה הבחירות המקומיות מתנהלות בצל אסון לאומי ומלחמה שסופה לא נראה באופק.

מצב הרוח הלאומי השפוף יהיה נוכח גם בבוקר הבחירות הזה. מטה משפחות החטופים הציב הבוקר ב-134 קלפיות שבהן היו אמורים להצביע החטופים ברצועת עזה שלטים המציינים "בקלפי הזה היו אמורים החטופים להצביע". הפעילות הזו נערכת תחת הכותרת "בוחרים בחטופים".

פעילות של מטה משפחות החטופים בקלפיות בבחירות לרשויות המקומיות, 27 בפברואר 2024 (צילום: מטה המשפחות)

אם אתם גרים בחיפה, ייתכן מאוד שאתם מושקעים הבוקר רגשית בשאלה אם עינת קליש רותם תפסיד ליונה יהב שאותו הדיחה מהתפקיד לפני קצת יותר מחמש שנים. היא סומנה אז כהבטחה הגדולה של השלטון המקומי ומאז הלכה מדחי אל דחי, בקדנציה שהמילה "חזירית" מיטיבה לתאר אותה.

אם אתם גרים בתל אביב, כל זה כנראה בכלל לא מעניין אתכם – והשאלה אם תתנו את קולכם לרון חולדאי או לא, אולי קשורה גם לעמדתכם ביחס להפיכה המשטרית, שחולדאי התייצב מולה באומץ (ואף שינה את השם של צומת קפלן ל"כיכר הדמוקרטיה").

אבנר הופשטיין סוקר בזמן ישראל את הערים המעניינות ביותר שכדאי לעקוב אחריהן היום. חיפה, כמובן (הופשטיין חתום על כמה מהתחקירים המביכים ביותר שפורסמו על עינת קליש רותם בשנים האחרונות, שגם צוטטו לא מעט במהלך קמפיין הבחירות הייצרי ורווי ההשמצות בחיפה).

"ל(יונה) יהב חסרים על פי הסקרים בין 5% ל-8% כדי לדלג מעל משוכת הסיבוב השני ולבצע קמבק נדיר יחסית בנוף השלטון המקומי", כותב הופשטיין ומוסיף: "אם תיגרר בירת הצפון לסיבוב שני, צפו למרוץ אכזרי במיוחד".

קליש רותם הצביעה הבוקר בקלפי בשכונת מגוריה ואמרה "אני לא חפה מטעויות, אבל אנשים מבינים את הדברים הטובים שקרו פה בחמש השנים האחרונות".

גם במוקד הבחירות ברחובות הייתה חשיפה של הופשטיין בזמן ישראל, לפיה עיריית רחובות מנהלת את ההקצאות הציבוריות באופן מופקר.

באשקלון, שחטפה את מטח הטילים הכבד ביותר בשבעה באוקטובר, יתנהלו הבחירות היום בעיקר סביב שאלות המיגון והביטחון האישי ב"עיר המטווחת ביותר בארץ". רשויות המדינה מדלגות על אשקלון בסיבובי הפיצויים האחרונים, ויריביו של ראש העיר תומר גלאם מטילים עליו את האחריות לכך.

גם בעיר היקבים זכרון יעקב יתנהל "קרב עקוב מיין" סביב תחקירים מהדהדים שפורסמו בזמן ישראל, על פרשיות בהן מעורב המועמד אלי אבוטבול, המעידות על אתיקה בעייתית לכל הפחות.

חובבי דרמות פוליטיות מקומיות מוזמנים לעקוב היום גם אחרי הבחירות בערים החרדיות, שם מתנהלת בחודשים האחרונים מלחמת הכול בכל בהובלת אריה דרעי, שסימן את הבחירות המקומיות כפרויקט חייו.

"הוא רץ מעיר לעיר, ממועצה למועצה, רוקח דילים, סוגר פינות", כותב על דרעי הפרשן הפוליטי שלום ירושלמי בזמן ישראל, "תוקע טריז בין שותפים היסטוריים, מחבר בין מועמדים וסיעות יריבות שלא יכלו לשאת זו את זו, מריץ מועמדים בלי להודיע להם מראש".

דרעי, כותב עליו ירושלמי, "חוזר לימים הטובים שלו כפוליטיקאי על, גם במגרשים הקטנים. ברגע מצוקה הוא גם יורה בנשק העדתי האולטימטיבי. קבלו את אריה דרעי, מתמודד על תפקיד חדש: ראש ממשלת הרשויות המקומיות".

לא קשה להבין למה הבחירות המקומיות מעוררות כאלה אמוציות ואפילו אלימות: הרשויות המקומיות הן כר פורה במיוחד לקומבינות, מינויים, תקציבים, השפעה. לכאורה מתווכחים על ביוב, ארנונה, שבילי אופניים. בעצם לוטשים עיניים גם לעמדת כוח שתעצב את דמותה של המדינה.

"ליברלים, נהרו לקלפיות", זו הכותרת של מאמר המערכת של "הארץ" הבוקר, "אין להמעיט בחשיבות הבחירות המתקיימות היום. במאבק המתמשך נגד ממשלת נתניהו, המשחיתה כל חלקה טובה בישראל, לשלטון המקומי שמור תפקיד מרכזי – לצד מערכת משפט עצמאית ורבבות אזרחים, המגינים בגופם על הדמוקרטיה".

אנחנו מצרפים את קולנו לקריאה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי בהערכת מצב בפיקוד הצפון, 7 בדצמבר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ)

הסיפור על "התראת הסים" – העובדה שמערכת הביטחון זיהתה בלילה שבין השישה לשבעה באוקטובר הפעלה מאסיבית של כרטיסי סים ישראליים ברצועת עזה, מה שהוביל לדיונים ליליים בצמרת שב"כ וצה"ל – היה ידוע לעיתונאים רבים, שכיבדו את הוראת הצנזורה ולא פרסמו אותו (ובצדק. זו אכן הגבלת צנזורה שנועדה למנוע פרסום של אמצעי מודיעיני שישראל לא מעוניינת לחשוף).

עד שהגיעה תוכניתו של שמעון ריקלין בערוץ 14 שם נטען שבמערכת הביטחון ידעו על אלף כרטיסי סים שנדלקו בבת אחת, אבל החליטו לא לעדכן בכך את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ראש הממשלה פרסם אתמול אחר הצהריים הודעה לפיה עד לפרסום בערוץ 14 "ראש הממשלה לא היה מודע שמחבלי הנוח'בה החליפו לסים ישראלי בטלפונים שלהם".

מאוחר יותר יצאה הודעת תיקון לפיה "נתניהו לא הכיר את הפרסום בערוץ 14 שדיבר על אלפי סימים ישראלים שהופעלו על ידי הנוחבה. עם זאת, בתחילת המלחמה רה"מ עודכן שהיו עשרות סימים ישראלים של מחבלים שהופעלו".

התראת הסימים היא הסיבה שהרמטכ"ל קיים שיחות טלפון והערכת מצב סמוך לארבע לפנות בוקר בשבת, שבעה באוקטובר.

"כרטיסי הסים 'נדלקו' במערכת של שב"כ בעבר, ללא כל התקפה על ישראל", כותב הבוקר נדב איל ב"ידיעות אחרונות", "לכן היה דרוש בירור נוסף ומעמיק כדי להבין מה הסיבה לכך. הבירור שקיימה מערכת הביטחון, על כל חלקיה, נכשל.

"הסימנים המעידים הנוספים, שאי אפשר להרחיב עליהם, 'היו צריכים לגרום לצרחות בצה"ל', אמרו לי בכירים בקהיליית המודיעין. הרמטכ"ל, אלוף פיקוד דרום וראש אגף המבצעים לא ידעו עליהם אלא ימים אחרי שמחבלי חמאס פלשו לישראל".

המחדלים המודיעיניים והביטחוניים עוד ייבדקו לעומק. על אחריותו של ראש הממשלה לאירועים צריך לומר שוב ושוב רק את הדבר הבא:

כשאתה עומד בראש המערכת, אתה יכול להתגאות בהצלחותיה ואתה גם נושא באחריות לכישלונותיה. בין אם ידעת על כל פרט ובין אם לא ידעת. זו טיבה של אחריות. ואי אפשר לברוח ממנה. ובקיצור: אתה הראש, אתה אשם.

מטוס F-15 של חיל האוויר הישראלי חוצה לעבר דרום לבנון ב-25 בפברואר 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

• עשרות רקטות שוגרו הבוקר לגליל העליון. חזבאללה הודיע כי תקף בסיס של חיל האוויר כתגובה על התקיפה של ישראל אמש בבעלבק. לא נמסר על נפגעים בישראל.
• כוחות צה"ל הרגו שלושה חמושים פלסטינים במבצע מעצרים במחנה הפליטים אל-פארעה מצפון לשכם.
• נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, אמר אתמול כי הוא "מקווה להגיע להפסקת אש ברצועת עזה עד יום שני בשבוע הבא". ביידן הוסיף כי לדברי היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, הצדדים קרובים לחתימה על עסקה שתכלול השבת חטופים והפסקת אש.
• משרד הבריאות בעזה מפרסם הבוקר כי מתחילת המלחמה נהרגו בעזה 29,878 בני אדם. יותר מ-70 אלף נפצעו.
• לוחמי גדוד 77 בחטיבה 7 יצביעו במהלך היום בקלפי מיוחדת שהוצבה בחאן יונס שבדרום הרצועה.