אמיר בן-דוד
 
סדר יום חדש

יום חמישי, 29 פברואר 2024

 
 
גלנט לא דופק חשבון

(הערת מערכת: את המהדורה היום הכינה בירנית גורן. אמיר בן-דוד ישוב בראשון)

הדבר הכי טוב שקרה ליואב גלנט בקריירה הפוליטית שלו הוא החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו במרץ שנה שעברה להדיח את גלנט מתפקיד שר הביטחון.

גלנט הופיע אז במסיבת עיתונאים – ללא אישור נתניהו – והצהיר כי ההפיכה המשטרית מהווה "סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה". הודעת נתניהו כי החליט לפטר את שר הביטחון יום למחרת הציתה מחאה ספונטנית כמוה לא ראינו בישראל אי פעם, עם מאות אלפי מפגינים ברחבי הארץ שיצאו לרחובות באישון לילה. נתניהו נאלץ לחזור בו.

שר הביטחון יואב גלנט בקריה בתל אביב, 22 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)
שר הביטחון יואב גלנט בקריה בתל אביב, 22 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)

אתמול שוב הופיע גלנט במסיבת עיתונאים שלא תואמה עם נתניהו ושוב קרא תיגר על הנהגתו של נתניהו. הפעם על הפרק חוק הגיוס (או, ליתר דיוק, אי-גיוס) של תלמידי הישיבות. הפער של כמעט שנה בין שתי מסיבות העיתונאים, וכל מה שארע במדינה בזמן הזה, ניכר היטב בפניו של גלנט ובדבריו.

אתמול שוב הופיע גלנט במסיבת עיתונאים שלא תואמה עם נתניהו ושוב קרא תיגר על הנהגתו של נתניהו

גלנט הוא היום השר הפופולרי ביותר בממשלה, בוודאי מקרב שרי גוש הימין-חרדים. בעיני הציבור הרחב הוא מסמל נחישות מצ'ואיסטית חסרת פשרות לרדוף את חמאס עד אחרון המחבלים – ואם זה היה תלוי רק בו, כנראה גם אחרי חזבאללה בצפון.

במקביל, הצליח לרכוש את האמון החמקמק כל כך של רבים במחנה המרכז-שמאל בזכות נסיונותיו לעצור את ההפיכה המשטרית ומה שמסתמן אצלו כיושרה יוצאת דופן. גלנט, גם בקרב אלו שאינם מחבבים אותו במיוחד, נתפס כמי שמעמיד את המדינה לפני צרכיו הפוליטיים. מצרך נדיר בממשלתו של בנימין נתניהו.

במסיבת העיתונאים אמש הצהיר גלנט כי לא יעלה חוק גיוס חדש ללא הסכמה מלאה של כל השותפים "בממשלת החירום" – כלומר, ללא תמיכת המחנה הממלכתי. בפועל, למרות שלקואליציית הבסיס יש 64 קולות ובאפשרותה להעביר כל חוק גיוס שתרצה, גלנט מעניק לבני גנץ וחבריו זכות וטו על הצעת החוק שתועלה.

"אם נתניהו רק היה יכול, הוא היה מפטר שוב את גלנט וממנה במקומו עבד נרצע, מסוגו של יואב קיש, שיזרום איתו בכל מזימותיו", כותב הבוקר יוסי ורטר ב"הארץ". "הפעם, כשהמלחמה בעזה עדיין כאן והצפון בוער, זה בלתי אפשרי".

האולטימטום של גלנט דרמטי. ממשלות כבר נפלו על חוק הגיוס, והחרדים לא יהססו להפיל גם את הממשלה הזו אם לא יובטח להם החוק שכה ייחלו לו – פטור מלא לתלמידי ישיבות משירות צבאי, והמשך מימון הישיבות מכספי המדינה. בלי חוק, גם לא יהיה כסף.

האולטימטום של גלנט דרמטי. ממשלות כבר נפלו על חוק הגיוס, והחרדים לא יהססו להפיל גם את הממשלה הזו

"בשיחות שקיימתי [עם ההנהגה החרדית] הם סבורים שזה אירוע שככל הנראה יכול להוביל אותנו בתוך שבועות או חודשים למערכת בחירות והפלת הממשלה", איבחן הפרשן החרדי ישי כהן בריאיון הבוקר ברדיו 103fm. "הם אפילו חושדים שמדובר במהלך מתוכנן ומתואם להפלת הממשלה".

מנגד, יאיר שרקי ודפנה ליאל מעריכים ב-n12 כי החרדים יעדיפו לחתור לפשרה עכשיו – מאשר למצוא את עצמם באופוזיציה אחרי שיפילו את הממשלה:

"כלל לא בטוח שלחרדים יש אינטרס להוביל לבחירות כרגע. לפי הסקרים, לאופוזיציה יחד עם המחנה הממלכתי עשוי להיות רוב אחרי הבחירות גם בלעדיהם כך שאפשר יהיה להעביר את חוק הגיוס בממשלה הבאה כשיש להם פחות מנופי השפעה.

"ייתכן שהחרדים יעדיפו לרדת מהעץ שעליו טיפסו, לקבל את מתווה גנץ ולהסביר שמדובר ב'רע במיעוטו', ובכך לאפשר את המשך העברת הכספים לישיבות ולהמשיך לשבת בממשלה".

נתניהו כבר הודיע כי יכנס מסיבת עיתונאים הערב. ליתר ביטחון, תכינו את הדגלים והחצוצרות וחולצות המחאה.

 
הר הבית לא בידיים של בן גביר
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית, 3 בינואר 2023 (צילום: מינהלת הר הבית)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית, 3 בינואר 2023 (צילום: מינהלת הר הבית)

ימים קשים עוברים על נתניהו בכל הקשור למה שחשוב לו באמת: שמירה על אחדות קואליציית ה-64 שלו.

מלבד החרדים וחוק הגיוס, עומדת בפני נתניהו בעיה דחופה יותר – סוגיית עליית המוסלמים להר הבית בחג רמדאן עוד עשרה ימים, והפירומן שמחזיק לו גפרור מעל הראש בכל רגע נתון, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

בן גביר מתעקש לקבוע מכסות מצומצמות למספר העולים להתפלל במסגד אל-אקצא במהלך החג. כל גורמי הביטחון, ובכלל זה צה"ל ושב"כ, חוזרים ומתריעים כי מניעת עליית מתפללים בחג תוביל לפיצוץ בגדה וחיזוק חמאס – שרק מייחל למתג את עצמו כמגן אל-אקצא.

כל גורמי הביטחון, ובכלל זה צה"ל ושב"כ, חוזרים ומתריעים כי מניעת עליית מתפללים בחג תוביל לפיצוץ בגדה וחיזוק חמאס

אמש דיווחה דנה ויס בחדשות 12 על הפתרון המתגבש: האחריות לכל הטיפול בסוגיית הר הבית במהלך רמדאן תעבור לידי קבינט המלחמה המצומצם, מה שינטרל את מעורבותו של בן גביר בקבלת החלטות.

בנוסף, כותב הבוקר הפרשן הצבאי אמיר בר-שלום בזמן ישראל, "המדיניות המסתמנת היא לערוך הערכת מצב יומית בתום כל יום תפילה של כלל הגורמים – משטרת ישראל, שב"כ וצה"ל – ואחריה לקבוע את מספר וזהות המתפללים שייכנסו להר ביום שלמחרת. הכוונה בצעד הזה היא ליצור מודל דיפרנציאלי גמיש, שיאפשר – אם יהיו ימים שקטים – הקלות למתפללים".

"המגבלות הללו יחולו רק על הפלסטינים מהגדה המערבית ולא על אזרחי ישראל הערבים", מוסיף בר-שלום, "אלו כנראה לא יוגבלו כלל, למעט מגבלות בטיחות של מספר המתפללים בהר".

הדיווחים על נטרולו מטריפים את בן גביר. בהודעה שהוציא בעקבות הפרסום הצהיר:

"אני מצפה מראש הממשלה להכחיש את הדיווח לפיו בסוגיית הר הבית הוא החליט להיגרר אחרי הקונספציה של בני גנץ לפיה שקט קונים בהתקפלויות ובכניעה לטרור, ועל כוונה להעביר סמכויות המצויות בידי השר לביטחון לאומי לידי קבינט הקונספציה".

הניסיון מלמד שלבן גביר עם ששת המנדטים שלו יש יותר השפעה משהיה לנפתלי בנט כראש ממשלה. ונתניהו כבר הוכיח שהוא מוכן להקריב את טובת המדינה, ובכלל זה את ביטחונה, למען שרידותו בשלטון.

"ראמדאן 2024 מספק לנו מבחן נוסף ליחסים בין נתניהו ובן גביר", כותב בר-שלום. "גם כאן, בדיוק כמו בעסקת החטופים המתגבשת, ראש הממשלה חייב להחליט כמנהיג ולא כפוליטיקאי".

מה שנקרא, שיהיה לנו בהצלחה.

 
ההפיכה המשטרית עדיין כאן
שר המשפטים יריב לוין מגיע לישיבת סיעת הליכוד בכנסת, ירושלים, 8 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין מגיע לישיבת סיעת הליכוד בכנסת, ירושלים, 8 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מהיום שבו הכריז יריב לוין בשנה שעברה על ההפיכה המשטרית (מה שהוא כינה בחמידות רפורמה במערכת המשפט), בית המשפט העליון והוועדה לבחירת שופטים עמדו במרכז תשומת הלב של שר המשפטים. למעשה, על שולחן הכנסת מחכה חוק המוכן להצבעה סופית, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן דרמטי.

משלא הצליח לשנות את הרכב הוועדה בדרך של חקיקה, לוין בחר פשוט לא לכנס את הוועדה. ומשלא יכול היה לדחות את כינוסה יותר, עם איום מרחף של עתירה בבג"ץ, הודיע בדקה התשעים כי הוועדה תתכנס מייד. אבל כל מה שעשה בתרגיל הזה הוא לקנות עוד זמן.

מאז הודיע לבג"ץ שיכנס את הוועדה, עברו ארבעה חודשים. בשבוע שבעבר, בשעה טובה, בחרה הוועדה שופטים לבתי המשפט המחוזיים. היום אמורה הוועדה לבחור שופטים לבתי משפט השלום.

זו התקדמות, אבל הערכאות הנמוכות מעולם לא עניינו את לוין במיוחד. שר המשפטים רוצה לשלוט בבית המשפט העליון. ושם, הוא נתקל כרגע בהתנגדות גורפת של מרבית חברי הוועדה.

לוין רוצה לשלוט בבית המשפט העליון. ושם, הוא נתקל כרגע בהתנגדות גורפת של מרבית חברי הוועדה לבחירת שופטים

על הפרק מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ובחירת שני שופטים במקום אסתר חיות וענת ברון שפרשו. שתיהן שופטות שנחשבו עמוק בלב המחנה הליברלי בבית המשפט; לוין היה רוצה למנות שופטים שמרנים הקרובים לעולמו (ואליו אישית) במקומן.

במקביל, לוין חוסם את בחירתו של יצחק עמית, השופט הוותיק ביותר כרגע בעליון, לנשיא בית המשפט. בעבר הציע דיל לחברי הוועדה: הוא יתמוך במינוי עמית ובתמורה הם יתמכו במועמדיו לכס השפיטה. זה לא עבר.

וכך פועל בית המשפט העליון מזה ארבעה חודשים עם 13 מתוך 15 שופטים בלבד, ועם ממלא-מקום נשיא במקום נשיא קבוע.

על רקע הדברים הללו, עתרה היום התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה לחייב את לוין לאפשר לוועדה לבחירת שופטים לבחור את נשיא העליון ואת שני שופטיו.

יהיה מעניין לראות כיצד שופטי בג"ץ יטפלו בעתירה שנוגעת רובה ככולה למקום עבודתם – והאם נחזור שוב לעננת המשבר החוקתי ששררה מעל הארץ במשך תשעה חודשים.

 
עדכוני מלחמה
פלסטינים מחכים לסיוע הומניטרי על חוף הים בעיר עזה. 25 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Mahmoud Essa)
פלסטינים מחכים לסיוע הומניטרי על חוף הים בעיר עזה. 25 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Mahmoud Essa)
  • גורמי ממשל ומודיעין אמריקאיים מודאגים מהאפשרות שישראל מתכננת לפלוש קרקעית ללבנון בסוף האביב או בתחילת הקיץ, אם המאמצים הדיפלומטיים להרחיק את כוחות חזבאללה מהגבול ייכשלו – כך מדווח היום סי-אן-אן.
  • על רקע החשש מהתפשטות רעב ברצועת עזה הממשל האמריקאי שוקל להצניח סיוע הומניטרי באמצעות מטוסי צבא ארצות הברית – כך דיווח ברק רביד ב"אקסיוס" וב"וואלה!" על סמך דבריהם של ארבעה גורמים אמריקאיים.
  • דובר צה"ל מסר לפני שעה קלה כי במהלך הכנסת משאיות סיוע הומניטרי לפנות בוקר לצפון רצועת עזה, התפתחה התקהלות אלימה של תושבים עזתים סביב המשאיות, שבזזו את הציוד שהגיע. במהלך ההתקהלות נפגעו עשרות עזתים כתוצאה מדוחק ודריסה.
  • ועוד בנושא הסיוע ההומניטרי: לקראת הצהריים הוצנח במרחב צפון רצועת עזה ציוד סיוע הומניטרי על ידי צבא ירדן. בשל הרוחות, חלק מחבילות הסיוע נחתו בשטח ישראל.
 
האירוויזיון מתרחק
עדן גולן, נציגת ישראל לאירוויזיון 2024 (צילום: אבי זייקנר)
עדן גולן, נציגת ישראל לאירוויזיון 2024 (צילום: אבי זייקנר)

לא נראה שאיגוד השידור האירופי (EBU) רוצה אותנו בשוודיה במאי, או ליתר דיוק: האיגוד היה מעדיף שנביא למאלמו שירים על יוניקורן ודיוות ולא שירי דיכאון על השבעה באוקטובר.

איגוד השידור האירופי היה מעדיף שנביא למאלמו שירים על יוניקורן ודיוות ולא שירי דיכאון על השבעה באוקטובר

אחרי שפסל את השיר שבחר תאגיד השידור "כאן", "הגשם של אוקטובר" (October Rain), דווח אתמול כי ה-EBU לא מוכן לקבל גם את השיר השני שהציע התאגיד, תחת השם "אנחנו עוד נרקוד שוב" (We Will Dance Again).

השיר השני, שכתב רון ביטון, מרפרר לטבח שהתרחש במסיבת נובה בבוקר השבעה באוקטובר וכולל שתי שורות בעברית:

התקווה לא עוצרת היא רק פורשת כנפיים
היא כמו מיליון כוכבים שפתאום דולקים בשמים

בישראל עדיין מנסים למצוא פתרון מול איגוד השידור האירופי, בהתערבות משרד החוץ ובית הנשיא. אולם גורמים העוסקים בפרשה אמרו ל-ynet כי הם "פסימיים".

 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה