הנה שאלה שלא נעים לשאול אבל היא מרחפת מעל ראשנו כבר ימים רבים, ונדמה שהיא הופכת דחופה ומטרידה מרגע לרגע: האם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכלל מעוניין להגיע לעסקה שתאפשר שחרור חטופים?
במבט ראשון זו שאלה חצופה, מתריסה ומעוררת רתיעה. האם ייתכן שראש ממשלת ישראל לא יעשה כל שביכולתו כדי לחלץ מהשבי עשרות רבות של ישראלים אומללים שמוחזקים בתנאים בלתי אנושיים במנהרות חמאס?
הפגנה נגד ממשלת נתניהו בתל אביב, 24 בפברואר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבל אם מניחים זה לצד זה את ההצהרות של ראש הממשלה בימים האחרונים ומצרפים אותן לאלימות המשטרתית בשבת נגד משפחות החטופים, ולקמפיין האגרסיבי בערוץ הטלוויזיה של נאמני ראש הממשלה – לא מופרך להגיע למסקנה שמבחינת נתניהו, אין כרגע כל הצדקה להתאמץ כדי לשחרר את החטופים. אולי להיפך.
כרגע המגעים לעסקת חטופים נמצאים בהשהיה – ממתינים לתשובת חמאס על המתווה שגובש על ידי המתווכות בפסגת פריז. אנשי חמאס לא הוזמנו כמובן לפסגה בבירת צרפת, והם בוחנים כרגע את ההצעות שהועברו על ידי הקטארים.
בהקשר הזה נשמעו ביומיים האחרונים קולות של אופטימיות זהירה, שהתבססו – בין היתר – על כך שחמאס הגמיש את עמדותיו וויתר על הדרישה המקדמית לשחרר אלפי אסירים פלסטינים, מה שהתפרש כהבעת רצון של ארגון הטרור לסגור עסקה.
אבל כאן חוזר לתמונה נתניהו, שפוזל ימינה ורואה ששותפיו לקואליציה בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר מתנגדים בתקיפות לכל עסקה עם חמאס, מאשימים אותו שהוא "מנהל מו"מ הזוי עם חמאס" (כדברי סמוטריץ' בכנס ירושלים אתמול) ועל הדרך שותים לו את מעט המנדטים שעוד נותרו לו, אחרי שרוב תומכיו נמלטו ממנו כמו שנמלטים מפוגרום.
נתניהו נמנע, לעת עתה, מלשאת הצהרות בעברית לתקשורת הישראלית, כנראה כדי לא לקומם עליו את שותפיו הממלכתיים והזמניים לקבינט המלחמה. אבל אתמול הוא הוסיף דרישה ישראלית חדשה, שלא עלתה עד כה בשום שלב, לפיה אסירים "כבדים" שישוחררו בעסקה יגורשו לקטאר ולא יחזרו לשטחי הרשות הפלסטינית. ספק רב אם קטאר תסכים לתנאי כזה.
אתמול נתניהו הוסיף דרישה ישראלית חדשה, שלא עלתה עד כה בשום שלב, לפיה אסירים "כבדים" שישוחררו בעסקה יגורשו לקטאר
ועוד נתניהו אמר אתמול, בראיון לרשת CBS בארה"ב, כי אם תצא לפועל עסקה לשחרור חטופים הדבר יעכב את פעולת צה"ל ברפיח שממנה חוששים כולם, אבל הוסיף כי הוא הורה לבכירי צה"ל להציג לו תוכנית לכיבוש רפיח בהמשך, ואף הצהיר כי כיבוש רפיח הוא המהלך הסופי שבלעדיו ישראל לא תוכל לנצח את חמאס.
בלי להיכנס כלל לדיון הענייני ביחס לטענה הטקטית והאסטרטגית הזו – למה דחוף להכריז על זה דווקא עכשיו? הרי אפשר יהיה לכבוש את רפיח גם אחרי שתושלם עסקת חטופים, גם בלי להודיע על זה מראש.
הכרזה כזו דווקא בעיתוי הזה לא יכולה להתפרש אלא כניסיון אקטיבי לפוצץ את המשא ומתן, ואז להאשים את חמאס ולהמשיך להלהיב את הבייס.