שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים, 26 בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשאל אתמול בראיון ל"כאן ב'" האם לדעתו השבת החטופים היא הדבר הכי חשוב על סדר היום של ישראל וענה: "לא, זה לא הדבר הכי חשוב. למה אתה רוצה תחרות? הכול חשוב".
בישראל יש מסורת ותיקה של סערות יומיות סביב "התבטאות" כזו או אחרת, בדרך כלל של נבחר ציבור. הטקס היומי הולך כמעט תמיד כך: בכיר כלשהו נדחק לפינה ונשאל שאלה לא נוחה שעליה הוא עונה תשובה בוטה, שאחריה מגיע מבול של גינויים וגינויים שכנגד, עד ה"התבטאות" הבאה, שמשכיחה את ההתבטאות הקודמת והסערה שליוותה אותה.
הבעיה עם הפרקטיקה הנפסדת הזו, היא שאינה מאפשרת לקיים דיון ציבורי רציני על סוגיות עקרוניות ומורכבות, אלא כופה על כל הצדדים חלוקה בינארית של כן/לא, שחור/לבן, ימין/שמאל, פאשיסט/דמוקרט. וזה גם מה שקרה ב-24 השעות האחרונות סביב ההתבטאות של סמוטריץ'.
מתנהל בישראל ויכוח אמיתי שלא קל להכריע בו, מה האסטרטגיה הטובה ביותר למדינה שאזרחיה נחטפו על ידי אויב אכזר וחסר רחמים.
מתנהל בישראל ויכוח אמיתי שלא קל להכריע בו, מה האסטרטגיה הטובה ביותר למדינה שאזרחיה נחטפו על ידי אויב חסר רחמים
בצד אחד יש מי שטוענים שכניעה לדרישות קיצוניות רק יעודדו עוד ועוד מעשי חטיפה כאלה בעתיד. בצד השני נמצאות משפחות החטופים וישראלים רבים שתומכים בהן, שזועקות מעל כל במה אפשרית שיקיריהן – שהופקרו בצורה שערורייתית בשבעה באוקטובר – נתונים למסכת של התעללויות בתנאי שבי אכזריים, ולכן המדינה חייבת להציב שחרורם כיעד הראשון במעלה, כי הזמן דוחק.
המשפחות גם מזכירות שוב ושוב כי עד כה הוכח שמשא ומתן ונכונות לשלם מחיר הביאה לשחרור מאסיבי של חטופים, בעוד שהמבצע הצבאי – על כל הישגיו הרבים – התקשה מאוד לעשות זאת (למעט שני מבצעי חילוץ מורכבים ומסוכנים שבהם שוחררו חיילת ושני גברים).
הבעיה היא שהדיון הזה מתנהל באמצעות הטחת האשמות, השמצות והתקפות פרועות, שכבר תורגמו גם למעשי אלימות כלפי משפחות החטופים. סמוטריץ' לא יכול לנקות עצמו מאחריות לאווירה הרעילה הזו, שבה משפחות החטופים – קורבנות לאחד ממעשי הטרור האכזריים ביותר בהיסטוריה – מותקפות באלימות ומואשמות שהן פיונים חסרי דעה במשחק פוליטי ציני.
שר האוצר חטא אתמול בחוסר רגישות משווע כלפיהן, באופן שבו אמר את דבריו, גם אם העמדה העקרונית הבסיסית שלו – שצריך להעמיד את הלחץ הצבאי וההכרעה הצבאית בראש סדר העדיפויות – היא עמדה ציבורית לגיטימית.
ברור שבעקבות "ההתבטאות" הגיע גל גינויים (לפיד: "המתקפה של סמוטריץ' היא חרפה מוסרית", בני גנץ: "החזרת החטופים ציווי מוסרי") שבעקבותיהם פרסם הבוקר סמוטריץ' הודעת הבהרה:
"משפחות החטופים היקרות, אין לכן מושג כמה אתן יקרות לליבי וכמה אני הולך לישון כל לילה וקם כל בוקר במחויבות עמוקה להשיב את יקיריכן. אל תתנו לגורמים אינטרסנטיים ציניים להשתמש בטרגדיה הנוראה שלכן לקידום המטרות הפוליטיות שלהם".
או בתרגום לעברית: או שאתם איתי עד הסוף המר – או שתסתדרו בלעדיי.