אמיר בן-דוד
 
סדר יום חדש

יום ראשון, 4 פברואר 2024

 
 
השר לנזק בינלאומי

(הערת מערכת: את המהדורה היום הכינה בירנית גורן. אמיר בן-דוד יחזור מחר)

אחד המאפיינים הבולטים של מלחמת עזה – אפשר כבר לקרוא לה כך? ירדנו סופית מחרבות ברזל? – הוא ריבוי הזירות הלא-צבאיות שישראל נדרשת להתמודד בהן במקביל ללחימה הצבאית.

ישראל מתמודדת מאז השבעה באוקטובר עם קמפיין מאורגן ומתוזמן נגדה ברשתות החברתיות, עם עוינות גוברת בזירות הדיפלומטיות, עם אנטישמיות ברחובות ובקמפוסים ברחבי העולם – ועם איומים ממשיים בגזרת המשפט הבינלאומי.

איתמר בן גביר בישיבת סיעת עוצמה יהודית בכנסת, 18 בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
איתמר בן גביר בישיבת סיעת עוצמה יהודית בכנסת, 18 בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כל אחת מהזירות הללו דורשת דיוק, מינימום טעויות וגיוס נרחב של רצון טוב. הן גם מחייבות סנכרון בין מטרות הלחימה לבין ההנהגה. הרי לא סביר שצה"ל יילחם על הקרקע בעזה בזמן שהנהגה תמתח על מפקדיו ביקורת; ולא הגיוני שישראל תפעל במישור הדיפלומטי והמשפטי בזמן שההנהגה עושה כל מאמץ לחבל במדינה.

אבל בישראל אין "לא סביר". הכול יכול לקרות, והכול אכן קורה. אם נאשם בפלילים יכול להיות ראש ממשלה, מתנחל יכול להיות האחראי על הגדה המערבית, חברה בוועדת חוץ וביטחון יכולה לחשוף מידע על אנשי שב"כ ולסכן אותם, אז גם איתמר בן גביר יכול להיות. והוא אכן ישנו, והנזק שלו בל יתואר.

הפעם מדובר בריאיון שהעניק ל"וול סטריט ג'ורנל" במסגרת כתבת פרופיל שערך כתב העיתון בישראל דוב לייבר. מותר לנחש שהריאיון נערך בעברית. אולי בגלל זה מעטים הציטוטים הישירים של בן גביר המופיעים בכתבה, אבל המעט שהוא אומר באמת מספיק כדי להזיק.

בן גביר מתעקש על התוכנית "לעודד עזתים להגר מרצון למקומות אחרים בעולם" תמורת תשלום, וכינה זאת "הפתרון ההומניטרי האמיתי". הוא אף טוען כי הוא יודע שהפלסטינים פתוחים לרעיון ההגירה מרצון על בסיס שיחות שניהל עם פלסטינים בגדה המערבית וכן ממידע מודיעיני אליו נחשף כשר.

ספוילר: בדיון הבא בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, הכתבה הזו תופיע בתיק העותרים נגד ישראל.

ספוילר: בדיון הבא בבית הדין בהאג, הכתבה הזו תופיע בתיק העותרים נגד ישראל

אך חמור מזה היו דבריו של בן גביר על נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שבלעדיו כנראה שישראל הייתה נלחמת כרגע עם מקלות ואבנים:

"במקום לתת לנו גיבוי מלא, ביידן עסוק בלתת סיוע הומניטרי ודלק לעזה, שהולך לחמאס. אם טראמפ היה בשלטון, התנהלות ארצות הברית הייתה לגמרי אחרת".

דבריו אלו גררו שלל גינויים מיידים. השר בני גנץ קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו "לקרוא לסדר" את בן גביר, "שבמקום לטפל בסוגיות ביטחון הפנים – גורם נזקים אדירים ליחסי החוץ של ישראל". יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד פרסם דברים דומים.

לקולות הללו הצטרף במפתיע יו"ר ש"ס אריה דרעי, שאמנם לא הזכיר את בן גביר אך פרסם דברי שבח והוקרה לביידן:

"תודה לך נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. עם ישראל יזכור לעולם איך עמדת לימין ישראל באחת מהשעות הקשות ביותר שלנו. אתה ואמריקה מלכות של חסד. גם בין ידידים וחברים יש חילוקי דעות. אתה משלם מחיר אישי ופוליטי כדי לעזור לנו ועל כך נודה לך לעולם. אלוקים ישמור אותך ואת אמריקה".

 
ארצות הברית מול איראן
מטוס קרב ממריא מהמשחתת אייזנהאוור בים האדום, 22 בינואר 2024 (צילום: Kaitlin Watt/U.S. Navy via AP)
מטוס קרב ממריא מהמשחתת אייזנהאוור בים האדום, 22 בינואר 2024 (צילום: Kaitlin Watt/U.S. Navy via AP)

ובזמן שאנחנו נאלצים לתקן את הנזק שגורם בן גביר, ארצות הברית שוקעת לתוך הזירה המזרח תיכונית משל הייתה מייקל קורלאונה ב"סנדק 3": בדיוק כשחשבה שהיא בחוץ, האזור מושך אותה היישר פנימה.

מלבד הסיוע חסר התקדים בהיקפו שארה"ב מספקת לישראל מאז פרוץ המלחמה, האמריקאים לקחו הובלה על המו"מ לשחרור החטופים – השבוע יגיע לאזור שוב שר החוץ אנתוני בלינקן, כדי לנסות לסגור את העסקה המתגבשת; הקימו קואליציה ללחימה במורדים החות'ים בים האדום; ובסוף השבוע האחרון תוקפה עשרות מטרות איראניות בסוריה ובעיראק.

המתקפה נגד המיליציות הפרו-איראניות מגיעה אחרי מתקפת הכטב"ם בגבול ירדן-סוריה ביום רביעי שעבר, שבה נהרגו שלושה חיילים אמריקאים ונפצעו עשרות נוספים. בתגובה, פיקוד המרכז האמריקאי CENTCOM הודיע כי תקף אווירית מעל 85 מטרות בסוריה ועיראק.

בעקבות התקיפות הללו, אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן:

"התגובה שלנו התחילה היום. היא תמשך בזמן ובמקום שנבחר. ארה"ב לא מחפשת עימותים במזרח התיכון או בכל מקום אחר בעולם. אבל שיידעו כל אלה שעלולים להרע לנו: אם תפגעו באמריקאים – נגיב".

אתמול ארה"ב תקפה יחד עם בריטניה מעל 35 מטרות של המורדים החות'ים ב-13 יעדים שונים ברחבי תימן, והלילה צבא ארה"ב השמיד טיל שיוט נגד ספינות שהמורדים החות'ים עמדו לשגר לעבר הים האדום.

 
נתניהו מול ארה"ב ומול בן גביר
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת  הממשלה השבועית בקריה, 24 בדצמבר 2023 (צילום: Ohad Zwigenberg / POOL / AFP)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה השבועית בקריה, 24 בדצמבר 2023 (צילום: Ohad Zwigenberg / POOL / AFP)

הסערה סביב דבריו של איתמר בן גביר ב"וול סטריט ג'ורנל" מחד, והתקיפות האמריקאיות באזור מאידך – תפסו את ראש המממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה עם הצורך לפייס גם את בן גביר (שבו הוא תלוי להמשך קיומו הפוליטי) וגם את ביידן (שבו הוא תלוי להמשך קיומה של המדינה).

וזה מה שהיה לנתניהו לומר בפתח דבריו. מה שנקרא, לא נגענו:

"ישראל היא מדינה ריבונית. אנחנו מעריכים מאוד את התמיכה שקיבלנו מממשל ביידן מאז פרוץ המלחמה: תמיכה בחימושים, תמיכה במוסדות בינלאומיים, בשליחת כוחות למרחב ועוד. אין זה אומר שאין בינינו חילוקי דעות, אבל עד היום הצלחנו להתגבר עליהם בהחלטות נחושות ושקולות.

"אני רוצה להגיד לכם משהו מהניסיון שלי: יש כאלה שאומרים 'כן' לכל דבר, במקומות שחייבים להגיד 'לא'. הם מקבלים מחיאות כפיים מהקהילה הבינלאומית, אבל מסכנים את הביטחון הלאומי שלנו.

"ויש כאלה שאומרים 'לא' לכל דבר, מקבלים מחיאות כפיים בבית, אבל גם הם מסכנים אינטרסים חיוניים.

"אני מבקש להגיד לכם משהו מניסיוני: החוכמה היא לדעת איך לנווט – להגיד 'כן' כשאפשר, ולהגיד 'לא' כשצריך.

"אני לא צריך עזרה כדי לדעת איך לנווט את יחסינו מול ארה"ב והקהילה הבינלאומית, תוך עמידה איתנה על האינטרסים הלאומיים שלנו. ברוך השם, אני עושה זאת כמה שנים.

"כמדינה ריבונית שנלחמת על קיומה ועתידה, את ההחלטות שלנו אנחנו מקבלים בעצמנו, גם באותם מקרים שבהם אין הסכמה עם ידידינו האמריקאים".

 
מחכים לסנוואר
מפגינים בתל אביב מוחים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וקוראים להקדים את הבחירות לכנסת, 3 בפברואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מפגינים בתל אביב מוחים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וקוראים להקדים את הבחירות לכנסת, 3 בפברואר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לפי דיווחים בשעות האחרונות בתקשורת הסעודית, חמאס אמור לתת את תשובתו להצעה למתווה שחרור החטופים היום בערב. זאת, אחרי שמשלחת בראשות אסמאעיל הנייה שהייתה אמורה להגיע לקהיר בסוף השבוע להמשך המו"מ דחתה את הגעתה בטענה כי נדרשים "התייעצויות נוספות".

היש השפלה גדולה מזו לישראל ולעולם בכלל, שכולם יושבים וממתינים להחלטה של ראש ארגון טרור שיחליט מה שיחליט ממעמקי האדמה?

היש השפלה גדולה מזו לישראל, שכולנו יושבים וממתינים להחלטה של ראש ארגון טרור שיחליט מה שיחליט ממעמקי האדמה?

פרטים רבים פורסמו על מתווה השחרור, וממה שמסתמן הוא כולל שחרור בשלב ראשון של 35 חטופים – ילדים, נשים (כולל חיילות), קשישים ופצועים. בתמורה, עבור כל חטוף, ישראל מציעה יום הפוגה בלחימה (כלומר, 35 ימי הפוגה בשלב הראשון) וכן שחרור 20 מחבלים עבור כל חטוף (כלומר, 700 בשלב הראשון).

בלב המחלוקת היא דרישת חמאס שצה"ל ייסוג מהרצועה – מה שישראל לא מוכנה לו בשום אופן – וכן זהות האסירים הפלסטינים שישוחררו.

 
עדכוני מלחמה
רב-סמל במילואים שמעון יהושע אסולין, שנהרג ב-3 בפברואר 2024 בקרב בדרום רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
רב-סמל במילואים שמעון יהושע אסולין, שנהרג ב-3 בפברואר 2024 בקרב בדרום רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
  • רס"ל (מיל.) שמעון יהושע אסולין, בן 24 מבית שמש, לוחם בחטיבת הראל, נפל אתמול בקרב בדרום רצועת עזה.
  • לוחמי צוות הקרב של חטיבת הצנחנים פשטו הלילה על מבנה ששימש את מפקד חטיבת חאן יונס של חמאס בדרום הרצועה ואיתרו בו אמצעי לחימה רבים. מחבל שהתקרב לכוחות כשהוא חמוש בסכין והשליך שני רימונים לעבר הלוחמים, חוסל על ידם בירי. בפשיטות נוספות של הכוחות אותר מצבור של רקטות RPG בתוך בתי מחבלים.
  • לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב פעלו הלילה למעצר ארבעה מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון. אתמול פעלו למעצר שישה מבוקשים ברחבי פיקוד המרכז. מתחילת המלחמה, נעצרו כ-3,000 מבוקשים בגדה המערבית ובבקעה – כ-1,350 מהם פעילי חמאס.
  • חיל האוויר תקף אמש מבנה צבאי של חזבאללה בדרום לבנון. בנוסף, הותקפו אתמול מפקדה צבאית של חזבאללה וכן עמדה צבאית ממנה בוצעו שיגורים לשטח הארץ.
 
פרידה מאבי שדרי הספורט
ניסים קיוויתי באולפן הספורט של הערוץ הראשון (צילום: צילום מסך, יוטיוב)
ניסים קיוויתי באולפן הספורט של הערוץ הראשון (צילום: צילום מסך, יוטיוב)

שדר הספורט האגדי ניסים קיוויתי הלך היום לעולמו בגיל 97. קיוויתי נחשב לאחד מגדולי שדרי הספורט של ישראל בכל הזמנים ומי שהיה חלוץ בתחום שידורי הספורט בישראל.

קיוויתי נחשב לאחד מגדולי שדרי הספורט של ישראל בכל הזמנים ומי שהיה חלוץ בתחום שידור הספורט בישראל

קיוויתי, שנולד בתל אביב ב-1926, היה אתלט בצעירותו ואף זכה באליפות ארץ ישראל בריצת 1,500 מטר ב-1946. במלחמת העצמאות שירת כלוחם בחטיבת גבעתי, ואחרי המלחמה חזר לריצה. באליפות ישראל הראשונה, ב-1949, סיים בין שלושת הראשונים בריצות 400 ו-800 מטר.

בשנות החמישים החל לעבוד ב-BBC בלונדון, שם שידר בין היתר בעברית מאולימפיאדת הלסינקי, הראשונה בה ישראל השתתפה; וכן היה בין השדרים שסיקרו בשידור חי את הכתרתה של המלכה אליזבת השנייה.

עם הקמת הערוץ הראשון, הצטרף קיוויתי למחלקת הספורט והפך לשדר המוביל. הוא סיקר חמש אולימפיאדות, שני מונדיאלים – ומאות משחקי כדורגל מקומיים ובינלאומיים. הוא הנחה את "משחק השבת" והגיש את "מבט ספורט". הוא גם עיברת לא מעט מונחים מעולם הספורט, חלקם עדיין בשימוש – המילה "נבדל", למשל.

"לצד נחמיה בן אברהם, מאיר איינשטיין ואלכס גלעדי, יורם ארבל ודן שילון – קיוויתי הטביע חותם על שידורי הספורט בשפה העברית", הספיד אותו פרשן הספורט הבכיר עוזי דן ב"הארץ". "הוא בנה את יסודותיהם, וידע לעשות זאת תמיד בג'נטלמניות אנגלית, במקצוענות ובחיוך".

 
משהו לקרוא
 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
סגירה
בחזרה לכתבה