זוכרים את הוויכוחים שהתנהלו פה במשך שנים על "שוויון בנטל"? ובכן, ממשלת ישראל ממשיכה להקטין את השוויון ולהגדיל את הנטל.
חוק גיוס חדש אמור לעלות בקרוב לחקיקה בכנסת. החוק המתוקן אמור להיענות לצרכי מערכת הביטחון, שגדלו בצורה דרמטית בחודשים האחרונים.
חייל מילואים מתרענן על גבול לבנון, באוקטובר 2023. אילוסטרציה (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
על פי התזכיר לחוק, שהוכן במשרד הביטחון, שירות החובה לגברים יחזור להיות שלוש שנים, אחרי שעמד עד כה על שנתיים ושמונה חודשים (32 חודשים). שירות החובה לנשים לא יוארך לעת עתה.
לאחר דיונים בצה"ל ומול משרד האוצר, הוחלט שהחוק יוחל רטרואקטיבית גם על חיילים שכבר נמצאים בשירות חובה – כולל על הלוחמים שגויסו לפני המלחמה ל-32 חודשים. בצה"ל מתכננים לפצות את הלוחמים הללו במעין שכר-קבע בסיסי של 5,000-8,000 שקל לחודש, על תקופת ההשלמה לשלוש שנות שירות.
גיל השחרור מחובת השירות במילואים שעמד עד כה על 40, יוארך ל-46 (לסדירים) ול-50 (לקצינים). מלבד דחיית גיל הפטור, הכוונה היא גם להאריך את משך השירות של חיילי המילואים. אם עד כה מקסימום ימי התעסוקה המבצעית של חיילי מילואים הגיע ל-21 ימי מילואים בשנה, הרי שלפי החוק החדש חייל מילואים ישרת 42 ימים בשנה, מפקד 70 ימים וקצין – 84 ימים.
גיל השחרור מחובת השירות במילואים שעמד עד כה על 40, יוארך ל-46. הכוונה היא גם להאריך את משך השירות של חיילי המילואים
מתוך 564 חללי צה"ל, 55% הם לוחמי מילואים. 13 אלף חיילים נפצעו עד כה במלחמה. 2,830 מהם אושפזו לתקופה ארוכה יחסית, היתר שוחררו מבתי החולים אחרי שקיבלו טיפול קצר.
"הנתונים הללו", כותב הבוקר יוסי יהושוע, הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", "מייצרים פער גדול במספר הלוחמים ואותו צריך להשלים באופן מיידי. בצבא מבקשים להגדיל את סדר הכוחות בגדודים הלוחמים ב-120% בשנה הקרובה, כשאחת המשימות הדחופות היא להכשיר מפקדים, במקום אלו שנפלו".
בצה"ל יש כעת הסכמה גורפת שהנסיבות החדשות מחייבות לנטוש את מודל "צבא קטן, חכם וזול" ולהחליפו ב"צבא גדול, מיומן וחזק". מהפכה כזו צפויה לחולל לא רק שינוי בצה"ל אלא גם שינוי עומק בחברה הישראלית.
חוק הגיוס החדש לא אמור לשנות את היחס לגיוס ערבים וחרדים לצה"ל.