למה בני גנץ וגדי איזנקוט עדיין בקבינט המלחמה?
שני הרמטכ"לים לשעבר נכנסו לממשלה בתחושת חירום אמיתית, כדי שמדינת ישראל החבולה מהשבעה באוקטובר תוכל לצאת למלחמה עם הסכמה לאומית רחבה. אבל חודשים חלפו, וכעת נראה שלא רק לפרשנים המצקצקים על הקווים לא ברור מה גנץ ואיזנקוט עדיין עושים בממשלה – גם להם עצמם זה כבר לא לגמרי ברור.
גדי איזנקוט ובני גנץ מהמחנה הממלכתי במפגש עם חקלאים, 3 באוקטובר 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
אתמול פרסם ירון אברהם בחדשות 12 מסמך אזהרה יוצא דופן שאיזנקוט שלח לחברי קבינט המלחמה. מצד אחד זה נראה כמו אזהרה אחרונה בהחלט לפני פרישה מהדהדת מהקבינט; מצד שני, כמו פזילה לוועדת החקירה ולספרי ההיסטוריה שייכתבו על הימים האלה.
על פי הדיווח, איזנקוט קובל על כך ש"אנחנו לא מקבלים החלטות משמעותיות ולכן ניכר קושי בהשגת מטרות המלחמה. אין שום הישג מלא. הכול חלקי או לא הושג".
"אנחנו לא מקבלים החלטות משמעותיות ולכן ניכר קושי בהשגת מטרות המלחמה. אין שום הישג מלא. הכול חלקי או לא הושג"
איזנקוט מרחיב ומפרט, כי שתי המטרות המרכזיות שהוצבו למלחמה – פירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס והשבת החטופים – הושגו רק באופן חלקי (ספר לנו דבר שלא ידענו) וכמו כן, טרם הושב הביטחון המלא לתושבי העוטף (גם זה לא יכה בתדהמה את מי שעוקבים אחרי החדשות).
"בפועל", כותב איזנקוט, "שלושה חודשים לא התקבלו החלטות קובעות. המלחמה מתנהלת על פי הישגים טקטיים, ללא מהלכים משמעותיים להשגת יעדים אסטרטגיים".
ועל כך יש לומר: אתה לא פרשן. אתה מנהיג. אם זה המצב העגום בקבינט המלחמה, עשה מעשה ופרוש ממנו לאלתר. אי אפשר להמשיך להתבשם מהסקרים המחמיאים (שהאופטימיים בהם מעניקים לגנץ ואיזנקוט 40 מנדטים) ואז להגיש קבילה על התנהלות הממשלה.
אפשר להיות חברי קבינט שנושאים באחריות מלאה למחדלים המתוארים – ואפשר להיות אופוזיציה לוחמת שתוקפת את הממשלה על רפיונה.
אי אפשר ללכת עם (סקרים מחמיאים) ולהרגיש בלי (אחריות).