אישיות
אסף שפירא

הבעיה איננה שהממשלה גדולה מדי, אלא שהכנסת קטנה מדי

לפיד הוביל במשך שנים קמפיין נגד ממשלות גדולות, אבל הממשלה שהקים היא השלישית בגודלה בתולדות המדינה ● לפיד ובנט מגלים עכשיו את המציאות הפוליטית הפשוטה: הבעיה איננה במספר השרים, אלא במספר הח"כים ● לישראל יש פרלמנט מהקטנים בעולם - ואולי הממשלה הגדולה בעולם ביחס לגודל הפרלמנט ● הפתרון לבעיות שזה יוצר הוא כנסת גדולה יותר ● פרשנות

עוד 1,907 מילים ו-1 תגובות

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,655 מילים

האולטימטום של ליברמן לא חוקי - ואף אחד לא שם לב

ליברמן דורש שכחול-לבן תקבל את מתווה הנשיא, לפיו נתניהו יכהן ראשון ברוטציה על ראשות הממשלה ● אלא שעל פי חוק יסוד הממשלה, כל עוד גנץ מחזיק במנדט, זה פשוט לא אפשרי

יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שלח אמש אולטימטום לבנימין נתניהו ולבני גנץ, ובו דרישה כי יו״ר הליכוד יוותר על הליכה עם בלוק ה-55 של מפלגות הימין-חרדים, ואילו יו״ר כחול-לבן יקבל את מתווה נשיא המדינה, לפיו נתניהו יכהן ראשון כראש ממשלה במסגרת הסכם רוטציה – אך יסכים לצאת לנבצרות אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום.

"אני מצפה ומבקש משניהם לקבל החלטות נכונות״, אמר ליברמן בראיון לדנה ויס בחדשות 12. ״כל אחד שלא יידע לקבל את ההחלטה הנכונה – אנחנו נתמוך בצד השני".

אלא שהתוכנית של ליברמן – לפיה כל צד יעשה ויתור עקרוני אחד לטובת הקמת ממשלת אחדות – איננה כה פשוטה כפי שהוא מצייר אותה, ובעיקר: היא עומדת בפני מכשול משפטי שעלול לשנות את פני הדברים.

לפי חוק יסוד: הממשלה, סעיף 13 ג׳, ״חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה״. אי לכך, מאחר שגנץ מחזיק כעת את המנדט להרכבת הממשלה, הוא חייב להיות ראש הממשלה של כל ממשלה שתקום כשהמנדט בידו – כך לפי מספר מומחים משפטיים עמם שוחחנו.

״היה מקרה ב-1961 שבו לוי אשכול הקים ממשלה ובן-גוריון עמד בראשה. אבל החוק שונה מאז וכיום זה פשוט לא אפשרי״, מסביר ד״ר אסף שפירא, מומחה למשפט חוקתי וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. ״כתוב במפורש – מי שמקים את הממשלה חייב לעמוד בראשה. ואם גנץ מקים את הממשלה, הוא זה שצריך לעמוד בראשה״.

בית הנשיא אישר בתגובה כי לפי החוק הנוכחי, מי שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה הוא זה שצריך להיות ראש הממשלה.

״אף אחד לא שם לב למגבלה הזו״, אומר שפירא.

״היה מקרה ב-1961 שבו לוי אשכול הקים ממשלה ובן-גוריון עמד בראשה. אבל החוק שונה מאז וכיום זה פשוט לא אפשרי. כתוב במפורש – מי שמקים את הממשלה חייב לעמוד בראשה. ואם גנץ מקים את הממשלה, הוא זה שצריך לעמוד בראשה״

ואכן, דוברי הליכוד וכחול-לבן אמרו לזמן ישראל בתחילה כי אין שום בעיה שגנץ יקים קואליציה אך נתניהו יהיה ראש הממשלה הראשון. רק אחרי שהוצג בפניהם לשון חוק היסוד וחוות הדעת המשפטית, הסכימו דוברי שתי המפלגות כי תחת החוק הקיים, גנץ יהיה אוטומטית ראש הממשלה הראשון אם תוקם ממשלה כזו.

אי לכך, בכדי שגנץ יסכים לאולטימטום של ליברמן לאפשר לנתניהו להיות ראש ממשלה ראשון, על יו״ר כחול-לבן להחזיר את המנדט לנשיא ולנצל את תקופת ה-21 יום שבה כל חבר כנסת המקבל תמיכה של 61 ח״כים יכול להרכיב ממשלה – ובמצב כזה, חברי כחול-לבן יצטרכו לחתום על הסכמתם לתמוך בנתניהו לראשות הממשלה.

״האפשרות הזו רלוונטית רק לתקופת ה-21 יום״, מאשר שפירא. ״אבל מתווה הנשיא כבר כלל המלצה לשנות את החוק (בנושא סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה, ר״ו) – אזל אולי הם יכולים באותה הזדמנות לשנות גם את הסעיף הזה״.

עוד 405 מילים

נשים קטנות לאן נעלמו הנשים בכחול-לבן

לכחול-לבן יש בעיה אמיתית של ייצוג נשי הולם ● מעבר לעובדה שפחות משליש מהרשימה הן נשים, וכי רק שתי נשים משובצות בעשירייה הראשונה, גם קולן של אלו לא נשמע מאז קיבלה המפלגה את מספר המנדטים הגבוה בבחירות האחרונות, ואת המנדט להרכבת הממשלה ● ככה נראית מפלגה המייצגת ערכים ליברליים ב-2019

עוד 1,724 מילים

ממשלות מיעוט הן סיפור הצלחה עולמי

בדיקת זמן ישראל ממשלות מיעוט נפוצות בלא מעט דמוקרטיות מערביות, ולפי מחקרים הן מתפקדות לא פחות טוב מממשלות רוב ● ד"ר אסף שפירא: "לממשלת מיעוט בישראל יש חסרונות בגלל היעדר האחידות שלה, אבל היא בוודאי עדיפה על מצב של בחירות אינסופיות"

עוד 1,119 מילים

הדחתו של קינג ביבי

חברי הכנסת של הליכוד עדיין מחויבים בנאמנותם לנתניהו, אבל תוצאות הבחירות עשויות להוביל אותם להפלת המלך ● אחד מהפרשנים מעריך: "הם לא יישארו על הליכוד-טיטאניק"

עוד 1,015 מילים ו-1 תגובות

אחרי ששורת מינויים חשובים במגזר הציבורי נתקעו בגלל הבחירות, מנדלבליט שיחרר את החבל ויאפשר מינוי דירקטורים בחברות הציבוריות ● ד"ר אסף אילת: "רוב האנשים שמגיעים לחברות הממשלתיות זה כאלה שרוצים להתקמבן"

הבחירות הנוספות מעכבות שורה של מינויים בחברות ממשלתיות, בתאגידים ציבוריים ובגופי הביטחון. ממשלת המעבר פועלת תחת מגבלות במינויי בכירים ולשרים בעצם אסור לעסוק במינוי בכירים בתקופה הזו.

כך למשל, תיאלץ המדינה להישאר ללא מפכ"ל קבוע ונציב שב"ס עד לאחר השבעת הממשלה החדשה, אי שם לקראת סוף השנה. גם חברות כמו נת"ע, החברה לשירותי איכות הסביבה ונמל אשדוד פועלות ללא מנכ"ל, והדירקטוריונים של חברות רבות לא מאוישים עד הסוף, ולעתים הן פועלות ללא יו"ר.

המחסור בדירקטוריונים והימשכות תקופת הבחירות הביא הבוקר את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרסם שורת הנחיות לגבי שורת המינויים בשירות הציבורי, והחלק שמתייחס לדירקטוריונים עשוי לתת לממשלה מרווח גדול יותר למילוי המחסור.

באופן עקרוני, לשרים אסור למנות דירקטורים בתקופת בחירות. עם זאת היועץ המשפטי לממשלה מאפשר לבצע את המינויים לדירקטוריונים במצב שבו הם פועלים במחסור. יתרה מכך, השרים יכלו למנות שני דירקטורים נוספים מעבר למינימום הדרוש לכל חברה, שנקרא קוורום, ומספרו משתנה מחברה לחברה.

כל זה נאמר בצירוף כוכבית ההסתייגות, שאומרת שאפשר לאייש את המשרות ובלבד שהמינוי "נחוץ" ואין זיקה אישית, עסקית או פוליטית בין המועמד לבין השר (על כך אפשר להוסיף, אשרי המאמין).

ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)
ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)

בנוסף, ההקלות מרחיבות את הפרשנות של מי מוגדר כ"נחוץ" לחברה. כלומר, אם צריך רופא, משפטן או רואה חשבון לחברה, הוא ימונה גם בתקופת בחירות, והיועץ המשפטי לממשלה מרחיב את הגמישות בעניין הזה.

השר אמור לבחור את המועמדים מתוך נבחרת הדירקטורים, שכוללת כ-300 מועמדים מאושרים. במקרה שהמועמד לא מהנבחרת, עליו לעמוד בתנאי הסף או להיות בעל מומחיות מיוחדת שנדרשת לחברה.

בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה נותן הקלה נוספת, ומאפשר להטיל תפקיד נוסף על אנשים מתוך השירות הציבורי, כך שהדבר לא ייחשב כמינוי.

משיחה עם גורם ברשות החברות הממשלתיות, עולה כי הרשות תנסה להשתמש בהנחיות כדי לשחרר את ההקפאה על מינוי מנכ"לים לחברות שצוינו בתחילת הכתבה.

"אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל", אומר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, נבחרת הדירקטורים שיפרה את איכות המינויים בחברות הממשלתיות: "חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות.

"בשנות ה-90 כבר הוחלט שהם יהיו צריכים להיות בעלי כישורים מיוחדים ולפני כמה שנים הוקמה נבחרת הדירקטורים. ועדיין, אני לא נופל מהכיסא כאשר אני רואה את המועמדים שנבחרים. אחת הבעיות היא שאין תמריץ גדול מספיק שימשוך את האנשים הכי איכותיים. עדיין, רוב האנשים שמגיעים לשם זה כאלה שרוצים להתקמבן ויש להם קשרים". 

ד"ר אסף שפירא: "אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל. חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות"

מעבר לשאלת הדירקטורים והמנהלים, ממשלת המעבר הנוכחית חריגה בכך שחלו בה שינויים גם בשרים עצמם. ראש הממשלה פיטר לאחרונה את נפתלי בנט ואיילת שקד ממשרדי החינוך והמשפטים, והביא במקומם את רפי פרץ (איחוד הימין) ואת אמיר אוחנה (הליכוד). לדברי שפירא, היה עדיף להימנע מכך:

"הנזק העיקרי הוא לעניין המשילות. בנט ושקד כיהנו תקופה ארוכה ורצו להמשיך, אז אתה ממנה שר שבהחלט ייתכן שבעוד 3 חודשים תצטרך להחליף, וכל זה בגלל שיקולים פוליטיים? שרים אמורים להיכנס ולקדם מדיניות וממילא בישראל מכהנים תקופה קצרה יחסית. הממשלה האחרונה אמנם כיהנה כארבע שנים, אך זו שלפניה הייתה רק שנתיים. בנט כיהן 4 שנים וקידם מדיניות, לשיטתו, למה לקטוע את המשילות?".

עוד 494 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה