דוח השיח של האקטיביסטים הפלסטינים ברבעון השני של 2026 מטעם קבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה" מצביע על שינוי עמוק: הרשת מוסיפה לשמש זירת תיעוד של הרג, הרס ונישול, אך היא נעשית גם זירה של ביקורת פנימית, ויכוח על הנהגה וניסיון להניע פעולה.

המחקר בחן 234 פוסטים של 48 אקטיביסטים בחמש זירות – ערביי 48', הגדה המערבית, מזרח ירושלים, רצועת עזה והגולה. בהשוואה לרבעון הראשון, מספר הפוסטים עלה ב־14.7%, אך הוויראליות הכוללת ירדה ב־28.2%.

סיגלית מאור-הירש היא חוקרת ומומחית בכירה בתחומי המודיעין, הביטחון והטרור, ומרצה באוניברסיטת רייכמן. חוקרת בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה"

ברבעון השני של 2026, שבו הר הבית שב ועלה לכותרות, דווקא ירושלים נדחקה לשולי השיח של ההנהגה הפלסטינית,. מי שהרבה לדבר עליה לא היה נשיא הרשות וגם לא הנהגתו המדינית של חמאס, אלא הדובר הצבאי.

במקביל, בכירים בפת"ח וברשות השתמשו בשפת מאבק צפופה יותר מזו של כמה ממנהיגי חמאס, ואילו חמאס ניהל מגעים מדיניים מאחורי הקלעים בעודו משמיע רטוריקה בלתי מתפשרת.

סיגלית מאור-הירש היא חוקרת ומומחית בכירה בתחומי המודיעין, הביטחון והטרור, ומרצה באוניברסיטת רייכמן. חוקרת בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה"

השיח הפלסטיני במהלך החודשים הראשונים של 2026 מציג פער עמוק בין ההנהגה הפוליטית לבין המשפיענים ברשתות החברתיות. זה אינו רק פער בין מוסדות לבין רחוב, או בין פוליטיקה ישנה לפוליטיקה דיגיטלית. מדובר בשתי דרכים שונות לייצר לגיטימציה, לעצב תודעה ולהגדיר מהו הפרויקט הלאומי הפלסטיני לאחר המלחמה בעזה.

ההנהגה מדברת בשפת מוסדות, זכויות, הכרה בינלאומית וניהול מאבק מדיני; המשפיענים מדברים בשפת עדות, זעם מוסרי, ויראליות, תיעוד חזותי ותביעה לאחריות.

סיגלית מאור-הירש היא חוקרת ומומחית בכירה בתחומי המודיעין, הביטחון והטרור, ומרצה באוניברסיטת רייכמן. חוקרת בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה"

מחקר שקיימנו על עמדות ההנהגה הפלסטינית והשיח בחברה הפלסטינית, מציב מראה חדה מול המציאות הפלסטינית, אך לא פחות מכך מול האשליות הישראליות והבינלאומיות.

אין מדובר בעוד סכסוך קלאסי על טריטוריה, גבולות או הסדרי ביטחון, אלא במאבק עמוק בהרבה: מאבק על זהות הפרויקט הלאומי הפלסטיני, על אופיו, ועל השאלה האם הוא חותר למדינה לצד ישראל – או למאבק מתמשך שמייתר כל יעד מדינתי.

ד"ר רונית מרזן, חוקרת חברה פלסטינית בקבוצת המחקר תמרור- פוליטוגרפיה ובאוניברסיטת חיפה.

סיגלית מאור-הירש היא חוקרת ומומחית בכירה בתחומי המודיעין, הביטחון והטרור, ומרצה באוניברסיטת רייכמן. חוקרת בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה"

כשמדברים על המחיר הכלכלי של המלחמה, מדברים על תקציב הביטחון, על הגירעון, על ימי המילואים, על הפגיעה בעסקים ועל הירידה בצמיחה. הרבה פחות מדברים על מחיר נוסף, שהולך ומצטבר מתחת לרדאר: הפגיעה בתעסוקה ובהכנסות של מאות אלפי עובדים בחברה הערבית.

זו אינה רק בעיה של החברה הערבית. זו פגיעה מתמשכת. זהו הפסד למשק הישראלי כולו.

חוסאם אבו בכר הוא ד"ר למנהל חינוכי, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.

אחרי כמה שנים של משברים רצופים, היה קל להניח שהכלכלה העולמית מתקרבת לנקודת שבירה. מגפה, מלחמות, זעזועי אנרגיה, אינפלציה, עליית ריבית, מתיחות בין ארה"ב לסין ושיבושים בשרשראות האספקה יצרו תחושה של מערכת שנעה ממשבר למשבר.

אלא שהדוח החדש של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר כלכלנים ראשיים מהמגזר הציבורי והפרטי, מציג תמונה מורכבת יותר. לא עולם יציב יותר, אלא עולם שמפתח יכולת טובה יותר להמשיך לתפקד בתוך חוסר יציבות.

ד"ר בלה ברדה־ברקת היא עורכת דין, אנליסטית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית ויועצת אסטרטגית, מייסדת Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab.

התחרות קשה, אבל אחרי מאמץ גדול, כולל שימוש בנוסחאות מדעיות, עלה בידי לבחור בשר הכי כושל ומעצבן בממשלה הזו. המנצח הוא… היא… יואב קיש! קבלו את שר החינוך. 

אני רואה שרבים בקהל יושבים פעורי פה, לזה הם הרי לא ציפו. איך, הם ישאלו, לא למשל בצלאל סמוטריץ', שיוצר במרץ מציאות דו-לאומית בין הים והירדן? ובתרגום מדויק ללועזית, הנכד של הגרנדמייזר מממש את חזון "פרום ד'ה ריוור טו ד'ה סי", אותו ביטוי שמקפיץ את תומכי ישראל כאשר הוא מושמע בהפגנות נגדה. באנגלית זה נשמע יותר רע, בעוד שבעברית מדובר במימוש נבואה, ואחרינו המשיח. או המבול, מה שיבוא קודם.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.