הטענות שלך נשמעות קלושות וכאדם שעדיין חי בקונספציה…ב7/10 כשפלשו אלפי מחבלים מי שטיהר את הישובים היו חיל היבשה כי מטוס לא רלוונטי למצב כזה,אל תשכח את לקחי מלחמת לבנון השניה שאז הצבא היה בראש של להשקיע רק בחיל האוויר והלקחים של אחרי המלחמה היו שחייב להשקיע גם בחיל היבשה.וגם הטענות שלך שהאויבים שלנו כביכול אלו ארגוני טרור ולא צבאות סדירים,לא רלוונטיים כי במזרח התיכון השכן הטוב של היום הוא האויב של מחר ואסור לנו להיות שאננים ולסמוך על הסכמי שלום שישמרו עלינו.

המסקנות חסרות השחר על נכונות הצורך בצבא קטן וחכם… אין דבר אווילי יותר מכך ובפרט שמבססים את הטיעונים על המלחמה הנוכחית שהיא מול אירגון טרור קטן אך מחופר עמוק מתחת לאדמה והמסתתר בתוך אוכלוסיה אזרחית… !!!
כאשר הסכנה האמתית הניצבת ומאיימת על מדינת-ישראל היא מלחמה מול צבא סדיר בהיקף כמו זה של מצריים למשל עם מספר דיוויזיות ממוכנות המתבססות על שיריון חדיש… !!! וחיל אוויר מתקדם עם כמות אדירה של מטוסי קרב חדישים וחיל ים שגדל פי כמה וכמה ממה שהכרנו בעבר !!!
ומול צבאות כאלה ובפרט צבא מצריים ש… למרות הסכם-השלום המופר כל העת נבנה אל מול עינינו הצבא המצרי למימדי ענק שכל אימוניו הם כנגד – צה"ל !!! וכך מ- 6 גשרים מעל לתעלת סואץ… היום מוכנים לפריסה מהירה – 60 גשרים !!! ובתוך סיני הצבא המצרי שוקד על הכנת תשתיות לפריסה מהירה של מספר דיוויזיות שישעטו תוך שעות לתוך הארץ !!!
★ אז…

וואו איזה אוסף של (ביטוי אמריקאי מקובל, נא לא לצנזר) Horseshit.
די לקרוא את הפסיקה החד משמעית של הכותב "הכשרת נער או נערה בעלי השכלה בסיסית, או ללא השכלה כלל, לחיילות (כלומר מתן רישיון להרוג) דורשת תקופה קצרה בת שבועות בודדים". כידוע לכל בר בי רב שעבר מסלול חיילות בסיסי, מדובר בתקופה שאינה פחותה מחצי שנה, למשל טירונות גולני, ודרך קבע נדרשת תקופת הכשרה ארוכה יותר שכוללת גם קורס מכ"ים או קורס הכרה מקצועית, או שניהם גם יחד, כאשר משך כל קורס כזה כשלשה חודשים נוספים. בעקרון משך הכשרה של לוחם לא נופל מתשעה חודשים, ורוב הלוחמים עוברים תקופות אימון ממושכות נוספות של מספר חודשים בין פעילות מבצעית ותחזוקת קו, בין לבין. זה ממש לא מספר שבועות. לוחם צריך לעבור אימון פרט, ללמוד לתפעל נשק, לפעול במצבי קרב שונים החל בשטח פתוח עבור בשטח מבוצר עבור בשטח בנוי וכיום יש כבר גם לחימה במנהרות, ללמוד לתפקד במסגרת יחידה – כיתה, מחלקה, צוות, פלוגה, צריך לדעת לתפעל סוגים שונים של כלי נשק ומערכות נשק מעבר לנשק האישי – מקלעים, מרגמות, טילים, מערכות קשר, מערכות ראייה ותצפית, במקרים מסויימים אמצעי חבלה, תיפעול ותחזוקה של רק"מ לסוגיו – לכל הפחות נגמ"שים וטיפול בתקלות. טנקיסטים צריכים לדעת לתפעל מכלולי ירי ומכונאות לא פשוטים, חיילי הנדסה תיפעול של מיגוון אמצעי פריצה, מיקוש וחבלה.
בקיצור הכותב מפגין בורות מדהימה וקיצונית בנושאים צבאיים בסיסיים ביותר.
אם יש מה שנלמד בדרך הקשה בשביעי באוקטובר זה שצריך טנקים, והרבה, כי מול מאות ואלפי חמושים מסתערים עם קלצ'ניקובים (נק"ל סובייטי "פרימיטיבי" שגם אחרי ששים שנות פיתוח מערבי אינטנסיבי אין אף נק"ל שמשתווה לו מבחינת עוצמת האש), רימונים וטילי נ"ט ואפילו RPG (שוב, פרימיטיבי) מדינת ישראל לא יכולה להעמיד מספרים זהים של לוחמים בגזרה בודדת. וגם אם כן, למה לסכן אלפי לוחמים, שמאות מהם ייהרגו בוודאות בקרב פנים אל פנים (בשביעי באוקטובר ביום אחד בלבד נהרגו שלש מאות לוחמי צבא ומשטרה ומהמשובחים ביותר שבהם, מיחידות עילית), במקום לפרוס חטיבת טנקים שלמה, מצויידת היטב ומתוחזקת כראוי, שלוחמיה ממוגנים בפני רוב סוגי האיומים ובנוהל קרב נכון להשמיד במדוייק אלפי מחבלים, את כל הכח המסתער (או המתגונן) במחיר של אולי מחלקת טנקים לכל היותר, אם בכלל, כלומר שלשים-ארבעים חיילים? בחשבון פשוט, מאה טנקים שמתפרסים על גבול רצועת עזה באורך 60 ק"מ, טנק אחד על כל 600 מ', כל טנק מכסה רדיוס פעולה של 300 מ', לא צריכים אפילו לנהל קרב תנועה.
כפי שידוע היטב, ואלו עובדות קשות מלחימה בשטח, אין אפשרות לטפל באיומי מנהרות בלי כניסה קרקעית גם עם המודיעין הטוב ביותר, גם לא מעט בניינים שנפגעו ואף הוחרבו המשיכו לאכלס אמל"ח שלא נפגע וכוחות שהמשיכו לתפעל את האמל"ח אם במיידי אם אחרי זמן.
בקיצור, יעקב צלאל הוכיח כאן את עצמו כקשקשן מסוכן לציבור, חד משמעית.

צריך להיזהר מהחלטה זריזה ומראייה דואלית. זה לא או/או.
"חיל פרשים" הוא הגדרה החוטאת למציאות המורכבת.
חיל האויר כשל במשימת ההגנה בשבעה לאוקטובר, גם המודיעין נרדם, והתפיסה הרל"ביסטית מנסה להעביר את כל האחריות לרה"מ, היא תפיסה מסוכנת.
מסוכנת לבניין הכוח של שש אחרי, מסוכנת לישובי העוטף בצפון ובדרום, מסוכנת לעם ישראל.
צריך גם חיל אויר, כולל תגבור משמעותי של התחום הלא מאוייש, גם חיל טילים, גם מודיעין טכנולוגי, המון מודיעין יומינטי שנזנח, וגם שיטור של שריון ורגלים, שיודע לכבוש ולנטרל ירי נ"ט לקיבוצי העוטף הצפוני, לדוגמה.
אז אין כאן דואליות, זה לא ברק נגד בריק, אם כי קל יותר לחשוב כך.

את התפקיד של כוחות הקרקע של צה"ל – קביעת מזוזות בדלתות הבתים בעזה, קריאת תפילות באזני שבויים כפותים וריקודי הורה לקול שירת עמישראלחי – ח"א אוויר והמודיעין לא יכולים לבצע. קצת כבוד לכוחות הקרקע על קידום הגאולה עליו הם אמונים.

דברי הבל מעוד גולם כדוגמת ברק . מובילי טנקים "שטפו" את כביש 6 מצפון לדרום על מנת לפתוח במלחמה עם החמאס וצה"ל פתח במלחמה בצפון לא לפני שמרבית העבודה בעזה הסתיימה ואז החלה העברת טנקים מטורפת מעזה לכיוון ההפוך . לצפון על מנת להגן עליו סוף סוף . עד אז חיזבאללה המטיר אלפי טילים מרגמות וכטב"מים שגרמו להרס הרג והתרוקנות הצפון מתושבים ועדיין יש יהודים מטומטמים כמותך שלא הבינו דבר . גם לא שצבא קטן וחכם היא אימרה קטנה ומטומטמת שהגה אותה גמד כדוגמת ברק . הכל הראה לך שזו טעות אבל אתה כדרכם של שמאלנים כסילים רואה הכל. הכל . ו….מבין בדיוק את ההיפך

לא אביע דעה ישירה, רק אגיד שצריך תמיד להתכונן לעתיד, לא למלחמה הקודמת. על אף הפיתוי להיאחז באשליה הקלה מדי שאם נתכנן לאחור איך היינו מגיבים אז נצליח באתגר הבא שעשוי להיות שונה. זה לא אומר לא לקחת הלאה לקחים מהעבר. למשל לקחים על השפעת הדת על מועדי החופשים, לקחים על פיקוד או מבנה ארגוני שלא מנהל חזיתות בשום תבונה למרות סימנים מקדימים, וכו'. והנהגה שמקיימת בפועל ברית פוליטית עם חמאס למשך עשור.

החמאס לא מהווה סכנה קיומית. התנהלות ההנהגה של מדינת ישראל היא הסכנה האמיתית. לא נראה באופק שניתן להחליפה. ולעניות דעתי כבר עברנו את השלב של האל חזור לתיקון הנזק של 15 שנים של שלטון הביבי.

הפוך על הפוך גוטה:
בעידן הצומוד הליברלי שכל המשתתפים בו משוכנעים שהם חייבים להיאחז עד המוות (או עד שמכתזית תוציא להם את העין) במגורים ותשלום מיסים בישראל בזמן שהקהילה הולכת להפגנות שהן המתנ"ס החדש, יש צורך בחשיבה ביקורתית מחוץ לקופסה, תרתי משמע.
כל זמן שמאתיים אלף המשפחות שמובילות את כלכלת ישראל ממשיכות לגור ולשלם מיסים בישראל הן גוזרות על עצמן ועל כולם גורל ארור ומדמם למספר דורות.
ברגע שמאתיים אלף משפחות יעזבו, הקריסה של הביביזם תהיה חדה ומהירה, לא יהיה עטין לחלוב, ואחרי עשור כואב עם מלחמת אזרחים יהיה אפשר להקים מדינה נורמלית.
בין הפטיש לסדן, חובה לבחור ברע במיעוטו.

יתכן שמאוחר מדי. ועל כך אני מאשים גם את מפלגות העבודה לדורותיהן על קוצר הראות: אי שילוב מספיק של הערבים והבדואים, שלא לומר התנשאות וגזענות ממש, הרכנת הראש בפני סוכני-האלוהים-מטעם-עצמם ועל כן אי הפרדת הדת מהמדינה כשעוד היה אפשר, אי ביצור הדמוקרטיה לעילא ולעילא כאשר הם היו בשלטון, ועצימת עיניים עד כדי שיתוף פעולה עם ההתנחלויות הפושעות ו'נוער' הגבעות (המיליציות).

מר צלאל – הסיפא של המאמר שלך נכונה לחלוטין. אתה כותב ש"יתכן כמובן שהצעדים להצלת ישראל הינם בלתי אפשריים". לא ייתכן, בטוח. ככל שהדבר תלוי בישראל פנימה. עלינו להזדקק אם כך לסיוע חוץ הכרחי. רק הוצאת צו מעצר נגד ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו בידי בית הדין הבינלאומי הפלילי, הוצאתו בכח חיצוני, אסור שזה יהיה כח פנימי, מישראל והסגרתו להאג, תציל את מדינת ישראל מדיקטטורת ארגוני המחבלים בראשות ביבים שקרניהו. תקדימים לכך קיימים בהסטוריה – נורייגה, מנהיג ניקרגואה "נשלף" ממדינתו בידי כוחות אמריקאיים, וסיים את חייו בכלא האמריקאי.