באוקטובר 1986 הופל מטוס פנטום ישראלי מדגם F4 מעל העיר צידון שבלבנון לאחר שאחת מהפצצות שנשא התפוצצה מתחת לכנף. בעקבות הפיצוץ נטשו הטייס והנווט את המטוס וצנחו בשלום אל הקרקע. אך בעוד שהטייס חולץ לישראל במבצע נועז תחת אש על ידי מסוק קוברה ישראלי, הצליחו אנשי ארגון אמאל, מיליציה לבנונית-שיעית תחת הנהגתו של עמד נביה בארי, לשים את ידיהם על נווט המטוס, רון ארד, ולקחתו בשבי.
כשנה לאחר מכן עוד קיבלה משפחתו של ארד מספר מכתבים מארד השבוי ואף תמונה; אלו היוו אישור לכך שעודו בחיים, וכן שהוא מוחזק בשבי הארגון. אך ניסיונות רבים להשיג מידע נוסף בדבר מיקומו של ארד העלו חרס.
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
אין ספק שאנו עוברים ימים לא פשוטים בכלל, זאת עובדה, אנו עם שעבר טראומה רצינית ברמה הקולקטיבית והאישית ברבדים שונים, ולא נתפס שאנו מציינים שנה ליום הארור בו הכל התחיל ועוד לא ידוע מתי ייגמר.
אז איך כל זה קשור לסבא וסבתא שלכם, אתם שואלים? השבעה באוקטובר לימד אותנו יותר מהכל את חשיבותו של המוסד המשפחתי כערך עליון. חובה עלינו להעריך ולנצור את הרגעים המשותפים יחד. היום כבר ברור לנו ששום דבר לא מובן מאליו וכי בלי האנשים הכי קרובים אלינו ברגעי משבר – קשה מאוד להתקיים.
ד"ר אילנה בן דב היא סבתא פסיכולוגית וסטנדפיסטית ודיירת באחוזת צהלה.
מאפיין מובהק של המעבר לדיקטטורה פשיסטית הוא שהמנהיג אחראי למה שמצטייר בעיני הציבור כהצלחות, בעוד שלכישלונות האיומים ההולכים ונערמים – אחראים מתנגדיו מקרב האזרחים.
האחראים לכישלונות יהיו גם מקרב שומרי הסף המוחלשים, או מערכת המשפט המוחלשת, או האזרחים מקרב המיעוט האתני, או ארגוני זכויות האדם, או מערכת המשפט הבינלאומית, או האופוזיציה, או נציגי האופוזיציה שנכנסו לממשלה בתמימות לאחר טבח 7 באוקטובר 2023, תוך שהם מגישים את ראשם על מגש של כסף למערך התעמולה הפשיסטי. תפקידם האמיתי היה, כמובן, שיהיה את מי להאשים בכישלונות. בני גנץ וגדי איזנקוט הם כמובן אלה שעיכבו את הניצחון המוחלט.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
מה שיש לשים לב אליו במתקפה האיראנית על ישראל הוא מה שלא קרה – הפעם הזאת לא ניצבה לימין ישראל הקואליציה הערבית-סונית, וישראל התמודדה מול האתגר רק עם ארצות הברית.
למה זה חשוב? מכיוון שכעת, כאשר שוקלים את התגובה של ישראל על מתקפת הטילים מאיראן, יש להביא בחשבון כי אין לישראל את הנדבך התומך האזורי שהיה לה לפני שסגרה את מעבר רפיח בפני מצרים, האמירויות ואינדונזיה. מדינות אלה היו מעוניינות להתמודד באתגר של היום שאחרי בעזה כחלק מן הברית האזורית מול איראן.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רבנים (העלק) עלובים. פוליטקאים ליגה ז'. לכאורה, אחרי שנה נזכרו בחטופים. מקאיוולי מתמוגג מנחת מהפולטיקאים החתומים על המכתב. הפוליטיקאי י. צ. רימון רואה צורך לחזק את סמוטריץ במחשבתו על החטופים. לכאורה יש כאן הודאה בכך שהחטופים על ז**ן של בצלאל או שהחיזוק נועד לחזק את בצלאל בהפקרת החטופים.
כמה שינאה במתק שפתיים.
"מה זה לא שופטים הורים שכולים? אולי צריך להגיד לי דברים ביתר עדינות אבל אני לא קדושה"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסכים לגמרי- לצערי רבין עשה טעות גדולה בסוף שנות השמונים בעניין רון ארד, ולא האמנתי בהתחלה כששמעתי ש-"הוא סירב", עד שהבנתי את הפרטים.. בניגוד לרבין, שהיה לו אכפת מהמדינה, ואני מניח שהוא המשיך עד הירצחו לעשות דרכים להשיב את רון ארד: איש אחר בשם נתניהו, רוצה מצד אחד לא למוטט את חמאס, ומצד שמי גם לא להשיב חטופים ושהם יהפכו לעוד "רון ארדים" , בגלל מצבו המשפטי, הוא רק מסבך את עצמו עוד יותר, אבל לא אכפת לו לעשות "מהלך התאבדותי על חשבון העם והמדינה כמו סינוואר, אבל גם כמו ההוא בבונקר בברלין ב-1945..