דרך צלחה , הניתוח שלכן נכון ! כול יום שממשלת 64 השודדים בשלטון מקרבת את הקץ. הממשלה הזו הוכיחה את כל מה שאמרו על היהודים במשך 2000 שנה. הממשלה הזו מחקה לחלק גדול מהישראלים את ה "למה" מכאן שאין סיבה לסבול את האיך . תחלואי החברה רק הולכים ומעמיקים זרמים שוליים שדוגלים במדינת הלכה יושבים בממשלה ומכתיבים לנו את סדר היום . במכינות צבאיות מלמדים את "מיטב הנוער" עליונות יהודית מהי ….

אני לא נכנס לשיקול מתי לעזוב. אני רוצה לעלות את עניין בעלי הבית. מדינת ישראל צריכה לגבות "דמי שכירות" מאלה שעוזבים ורוצים מתי שהוא לחזור "לדירה" אותה ישמרו להם ויטפלו בה (ויסכנו חייהם) אחרים. צריכה להיות גם מגבלת זמן לשימור "הזכויות" בדירה שנעזבה. כעבור זמן שיוחלט עליו והיה ולא חזרת להשתקע שנית ב"נכס" שעזבת, תאבד את זכויותך בנכס וכדי להחזיר לך את האפשרות לחזור ולהשתקע בו, תצטרך לפצות את אלה ששמרו עליו עבורך וחזרתך לא תהיה דבר מובן מאליו. עכשיו בואו נשאל מחדש, מתי זהו זמן נכון, אם בכלל, לעזוב ? צריך להעמיד דילמה.

ההתלבטות אותה את מתאר, היא אמיתית ונוגעת לכל אחד מאיתנו. יש כאן דילמה מוסרית – מה תפקידנו ? האם אחרי שהגענו לארץ הזו אחרי שואה נוראית יש לנו את הזכות לקום ולהגיד שהיא לא בשבילנו? האם יש לנו את הזכות לבטל מקום מפלט ?מאידך, מה עם החובה של המדינה כלפינו? התחושה היא, שההנהגה מובילה אותנו לאבדון, המייצר מחשבות קיצון מסוג זה ואם העם לא יתעורר, והנהגה לא תיקח אחריות ותפנה את מקומה מצבנו, רק ילך וידרדר. לאן פנינו? כל יום אני זועקת זאת יותר חזק…

תודה על הדברים. מאחל לך ולמשפחתך כל טוב. הפוסט של בנט, שהניע אותך לכתוב את המאמר, הוא למעשה תעמולת בחירות לכל דבר (הגם שישנם אנשים שאכן שוקלים לעזוב את המדינה ומוציאים לפועל את שיקוליהם). בעל בריתה של איילת שקד לוטש עיניו לראשות הממשלה וחושב כבר קדימה, על הבחירות שעתידות להתקיים, במוקדם או במאוחר.
בעת שכיהן כראש ממשלה, הגם שהיתה זאת תקופה קצרה, לא פעל לחיזוק הביטחון אלא עסק בעניינים "פופלריים" לאותה העת, המאבק בקורונה, שהיה מצליח גם ללא פגיעה באנשים שומרי חוק שבחרו לא להתחסן, וניסיון לפשר בין פוטין וזלנסקי, כאשר הראשון לא התייחס אליו כלל ברצינות.

שלום יונתן, בכתבה שלך מוצגים שיקולים אישיים-משפחתיים בלבד, בלא שום אזכור למי שנשאר מאחור – משפחתך, חבריך, ושאר הישראלים. אתה מעיד על המקצועות של אשתך ושלך, מהם עולה האפשרות שלכם לרדת מהארץ – ומה יעשו אלו שאינם דוברי אנגלית או שפה אחרת? שעבודתם תלויה במשק המקומי ולא ניתן להמירה לחו"ל? ומה יעשו אנשים שלא מוכנים לוותר על משפחותיהם מאחור?

הפעולות שאתה מציע ממילא נגזרות מהשיקולים – פעולות אישיות, בלתי-חברתיות בעליל. הבחירה הראויה היא להתעקש להישאר ולשנות מבפנים.