נעשה את זה פשוט. יש לנו את היכולת הפיזית לבצע רצח עם 'אמיתי'. העובדה שזה לא קרה היא כי אין כוונה כזו. לו היתה כוונה לבצע רצח עם הוא היה מתבצע.
לגבי הרס התשתית האזרחית, זו כבר באמת שאלה מעניינת. האם בית חולים המהווה בסיס צבאי הוא תשתית אזרחית?

כמה נוח לשבת באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בויריג'יניה ולכתוב משפטים כמו: "הרס האוניברסיטאות פוגע ביכולת לקיים מערכת השכלה גבוהה ולהכשיר את הדור הבא".
העזתים 20 שנה חפרו מנהרות, ביצרו ביצורים ובנו צבא שביצע זוועות בבני עמך. רצח, אונס, כריתת איברים. על איזה "הכשרה של הדור הבא" שנפגעה באוניברסיטאות אדוני המלומד מדבר?
רמת הניתוק של אנשי אקדמיה מהאמת הפשוטה וההתעסקות בערכים אוניברסאליים היא מביכה. רצחו פה מאות אזרחים ביום. ויעשו את זה עוד פעם אם רק יוכלו. זה הכל. ככה פשוט.

הניתוח המעניין בעניין רצח עם אכן מטפל בפן הציבורי של מה קרה כאן, אבל מפספס הבט אחר. נעזוב את המילה רצח שמתיחסת רק לחיסול פיזי. המטרה של סמרטוטריץ, בן גביר ועוד מספר גדול של חברי ליכוד היא ביטול הפלשתינים כעם, ולצורך זה אין צורך בחיסול פיזי. לצורך זה מספיק סילוק פיזי מהשטח שעליו יושבים המגדירים עצמם "העם הפלסטיני". בהעדר אנשים שחיים בשטח מוגדר ומנהלים את חייהם בעצמם אז אין "עם" ואם אין "עם" לא צריך לרצוח אף אחד, פשוט מעלימים את העם מהשטח ומהתודעה. השימוש במושג רצח עם נועד לפגוע בנו אבל הוא מחטיא את האפשרות להגיע לפתרון שיתבסס על כך שיהודים לא ייעלמו ופלשתינים לא ייעלמו. מקסם השווא שאפשר לגרום ל 4 מיליון איש להעלם מהשטח מחד והאשלייה שאפשר לחסל את ישראל ימשיכו להפריע לכל אפשרות של הפתרון היחיד ההגיוני. הפלשתינים פספסו הזדמנות ב 47 ובאוסלו. ערפאת הכלב חשב שפיכועים ישרתו אותו והוא פוצץ במו ידיו. פרס פספס בזה שלא תפס אותו איפה שצריך שיפסיק את זה. אחרי זה ההצעות הישראליות של כאילו הכל היו סתם קשקוש כי גם המציעים ברק ואולמרט ידעו שהם לא יכולים לממש את ההבטחות וגם הפלשתינים ידעו את זה.

ב2005 עזה שוחררה, בחרה לעסוק ברצח, לפי חמאס כשליש לפחות מהרוגים הם לוחמיו. נזק לרכוש? מי שמנהל לחימה מתוך ומתחת מבנים אזרחיים, בתי חולים, בתי ספר, שלא יתפלא שהם נפגעים. בכניסה לחמאס יש תיבת תלונות קטנה. מי כן ביצע רצח עם? העזתים כמובן, עומדים בכל התבחנים. אנטישמיות גרידא.

הציבור הישראלי מנתק את הקשר בין שאלת הכוונה לבין המציאות, ומסתכל על הדברים בצורה משפטית-דווקאית, שאינה הולמת את היקף ההרס. כך אתה טוען. חבל שאתה לוקה בדיוק באותה הבעיה שאותה אתה מציג כאן, וזה עצמו מה שגורם לך להתבטא כך.

חמאס אינו ארגון שצנח מהירח או ממאדים. חמאס הוא הוא הציביליזציה הפלסטינית, שרבים רבים מתוכה מאמינים באמת ובתמים בהשמדת ישראל בדם ואש. ולכן המלחמה אינה נגד ארגון כזה או אחר, אלא נגד הציביליזציה הפלסטינית הזו. נגד הרעיון של השמדת ישראל, ונגד כל אלו המחזיקים בו. כפי שאמר בזמנו ראש אמ"ן המתפטר, הפלסטינים חייבים לחטוף נכבה כל חמישים שנה, פשוט כדי שיזכרו שישראל כאן כדי להישאר. האם אתה, פרופסור, רואה בחברה הפלסטינית ארגון טרור? מובן שלא. ומדוע? משום שאתה מנתק את הקשר בין שאלת הכוונה לבין המציאות, ומסתכל על הדברים בצורה משפטית-דווקאית. ואם יורשה לי, גם בצורה מגוחכת למדי. דהיינו: לשיטתך, מי שמחזיק נשק הוא מחבל. אבל אמא שמסבירה לבנה איך לאנוס יהודיות היא אזרחית חפה מפשע, עד שתוכח אשמתה בבית המשפט.

במילים פשוטות: עד שאתה מאשים את ישראל בהסתכלות משפטית טכנית על המונח "ג'נוסייד", תאשים את עצמך בהסתכלות משפטית טכנית על המונח "ארגון טרור", ועל המונחים "ציביליזציה", "חופש הביטוי" ו"חפים מפשע".

בכל אופן, אני איני מודאג. כבר עכשיו הציביליזציה הארורה הזאת חטפה מכות איומות, והמכות הבאות עוד יגיעו בהמשך. במוקדם או במאוחר צהל יכבוש גם את העיר עזה עצמה, וחיילי צהל יישארו שם עוד שנים רבות. עזה לעולם לא תחזור למה שהייתה.