הגבורה הישראלית החדשה לעת זו היא הכוח להיאבק נגד הפסימיות, הדכדוך והייאוש. יש מועקה מצטברת, ובזמן האחרון אנשים חדלו להתבייש בה ולהדחיק אותה.
אנשים אומרים לך: איך אפשר להמשיך לחיות בעולם שבו עדיין מפקירים חטופים ואת משפחותיהם, בעולם שבו אזרחים וחיילים נהרגים לשווא בעזה. הלוא יש פה ממשלת בלהות עריצה ומושחתת בעלת אופן מחשבה חולני, עברייני, קנאי, מיסטי ודתי, החותר למחוק את צלם האדם.
לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.
הכותרות הראשיות עכשיו
"כולם יודעים שהטובים הפסידו
כולם יודעים שהמשחק מכור
העני נשאר עני והעשיר מתעשר
ככה זה, כולם יודעים". (לאונרד כהן)הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
במשך שנים הכוחות המצרים בסיני העלימו עין מהברחות נשק לחמאס בעזה. הסכם השלום עם מצרים מגביל את הפעילות של ישראל נגד הפעולות או חוסר הפעולות של קהיר, אבל בזמן האחרון יש רבים שמצביעים על הצורך לפקוח עין על ההתפתחויות בתחום כוחה הצבאי של מצרים.
בימים אלה מצרים החלה לקבל מצרפת את ראשוני מטוסי הקרב מדגם ראפאל. היא גם משקיעה סכומי עתק בתוכנית להשבחת צי הטנקים האמריקאים מדגם אברמס שמפעיל צבאה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
לאחר 15 חודשים של סכסוך אכזרי, נראה שהושג הסכם לסיום המלחמה בין ישראל וחמאס תמורת שחרור החטופים. אבל גם אם הכל – כלומר, השלב הראשון – נחתם וננעל, נותרו שאלות קשות, וייתכנו השלכות פוליטיות דרמטיות ביותר. ייתכן שאנו חוזים ברגע מפנה בתולדות ישראל.
להלן הסוגיות שתקבענה לאן פנינו, וגם לאן פניו של בנימין נתניהו – אם לשבט ואם לחסד (או שמא קללה) של המשך שלטונו האינסופי.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לאה דור היטיבה לתאר את התחושות, הדילמות והברירות עמן מתמודד ציבור גדול מאד בישראל של 2024. התמשכות הממשלה הנוכחית שערערה ערכי יסוד של הישראליות , מקצינה את השאלה: שוויון נפש או התקוממות? ועדיין אין כיוון.
מדינת ישראל הוקמה ע"י חילונים בשל היותם חילונים – אנשים שהשאירו את הדת בבתי הכנסת ובביתם הפרטי ויצאו להקים מדינה ללא עזרת הפיות, ועל אחת כמה וכמה ללא רבנים.
הטעות הגדולה היתה שפרשו לא נכון את "חופש הדת" ופתחו את הדלת ושיחררו את "אלוהים" לשוטט חופשי במדינה. הדת נוטה להשתלט על כל דבר שהיא נוגעת בו – ולהרקיב אותו. הדת תשתלט על המדינה ללא צורך בשכנוע של חילוני אחד – רק ע"י ילודה וריבוי טבעי שהמגזר החילוני מממן להם.
יתכן מאוד שעכשיו מאוחר מדי להחזיר את השד לבקבוק. הבחירות הבאות יהיו ההזדמנות האחרונה לדחוק את הדת ולנעול את אלוהים בחזרה בבתי הכנסת. אין צורך להפוך את החרדים והכיפות לחילונים – הם יצטרכו להמשיך לעבוד אלילים במרחב הפרטי שלהם ועל חשבונם.
אם נכשל זהו סוף הציונות. אני מקווה שכולכם הכנתם אזרחות זרה כגיבוי.
הפרדות מממלכת יהודה הארורה
אפס ערכים משותפים
ומי שחושב "מוקפים אויבים"…
נכתבו על זה ספרים עם פתרונות
צריך פשוט להשלים עם זה שנמאס לנו מהטפילים/מושחתים/שקרנים/סיקריקים
שהיאוש הוא לא גזירת גורל
שיש לו אחראים ואין לנו חלק לצידם
שילכו לאלף עזאזל
גבולות עם גדרות. אתם שם אנחנו כאן
הייאוש נעוץ בעובדה שהרעים מנצחים. הייאוש נעוץ בעובדה שמתוכנו קמים סייענים שמתוך רמייה זדונית. כן, גנץ אני מתכוון אליך מסייעים לדיקטטור. אלו גורמים במישרין להתמשכות שלטונו של ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו. בעוד המנהיגים שלנו לא מצליחים למצוא במשך שנתיים תמימות אפילו חבר כנסת אחד שיעבור צד. המפלצת שקרניהו הצליחה בפחות משנה לרסק את ממשלת השינוי ולהעביר כשישה חברי כנסת מימינה דרך מרצ ואפילו רע"ם לצידו. והשאלה היא זו – למה ראשי המחנה שלנו לא יכולים ולא מסוגלים לעשות את אותם תרגילים פוליטיים?