בחודש הבא יעלה על דוכן העדים בבית הדין לעבודה מנכ"ל בית החולים הדסה יורם וייס, להעיד מטעם המרכז הרפואי בתביעת פיטורים של מזכירה לשעבר במחלקה האונקולוגית. וייס לא רצה להעיד במשפט הזה, ובית החולים נלחם בבקשה – אך בית המשפט נעתר, לאחר דיונים, לדרישת התובעת.
מה יש בכלל למנכ"ל של אחד מבתי החולים הגדולים בישראל להתעסק בפיטוריה של מזכירה? ובכן, בשורש המחלוקת לא עומדות רק זכויותיה של העובדת, שנותרה ללא פרנסה שנים ספורות לפני יציאתה לפנסיה; והאיש שעומד במרכז התביעה אינו מנכ"ל בית החולים, אלא אדם שככל הנראה חזק ממנו פי כמה: ראש ועד העובדים, אמנון ברוכיאן.
שרשרת של מנכ"לים באו והלכו, בית החולים נאבק שוב ושוב בסכנת קריסה, התחזק ונחלש חליפות – ואיש אחד נותר תמיד במרכז התמונה: ברוכיאן. לטענת רבים, הוא האיש החזק ביותר בבית החולים, ואחד מראשי הוועדים החזקים במשק.
שלום עבדה בביה"ח הדסה 30 שנה. היא נחשבה לעובדת טובה, אך בשנת 2020 נראה שעשתה את הפשע הגדול מכולם: היא החליטה להתמודד מול ועד העובדים המכהן
תמר שלום עבדה בבית החולים הדסה 30 שנה – מפרנסת יחידה עם בעיות רפואיות, שבעלה ובנה הבכור מוכרים כנכי צה"ל. היא נחשבה לעובדת טובה (ועל כך נדמה שאפילו אין מחלוקת בין כלל הצדדים), אך בשנת 2020 נראה שעשתה את הפשע הגדול מכולם: היא החליטה להקים סיעה חדשה שתתמודד מול ועד העובדים המכהן.
זו הייתה החלטה שבדיעבד אולי תתחרט עליה. 14 שנה לא התמודד אף אחד על הזכות לייצג את 3,000 העובדים המנהליים בהדסה, ובמהלכן צבר ראש הוועד, ברוכיאן, כוח ועוצמה בלתי רגילים.
מאותו הרגע, כך היא טוענת בתביעה שהגישה לבית הדין לעבודה, נחרץ למעשה גורלה המקצועי. היא מצאה את עצמה מחוץ לבית החולים וטוענת שנתפרו לה תיקים דווקא בידי ראש הוועד הוותיק, האיש שנחשב כבר למעלה מעשור לאדם החזק ביותר בבית החולים הציבורי.
"עם התקרב המועד שנקבע לבחירות, כל אחד ואחת מחברי הסיעה שלנו קיבלו זימונים להגיע לסמנכ"ל משאבי אנוש דאז (לבירור משמעתי)", כתבה שלום בתצהירה. "היה ברור שמעבירים אותנו מסע הפחדות מההנהלה, המבקשת את טובתו של ברוכיאן, ידיד ההנהלה.
"התוצאה המבוקשת מהתנהלות פוגענית זו של ההנהלה צלחה. נפלתי למשכב ונאלצתי להיעדר מעבודת הקמפיין, וכך, ימים ספורים לפני מועד הבחירות, נקבע לי 'במקרה' בירור משמעתי תמוה על סיבת סרק, שנועד לגרום לי לחשש ו/או לפחד ואולי אפילו לרצון להתחרט מהתמודדות בבחירות לוועד העובדים – כאמור, בחירות ראשונות מזה 14 שנה!" (ההדגשות במקור, א"ה).
ביום הבחירות הושמעו טענות רבות להפרת התקנון, ובהן מינוי בכירים בביה"ח לוועדת הבחירות והפעלת מנגנון דיגיטלי באמצעות אפליקציה, שנחתם בהסכם על ידי ברוכיאן עצמו – לטענת גורמים בוועד, ללא מכרז
שלום מצאה את עצמה לבד. ועד העובדים, שאמור לייצג אותה במקרים כאלה, הפך ליריב משום שהעזה להתמודד מול היו"ר בבחירות. סגן יו"ר המרחב בהסתדרות, שאליו פנתה לשיח, ניסה לעודד אותה לקחת כסף ולפרוש – וכך לשמור על בריאותה. שהרי, לדבריו, בהליך משפטי אין לה סיכוי.
"אני מכיר קצת את מה שקורה בהדסה ואת לא בדיוק מהמחנה של אמנון", אמר לה בשיחה שהגיעה לידי זמן ישראל. "עכשיו אני באתי לעזור לך לפתור את הבעיה שגוזלת לך בריאות". שלום ניסתה להבהיר לו שהיא מאמינה בצדקתה, אך נציג ההסתדרות, באמפתיה כנה, הסביר לה ש"צדק" במקרה זה הוא מונח יחסי. המסר: נגד ברוכיאן אין לה ממש סיכוי.
הבחירות לוועד, אגב, הפכו לטענת גורמים שונים לפארסה. תאריך הבחירות נקבע "במפתיע" ליום חלוקת המתנות לראש השנה מהוועד. בקשתה של שלום להזיז את התאריך כדי לשמור על טוהר הבחירות נדחתה.
במהלך יום הבחירות הושמעו טענות רבות להפרת התקנון, ובהן מינוי בכירים בבית החולים לוועדת הבחירות והפעלת מנגנון דיגיטלי באמצעות אפליקציה, שנחתם בהסכם על ידי ברוכיאן עצמו – לטענת גורמים בוועד, ללא מכרז.
הוגשו גם תלונות להסתדרות על כך שחברי ועדים לקחו טלפונים של עובדים והצביעו במקומם. אך משום מה לא הייתה לכך כל התייחסות, אף שעבירה מסוג זה מוגדרת בחוקה כנושאת עונש של השעיה מהוועד.
הדסה מכחישה כל קשר בין הפגיעה במעמדה של שלום לבין מועד הבחירות, אך ציר הזמן מצביע על קרבה תמוהה בין השניים
הבחירות ב־2020 בוצעו מרחוק בגלל הקורונה. ב־2022 התקיימו בחירות פיזיות לראשות ההסתדרות בין עופר עיני לארנון בר־דוד, החשוד בפרשת "יד לוחצת יד", שנחקרת בימים אלה. התקנון אוסר על חברי ועד להסתובב בשטח הקלפיות, מחשש להשפעה ולחץ לא תקינים על הבוחרים (למעט לצורך הצבעת המועמד עצמו – בדומה לבחירות לכנסת).
אולם ברוכיאן, המקורב לבר־דוד ותומך בו, צולם לאורך יום הבחירות כשהוא מסתובב בשטח הקלפיות ללא הפרעה, ואף תועד נכנס מאחורי הפרגוד בניגוד לנהלים. כאשר התבקש על ידי עובדים לצאת, פרץ בצחוק. בתיעודים מצולמים הוא נראה מחלק פתקי הצבעה עבור בר־דוד.
תיעוד: יו"ר ועד עובדי הדסה אמנון ברוכיאן מסתובב בשטח הקלפיות ביום הבחירות לראשות ההסתדרות
חזרה לבחירות לוועד עובדי הדסה בשנת 2020. בסיום הבחירות, שהסתיימו כמובן בניצחונו של ברוכיאן, הודיעה שלום, כמזכירת סיעה, על כוונתה להתלונן במשטרה ובמוסדות ההסתדרות. ההצהרה הזו, שנמסרה בחדר הספירה, הגיעה לאוזניהם של חברי הוועד, ברוכיאן ונציג ההסתדרות שהיו במקום.
הדסה מכחישה כל קשר בין הפגיעה במעמדה של שלום לבין מועד הבחירות, אך ציר הזמן מצביע על קרבה תמוהה בין השניים. שלום הקימה את הסיעה שלה בפברואר 2020, ורק אז – לטענתה – החלו ההתנכלויות כלפיה. ביולי שלחה כמה תלונות נגד ברוכיאן למבקר ההסתדרות, וזמן קצר לאחר מכן נשלחו אליה מכתבי תלונה מצד גורמים בהנהלה.
לקראת סוף אוגוסט, כשבועיים לפני הבחירות, הוזמנה לפתע לבירור רשמי. מועד הבירור נקבע ליומיים לפני הבחירות, ב־6 בספטמבר. שלום הודיעה שלא תסכים להתייצב לפני הבחירות, והבירור נדחה ליום שלאחריהן, ב־9 בספטמבר 2020.
הבירור המשמעתי אכן התקיים מייד לאחר הבחירות, כמתוכנן, ולטענת שלום – ללא פרוטוקול, ותוך כדי מחאתה כי מדובר ב"הפרה חמורה של נהלי ההסתדרות ופגיעה בזכות הדמוקרטית לקיים בחירות לוועד בית החולים"
הבירור המשמעתי אכן התקיים מייד לאחר הבחירות, כמתוכנן, ולטענת שלום – ללא פרוטוקול, ותוך כדי מחאתה כי מדובר ב"הפרה חמורה של נהלי ההסתדרות ופגיעה בזכות הדמוקרטית שלנו לקיים בחירות לוועד בית החולים". איומיה לחשוף את השיטה, כך נראה, נשאו פרי – והיא נוידה למחלקה אחרת.
שלום חזרה לעבודה. ארבע שנים חלפו, ובמהלך 2024 היא הביעה בפני חבריה את כוונתה להתמודד מחדש בבחירות לראשות הוועד, בראש סיעה נפרדת. כעת כבר חלפו 18 שנה מאז נבחר יו"ר הוועד לתפקידו. במהלך השנים הללו התקיימה רק מערכת בחירות פתוחה ומסודרת אחת, בשנת 2020. את שאר מערכות הבחירות דילגו בטענה שאין די מועמדים, אף שהדבר לא נבדק כראוי (ועל כך בהמשך).
על אף שמערכת הבחירות הפגומה ארבע שנים קודם לכן כללה שורה של הפרות לכאורה, שתועדו היטב, שלום וסיעתה היו נחושות להציג בפני עובדי בית החולים אפשרות לשינוי. אך כמו בדז'ה וו, היא זומנה שוב לבירור משמעתי לפני פיטורים (ומשום מה, גם הפעם, כונה השימוע "בירור משמעתי", בניגוד לכאורה לחוק).
הטענה שהושמעה הפעם נגד שלום בעייתית כשלעצמה. שלום תיקנה חוסרים בדוח הנוכחות באיחור של חודש, לבקשת מחלקת משאבי אנוש – פרקטיקה מקובלת למדי במוסדות ציבוריים רבים.
התיקונים נעשו על סמך זיכרון, אך בהדסה טענו כי השעות אינן תואמות במדויק את השעות שבהן מכוניתה נצפתה נכנסת לבית החולים (וזאת על אף שבעלה משתמש אף הוא ברכב, ומגיע לבית החולים כמטופל קבוע).
לאחר שהוחלט על פיטוריה, קובע מנכ"ל בית החולים, פרופסור וייס, כי יש לבטל אותם, בשל הרף הנמוך של הטענות ובשל ההערכה שככל שהיו טעויות – הן נגרמו ללא זדון
בדיקת הטענות מעלה כי הפערים בדיווחים – כעשרה בסך הכול – נעים בין חצי שעה לשעה, וניתנים להסבר בחיפושי חניה, בעיה המוכרת היטב בקרב עובדי בית החולים. בבירור שהתקיים, כך לטענת שלום, לא הוצגו בפניה מסמכים, ובכל מקרה מדובר בהבדלים זניחים ברובם, שקשה לראות כיצד הם מקימים עילה לפיטוריה של עובדת ותיקה המשרתת במוסד זה 30 שנה.
באותם ימים בנה השני של שלום מגויס למלחמת "חרבות ברזל" (הראשון נפצע קשה ב־2014), והיא סובלת מחרדות ובעיות בריאותיות. לאחר שהוחלט על פיטוריה, קובע מנכ"ל בית החולים, פרופסור וייס, כי יש לבטל אותם, בשל הרף הנמוך של הטענות ובשל ההערכה שככל שהיו טעויות – הן נגרמו ללא זדון.
שלום חוזרת לעבודתה שמחה וטובת לב, ואז נמסר לה ממחלקת משאבי אנוש כי למרות הכול הפיטורים נשארים בתוקפם. "מי מתנגד?" היא דורשת לדעת. "ברוכיאן", נמסר לה. שלום פונה לראשת המחלקה הממונה עליה, שמאשרת גם היא, לטענתה: "ברוכיאן הוא הכתובת".
שלום מוצאת את עצמה ללא עבודה, בגיל 59, שנים ספורות בלבד לפני היציאה לגמלאות, בהליך תמוה לכל הפחות, שמריח מנקמנות ואף נוגד את חוקת בית החולים. במקום להישען על הוועד – היא חשה מותקפת ומאוימת על ידו; במקום שהוועד ינסה לסייע לבית החולים בהשארת העובדת, הוא מתגלה דווקא כמי שתומך לכאורה בפיטורים.
ברוכיאן סירב להגיב לשאלת זמן ישראל בעניינה של שלום. "המדובר בתיק תלוי ועומד. אין מקום לשאלות על תיק מתנהל, ונראה כי שאלות אלה אף מפרות את כלל הסוביודיצה הנהוג בישראל".
בכתב ההגנה, במסגרת התביעה שהגישה שלום, הכחישה הנהלת בית החולים את הטענה כאילו הוועד התנכל לעובדת, והוועד הכחיש את הטענה כי סירבו לסייע לה
בכתב ההגנה, במסגרת התביעה שהגישה שלום, הכחישה הנהלת בית החולים את הטענה כאילו הוועד התנכל לעובדת, והוועד הכחיש את הטענה כי סירבו לסייע לה. עוד הוכחשה הטענה כי הוועד נמנע מלקיים בחירות במשך 14 שנה, וכן הוכחש כל קשר בין הפיטורים לבין מועד הבחירות הסמוכות להם.
בכתב ההגנה נטען גם כי ברוכיאן אינו האיש החזק בבית החולים, וכי ניסה לסייע לשלום מספר פעמים, לרבות ניסיונות למנוע את פיטוריה. "חשוב לציין שהטענות כאילו יו"ר הוועד התנכל לתמר וכי בשל כך היא פוטרה – הן מופרכות", נכתב. "יו"ר הוועד לא פעל נגד תמר. להיפך… גם בשימוע בשנת 2024 ביקש יו"ר הוועד שתמר לא תפוטר".
חיזוק מסוים לטענתה של שלום כי ברוכיאן נטר לה טינה – או לכל הפחות לא גילה רצון לסייע לה – עולה מתצהירו של גיסה, אופיר אסקיו. לפי התצהיר, אסקיו נפגש עם ברוכיאן ועם אחד הממונים עליו במרחב ירושלים בהסתדרות, לבקשתו, בניסיון לסייע בביטול הפיטורים. ברוכיאן הסכים לפגישה אך ורק בתנאי ששלום לא תשתתף בה.
"שטחתי בפניו את נסיבותיה האישיות והכלכליות של תמר, ואת ההערכה הרבה לה היא זוכה מהממונים הישירים שלה ומהמטופלים הרבים, וביקשתי לפעול לביטול ההחלטה מול מנהלת משאבי אנוש והנהלת בית החולים", כתב אסקיו בתצהירו.
"להפתעתי הרבה, תגובתם הייתה נעדרת אמפתיה ואף עוינת. שניהם הביעו עמדות שליליות באשר לתפקודה של תמר, וטענו כי היא 'עובדת בעייתית' אשר 'לא ניתן לסייע בעניינה'. מדבריהם השתמע כי גם אילו ניתן היה לפעול להשבתה לעבודה, אין הם רואים בכך כל טעם. במהלך הפגישה נמתחה על תמר ביקורת אישית קשה, אשר להתרשמותי חרגה מהגדרות ענייניות, ובכך הוברר לי מדוע ביקשו כי לא תשתתף בפגישה".
"אנחנו ממש לא מתנגדים שהיא תחזור לעבודה, ואנחנו גם לא מתנגדים לשום פיצוי שהדסה תיתן לה. ההסתדרות וּועד העובדים לא מתנגדים לפרנסה"
עו"ד מורן סבוראי, היועצת המשפטית של ועד העובדים ומי שמייצגת את הוועד והעומד בראשו בדיונים המתקיימים בימים אלה בבית המשפט, טוענת בשיחה עם זמן ישראל כי מבחינת מרשה, שלום יכולה לחזור לעבודה בבית החולים. "אנחנו ממש לא מתנגדים שהיא תחזור לעבודה, ואנחנו גם לא מתנגדים לשום פיצוי שהדסה תיתן לה. ההסתדרות וּועד העובדים לא מתנגדים לפרנסה".
לדבריה, ההתנגדות מצויה בעמדת בית החולים עצמו. "הדסה התלבשה על דוחות לא מדויקים בקיץ 2024. היו שם שישה או שבעה עובדים שלקחו אותם לשימועים, והדסה לא הייתה מוכנה להקל בזה. מעסיקים רואים בזה עבירת משמעת חמורה".
עו"ד סבוראי מצביעה על פער עמדות בין הוועד לבין בית החולים. "האם הייתי מייעצת לבית החולים להתנהל כך אם הייתי עורכת הדין שלהם? לא יודעת. יכול להיות שאם הייתי עורכת הדין של הדסה הייתי אומרת: 'תוותרו לתמר'. ואני חייבת להודות שגם באופן אישי זה נכון שמאוד מאוד קשה למצוא חניה בהדסה. אבל אין חולק על העובדות שהיא זייפה דוחות נוכחות".
אבל הנהלת בית החולים הסכימה להשיב אותה לעבודה, לאחר התערבות של מנהל בית החולים לטובתה.
"לא. זה נכון שהפרופ' הממונה עליה ישירות ריחמה עליה, אז היא הלכה ודיברה על זה עם מנהל בית החולים וביקשה לבחון את החזרתה לעבודה, והוא אכן ביקש זאת. החלק הזה נכון. אבל זה לא בגלל שהיא חשבה שהיא עובדת טובה וחרוצה. בכל מקרה, התצהירים של הדסה מבהירים שזה לא היה בידיים של אמנון (ברוכיאן). זו הייתה החלטה של בית החולים בעקבות דיווחי נוכחות כוזבים".
אקט חריג וקיצוני של אדם חזק וכוחני
לתביעתה של שלום צורף מקרה אחר שבו רשות השיפוט של ההסתדרות פסקה נגד ברוכיאן בשתי ערכאות. חברת ועד לשעבר פנתה לרשות במסגרת פיטוריה על רקע מלחמתה בברוכיאן, וזו קיבלה את גרסתה פעמיים – בבוררות ובערעור.
רשות השיפוט קיבלה הלכה למעשה כי פעולות הוועד השפיעו על הפגיעה במעמדה של העובדת, ופסקה כי יו"ר הוועד צריך לשלם לה פיצויים, וכי החלטותיו נבעו מ"עוינות ונקמנות"
"פיטורין של עובדת בעלת ותק של כ־30 שנה בהדסה הם אקט חריג מאוד וקיצוני ביותר", נכתב בקביעת הערכאה השיפוטית של הסתדרות העובדים. "ברגיל הייתה הנהלת הדסה נמנעת מאקט כזה, שכן ועד העובדים לא היה מאפשר זאת, במיוחד כשבראש ועד העובדים עומד אדם חזק וכוחני, מר ברוכיאן (כקביעת הבורר), שהדסה אינה ששה להיכנס עמו לעימותים".
רשות השיפוט קיבלה הלכה למעשה כי פעולות הוועד השפיעו על הפגיעה במעמדה של העובדת, ופסקה כי יו"ר הוועד צריך לשלם לה פיצויים, וכי החלטותיו נבעו בין היתר מ"עוינות ונקמנות". עוד נקבע כי מהתנהלותו של ברוכיאן "מצטיירת דמות של אדם המתנהל בהדסה באופן כוחני".
הכינוי "כוחני" מלווה את כהונתו הארוכה של ברוכיאן כמעט משנתו הראשונה. מראש ועד מצופה להפגין כוח כלפי הנהלה, במיוחד כאשר נטען שזו פוגעת בזכויות העובדים. אלא שבמקרה של ברוכיאן, למרבה האירוניה, טענות הכוחנות מופנות לא פעם דווקא מצד עובדים שנקלעו לעימות עימו או שאיימו, לכאורה, על מעמדו האיתן בבית החולים ובראש הוועד.
בשנים האחרונות הוגשו כמה תביעות של עובדים כאלה, ואלה כוללות לא רק טענות על כוחנות, אלא גם לא מעט עקבות להתנהלות לא תקינה ואף סממנים של שחיתות לכאורה.
בכירים בהדסה, כולל מנכ"לים, טוענים כבר שנים שוועד העובדים בבית החולים הפך לאורגן גדול מסך חלקיו, מעצמה כלכלית וכוחנית פנימית המכתיבה להנהלה – לעיתים בכוחניות – כיצד לנהל את בית החולים.
בכיר לשעבר בבית החולים טוען כי המנהלים מתחלפים אחת לכמה שנים, אבל כולם לומדים מהר מאוד שברוכיאן, והוועד שבראשו הוא עומד, הוא מי שמנהל את העסק
בכיר לשעבר בבית החולים טוען כי המנהלים מתחלפים אחת לכמה שנים, אבל כולם לומדים מהר מאוד שברוכיאן, והוועד שבראשו הוא עומד, הוא מי שמנהל את העסק – בזמן ששאר הוועדים, כולל ועד הרופאים, מגלים חולשה. כך נוצר מצב אבסורדי שבו בית חולים מפואר, עם היסטוריה של 200 שנה, נשלט בידי ראש ועד שאינו קשור במישרין למקצוע הרפואה ומפעיל שיטות שרבים מכנים "בריוניות".
"האיש שולט מאחורי הקלעים ללא מיצרים ומגובה בתוקף תפקידו על ידי ההסתדרות הכללית", אומר הבכיר. "ועד עובדי המשק והכלכלה קובע להנהלה ועל פיו יישק דבר. הבעיה היא שלא אחת החלטות הוועד עמדו לרועץ לקידום בית החולים ולחיזוקו".
כבר בשנת 2014, בזמן שהדסה נאבקה נואשות על הישרדותה ובסיוע האוצר, ונחתם הסכם הבראה שהציל אותה כמעט ברגע האחרון מפירוק, ברוכיאן היה בולט בשטח ודאג שישמעו אותו בכל מקום. "כל המנהלים ניסו להתמודד מולו, אבל בסוף לא הצליחו וויתרו", מספר גורם בכיר שהיה מעורב בניהול בית החולים.
"הוא מאיים להשבית כשלא עושים מה שהוא רוצה, מהלך אימים על כולם כל הזמן. הוא היה מסתובב עם אנשים סביבו, שלא עובדים ומקבלים משכורת".
חלק מהעימותים בין ההנהלה לבין יו"ר ועד העובדים הסתיימו באלימות ובתלונות במשטרה. "הם נהגו באלימות כלפי עובדים שסירבו לשבות. בשלב מסוים ניסינו להפסיק את הקשקושים האלה ולהפסיק את שיטת הבונוסים שהוא הפעיל כדי לקדם מקורבים".
"הם נהגו באלימות כלפי עובדים שסירבו לשבות. בשלב מסוים ניסינו להפסיק את הקשקושים האלה ולהפסיק את שיטת הבונוסים שהוא הפעיל כדי לקדם מקורבים"
פרסומים בעיתונות הציגו טענות על קידום מקורבים על ידי יו"ר הוועד, מינוי ארסנל שלם של מזכירות על חשבון בית החולים, וקבלת משכורת ללא עבודה. ההנהלות נלחמו בברוכיאן, אך נחלו הצלחה חלקית בלבד, ויש הטוענים שיו"ר הוועד אף צבר יותר כוח כתוצאה ממאבקיו בהנהלה.
באותם ימים זעק ברוכיאן מרה את מצוקתם של העובדים המועמדים לפיטורים, אולם בפועל דאג גם לעצמו ולתנאיו. במסמך פנימי שפרסמו גידי וייץ ורוני לינדר ב"דה מרקר" תואר כיצד סגר שנתיים קודם לכן דיל עם מנכ"ל בית החולים באותם ימים, אהוד קוקיה.
עד אז שימש ברוכיאן כמנהל קבלה במיון. בעסקה בין השניים סוכם להעלות את תנאיו של ברוכיאן לתנאים של מנהל אגף בכיר, ובתמורה ברוכיאן ילך לקראת ההנהלה ולא יעכב את פתיחת מגדל האשפוז החדש – הפרויקט השאפתני והבזבזני של בית החולים.
יו"ר ועד עובדי הדסה אמנון ברוכיאן נואם נגד הקיצוצים בבית החולים
כך, בזמן שבית החולים נאנק מחובות, הוזנק יו"ר הוועד למעמד של מנהל אגף בכיר, כולל כוננויות, שעות נוספות, אחזקת רכב ועוד. גם כיום הוא ממשיך ליהנות מתנאים ומשכר של יו"ר אגף בכיר. בתשובה לשאלת זמן ישראל הכחיש ברוכיאן כי הוא מרוויח כ־100 אלף שקלים כמנהל אגף בכיר (על אף שעבודתו היא קבלת חולים במיון).
אך טבלת עלויות השכר שהגיעה לידינו מראה שכבר בשנת 2018 הייתה עלות העסקתו של מנהל אגף רגיל 91 אלף שקלים, ומאז צפוי כי האמירה. מן הסתם מנהל אגף בכיר מרוויח יותר. ההערכה היא שעלות העסקתו מגיעה לכ־140 אלף שקלים בחודש כיום.
האם משמש ברוכיאן באמת כראש אגף? במהלך דיון ברשות השיפוט של ההסתדרות בשנת 2006 הודה שלא ולא: הוא רק יו"ר ועד "במשרה מלאה", וכי ב־2006 הוחלף, לטענתו, בתפקיד שבו אחז במיון. מאז ברוכיאן הוא למעשה מנהל אגף בכיר עם שכר של מנהל אגף בכיר, אך ללא אגף.
יש הטוענים כי הבעיה מתחילה מלמעלה – ביכולות הפיקוח של ההסתדרות ובהתנהלות הבלתי תקינה, לכאורה, של ראשיה. "היסוד הוא בהסתדרות, אז מה אתם רוצים מהוועדים?"
יש הטוענים כי הבעיה מתחילה מלמעלה – ביכולות הפיקוח של ההסתדרות ובהתנהלות הבלתי תקינה, לכאורה, של ראשיה. "היסוד הוא בהסתדרות, אז מה אתם רוצים מהוועדים?" אומר ויקטור בן־ויטה, שכיהן כיו"ר ועד הדסה לפני ברוכיאן.
"הבעיה היא שבהסתדרות לא מקיימים בחירות כראוי, וראשי המרחבים יכולים לעשות כרצונם. אני כבר 20 שנה לא שם, אבל אני שומע מאנשים שברוכיאן הסתכסך עם הרבה הנהלות בשביל העובדים. אבל אם יש ועד טוב או לא טוב – הכול מתחיל מההסתדרות. הוועדים נלחמים למען העובדים, ובהסתדרות עושים קליקות".
את כוחו הפוליטי העצום שואב ברוכיאן בין היתר מההסתדרות בירושלים. ברוכיאן חבר בבינ"ה (בית הנבחרים של ההסתדרות), המאשר את תקציב העתק של ההסתדרות. ברוכיאן חבר בסיעת הרוב בהסתדרות, בראשותו של ארנון בר־דוד, והוא חלק מהקואליציה. אולי זו הסיבה שההסתדרות לא אוכפת חלק מהנהלים כלפי הוועד בהדסה, ו"מוותרת" לו על לא מעט הפרות.
אלא שסיפורה של שלום וסוגיית הבחירות השנויות במחלוקת הן רק סימפטום. השאלה האמיתית היא מה גורם ליו"ר ועד להילחם בשיניים, במשך יותר מ־15 שנה, על כל עמדת כוח – ולנטרל כל יריב פוטנציאלי. התשובה, כפי שמתברר, חורגת בהרבה משאלות של כבוד או מעמד.
בחלק הבא של התחקיר נחשוף את המנוע הכלכלי האדיר שנבנה בחסות הוועד: החל מהטענות על "קופונים" שנגזרים מביטוחי העובדים, דרך הקלטות סתר החושפות דרישות כספיות מסוכנים חיצוניים, ועד לקשר העקיף והמטריד לפרשת השחיתות הגדולה שמטלטלת בימים אלה את צמרת ההסתדרות.
השאלה האמיתית היא מה גורם ליו"ר ועד להילחם בשיניים, במשך יותר מ־15 שנה, על כל עמדת כוח – ולנטרל כל יריב פוטנציאלי. התשובה, כפי שמתברר, חורגת בהרבה משאלות של כבוד או מעמד
תגובות: "תמר שלום פוטרה מטעמים אחרים"
אמנון ברוכיאן מסר בתגובה לטענה כי מנע את קיום הבחירות לראשות הוועד: "זה לא נכון שלא התקיימו בחירות 14 שנה. השאלה מנוסחת בצורה מטעה. על פי התקנון יש לקיים בחירות, והן אכן התקיימו בפועל. מאחר שמספר המועמדים היה כמספר המקומות בוועד – לא הייתה הצבעה. מדובר במצב לגיטימי לחלוטין על פי התקנון ונחשב בחירות לכל דבר ועניין".
אולם, עובדים וחברי ועד טוענים שהוועד מחויב לפרסם את מועד הבחירות בלוחות המודעות – אך לא עשה זאת בעבר. לטענתם, בשל כך מועמדים פוטנציאליים כלל לא ידעו על האפשרות להעמיד את עצמם לבחירה.
בשנת 2017 פנתה עובדת בשאלה בנושא ליו"ר ועדת הבחירות, והופנתה ישירות לברוכיאן. לדבריה, קיבלה ממנו "רמזים מאיימים שאם אני רוצה להמשיך לעבוד פה, אולי עדיף שלא אשאל שאלות כאלה".
מעבר לכך, בידי זמן ישראל תכתובות המוכיחות כי עובד בבית החולים התלונן בפני יו"ר ועדת הבחירות כי כלל לא מעוניינים לרשום מועמדים פוטנציאליים המבקשים להתמודד.
באשר לתביעתה של תמר שלום סירב ברוכיאן להתייחס: "התביעה מתנהלת ואין הצדקה לשאלות לגבי הליך תלוי ועומד. אין מקום לשאלות על תיק מתנהל, ונראה כי שאלות אלה אף מפרות את כלל הסוביודיצה הנוהג בישראל".
בידי זמן ישראל תכתובות המוכיחות כי עובד בבית החולים התלונן בפני יו"ר ועדת הבחירות כי כלל לא מעוניינים לרשום מועמדים פוטנציאליים המבקשים להתמודד
ברוכיאן סירב גם להתייחס לטענות בנוגע לטוהר הבחירות, בטענה שהן חלק מתביעתה של שלום המתבררת בבית המשפט. בהקשר זה יש לציין כי אף שהתיק עודנו מתנהל, כתבי הטענות והפרוטוקולים הם נחלת הכלל.
באשר לטענות שלפיהן היה מעורב מאחורי הקלעים בפיטוריה של שלום, השיב ברוכיאן: "פיטוריה של תמר שלום נעשו על ידי המעסיק. הוועד לא מפטר עובדים. הם נעשו מטעמים אחרים".
מדוברות ההסתדרות נמסר בתגובה: "הניסיון להסיק מהליך כזה או אחר על אופן ההתנהלות של ההסתדרות כלפי ועדי עובדים, ובוודאי להשליך מכך על ועד ספציפי כמו ועד הדסה, שגוי ואינו מקובל. כל ועד עובדים הוא גוף נבחר ועצמאי, וההתייחסות כלפיו נעשית על בסיס עובדות שנוגעות לענייניו בלבד. אין מקום לייצר הכללות או לטעון לדפוס מערכתי על סמך עניינים שנסיבותיהם שונות, בוודאי כאלה שטרם נקבעו בהם ממצאים חלוטים.
"במקביל לכל רמיזה פסולה או ניסיון לייצר הקשרים לא רלוונטיים, חשוב להזכיר כי ועד עובדי הדסה עוסק בימים אלו בהגנה על העובדים וזכויותיהם, ובכלל זה בפעולות שנועדו להבטיח שהשכר של העובדים ישולם במלואו ובמועדו".
לעניין הבחירות לוועד נמסר: "כל הליך בחירות מתקיים בליווי מנגנונים מוסדרים, וככל שמועלות טענות או השגות, הן נבחנות במסלולים מוסמכים שנקבעו לכך מראש, כגון ועדת הבחירות שמלווה על ידי יועץ משפטי משלה ורשות השיפוט של ההסתדרות, בהתאם לעניין. עצם העלאת טענה כלשהי או הגשת ערר, אינן מהוות לכשעצמן קביעה לגבי אי סדרים. יצוין כי כהונת ועד העובדים בהדסה, בראשות יו"ר הוועד אמנון ברוכיאן היא כהונה תקפה ולא קיימת מחלוקת משפטית על כך".
"עצם העלאת טענה כלשהי או הגשת ערר, אינן מהוות לכשעצמן קביעה לגבי אי סדרים. יצוין כי כהונת ועד העובדים בהדסה, בראשות יו"ר הוועד אמנון ברוכיאן היא כהונה תקפה ולא קיימת מחלוקת משפטית על כך"
באשר לטענות על פגיעה בעובדים נמסר: "ההסתדרות רואה בחומרה כל טענה לפגיעה בעובדים או בנבחרים, ובפרט טענות הנוגעות להתנהלות לקויה או לא הולמת ביחס לזכויותיהם. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אין בהעלאת טענות כדי לקבוע ממצאים עובדתיים או משמעתיים. ההסתדרות פועלת על פי הדין ובכפוף לחוקת הארגון".
על פיטוריה של תמר שלום אמרו בהסתדרות: "אין בסיס לטענה שפיטוריה של תמר שלום נבעו מהתנכלות של ועד העובדים. ההחלטה התקבלה על ידי הנהלת הדסה, והוועד אף הביע נכונות להשבתה לעבודה. נזכיר כי הטענות מתבררות בהליך משפטי שטרם הוכרע".
גם על הפרת טוהר הבחירות התחמקו בהסתדרות מלענות במישרין והסתפקו בתשובה כללית: "בשאלה זו, כמו גם בשאלות אחרות שהופנו אלינו, מובלעות הנחות מוקדמות, שחלקן לא משקפות את מצב הדברים בפועל או נשענות על פרשנויות שטרם הוכרעו". בשאלת המשך סירבו בהסתדרות לספק פרטים על מה נטען ומה נבדק בהקשר לטענות אלה.
מבית חולים הדסה נמסר בתגובה: "פיטוריו של כל עובד בהדסה נסמכים אך ורק על נסיבות מקצועיות או משמעתיות כאשר כל שיקול שאינו ענייני לא רלוונטי בהליך.
"לאור חומרת התלונה העומדת כנגד העובדת וההשלכות בגינה, החליטה ועדת המשמעת של המרכז הרפואי הדסה לסיים את העסקתה"
"במסגרת הבירור המשמעתי המעמיק שבוצע, הושמעה חוות דעתם של גורמים שונים (גם של מי שהביעו רצון להקל בהחלטה), אך לאור חומרת התלונה העומדת כנגד העובדת וההשלכות בגינה, החליטה ועדת המשמעת של המרכז הרפואי הדסה לסיים את העסקתה של העובדת.
"ועדת המשמעת מורכבת מגורמי מקצוע המכירים את הטענות, את נסיבות התלונה ואת השלכותיה ועל כן החלטתה היא ההחלטה הסופית".





































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוגם יו"ר ועדים ריכוזיים, כוחנים, מניפולטורים וכו'- אפשר להעמיד במקום, לקצץ כנפיהם, להציגם במערומיהם. זה דורש זמן וסבלנות, נכונות ויכולת לספוג הכפשות ולחצים ועור של פיל, ניהול טקטיקה מושכלת של המאבק. מניסיון.