נושא
פנסיה

ועדה המליצה לאחד מחיר דמי הניהול על חסכונות ולהפסיק גבייה נפרדת ל"הוצאות ישירות" ● במקום זה, המפקח על הביטוח רק ביטל מגבלה של 0.25% על הוצאות ישירות וכעבור מספר ימים הודיע שיהיו צעדים משלימים ● פרופ' ישי יפה, שעמד בראש הוועדה, אומר לזמן ישראל: "כמו שיש מחיר אחד לתפוחי אדמה, כך צריך להיות לניהול החסכון הפנסיוני" ● "היו לחצים מטורפים נגד ההמלצות"

עוד 1,988 מילים

האוצר מעלה את הריבית בקרנות הפנסיה, המבקרים טוענים שזה מעט מדי

הממונה על הביטוח מעדכן היום את הריבית על קצבאות קרנות הפנסיה החדשות המקיפות כך שהן יגדלו ב-1.2% ● לטענת אקטוארים ומומחי פנסיה, הרגולטור מפספס הזדמנות להעלות את הקצבאות ב-4% ● ח"כ נעמה לזימי: "רשות שוק ההון מנסה להונות את הציבור. אחרי התעלמות והתנגדות, הם החליטו באופן מזלזל להעלות את הריבית בצורה לא מספקת" ● מעקב

עוד 609 מילים

המדינה מפספסת הזדמנות להגדיל קצבאות קרנות פנסיה בכ-4%

אקטוארים בכירים טוענים כי המפקח על הביטוח צריך להגדיל את הנחת הריבית לקצבאות בקרנות הפנסיה, בהמשך להעלאת ההגנה לתשואה בחוק ההסדרים ● זה לא קורה, והתוצאה היא שמנהלי ההשקעות בקרנות מכוונים נמוך מדי וביטוחי המנהלים מקבלים עדיפות שיווקית ● מומחה פנסיוני: "הקצבאות יכולות לגדול ועלויות הביטוח להיות זולות יותר. רשות שוק ההון עושה מניפולציות כדי למנוע את זה"

עוד 1,114 מילים

"יו"ר ההסתדרות הוא כמו דג שמחפש חכות"

בדיקת זמן ישראל חוק ההסדרים החדש פוגע קשות בפנסיות, וביטול החל"ת פגע במאות אלפי עובדים ● אבל ההסתדרות שמרה על שקט לאורך כל המשבר, ועתה היא מנסה לבלום את מאבקי העובדים שצומחים מהשטח הטעון ● יש במנגנון מי שטוענים: היו"ר, ארנון בר-דוד, פשוט לא יודע להילחם מול הממשלה והמעסיקים ונותן להם לרמוס את העובדים ● ההסתדרות בתגובה: "טענות מופרכות ממוחם הקודח של בעלי עניין"

עוד 2,978 מילים ו-15 תגובות

"המדינה מתנערת מההתחייבות שלה לכספי הפנסיה"

האוצר מוריד לרמה של הבטחה בלבד את ההתחייבות לתשואת מינימום בפנסיה ● בהסתדרות מבטיחים להתערב וח"כ רוזין חושבת שצריך לפצל את ההצעה מחוק ההסדרים ● לובי 99: "במצב הקיים, המדינה חייבת לך כסף. עכשיו היא אומרת לך, 'בוא תסמוך על המילה שלי'"

עוד 1,379 מילים

תחקיר זמן ישראל העוקץ הפיננסי של ההלוואות הטלפוניות

שלל גופים מיירטים לקוחות בטלפון וגובים מהם סכומי כסף גדולים על שירות שאפשר לקבל בחינם או בתשלום סמלי ● הם מפרסמים הצעות להלוואות, אך בהמשך מתברר שהם רק מתווכים אותן ללקוחות, במקרה הטוב - או סתם גובים כסף ונעלמים, במקרה הפחות טוב ● התעשייה הזו פורחת בעקבות משבר הקורונה, כאשר ישראלים רבים מסווגים כמסורבי אשראי וצריכים לחפש את הכסף מחוץ לבנקים

עוד 1,954 מילים ו-2 תגובות

דלק מתקרבת להסדר חוב: הנאמן יכנס אסיפה של מחזיקי האג"ח

פרסום ראשון השילוב בין משבר הקורונה לצניחת מחירי הנפט עשוי להיות קטלני לקבוצה של תשובה ● מי שנחשב לטייקון האחרון בישראל הימר על אנרגיה בלבד ועכשיו פגיע מתמיד - וציבור המשקיעים באג"ח עלול לשלם מחיר כבד ● מניית החברה טיפסה השבוע, אבל איבדה 60% מתחילת החודש ● מחזיקי האג"ח ידרשו הסברים באסיפה, אך עשויים לצאת ממנה מוטרדים עוד יותר ● דלק: "לכל המלעיזים, החברה איתנה ותפרע התחייבויותיה"

עוד 1,684 מילים

יוצאים לפנסיה ומאבדים שליש מההכנסות

מחקר בדק את נתוני ההכנסה של הישראלים מכל המקורות - עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי - והשווה אותן להכנסות עם היציאה לפנסיה ● המסקנה: בתוך שנתיים בין גיל 65 ל-67 ההכנסה נחתכת בשליש ● פרופ' אביה ספיבק: "מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי"

משפחה ישראלית מפסידה בממוצע כשליש מההכנסה הכוללת שלה עם הפרישה לפנסיה, והפנסיות של הישראלים נמוכות משמעותית בהשוואה לעמיתיהם הפנסיונרים בארצות מפותחות באירופה. נתונים אלה עולים ממחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון, על ידי ד"ר אביעד טור-סיני ופרופ' אביה ספיבק.

המחקר בדק את נתוני ההכנסה של הפנסיונרים הישראלים מכל המקורות – עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי – והשווה אותם הן להכנסה עד גיל 65 (כולל), והן להכנסה של פנסיונרים במדינות אחרות בעולם.

אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

ממצאי המחקר מצביעים על כך שגובה ההכנסה של ישראלים אחרי גיל הפרישה מהווה 65.9% בלבד מההכנסה שהיתה להם לפני הפרישה. מדובר בירידה דרמטית, שכן היא מתייחסת לשינוי שחל בתוך שנתיים בלבד, בין גיל 65 לבין גיל 67, שהוא גיל הפרישה עבור גברים בישראל.

בגרמניה יחס התחלופה, כלומר ההכנסה בגיל הפנסיה לעומת ההכנסה משכר לפני הפרישה הוא 76.8%, בצרפת 83.1% ובאוסטריה 91.2%. מכל ארצות ההשוואה, רק בספרד היחס נמוך יותר מישראל והוא עומד על 63.3%.

זהו המחקר הראשון בישראל שעוקב אחר כל ההכנסות של אותה משפחה לפני גיל הפרישה ולאחריו, והוא מבוסס על נתוני הסקר הבינלאומי SHARE שמאפשר להשוות את הממצאים בישראל לאלה של ארצות אירופה, שעורכות סקרים מקבילים.

"מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי", מסביר פרופ' אביה ספיבק, מנהל המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון.

לדבריו, המערכת פנסיונית של חיסכון אישי לגיל הפרישה לא טובה בישראל. ״אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מודעות נמוכה מדי של העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״, אומר ספיבק.

״רפורמת הלאמת קרנות הפנסיה שנערכה בשנת 2003 שהחלה גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות החוסכים", אומר ספיבק. כמו כן הוא מציין כי רק ב-2008 נכנס לתוקפו ״חוק פנסיה חובה, שמחייב את המעסיקים ואת העובדים להפריש ביטוח פנסיוני״.

״העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״

פרופ' ספיבק מדגיש כי המצב היחסי של מדינת ישראל עלול להיות גרוע יותר בשנים הבאות, בגלל רפורמות צפויות, כגון העלאת גיל הפרישה. "יש צורך דחוף במדיניות כלכלית חדשה, שתשפר את מצב הפנסיונרים במדינת ישראל בעתיד. הענף כיום לא מקצועי מספיק, וחייבים להכשיר מומחים בתחום כדי לשפר את כל המערכת".

עוד 348 מילים

ההחלטה לדחות את גיל הפרישה לנשים פוגעת בכולנו

הכוונה להעלות את גיל הפרישה של נשים מעבודה מעוררת תרעומת בכל העולם, אבל בישראל שכללנו את השיטה והנושא נהפך לחלק מהדיון הכללי ביחסי גברים-נשים.

העובדות הפשוטות הן שלא ייתכן שרק תקופת הפרישה תתארך, ואילו תקופת העבודה – שבה מבוצעות ההפקדות לפנסיה – תישאר קבועה וסטטית. זה פשוט לא מסתדר מתמטית.

ועדיין, אין כמעט אח ורע לאטיות שתוקפת את הממסד הכלכלי, בכל פעם שעולה לדיון הנושא הטעון של גיל הפרישה לנשים.

כמה טעון? הכי טעון, ולא רק אצלנו, אלא בכל העולם. לפני שנה פרצו ברוסיה מהומות עקב רצונו של פוטין להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-63, וסוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים גרמה למאבקים גם בצרפת, יוון ועוד כמה מדינות באירופה. בתוך כל הרעש הזה קצת קשה להיזכר שגיל פרישה הוא בכלל נושא מתמטי בעיקרו, שמבוסס על תוחלת החיים הכללית של האוכלוסייה.

כפי שאנו מקבלים בברכה את התארכות תוחלת החיים, ואת השיפור ברפואה ובשיטות האבחון, כך עלינו להבין שהתוצאה של השיפור הזה היא בלתי נמנעת, ושיש לדחות גם את גיל הפרישה.

מאחר שקצבת הפרישה מבוססת על הפקדות שוטפות שבוצעו בתקופת העבודה, אין ברירה והכרחי לשמור על איזון בין שתי התקופות האלה. לא ייתכן שרק תקופת הפרישה תתארך, ואילו תקופת העבודה, שבה מבוצעות ההפקדות לפנסיה, תישאר קבועה וסטטית. זה פשוט לא מסתדר מתמטית.

לצמצם את מספר שנות הפרישה

זוכרים את השאלות המעצבנות של מבחני הבגרות באלגברה על צינור שמכניס מים לבריכה, וצינור שמוציא ממנה מים? סוגיית גיל הפרישה היא בדיוק כמו הבריכה הזו.

מוסיפים לבריכה צינור ששואב ממנה מים (מתן קצבאות זקנה על פני שנים רבות יותר עקב העלייה בתוחלת החיים), אך מתעקשים לא לשנות את הזרם מהצינור שמכניס לבריכה מים (ההפקדות השוטפות לפנסיה).

אני מקווה שברור לכולם שבקצב הזה הבריכה, קופת הפנסיה שנחסכה בשנות עבודה רבות, תתרוקן מאוד מהר.

הצורך להעלות את גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 נשען על תוחלת חיים של 84 שנים לנשים בישראל, ומשמעותו היא לצמצם את מספר שנות הפרישה של נשים מ-22 ל-20 שנה.

ועדות הכנסת שדנו בעניין התכנסו והתפזרו מבלי שאיש יאמר את האמת, והאמת העצובה היא כזו: ככל שנעבוד יותר, כך נפקיד יותר לקופת הפנסיה העתידית, ככל שנפקיד יותר כך יהיה יותר כסף, וכך הקצבה שלנו תגדל. אם מגזר מסוים בוחר לעבוד פחות, הוא גוזר על עצמו קצבה נמוכה יותר.

נחשו מה קרה כשבעקבות עליית תוחלת החיים של גברים ל-81, הועלה בהתאם גם גיל הפרישה ל-67, כך שהקופה שצוברים גברים מיועדת ל-14 שנים בלבד? ובכן, לא קרה כלום. אף ארגון, ועד או נציג הסתדרות לא הניד עפעף.

לכל מי שאומר לעצמו "מה איכפת בכלל, שייהנו. שייצאו בגיל 50 לפנסיה, מצדי. ממילא הן יקבלו כמה שיפקידו", אין לי אלא להזכיר שגם כך סכום הפנסיה שצוברות נשים נמוך יותר.

למגלגלות העיניים הפופוליסטיות יש הרבה מה לומר על האפליה בגובה הקצבאות בין נשים לגברים, לעומת זאת לא מפריעה להן האפליה בין המינים בשנות הפרישה ואי העבודה.

אם תשימו לב, גיל הפרישה לגברים הוא הגבוה בין כל המדינות המפותחות, ואילו גיל הפרישה של נשים הוא מבין הנמוכים באותן המדינות. ברוב מדינות ה-OECD המפותחות יש שוויון בין גיל הפרישה של נשים לבין גיל הפרישה של גברים. לעומת זאת בפולין, אוסטרליה וישראל יש הפרש של 5 שנים בין גילאי הפרישה של גברים לנשים.

מה שמצער הוא ההתעלמות מהעובדה שהמהלך של העלאת גיל הפרישה נועד בכלל בשביל נשים, שמפקידות פחות כסף בקופת הפנסיה ויוצאות לפני כולם למקום שאיש לא חוזר ממנו – הפנסיה.

הקופה הציבורית נסחטת

למשיכת הרגליים של המדינה ולפעילות המואצת של פופוליסטים למיניהם, יש גם השלכות כספיות והן עלייה שנתית של 200 מיליון שקל בגודל הגירעון של קרנות הפנסיה הוותיקות. מי שמממן את הגירעון הזה הם כולנו, משלמי המסים.

לפני כחודש פרסם האוצר על כוונתו לקצץ בקצבאות של הפנסיה החל ב-1 ביולי ב-1.3% על מנת לאזן את הגירעון. בבת אחת הכריזו מגלגלות העיניים בצירוף ההסתדרות על שביתה, וזאת במחאה על הפגיעה הצפויה בגמלאים.

בתקופת בחירות מובן שלא ייעשה שום מהלך קיצוני, למרות שמדי חודש הקופה הציבורית נסחטת ונסחטת שוב, פעם אחת בדיוק כמו פעולת הסחיטה במכונת כביסה, ופעם שנייה – כמו שעבריינים מצמידים אקדח לרקות של מקבלי ההחלטות ואלה שעומדים לבחירה.

לא במפתיע החליט הממונה על הביטוח לדחות את הקיצוץ ב-9 חודשים עד 1 באפריל 2020, וזאת בתמורה להודעת הממשלה על כך שתפעל להעלאת גיל הפרישה, ולביטול כוונת ההסתדרות לשבות.

למהלך הזה יש גם תג מחיר בגובה של 150 מיליון שקל, שהוא לא פחות משוד של הקופה הציבורית, וזו בעיה שרק תלך ותחריף. אחרי הכל יותר ויותר נשים יוצאות לפנסיה במציאות שבה תוחלת החיים מתארכת. בריאות ואריכות ימים לכולם ולכולן, רק שיהיה ברור שמישהו צריך לשלם על החגיגה הזו.

התחזית להמשך כבר מקבלת צורה של ממש: האוצר ינסה להעלות את גיל הפרישה או לקצץ בפנסיות, יהיו שביתות, יהיו ועדות בדיקה שאיש לא יקשיב למסקנות שלהן,  וברור ששוב האוצר ייכנע. באופן אישי אני מתכוון לשים את רוב הכסף שלי בקופת גמל – או להוציא אותו החוצה. מצידי שאחרים יפרנסו את גלגולי העיניים של פוליטיקאים פופוליסטים. לי אין כל כוונה לפרנס את חוסר ההיגיון.

יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
וצד נוסף למטבע גיל הפרישה הוא, אותה אוכלוסיה שכוחה במותניה, המתחננת להמשיך ולעבוד למרות גיל הפרישה המתמטי שנקבע להם על פי חוק. יציאה לפנסיה פירושו לחיות בחרפת רעב מקצבת הביטוח הלאומי. מ... המשך קריאה

וצד נוסף למטבע גיל הפרישה הוא, אותה אוכלוסיה שכוחה במותניה, המתחננת להמשיך ולעבוד למרות גיל הפרישה המתמטי שנקבע להם על פי חוק. יציאה לפנסיה פירושו לחיות בחרפת רעב מקצבת הביטוח הלאומי. מה השיקולים המתמטים של אותה הבריכה העומדים בפני ראש עריית נס ציונה מר בוקסר כאשר מולו עומדות החלטות וועדה על המלצה להמשך העסקת עובדים מעבר לגיל הפרישה. מדוע החלטות אלו מתעקבות ולא מאושרות מיידית. האם ראש העיריה מסתכל על הבריכה מכיוון אחר? ומה חושבים אותם מועמדים לפרישת פנסיה מחפירה, מול אלו שחושבים שהם מייצגים אותם ומפגינים נגד עליית גיל הפרישה. אשמח לקבל ולשמוע את
גם את דעתו של ראש עריית נס ציונה, מר בוקסר בעניין. אולי בכל זאת יש משהו מעבר למתמטיקה.

מסכימה עם הנאמר בהחלט .....כמי שבעד שוויוניות בין גברים לנשים צריך וחשוב להתייחס לשינוים הטבעיים שקורים קרי תוחלת החיים שהולכת ועולה כאישה רואה את עצמי עובדת ובכבוד ובהחלט יש מקום לדיון... המשך קריאה

מסכימה עם הנאמר בהחלט …..כמי שבעד שוויוניות בין גברים לנשים צריך וחשוב להתייחס לשינוים הטבעיים שקורים קרי תוחלת החיים שהולכת ועולה כאישה רואה את עצמי עובדת ובכבוד ובהחלט יש מקום לדיון על העלאת גיל הפרישה לנשים כשם שהיא אצל גברים …ובהמשך לדברי הכותב -בריאות ואריכות ימים לכולם ולכולן

עוד 758 מילים ו-2 תגובות

אלפי גימלאים הפגינו במחאה על הקיצוץ בפנסיות

כ-2000 גמלאים ועובדים הפגינו הבוקר (ג') סמוך לעזריאלי במחאה על הקיצוץ בפנסיות של מבוטחי הקרנות הוותיקות במאות שקלים מדי חודש המתוכנן להיכנס לתוקף ביולי

סגירה
בחזרה לכתבה