רשות שוק ההון מבקשת בימים אלה לשנות את החלוקה הפנימית של רשת הביטחון שהמדינה נותנת לקרנות הפנסיה החדשות. אלא שמתחת לשם היבשושי "תקנות זקיפת תשואה" חבוי מסמוס של רפורמה שיישומה נדחה כבר בפעם השנייה בתוך שנה, והייתה אמורה להיטיב עם ארבעה מיליון עמיתים.
השינוי שמוצע כעת על ידי הרשות סוטה מהמתווה שאומץ על ידה לפני שמונה שנים. חשוב מכך, הוא שוב מחמיץ הזדמנות להגדיל את הקצבאות ולחסוך עלויות יקרות באופן מיידי בקרנות הפנסיה החדשות, שהוקמו לפני 30 שנה והן המוצר הפנסיוני המרכזי בישראל. השינוי נוגע להבטחת התשואה על 30% מסך הנכסים, שהקרנות האלה הן היחידות שמקבלות עליה רשת ביטחון מהמדינה.
משמעות הדבר היא שעל שליש מהכסף מבטיחה המדינה תשואה מינימלית – ולכן כל שינוי בו משפיע ישירות על גובה הפנסיה של העמיתים.
השינוי שמוצע כעת על ידי הרשות סוטה מהמתווה שאומץ על ידה לפני שמונה שנים. חשוב מכך, הוא שוב מחמיץ הזדמנות להגדיל את הקצבאות ולחסוך עלויות יקרות באופן מיידי בקרנות הפנסיה החדשות
בעבר ניתנה ההבטחה באמצעות אגרות חוב מיועדות, ולפני שלוש שנים נכנס לתוקף מנגנון אחר, ללא הנפקה של אג"ח חדשות, עד אשר כולן ייפרעו וייצאו מהמחזור. בקרנות קיימות שתי קבוצות אוכלוסייה: החוסכים – שיחד עם המעסיקים שלהם מפרישים סכום מסוים מדי חודש – ומקבלי הקצבאות: פורשים, מי שאיבדו כושר עבודה ובני משפחה הזכאים לקצבת שארים.
כדי לחשב את גובה הקצבאות, קרנות הפנסיה משתמשות ב"ריבית תחשיבית" – שיעור שקובעת רשות שוק ההון ומשפיע על גובה הקצבה ועל עלות ביטוחי הנכות והשארים. ככל שהריבית התחשיבית גבוהה יותר, כך הקצבה שמשולמת לחוסכים גדלה, וכך גם מוזלות פרמיות הביטוח שהם משלמים.
אולם בתחילת העשור הקודם הקרנות היו בגירעון – והממונים על הביטוח שקלו לבצע הפחתות בקצבאות.
הפתרון נמצא בהמלצות ועדת באב"ד, שפורסמו ב־2015 והפכו לתקנות מאושרות ב־2017: הן שינו את החלוקה הפנימית של הבטחת התשואה. מקבלי הקצבאות החלו לקבל הבטחה על 60% מהנכסים, והחוסכים קיבלו הבטחה על מה שנותר, אך עדיין סך נכסי הקרן מובטחים בשיעור של 30%. לפי הנוסחה, הריבית התחשיבית וגובה הקצבאות היו אמורות לעלות כבר אז – וזה לא קרה.
אפשר היה להגדיל את הריבית לפני שלוש שנים, עם כניסת מנגנון הבטחת התשואה הריאלית של 5.15% במקום האג"ח המיועדות שנשאו תשואה של 4.86%. ברשות העלו את הריבית, אך היה מרווח להעלאה נוספת
פעם נוספת שבה ניתן היה להגדיל את הריבית הזו, ובהתאם גם את הקצבאות, הייתה לפני שלוש שנים, עם כניסת מנגנון הבטחת התשואה הריאלית של 5.15% במקום האג"ח המיועדות שנשאו תשואה של 4.86%. ברשות אומנם העלו את הריבית, אך לפי הנוסחה היה מרווח להעלאה נוספת.
השלב השני ברפורמת באב"ד היה אמור להיכנס לפועל בתחילת השנה הנוכחית, ועסק בחלוקה נוספת של הבטחת התשואה בין בני 50 ומעלה לבין צעירים מהם. אלא שחברות הביטוח המנהלות את הקרנות לא היו ערוכות לשינוי – למרות שבע השנים שעמדו לרשותן. כדי להקל עליהן, פרסמה הרשות באוקטובר אשתקד עדכון לתקנות, שנועד לחסוך לקרנות חלק מכאב הראש הכרוך בכך.
חברות הביטוח המנהלות את הקרנות לא היו ערוכות לשינוי – למרות שבע השנים שעמדו לרשותן. כדי להקל עליהן, פרסמה הרשות באוקטובר אשתקד עדכון לתקנות, שנועד לחסוך לקרנות חלק מכאב הראש הכרוך בכך
שמונה שנים אבודות
בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בדצמבר האחרון – זמן קצר לפני שהשינוי המקורי היה אמור להיכנס לתוקף – הסבירה מנהלת מחלקת הפנסיה ברשות שוק ההון, מיכל היימן, כי יישום הרפורמה מחייב להכפיל את מספר מסלולי ההשקעה בקרנות, כדי להבחין בין קבוצות הגיל השונות. "אנחנו כעשור אחרי שדוח ועדת באב"ד יצא לאור, כאשר בעשור הזה קרו הרבה מאוד אירועים".
מה שלא קרה הוא היערכות של חברות הביטוח ליישם את השינוי, והרשות העניקה לכך למעשה גיבוי. בתום הדיון סוכם כי החלוקה החדשה של הבטחת התשואה – בין עמיתים מעל ומתחת לגיל 50 – תידחה לינואר 2026, וכי עד אז יתקיים דיון מעמיק נוסף בנושא. הדיון הזה מעולם לא התקיים, וכעבור שמונה שנים מהרפורמה המקורית, הקרנות עדיין אינן ערוכות ליישומה.
![שי באב"ד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/05/F171211YS07.jpg "שי באב"ד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)")
מה שכן קרה הוא שהרשות פרסמה בספטמבר האחרון טיוטה נוספת, ושוב היא מבקשת לדחות את ההצעה המקורית.
הטיוטה החדשה של הרשות מציעה מודל חלוקה אחר: בני 60 ומעלה יקבלו רשת ביטחון גדולה יותר – הבטחת תשואה על 40% מנכסי החיסכון שלהם. זה יחול רק על מי שחוסכים במסלולים שמתאימים לגילם, או במסלול הכללי, במסלול "שומרי הלכה", וכן בשני מסלולים נוספים שיאושרו בעתיד.
מוצע כי במסלול ברירת המחדל של בני 60 ומעלה ייכללו רק מי שהגיעו לגיל הזה, ומי שלא – יועבר למסלול אחר. ברשות שוק ההון אומרים שבשבועות הקרובים אמור להתקיים דיון בוועדת הכספים על ההצעה.
"מבחינת חברות הביטוח הכי נוח שכל החוסכים במסלול מסוים יראו את אותה תשואה. אבל אם נותנים חופש בחירה, יש חוסכים בגיל 50 עד 60 שכל אחד מקבל רשת ביטחון אחרת כי בחרו במסלול אחר"
הרפורמה נמרחת
דחיית הרפורמה עוררה ביקורת כבר לפני שנה, והשינוי החלקי שמוצע כעת רק מגביר אותה. כך למשל, לא ברור מדוע הרשות מציעה כעת לתת רשת ביטחון גבוהה יותר רק לחוסכים מעל גיל 60 במסלול "הלכה" – ולא במסלול "קיימות", שבו בחרו מי שאינם מעוניינים בהשקעות בחברות מזהמות.
"מבחינת חברות הביטוח הכי נוח שכל החוסכים במסלול מסוים יראו את אותה תשואה. אבל אם נותנים חופש בחירה, יש חוסכים בגיל 50 עד 60 שכל אחד מקבל רשת ביטחון אחרת כי בחרו במסלול אחר. זה בלגן והקרן לא יודעת איזה תשואה לפרסם במסלול הזה", אומר רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה.
"העמדה שלי היא שחוסכים עד גיל 60 במסלולי מניות ומדדים למיניהם, שרוצים את הסיכון, לא צריכים לקבל רשת ביטחון כי הם לא רוצים אותה וזה רק פוגע בתשואה.
"לעומת זאת, בכל שאר המסלולים, כמו 'הלכה' ו'קיימות' ואחרים, צריך להשאיר את הרשת ולא להפלות אותם. חברות הביטוח צריכות לשנות את התוכנה. הם לא הצליחו לעשות את השינוי כי לא התאמצו – ולמה להם? האוצר עושה להם הנחות", הוסיף מימרן.
"העמדה שלי היא שחוסכים עד גיל 60 במסלולי מניות ומדדים למיניהם, שרוצים את הסיכון, לא צריכים לקבל רשת ביטחון כי הם לא רוצים אותה וזה רק פוגע בתשואה"
ההמלצות לא יושמו
ביקורת נוספת היא שדחיית הרפורמה מונעת הגדלה מיידית של הקצבאות לכלל העמיתים. "רשות שוק ההון זורה חול בעיני הציבור ומנסה לבצע מחטף", אומר אלון ספונרו, מומחה לפנסיה שעוסק ברפורמה הזו ומנסה לקדם אותה עם תוכנית משלו מזה 13 שנים.
הוא סבור שהוועדה צריכה לדחות על הסף את ההצעה החדשה של הרשות, ולדחות את יישום ההוראות שבתוקף בשנתיים – ולא בשנה אחת כפי שמבקשת הרשות. בכך הוא מקווה שתינתן שהות לדיון משמעותי על אופן עדכון ההקצאה, כדי ליישם את המלצות באב"ד באופן מלא ולא חלקי.
לדבריו, ניתן להגדיל באופן מיידי את הפנסיה ב־6.5%, להוזיל את עלויות הביטוח שמשלמים העמיתים ולהגדיל באופן דרמטי את קצבאות הזקנה, הנכות והשארים. כל הקסם הזה, לטענתו, יכול להתממש מבלי שתידרש תוספת תקציב כלשהי מצד המדינה, וגם לא מצד החוסכים, המעסיקים או קרנות הפנסיה עצמן.
השינוי שמציע ספונרו משמעותו להגדיל את רשת הביטחון שמקבלים הפנסיונרים כך ש־85% מהחיסכון שלהם ייהנה מהבטחת תשואה ממשלתית – במקום 60% כיום. את תוכניתו הוא הציע לרשות כבר ב־2012, כשהמפקח היה עודד שריג, ולאחר מכן לממונה דורית סלינגר. בהמשך פורסמו המלצות ועדת באב"ד שאימצו למעשה את עקרונות תוכניתו, אך לא יושמו במלואן. לאחרונה פנה גם לממונה הנוכחי, עמית גל – אך גם ממנו לא זכה למענה.
לדברי ספונרו, ניתן להגדיל באופן מיידי את הפנסיה ב־6.5%, להוזיל את עלויות הביטוח שמשלמים העמיתים ולהגדיל באופן דרמטי את קצבאות הזקנה, הנכות והשארים – מבלי שתידרש תוספת תקציב
אפשר להגדיל את הפנסיה
בדיון שנערך בוועדה בשבוע שעבר ועסק בבעיה נקודתית של עצמאים בקרנות, הוא קיבל רוח גבית מהיו"ר ח"כ משה גפני, שהורה לרשות להשיב לטענות בכתב. הוא מקווה שגם בדיון הבא, שיעסוק בנושא החשוב והגדול באמת, גפני יחייב את הרשות להתייחס לעניין ברצינות.
"ההצעה שלי ושל כל האקטוארים שעומדים מאחוריה לא מבקשת להגדיל את הבטחת התשואה לקרנות, ומכאן שאין לה כל עלות למדינה. ההצעה כוללת שימוש יעיל יותר בהבטחה באופן שיביא להגדלה מיידית בקצבאות בשיעור של כ־6.5%, יוזיל מיידית את עלויות הביטוח למבוטחים בקרנות וישפר דרמטית את יציבות הקצבאות – שזו העדיפות הראשונה שקבעה הוועדה", אומר ספונרו.
מעבר לכך, הוא מציין כי בכל קרן יש אחוז שונה של מקבלי קצבאות, וזה יוצר אפליה בין העמיתים. לכן, השינוי הנדרש לדעתו הוא להבטיח שלא תיווצר אפליה, תוך שמירה על העיקרון שכל הקרנות יחדיו מקבלות הבטחה של 30% – אך לא כל קרן בנפרד.
"הם לא מבינים שאם מגדילים הבטחת תשואה בקצבאות, הריבית התחשיבית צריכה לעלות – מה שמוזיל את הביטוח ומגדיל את הפנסיה. שנית, הם לא מתייחסים לאפליה שנוצרת בין הקרנות, שכן באחת יש יותר הבטחה לצעירים ובאחרת פחות, בגלל השיעור השונה של מספר החוסכים ומקבלי הקצבאות.
"הדבר הנכון הוא שכולם ביחד יקבלו 30% ולא כל קרן בנפרד. אבל זה דורש חקיקה ראשית ולפי מה שאמרו לי, ברשות מעדיפים להעביר את הכול בתקנות בוועדה"
"הדבר הנכון הוא שכולם ביחד יקבלו 30% ולא כל קרן בנפרד. אבל זה דורש חקיקה ראשית ולפי מה שאמרו לי, ברשות לא רוצים ללכת לכנסת ומעדיפים להעביר את הכול בתקנות בוועדה", הוסיף.
הישג טרי מהיום! בעקבות המאבק שלי מול רשות שוק ההון הפנסיות של כולנו יעלו ב1.2%. אבל יש לנו עוד דרך לעבור עד שרשות שוק ההון תפסיק לזלזל בציבור.
בשבועות האחרונים אני מנהלת מאבק מול רשות שוק ההון במשרד האוצר על מנת להעלות את קצבת הפנסיה שלנו, האזרחים, ל4% כפי שדורש החוק. 1/4 pic.twitter.com/BWQJT6mXsl— ???? Naama Lazimi – נעמה לזימי (@naamalazimi) January 24, 2022
"כמו שכונה"
לפני ארבע שנים ניהל ספונרו יחד עם ח"כ נעמה לזימי מאבק להעלאת הקצבאות ב־4%. בעקבות זאת, הרשות נאותה להעלות את הריבית התחשיבית באופן שהגדיל את הקצבאות ב־1.2%. מאז הוא ממשיך לדרוש עדכון נוסף כלפי מעלה:
"הריבית התחשיבית והקצבאות היו אמורות לגדול יותר. זה היה כמו בשוק הכרמל: לזימי הציגה הסבר מנומק שהריבית אמורה לעמוד על 4.69%, אז הם אמרו 'קחי 4.38%', ללא כל הסבר למספר. מנהלים את זה כמו שכונה.
"הריבית התחשיבית והקצבאות היו אמורות לגדול יותר. זה היה כמו בשוק הכרמל: לזימי הציגה הסבר מנומק שהריבית אמורה לעמוד על 4.69%, אז הם אמרו 'קחי 4.38%', ללא כל הסבר למספר. מנהלים את זה כמו שכונה"
"אני עדיין מחכה להזדמנות לסגור את מה שלא נסגר בבאב"ד. כשהגענו לאוקטובר 24 לקראת שינוי החלוקה הפנימית לפי גיל, הקרנות לא היו ערוכות והממונה לא וידא שהן יהיו ערוכות. זה מצריך השקעה במיכון, זה עולה כסף – ולא בא להן. במקום זה הם הגישו טיוטת תקנות שהקלה על החברות ועשו 50 פלוס מינוס רק בחלק מהמסלולים. זה לא עבר ונדחה לינואר הקרוב".
נכון לעכשיו, הוא ממתין לדיון שצפוי להתקיים לפני סוף השנה בוועדת הכספים, ולקוות לפתוח מחדש את הקלפים: "במקום להתעסק בדבר השולי של 50 פלוס מינוס, אמרתי לוועדת הכספים בדצמבר שצריך לדבר על זה שהרשות לא מקיימת את הוראות החוק, שיש פנסיונרים שלא מקבלים את הפנסיה שמגיעה להם כבר מ־2017, שאפשר להוזיל עלויות ביטוח לחוסכים ושיש אפליה בין עמיתים.
"ממלא מקום יו"ר הוועדה אז, ח"כ פינדרוס, אמר שיהיה דיון, אבל ברור שלא היה דיון מאז כי הרשות לא יזמה אותו. עכשיו יש הזדמנות שאני מחכה לה – אם פותחים את התקנות, בואו נעשה את זה כמו שצריך. התוכנית שלי הונחה על שולחנותיהם של ארבעת הממונים האחרונים על שוק ההון. השניים הראשונים פרסמו תוכנית שמקטינה את הפנסיה, שטורפדה אחרי מלחמה עקובת דם.
"ועדת באב"ד המליצה על העקרונות שכתבתי, אבל הם מיושמים באופן חלקי, וכרגע הרשות מקלקלת אותם מסיבות לא ענייניות כדי לחסוך ולהפוך את חיי החברות לפשוטים יותר. במקום לשמור על הציבור, ניסו לפתוח את הרפורמה לפני שנה – והשנה שוב.
"כרגע יש שתי אפשרויות: יפגעו בעמיתים לפי המלצת הרשות, או שהוועדה תקבל החלטה שתביא בשורה – שתגדיל את הפנסיה, תוזיל עלויות, תעניק יותר יציבות ותפחית אפליה – וכל זה לא יעלה אגורה"
"כרגע יש שתי אפשרויות: יפגעו בעמיתים לפי המלצת הרשות, או שהוועדה תקבל החלטה שתביא בשורה – שתגדיל את הפנסיה, תוזיל עלויות, תעניק יותר יציבות ותפחית אפליה – וכל זה לא יעלה אגורה. לפני שנה ועדת הכספים הצילה מיליוני חוסכים, והשאלה היא מה יקרה כעת? האם הוועדה תציל את הציבור מהגזרות ואולי תביא בשורה – או שהרשות תצליח להעביר אותן?"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו