דרמה חדשה מבית היוצר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפויה לטלטל את העולם הפיננסי. הפעם לא מדובר בעימות סחר עם מעצמות כלכליות, אלא בכספי הפנסיה של עשרות מיליוני אמריקאים – ואולי גם של חוסכים במדינות אחרות.
לפי דיווחים בתקשורת, גוברת ההערכה כי טראמפ מתכנן לחתום על צו נשיאותי שיאפשר להשקיע את כספי החיסכון הפנסיוני בנכסים תנודתיים, כמו מטבעות קריפטו, זהב והון פרטי.
אם אכן יתממש, מדובר במהלך שייחשב לרעידת אדמה רגולטורית בתחום החיסכון הפנסיוני. הוא מסמן נסיגה חדה מהגישה הזהירה של ממשל ג'ו ביידן, שנקט צעדים אקטיביים כדי להרתיע מנהלי חסכונות מהשקעה במטבעות דיגיטליים.
הממשל של טראמפ לא ימליץ מה טוב ומה רע – אלא יסיר את החסמים ויעביר את האחריות, והסיכון, לידיהם של מנהלי ההשקעות והחוסכים עצמם
טראמפ, לעומת זאת, מציג תפיסת עולם שונה, אותה הוא מגדיר כ"ניטרליות": הממשל שלו לא ימליץ מה טוב ומה רע – אלא יסיר את החסמים ויעביר את האחריות, והסיכון, לידיהם של מנהלי ההשקעות והחוסכים עצמם.
המשמעות לשוק האמריקאי – ובהמשך אולי גם לנו – עשויה להיות דרמטית.
הכסף הגדול נכנס למגרש
כדי להבין את גודל האירוע, צריך להתעכב על המספרים. אם ייחתם, הצו הנשיאותי צפוי לכלול בתוכו את קרנות הפנסיה במסגרת תוכנית 401(k) – אחת מתוכניות החיסכון הפנסיוני הנפוצות ביותר בארה"ב, המוצעת לעובדים דרך מעסיקיהם. התוכנית מאפשרת לעובדים להפריש חלק מהמשכורת לחשבון חיסכון לפרישה, תוך קבלת הטבות מס משמעותיות.
מדובר בפועל במאגר הון כמעט דמיוני, שמוערך בכתשעה טריליון דולר. עד כה נותב הכסף הזה בעיקר לאפיקים סולידיים יחסית, כמו מניות ואיגרות חוב.
כעת, הצו שטראמפ שוקל לחתום עליו צפוי לפתוח את הדלת לכניסת הון מוסדי אדיר לשוק הקריפטו. גם אם רק אחוז זעום מהסכום הזה יוסט לנכסים דיגיטליים, מדובר במאות מיליארדי דולרים שעשויים לזרום לתעשייה.
עבור שוק הקריפטו, הידוע בתנודתיותו, זרם כזה עלול להקפיץ את המטבעות לשיאים חדשים. גם התחזיות של אנליסטים לגבי "האח הוותיק והיציב" של הקריפטו – הזהב – מצביעות על מגמה חיובית, במקרה שהמהלך ייצא לפועל.
התומכים במהלך טוענים כי מדובר בדמוקרטיזציה של עולם ההשקעות, שתאפשר לאזרח האמריקאי הפשוט לגוון את תיק הפנסיה שלו, ולהיחשף לתשואות גבוהות
מהלך כזה עשוי גם להעניק לגיטימציה נוספת לנכסים הדיגיטליים כרכיב מקובל בהשקעות לטווח ארוך.
התומכים במהלך טוענים כי מדובר בדמוקרטיזציה של עולם ההשקעות, שתאפשר לאזרח האמריקאי הפשוט לגוון את תיק הפנסיה שלו, ולהיחשף לתשואות גבוהות שבעבר היו נחלתם של משקיעים בעלי הון בלבד.
יתרון נוסף, לדבריהם, טמון בהטבות המס: הרווחים שנצברים בתוך תוכנית 401(k) פטורים ממס רווחי הון – כל עוד לא נמשכו.
חופש בחירה או הפקרות?
אך כאן בדיוק טמון הסיכון. הדמוקרטיזציה הזו היא חרב פיפיות, שממנה חוששים רבים. מרכז המחקר הפנסיוני של אוניברסיטת בוסטון קולג' כינה את הרעיון של שילוב ביטקוין בתוכנית 401(k) "רעיון איום ונורא". הסיבה, לטענת המרכז, היא שרוב המשתתפים אינם מבינים את המוצר, ושסטייה מהשקעות מסורתיות אינו מוביל, בדרך כלל, לשיפור בתשואות עבור הפנסיונר הממוצע.
שוק הקריפטו ידוע בתנודתיות החריפה שלו. הביטקוין, למשל, היה תנודתי פי ארבעה ממדד S&P 500 בשנים האחרונות. מטבעות פופולריים אחרים, כמו סולנה, הגיעו לתנודתיות של פי 12 ואף יותר לעומת מדדי מניות.
חיסכון פנסיוני – שאמור להיות עוגן יציב – עלול להפוך במצב כזה לרכבת הרים מסוכנת. תנודות קיצוניות עלולות למחוק חלק משמעותי מהחיסכון, לעיתים דווקא בעיתוי הגרוע ביותר. מפולת בשוק הקריפטו בסמוך לגיל הפרישה של העובד, למשל, עלולה לפגוע אנושות בגובה הקצבה הצפויה לו.
חסם משמעותי נוסף להטמעת המהלך טמון בחובת הנאמנות של מנהלי קרנות הפנסיה. גם אם הממשל ינקוט קו "ניטרלי", מנהלי ההשקעות ימשיכו להיות כפופים לחובת הזהירות המוגברת החלה עליהם
חסם משמעותי נוסף להטמעת המהלך טמון בחובת הנאמנות של מנהלי קרנות הפנסיה. גם אם הממשל ינקוט קו "ניטרלי", מנהלי ההשקעות ימשיכו להיות כפופים לחובת הזהירות המוגברת החלה עליהם. החשש מחשיפה לתביעות משפטיות במקרה של הפסדים כבדים כתוצאה מהשקעות בקריפטו צפוי לגרום להם להירתע מאימוץ האפיק התנודתי הזה.
מה הסיכוי שזה יקרה בישראל?
צו נשיאותי אמריקאי אינו משפיע ישירות על הרגולציה בישראל, אך קשה להתעלם מהאפקט העקיף שלו. מהלך אמריקאי בסדר גודל כזה עשוי להעניק לגיטימציה עולמית לנכסים דיגיטליים, ולהאיץ דיונים דומים גם בישראל.
אולם לפני שזה יקרה, לישראל עוד נותרו פערים משמעותיים לסגור בתחום הקריפטו. בעוד שבארה"ב הדיון כבר עוסק בשילוב מטבעות דיגיטליים בתוכניות פנסיה קיימות, וקרנות סל עוקבות־ביטקוין ואתריום אושרו על ידי הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארה"ב, בישראל מתמודדים עדיין עם אתגרי יסוד.
המרת רווחי קריפטו לשקלים והפקדתם במערכת הבנקאית נותרת משוכה של ממש, בעיקר בשל חששות מהלבנת הון. אף שנרשמה התקדמות מסוימת בעקבות הנחיות חדשות של בנק ישראל, התהליך נותר יקר, מורכב ומסורבל – במיוחד כשמדובר בסכומים משמעותיים.
הרגולטורים בישראל – בהם בנק ישראל ורשות ניירות ערך – נוקטים בגישה זהירה וחשדנית בהרבה מזו של עמיתיהם האמריקאים, וממשיכים לפרסם אזהרות לציבור בדבר הסיכונים הגלומים בתחום
גם הרגולציה המקומית עודנה בשלבי גיבוש. רשות המיסים רואה בקריפטו "נכס" החייב במס רווחי הון, אך מסגרת חקיקה מקיפה וברורה עדיין אינה קיימת. כמו כן, הרגולטורים בישראל – בהם בנק ישראל ורשות ניירות ערך – נוקטים בגישה זהירה וחשדנית בהרבה מזו של עמיתיהם האמריקאים, וממשיכים לפרסם אזהרות לציבור בדבר הסיכונים הגלומים בתחום.
ניסוי אמריקאי
עדיין קיימים סימני שאלה רבים סביב המהלך, ובראשם השאלה מתי טראמפ יחתום על הצו. לפי ההערכות הנוכחיות, הקריפטו הראשון ייכנס לתיקי הפנסיה לא לפני 2026 – בין היתר בשל סוגיות רגולטוריות שטרם הוסדרו, כמו תנאי הרכישה, מגבלת אחוז החשיפה של קריפטו בתיק הפנסיוני, וההגנות המשפטיות שיינתנו למעסיקים או למנהלי ההשקעות.
כך או כך, הניסיון האמריקאי, אם אכן ייצא לפועל, עשוי לשמש כפיילוט עולמי. הצלחתו תוכל לסלול את הדרך לשילוב מטבעות דיגיטליים בחסכונות הפנסיוניים במדינות נוספות. כישלונו, לעומת זאת, עלול לשמש תמרור אזהרה ברור מפני הסכנות שבהכנסת נכסים ספקולטיביים לחסכונות החשובים ביותר של חיינו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו