שנים ארוכות של עצימת עיניים, שעליהן נוספה בשנים האחרונות שורה של אירועים מכוננים, הביאו את ישראל למצב שבו היא עומדת בפני סיכון ממשי של חורבן. לא בגלל אויב מבחוץ, אלא בגלל תהליך פנימי שהולך ומשנה את אופייה.

החופש, הדמוקרטיה והליברליות שאפיינו את ישראל המשגשגת נתונים כיום תחת איום של קיצוניות דתית, שעלולה להכחיד את הישגיה של המדינה ולסכן את עצם קיומה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

השאלה מה לומדים בישיבות החרדיות ובכוללים נשמעה פעם כמו עניין פנימי של הציבור החרדי. אבל כיום זוהי שאלה שמשפיעה על סדר היום הכלכלי, הפוליטי והביטחוני של כל אזרחי המדינה.

מערכת חינוך אינה רק מקום שבו מעבירים ידע. היא המקום שבו מקנים כישורי למידה, שהופכים בהמשך לכישורי חיים – אלה שקובעים אם אדם יוכל להתפרנס, להשתלב ולתרום לחברה שבה הוא חי. מערכת חינוך אחראית גם להקניית ערכים אזרחיים בסיסיים ולהוראת עקרונות הדמוקרטיה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בקצרה:

• שר החינוך יואב קיש טען כי חסרים במערכת החינוך "רק" 500 מורים.
• לפי נתוני הדרג המקצועי במשרד החינוך,  חסרים  כ-800 מורים. בנוסף, לכ-14 אלף מורים אין הכשרה מתאימה.
• ואילו בבדיקה עצמאית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי במערכת החינוך מועסקים כ-31 אלף מורים ללא הכשרה מתאימה.
• משרד החינוך ציין במכרז כי ייתכן שהאתגר המרכזי הוא "מחסור במורים המתאימים".
• כיום משרד החינוך מגייס 8,000 מורים בלי דרישת הכשרה או תואר.
• אין היום ספק שחסרים מורים במערכת החינוך, אבל אין הסכמה לגבי היקף המחסור, והתשובות משתנות לפי האופן שבו מגדירים "מחסור".

ב-31 באוגוסט, ערב פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, יצא שר החינוך יואב קיש בהצהרה חריפה: "מדברים על חוסרי מורים? הנה עוד פייק… אנחנו מדברים היום על 500 עובדי הוראה שחסרים, במערכת של 260 אלף, המערכת יודעת להתמודד". לטענתו, מלבד מחסור חריג במספר מקומות במרכז הארץ, "בשאר המחוזות החוסרים בודדים, פחות מ-500 בסך הכול."

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• הישגי ישראל בפיז"ה 2025 צנחו בכל שלושת התחומים שהמבחן בודק: 436 נקודות בקריאה, 433 במתמטיקה ו-442 במדעים, לפי תוצאות ישראל שפרסם ה-OECD. הציונים ירדו ב-38, 25 ו-23 נקודות לעומת 2022.
• מדובר בירידה חדה, הרבה מעבר לממוצע ה-OECD. ראמ"ה עצמה קובעת גם שציון 2025 אינו שונה במובהק מציוני 2006 ו-2009.
• הנסיגה בהישגים לא התחילה במלחמה: מבחן TIMSS ממאי 2023, חמישה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, כבר מצא ירידה של 32 נקודות במתמטיקה ובמדעים.
• פיז"ה הוא מחקר חתך חוזר בלי מדד לחשיפה למלחמה ובלי קבוצת ביקורת – לא ניתן לקבוע שהמלחמה היא הגורם. הירידה גם אינה ייחודית לישראל: היא נרשמה במדינות שלוות לגמרי, לפי דוח מגמות הקריאה של ה-OECD.
• באוקראינה, שנמצאת במלחמה פעילה מאז 2022, הירידה הייתה קטנה בהרבה במקומות שבהם בכלל התאפשר למדוד אותה.

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש ייחסו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 למלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש רצף הלמידה. אך הטענה הזאת לא עומדת בבדיקה – בתי הספר שנפגעו ישירות מהפינוי ומהלחימה הוחרגו מהמדגם מלכתחילה, וההידרדרות בהישגים כבר נמדדה, באותו סדר גודל, חודשים לפני שהמלחמה פרצה.

כיצד ניסה משרד החינוך להסביר את הירידה בהישגי התלמידים?

משרד החינוך ושר החינוך יואב קיש הציגו את הצניחה בתוצאות פיז"ה 2025 כתוצאה של מלחמת חרבות הברזל: פינוי קהילות, גיוס מילואים נרחב ושיבוש הלמידה שהמלחמה הביאה איתה. ההישגים צנחו בין 23 ל-38 נקודות בשלושת התחומים לעומת 2022, לפי תוצאות ישראל שפרסם OECD. הטענה עלתה מיד עם פרסום התוצאות, מבלי שנבדק אם היא אכן מסבירה את מה שהמבחן בפועל מדד.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• משרד החינוך מחייב השגחה מלאה על תלמידים עם אלרגיה מסכנת חיים בכיתה א', שלוש שעות השגחה ביום בכיתה ב', ואינו מחייב השגחה מכיתה ג'.
• בשנת הלימודים התשפ"ה 78% מהתלמידים הזקוקים לאפיפן (8,331 תלמידים) לא היו זכאים לו, לפי נתוני מרכז טאוב.
• 559 אחיות אחראיות על הטיפול בכ-1.57 מיליון תלמידים ואינן נוכחות בבית הספר.
• תקני הפסיכולוגים החינוכיים לא עודכנו זה יותר מ-35 שנה; בדצמבר 2023 פעלו רק 2,429 משרות פסיכולוגים מתוך 3,343 תקנים.

ילד בכיתה ג' עם אלרגיה מסכנת חיים נמצא בבית ספר שבו אין אח או אחות קבועים ואין סייע רפואי; ילד עם מצוקה נפשית לומד בבית ספר שבו הפסיכולוג החינוכי מגיע בין ארבע ל-12 שעות בשבוע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה

• תלמידי ישראל רשמו במבחני פיז"ה לשנת 2025 את הירידה החדה ביותר בתולדות השתתפותה של ישראל במחקר

• אחת הסיבות לבעיה היא המחסור במורים. מבחני פיז"ה דירגו את המחסור במורים בישראל כאחד הגבוהים ב-OECD. 

• הנתונים הקשים הללו אינם כוללים את תלמידי בתי הספר בקווי העימות שפונו מבתיהם במלחמה, שמצבם עוד יותר גרוע, כיוון שלא נכללו במבחני פיז"ה. 

אתמול (יום שלישי) פורסמו ציוני תלמידי ישראל במבחן הבינלאומי פיז"ה לשנת 2025, לצד אלה של 90 מדינות וטריטוריות נוספות. הנתונים מציגים את הירידה החדה ביותר שנרשמה אי-פעם בהישגי תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים גם יחד.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה

• משרד החינוך מנהיג תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, שמתעדף רשויות במדד טיפוח נמוך – אך אינו מגביל את התוספת שרשות רשאית להוסיף מתקציבה, לפי דיווח ynet על מחקרי בר-אילן.
• התקציב התוספתי שרשות מוסיפה לחינוך מגיע עד 24 אלף שקל לתלמיד, ומקורו בתשלומי ארנונה של עסקים, לפי "דבר", בציטוט פרופ' איריס בן דוד הדר.
• ההשקעה הנוספת של רשויות מבוססות "יכולה להגיע עד פי שלושה או ארבעה לתלמיד בהשוואה לרשויות חלשות", לדברי בן דוד הדר.
• קצב הגידול בהקצאה התוספתית לתלמיד מהיר יותר ברשויות מבוססות מאשר במוחלשות, "מה שמעיד על מגמה של הרחבת פערים מתמשכת", לפי המחקר – כלומר הפער אינו יציב אלא גדל.

– שני המחקרים נערכו במעבדתה של בן דוד הדר וזכו למענקי הקרן הלאומית למדע ולמענק המדען הראשי של משרד החינוך, לפי אותו דיווח.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.