כשבועיים לתוך מלחמת "שאגת הארי", אפשר לנסות לעשות כמה הערכות כלליות אפילו כשהמערכה עדיין בעיצומה. יש לה השלכות אפשריות שכבר עתה נראות באופק.
א. הידוק יחסים עם העולם הערבי המערבי
איראן הפכה לאויב משותף לישראל ולמדינות בעולם הערבי ואין כגורם זה להשפעה חיובית על הידוק יחסים. התקיפות האיראניות יכולות לחזק מגמה זו, ומדינות כמו סעודיה, האמירויות ומדינות נוספות באזור, בהן אולי גם סוריה – עשויות להתקרב לישראל. התקרבות כזו יכולה לקרות גם עם לבנון, אם חזבאללה יוחלש מאוד. אי-התערבות עיראק שיש בה אלמנטים שיעיים בולטים, ראויה גם היא לציון.
אם וכאשר תרחיש התקרבות כזה יתממש, זה יהיה מהפך של ממש במצבה של ישראל באזור. התקדמות לקראת השלמה של ממש תדרוש התקדמות בעניין הפלסטיני, מה שמצדו דורש שינוי מבנה קואליציוני – החלפת הגורמים הקיצוניים בה או לפחות הימנעות מהמצב הנוכחי של תלות מלאה בהם לקיום הממשלה.
ראה סעיף ג' להלן על הקונטקסט הפוליטי הפנימי שיכול להוביל לכך.
איראן הפכה לאויב משותף לישראל ולמדינות שונות בעולם הערבי, ואין כגורם זה להשפעה חיובית על הידוק יחסים. זה יכול להתעצם בעקבות התקיפות האיראניות ולקרב לישראל את סעודיה, האמירויות ועוד מדינות באזור
ב. הקשר שלנו עם ארה"ב
המלחמה לא פופולרית בארה"ב וזה סיכון עבורנו, אך אי אפשר להתעלם מצדדים החיוביים בהקשר זה. התהוותה פה ברית צבאית אמיתית בסגנון הברית במלחמת העולם השנייה בין ארה"ב ובריטניה. הפעם ישראל מחליפה את בריטניה בתפקיד המותקפת שנעזרת בשותף הבכיר.
כמו אז, גם השותף הזוטר מגלה יכולות של ממש. חיל אוויר מובחר ויכולות מודיעיניות מרשימות – שהיו גם לבריטניה בזמנו.
כאמור, הרבה אמריקאים לא ששים להצטרפות ארצם למלחמה שנראית להם מרוחקת ולא קשורה אליהם באופן ישיר. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ אכן היסס ארוכות, כפי שגם היה בזמנו עם הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, האם להצטרף.
אך ההישגים המרשימים של ישראל מעניקים לה נקודות זכות. בארה"ב יש גם רבים המבינים שהפלת המשטר הנוכחי באיראן תהיה לתועלת לארצם.
בארה"ב גם אוהבים גורמים שיודעים לעזור לעצמם ולא נסמכים רק על יכולות של אחרים, ובתוך כך מעדיפים שם מצליחנים. הפעם אין במערכה צבא יבשתי אמריקאי שמעורב בלחימה על הקרקע, ולכן האבדות בנפש שלהם נמוכות מאוד יחסית. אם יהיה באלמנט האבדות שינוי – איראן מתכננת פגיעה בבסיסים אמריקאיים באזור – יכולה להיווצר בעיה בהיבט זה.
ג. הזירה הפוליטית בישראל
הצלחה של ישראל במערכה הזו תביא לראש הממשלה בנימין נתניהו קפיצה משמעותית. בולט לעין כי יחס מיוחד של טראמפ כלפי נתניהו – למשל כשהוא קורא פומבית לנשיא יצחק הרצוג אצלנו להעניק לו חנינה – שיחק תפקיד בהחלטתו להצטרף למערכה. הוא היסס ארוכות ובסוף הגיעה ההצעה של ישראל לפעול ראשונה, הצעה שהטתה את הכף.
ישראל מצויה בשנת בחירות ונתניהו לא זהר בסקרים עד כה, כי הממשלה עם החרדים והקיצוניים שהקים לא קסמה לרבים. גם הרפורמה המשפטית נראית לרבים פה ניסיון להחליש את כוחה של מערכת המשפט כדי, בין היתר, להעביר יותר כוח לידי הממשלה. שזה צעד מובהק בכיוון החלשת הדמוקרטיה בישראל.
המלחמה לא פופולרית בארה"ב, אך התהוותה פה ברית צבאית בסגנון הברית במלחה"ע ה-2 בין ארה"ב ובריטניה. הפעם ישראל מחליפה את בריטניה בתפקיד המותקפת שנעזרת בשותף הבכיר, אך מגלה יכולות של ממש
עתה, אם תעלה קרנו של ראש הממשלה, יכול להיות פה סוג של מהפך בסיכויו האלקטורליים. זה יכול אולי לקרות אם קואליציה אחרת בראשות נתניהו תקים ממשלה – כשעתה גורמים מהמרכז ומן הימין הרך כמו בני גנץ, גדי איזנקוט ונפתלי בנט יחליפו או יתווספו לציונות הדתית כשותפים קואליציוניים. במקרה זה, יחול שינוי בתמונת הפוליטיקה הפנימית, והמתקפה על מערכת המשפט צפויה להפסק.
מלחמה זו עשויה להתברר, עקב ההשלכות השונות כמו אלה המתוארות לעיל, כאירוע רב-משמעות ורב-השלכות עבור ישראל. פרשת דרכים חשובה בתולדותיה.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנופשט:
1. הסתבכות אסטרטגית רב זירתית ובידוד בינ"ל,
התשה, קושי לעצור דימום ולייצב מצב תוצאתי.
2. תהליכים תיאוקרטיים אוטוקרטיים פשיסטיים קלפטוקרטיים מיליטריסטיים ורמיסת סדרי משטר מפרקים ממסד ומרסקים יתרון איכותי עד קריסות.
3. מעל אלפיים הרוגים ואלפי פצועים, רבבות עקורים התרוששות בהשמדת ערך במאות מיליארדים, התרוששות; חבלי ארץ הרוסים, שחיתות ופשע מאורגן, עושק יוקר מחיה, מנהל לא תקין, בידוד כלכלי מדעי תרבותי תיירותי פיזי ועוד.
4. תרבות שקר, אי מיצוי חקירות; מנהל לא תקין, חדירה זרה; פוגרומים בלי עצורים, צוללות, הר מירון, כרמל, חתרנות בממסד, מכונת השפעה, הסתת המונים וכתות השתמטות, וכו.
ואחראי משמרת.
אבל תיכף בחירות אמת, וכיבוי פירומניה,
ואכיפה שיוויונית וצדק וערבות הדדית,
אז אין קונספציה ואין מה לדאוג.