לישראל יש בעיה גדולה בלבנון.
בשבועות האחרונים ביצע חזבאללה קפיצת מדרגה ברורה ביכולות ובטקטיקות הכטב"מים שלו, והוא משתמש בכלי טיס בלתי מאוישים עמוסי חומר נפץ באופן קטלני נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון. אמצעי הנגד שיש לישראל כיום, תהיה מהותם אשר תהיה, אינם מספקים בעליל.
כטב"מי מבט בגוף ראשון (FPV) ששיגר חזבאללה הצליחו לחדור שוב ושוב לעבר כוחות צה"ל ביום חמישי שעבר. שתי תקיפות כטב"מים על עמדות צה"ל בדרום לבנון הסתיימו עם חייל אחד הרוג ושלושה פצועים. תקיפה מוקדמת יותר באותו יום פצעה 12 חיילים בגבול לבנון-ישראל.
כטב"מי מבט בגוף ראשון (FPV) ששיגר חזבאללה הצליחו לחדור שוב ושוב לעבר כוחות צה"ל ביום חמישי שעבר. שתי תקיפות כטב"מים על עמדות צה"ל בדרום לבנון הסתיימו עם חייל אחד הרוג ושלושה פצועים
התקיפות נמשכו מאז, אם כי בהצלחה פחותה, אך נראה שזה רק עניין של זמן עד שהמזל יאזל. ביום ראשון התפוצצו כמה כטב"מים של חזבאללה סמוך לכוחות צה"ל, אך לא גרמו לנפגעים.
ישראל הייתה צריכה לזהות את האיום הזה מבעוד מועד.
אחרי עשורים של מבצעים צבאיים שבהם הכוחות היו בטוחים שכל מה שטס מעליהם הוא ידידותי, צה"ל מתרוצץ כעת בניסיון למצוא פתרונות טכנולוגיים וטקטיים לאיום הכטב"מים הגובר של חזבאללה, כולל כטב"מים המונחים באמצעות כבלי סיבים אופטיים ועמידים בפני שיבוש.
בצה"ל מבטיחים שיימצא פתרון, אך מודים שהדבר ייקח זמן. ועד שיפותחו וייפרסו אמצעי נגד יעילים, הכוחות בדרום לבנון ימצאו את עצמם חשופים ונרדפים על ידי כטב"מי התקיפה של חזבאללה.
אבל לא רק הכוחות נמצאים בסכנה, אלא גם כל תפיסת אזור החיץ של ישראל בלבנון.
איום מוכר
השימוש בכטב"מים במלחמה בהחלט אינו חדש. צבאות פיתחו והשתמשו באמצעי תקיפה בלתי מאוישים, כמו בלונים נושאי חומר נפץ, כבר לפני יותר ממאה שנה.
אולם בעשור האחרון תפסו הכטב"מים תפקיד הולך וגדל בפעולות לחימה. לישראל, שבעצמה נחשבת לחלוצה בתחום, היה מספיק זמן כדי להבין שגם אויביה יצעדו בכיוון הזה.
בעשור האחרון תפסו הכטב"מים תפקיד הולך וגדל בפעולות לחימה. לישראל, שבעצמה נחשבת לחלוצה בתחום, היה מספיק זמן כדי להבין שגם אויביה יצעדו בכיוון הזה
ככל שטכנולוגיית הרחפנים הפכה למסחרית וזמינה בשוק האזרחי, ארגוני טרור ומורדים עשו שימוש יעיל בכלים מהמדף נגד צבאות סדירים. במקביל, הן מדינות קטנות והן מעצמות עולמיות הפעילו כטב"מים בדרכים שהעידו כי עידן חדש של לחימה נראה באופק.
במהלך הקרב על מוסול בשנים 2016-2017, דאעש עשה שימוש נרחב ברחפנים מסחריים קטנים כדי לאסוף מודיעין, לתקוף את הכוחות העיראקיים ולתעד התקפות.
"למרות העליונות הצבאית והטכנולוגית הברורה, הקואליציה להבסת דאעש בעיראק כשלה מול מכשירים שצעיר בן 20 ללא ניסיון צבאי רשמי יכול היה להשיג בקלות באמזון"
"למרות העליונות הצבאית והטכנולוגית הברורה שלה, הקואליציה להבסת דאעש בעיראק כשלה מול מכשירים שצעיר בן 20 ללא ניסיון צבאי רשמי יכול היה להשיג בקלות באמזון", כתב קצין אמריקאי שלחם במערכה לשחרור מוסול ב-2017. "המכשירים הזולים והקלים לשימוש, שעד לא מזמן היו לא הרבה יותר מצעצועים, מבשרים על דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה בשדה הקרב, כזו שתשנה את האופן שבו מדינות מתמודדות עם יריביהן".
בסוריה, נחילי כטב"מים הופעלו מאז 2018 על ידי מורדים ועל ידי טורקיה, בין היתר, במאמץ לפרוץ את מערכי ההגנה הרוסיים העוצמתיים.
בצפון סוריה ביצעה אנקרה תקיפות מקבילות על בסיסים סוריים, על מערכות הגנה אווירית מתוצרת רוסיה ועל לוחמי חזבאללה ב"מערכה אווירית שהתנהלה כולה באמצעות כטב"מים חמושים", לדברי צ'רלס ליסטר ממכון המזרח התיכון. "ניסיונות המשטר לתגבר או לחדש אספקה לקווי חזית שכבר נפגעו נמחקים על ידי כטב"מים [טורקיים]", הוא כתב ב-2020 ברשת X.
גם מדינות קטנות זיהו את הפוטנציאל ההתקפי שהציעו הכטב"מים, והשתמשו בהם כדי להכות ביריביהן.
ב-2020 התפרצה המתיחות ארוכת השנים בין אזרבייג'ן וארמניה סביב חבל נגורנו-קרבאך לכדי מלחמה כוללת. ב-44 ימי לחימה, אזרבייג'ן השתמשה בכטב"מים ישראליים וטורקיים כדי לחתוך דרך מערכי ההגנה האווירית של ארמניה. משרד ההגנה של אזרבייג'ן פרסם מדי יום סרטונים של כטב"מים המשמידים מערכות ארמניות. לפי הבלוג Oryx, אזרבייג'ן השמידה 185 טנקי T-72, 90 נגמ"שים, 182 קני ארטילריה ועוד אמצעים רבים.
כמה מומחים צבאיים בישראל זיהו את האיום המרחף מעל הכוחות הישראליים. "מהפכה טקטית אינה עומדת בפתח, אולם מהפכה אסטרטגית דווקא כן. היא אינה נובעת מהיכולות הטקטיות של הכטב"מים, אלא מהמחיר הזול שלהם, מהפשטות ומהזמינות שלהם בהשוואה למטוסים מאוישים", כתב עדו הכט ממרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ב-2022.
"מהפכה טקטית אינה עומדת בפתח, אולם מהפכה אסטרטגית דווקא כן. היא אינה נובעת מהיכולות הטקטיות של הכטב"מים, אלא מהמחיר הזול שלהם, מהפשטות ומהזמינות שלהם בהשוואה למטוסים מאוישים"
"עבור ארגון כמו חזבאללה, שאינו יכול אפילו להקים ולתחזק חיל אוויר כמו זה של אזרבייג'ן, ושהחל להשתמש בכטב"מים חמושים רק במהלך מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה, מדובר בקפיצת מדרגה עצומה".
"במשך עשורים התרגל הצבא הישראלי להילחם מבלי להביט למעלה כדי לראות של מי כלי הטיס שרועם מעליו, כשהוא יודע בוודאות של כמעט 100% שזה כלי ישראלי", הוא המשיך, "הוא כבר אינו יכול להיות בטוח בכך, ועליו להיערך לפעול תחת שמיים עוינים".
שנתיים לאחר מכן, הפלישה של רוסיה לאוקראינה סיפקה לישראל אזהרה חריפה אף יותר לגבי מה שהיא עלולה לפגוש בשנים הבאות.
אוקראינה, שהתמודדה עם מחסור כרוני בכוח אדם ובציוד מול אויב גדול בהרבה, התארגנה במהירות סביב כלי טיס וכרב"מים (כלי רכב בלתי מאוישים). הכטב"מים גם סיפקו לקייב מענה לעליונות הרוסית בארטילריה.
בתחילה, אוקראינה לא התקרבה לעמוד בדרישות של יחידות החזית שלה. יוזמות של מתנדבים ושל המגזר הפרטי מילאו פערים עבור יחידות מסוימות, והעניקו למפקדים בשטח את היכולת לבקש את סוג הכטב"ם המדויק שנדרש להם.
במקביל, הדבר יצר מציאות שבה לא הייתה אחידות באיכות או בדגם של הכלים, והכוחות האוקראיניים השתמשו במאות סוגי כטב"מים שונים.
קייב פעלה מאז לרכז את הייצור, ויצרה מערכת שבה חטיבות יכולות להזמין כטב"מי FPV ישירות מספקים מאושרים. כיום אוקראינה מייצרת מיליוני כטב"מי FPV מדי שנה.
קייב פעלה מאז לרכז את הייצור, ויצרה מערכת שבה חטיבות יכולות להזמין כטב"מי FPV ישירות מספקים מאושרים. כיום אוקראינה מייצרת מיליוני כטב"מי FPV מדי שנה
רוסיה הייתה הראשונה להכניס לשימוש כטב"מים מבוססי סיבים אופטיים ב-2024, במטרה לעקוף את מערכי הלוחמה האלקטרונית האוקראיניים ששיבשו את התקיפות שלה, והקימה יחידות עילית לפיתוח טכנולוגיה וטקטיקות של כטב"מים.
![מפעל לייצור כטב"מים זולים באוקראינה, 4 בדצמבר 2025 (צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/03/AP25355638655978.jpg "מפעל לייצור כטב"מים זולים באוקראינה, 4 בדצמבר 2025 (צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)")
הכטב"מים שינו לחלוטין את פני המלחמה. בתחילה התאפיין העימות בלחימה רחבת היקף בין מסגרות קרקעיות, ולאחר מכן התקבע למלחמת חפירות שגובתה בקרבות ארטילריים עצומים. אולם עד סוף 2023, הכטב"מים החלו לשלוט בשדה הקרב.
"עברנו עכשיו למלחמת כטב"ם מול כטב"ם", אמר קולונל אוקראיני בדימוס לאתר "פוליטיקו". "הכטב"מים מסוגלים עכשיו לארוב, ליירט לוגיסטיקה של האויב ולשבש אספקה. הם גם הקשו על החזקת עמדות: אם אתה מזוהה, כל כלי נשק באזור ימהר מייד להשמיד אותך".
"עברנו עכשיו למלחמת כטב"ם מול כטב"ם. הכטב"מים מסוגלים עכשיו לארוב, ליירט לוגיסטיקה של האויב ולשבש אספקה. הם גם הקשו על החזקת עמדות: אם אתה מזוהה, כל כלי נשק באזור ימהר מייד להשמיד אותך"
כיום יש שטח הפקר ברוחב 20 קילומטרים בין הקווים היריבים, שבו מעטים החיילים שמעזים לפעול, ולפי גורמים רשמיים, תקיפות כטב"מים אחראיות לרוב הנפגעים בקרב החיילים בשני הצדדים. למעשה, כיום כבר כמעט אין היגיון לפעול במסגרות גדולות באוקראינה. יחידות התפזרו והתפצלו לצוותים קטנים כדי להימנע מאיום הכטב"מים הנוכח תמיד.
ללא מענה לכטב"מים של חזבאללה, הכוחות הישראליים עלולים למצוא את עצמם בקרוב נדרשים לבצע התאמות דומות.
אין פתרונות
לא נדרש דמיון רב כדי להבין שאויביה של ישראל ילמדו את הלקחים המתאימים מאוקראינה, ארמניה וסוריה, גם אם הדבר ייקח זמן.
לצד מוקשים ונשק נ"ט שנועדו לסכל חדירות קרקעיות אפשריות של ישראל לעזה או ללבנון, חמאס וחזבאללה השקיעו שניהם רבות גם בבניית איום רקטי אמין נגד העורף הישראלי. ישראל הגיבה במיקוד במערכות הגנה אווירית ובתקיפות מהאוויר נגד מחסנים ומפעלים, בניסיון לשבור כל הרתעה שארגוני הטרור קיוו לפתח מפני פלישה.
אבל בניגוד למקרה של רקטות, לישראל יש מעט מאוד תשובות מול כטב"מי ה-FPV, המאפשרים למפעילים מרוחקים להנחית מהלומות קטלניות ברמות חסרות תקדים של דיוק.
בניגוד לרקטות, לישראל יש מעט מאוד תשובות מול כטב"מי ה-FPV, המאפשרים למפעילים מרוחקים להנחית מהלומות קטלניות ברמות חסרות תקדים של דיוק
כלי הנשק הללו מתבססים על טכנולוגיית מדף, מה שהופך אותם לזולים וקלים לייצור או לרכישה באלפים. רבים מהם נשלטים באמצעות כבל סיב אופטי שנפרש בזמן שהכטב"ם טס למרחק של עד 20 קילומטרים מהמפעיל, מה שהופך אותם לחסינים בפני אמצעי הלוחמה האלקטרונית של ישראל.
חמאס, שמכותר על ידי ישראל בתוך שטח הרוס, אינו נמצא כיום בעמדה המאפשרת לו לפתח צי כטב"מים משמעותי. אבל חזבאללה בהחלט כן.
ארגון הטרור הלבנוני החל להשתמש בכטב"מי FPV באופן ספורדי ב-2024, אך התקיפות של יום חמישי, וכן כמה תקיפות שקדמו להן ואלה שבאו אחריהן, מוכיחות שהאימוץ של חזבאללה את הנשק הזה אינו רק יעיל אלא גם צפוי להתרחב.
בצה"ל דיווחו על עשרות פציעות הקשורות לכטב"מים בשבועות האחרונים, אם כי רובן היו קלות, וחזבאללה ממשיך להפיץ סרטונים שבהם נראים כטב"מי ה-FPV שלו חודרים את מערכות ההגנה הישראליות ופוגעים בעמדות של צה"ל.
חזרה להגנה אווירית טקטית
ב-2022 טען סגן גל וינטר במאמר בכתב עת של צה"ל כי בתגובה לאיום הכטב"מים הגובר, על הצבא להחזיר את מערך ההגנה האווירית הטקטית – יכולות הנמצאות בידי כוחות היבשה של ישראל ומאפשרות להם להגן על עצמם תוך כדי התקדמות בשטח אויב – כפי שהיה מקובל במלחמות ישראל נגד צבאות ערב.
"כיום, יותר מתמיד, כוחות היבשה מאוימים על ידי כלי טיס בלתי מאוישים, קטנים או גדולים, הנושאים אמצעי לחימה או ציוד תצפית, שעלולים להערים קושי רב על התקדמות כוחות היבשה בתמרון הבא"
"כיום, יותר מתמיד, כוחות היבשה מאוימים על ידי כלי טיס בלתי מאוישים, קטנים או גדולים, הנושאים אמצעי לחימה או ציוד תצפית, שעלולים להערים קושי רב על התקדמות כוחות היבשה בתמרון הבא", וינטר כתב אז.
"הכוח המתמרן בחזית יזדקק להגנה אווירית כדי למלא את משימתו, אך מערכות ההגנה האווירית במתכונת ההפעלה הנוכחית שלהן אינן מביאות בחשבון סיוע לקרקע".
לישראל היו בעבר מערכי הגנה אווירית ייעודיים עבור כוחות היבשה שלה. במלחמת יום הכיפורים ב-1973 סיפקה ארצות הברית את מערכת ה"וולקן", תותח נ"מ מתנייע בעל שישה קנים היורה 3,000 פגזים בדקה, ואת מערכת טילי הקרקע-אוויר "צ'פארל".
![נגמ"ש טילי נ"מ מדגם M730 צ'פארל במוזיאון חיל האוויר בחצרים, ישראל, 2006 (צילום: Bukvoed, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/05/chapparal.jpg "נגמ"ש טילי נ"מ מדגם M730 צ'פארל במוזיאון חיל האוויר בחצרים, ישראל, 2006 (צילום: Bukvoed, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons)")
יחידות וולקן התקדמו עם השריון והחי"ר הישראלי במלחמת לבנון הראשונה, פגעו במטרות קרקעיות וגם הפילו מטוסי מיג-21 סוריים שתקפו את כוחות צה"ל.
בשנות ה-90 שילבה ישראל טילי "סטינגר" הנישאים על הכתף, מה שהעניק לכוחות היבשה אפשרות הגנה אווירית ניידת במיוחד הניתנת לשיגור על ידי חייל בודד.
אך מפקדים בצה"ל ראו יותר ויותר בהגנה האווירית הטקטית שריד לעידן שחלף. הצבא החל בקיצוצים עמוקים בכוחות היבשה בשנות ה-90 וה-2000, מתוך אמונה שעידן המלחמות הקונבנציונליות הסתיים וכי עליו להתמקד בארגוני טרור ובאיום האיראני ארוך הטווח. יחידות הסטינגר נסגרו, ומה שנותר הוסב ב-2009 לגדוד "כיפת ברזל" החדש שנועד להגן על העורף ועל בסיסים – אך לא על כוחות מתמרנים בשדה הקרב – מפני איומים של רקטות קצרות טווח.
בשנים שלאחר מכן הפכו יחידות ההגנה האווירית של ישראל לנכסים אסטרטגיים מרכזיים, שיירטו אלפי רקטות מעזה, ובשנים האחרונות גם טילים וכטב"מים מלבנון, מתימן ומאיראן. עם זאת, הן נפרסו כדי להגן על העורף הישראלי, ונשלטו על ידי חיל האוויר, ולא על ידי כוחות היבשה.
יחידות ההגנה האווירית של ישראל הפכו לנכסים אסטרטגיים מרכזיים, שיירטו אלפי רקטות מעזה, לבנון, תימן ואיראן. עם זאת, הן נפרסו כדי להגן על העורף הישראלי, ונשלטו על ידי חיל האוויר, ולא על ידי כוחות היבשה
כשכתב את הדברים שנה לפני פלישת חמאס לדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בזמן שאיום של כטב"מים התוקפים כוחות מתמרנים היה עדיין היפותטי בלבד, וינטר זיהה שישראל כנראה לא תחזיר לכוחות היבשה שלה הגנה אווירית עצמאית.
"מכיוון שצה"ל לא ביצע תמרון קרקעי בשטח אויב בשנים האחרונות", הוא כתב, "ולא נתקל באיום מהאוויר על הכוחות המתמרנים שלו, לא הוכח הצורך בפיתוח מחודש של תחום ההגנה האווירית לכוחות בחזית, ללוחמים בשטח האויב".
אחרי השבעה באוקטובר, קצינים בכירים אימצו את הגישה של וינטר.
"חיל האוויר הישראלי ממשיך לשלוט ללא עוררין בשמי המזרח התיכון", כתבו תא"ל (במיל') ערן אורטל ותא"ל (במיל') רן כוכב ב-2024, "אבל מתחת לאפם של מטוסי הקרב המתקדמים נוצרה שכבת אוויר חדשה, 'השמיים הנמוכים'. האויב זיהה שם פרצה שקוראת לגנב".
"חיל האוויר הישראלי ממשיך לשלוט ללא עוררין בשמי המזרח התיכון. אבל מתחת לאפם של מטוסי הקרב המתקדמים נוצרה שכבת אוויר חדשה, 'השמיים הנמוכים'. האויב זיהה שם פרצה שקוראת לגנב"
"בחזית יהיה צורך להקים מחדש ארגון שמפעיל אמצעים טקטיים קצרי טווח וניידים יותר", הם כתבו. "הארגון הגמיש הזה יצטרך להיות מתואם הרבה יותר עם תמונת הקרב של המפקדים בשטח".
צה"ל החל להתעורר לאיום באיטיות. ב-2024 הוא הודיע כי יפרוס מערכת מבוססת תותח הדומה לוולקן, אך רק לשם הגנה על נקודות רגישות, ולא כדי לגונן על כוחות מתמרנים. בשנה שלאחר מכן, הוא פתח מחדש גדוד צ'פארל, 22 שנים אחרי שנסגר. לפי הצבא, יחידה זו תתאמן לנוע לצד כוחות היבשה.
אבל זה בבירור לא מספיק.
גורם בצה"ל אמר בשבוע שעבר כי הצבא מתייחס לאיום ברצינות ופועל לפיתוח ובחינה של מערכות נגד כטב"מי FPV מבוססי סיבים אופטיים, אך הודה שלא סביר שמערכת כזו תהיה מוכנה בטווח הקצר, וכי היא גם לא תנטרל את האיום לחלוטין.
עד כמה ישראל מצאה את עצמה מאחור הומחש היטב ב-11 באפריל: מפא"ת (מנהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) פרסמה קול קורא לציבור למציאת פתרונות לאיום – כמעט שנתיים אחרי שמערכות כאלה הופיעו לראשונה באוקראינה, ושבועות אל תוך העימות הנוכחי מול חזבאללה.
מפא"ת פרסמה קול קורא לציבור למציאת פתרונות לאיום – כמעט שנתיים אחרי שמערכות כאלה הופיעו לראשונה באוקראינה, ושבועות אל תוך העימות הנוכחי מול חזבאללה
ולא יידרש רק פתרון טכנולוגי. כדי לבצע את קפיצת המדרגה הנדרשת, הן בשימוש ההתקפי והן בשימוש ההגנתי בכטב"מים, צה"ל יצטרך להציב את תחום הכטב"מים בסדר עדיפות גבוה. חלק מהמאמץ הזה יהיה כרוך באיתור מתגייסים בעלי הכישורים הנדרשים ושיבוצם ביחידות לפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים.
רוסיה שיפרה את יכולותיה באופן דרמטי לאחר שהקימה ב-2024 את "מרכז רוביקון לטכנולוגיות בלתי מאוישות מתקדמות" ואיישה אותו במומחים. גם אוקראינה הקימה כוח מערכות בלתי מאוישות משלה, שהוכיח את עצמו כיעיל מאוד.
מאבק אוקראיני מסוג אחר
ככל שישראל תמשיך להילחם ללא מענה יעיל לכטב"מים של חזבאללה המסכן את כוחות היבשה שלה, כך תעמוד כל האסטרטגיה שלה בלבנון בסכנה גדולה יותר.
ללא טכנולוגיה זמינה ומוכנה לשימוש שתעצור את הטילים והרקטות של חזבאללה, ישראל בחרה בתגובה אסטרטגית: כניסה מחדש לדרום לבנון ודחיקת חזבאללה לאחור.
אולם ישראל תתקשה לשמר את אזור החיץ הזה כאשר כטב"מי חזבאללה צדים את חייליה. רצועת הביטחון שהחזיקה ישראל בין 1985 ל-2000 כדי להגן על צפון המדינה הפכה לבלתי נסבלת כאשר התמיכה הציבורית בה קרסה לנוכח התקפות חזבאללה על חיילי צה"ל.
בשלב הזה אין הרבה מה לעשות בנוגע לכישלונה של ישראל בעבר לחזות מול מה יעמדו כוחותיה רק כמה שנים קדימה, אבל היא עדיין יכולה להפיק לקחים. יוזמה גמישה ומתוקצבת היטב שתשאב ידע מהכוחות בשטח ומשותפים בינלאומיים תוכל להבטיח את מקומה של ישראל כמובילה עולמית ביכולות התקפיות והגנתיות של כטב"מים.
עם הניסיון העצום שצברה, אוקראינה היא המועמדת המובילה לשותפות זרה. שר ההגנה לשעבר אולקסיי רזניקוב אמר במרץ כי קייב מוכנה "להחליף ידע ולפתח במשותף טכנולוגיות" נגד איום הכטב"מים הרוסי והאיראני.
עם הניסיון העצום שצברה, אוקראינה היא המועמדת המובילה לשותפות זרה. שר ההגנה לשעבר אולקסיי רזניקוב אמר כי קייב מוכנה "להחליף ידע ולפתח במשותף טכנולוגיות" נגד איום הכטב"מים הרוסי והאיראני
אבל מסיבה כלשהי, נראה שישראל מעדיפה להתקוטט בפומבי עם קייב במקום להתמקד בתחומי עניין משותפים.
גם אחרי שסכסוך מר מול אוקראינה בנוגע למשלוחי תבואה גנובה שהגיעו לחיפה נראה היה פתור, ישראל המשיכה את חילופי המהלומות המילוליים כשהאשימה את אוקראינה באי-הצגת ראיות שיתמכו בטענותיה.
נראה שהסוגיה משפיעה על נכונותה של אוקראינה לסייע לישראל להתמודד עם איום הכטב"מים. ישראל אכן פנתה בבקשת סיוע, כך אמר גורם אוקראיני בכיר לזמן ישראל. "נשקול את הבקשה הזו בהתאם להתנהלות שלהם בנושא התבואה הגנובה", הוא הזהיר.
ישראל אכן פנתה בבקשת סיוע, כך אמר גורם אוקראיני בכיר לזמן ישראל. "נשקול את הבקשה הזו בהתאם להתנהלות שלהם בנושא התבואה הגנובה", הוא הזהיר
לעת עתה, נראה שסכסוך התבואה דעך. אבל התקיפות של חזבאללה ממש לא. יידרש מאמץ מרוכז מצד ישראל כדי לבלום את היתרון המתהווה של חזבאללה, ולהיערך לאיומי כטב"מים חדשים שאויביה ללא ספק ישגרו לעברה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו