סעיף 17 לחוקת רומא, שמכוחה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, קובע את גבולות סמכותו של בית הדין, בהתאם ל"עקרון המשלימות" החל במשפט הבינלאומי.
לפי עיקרון זה, ככל שחשדות פליליים של ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נחקרים או שמתנהל בעניינם משפט במערכת המשפט הפנים-מדינתית של החשוד או הנאשם, הערכאה הבינלאומית אינה רשאית להתערב.
תנאי להחלת עקרון המשלימות הוא שמערכת המשפט הפנים-מדינתית היא עצמאית ונטולת פניות, ושההליך המשפטי הפנים-מדינתי שהתקיים לא היה מלאכותי, כך שמטרתו האמיתית הייתה לייצר עבור הנאשם חסינות מפני בית הדין הפלילי הבינלאומי.
כשהמדינה שלה סמכות שיפוט על הפשעים הנטענים אינה מעוניינת או אינה מסוגלת (unwilling or unable) לקיים באופן אמיתי את החקירה או המשפט – בית הדין הפלילי הבינלאומי נכנס לתמונה.
כשהמדינה שלה סמכות שיפוט על הפשעים הנטענים אינה מעוניינת או אינה מסוגלת (unwilling or unable) לקיים באופן אמיתי את החקירה או המשפט – בית הדין הפלילי הבינלאומי נכנס לתמונה
החלטתו של התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי כרים קאן לפנות לשופטי בית הדין ולבקש צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון יואב גלנט, צריכה להיבחן גם לאורו של עקרון המשלימות.
המסקנה היא שהתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי מעניק למערכת המשפט הישראלית ציון שלילי מהדהד. עצם החקירה שמשרדו מנהל מאז 7 באוקטובר, והחלטתו לפנות ולבקש צווי מעצר כעת נגד נתניהו וגלנט, פירושה שלשיטתו מערכת המשפט הישראלית אינה עומדת בתנאים המפורטים בחוקת רומא, והמאפשרים לבית הדין הבינלאומי להישאר מחוץ לתמונה.
בהודעתו מתחילת השבוע כלל קאן התייחסות תמציתית לשאלה הזו:
"משרדי ימשיך לבחון את עקרון המשלימות, המצוי בליבה של חוקת רומא. עם זאת, משלימות מחייבת מסירת הסמכות לרשויות המדינות רק כאשר אלה נוקטות הליכים משפטיים עצמאיים וחסרי פניות, אשר אינם מגוננים על חשודים ואינם כוזבים. משלימות מצריכה חקירות יסודיות בכל הרמות, המתייחסות למדיניות ולמעשים העומדים בבסיס של בקשות אלה".
אי אפשר להיות יותר ברור מזה. התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי מודיע כי ישראל אינה נוקטת הליכים משפטיים עצמאיים וחסרי פניות, וכי אינה מקיימת חקירה יסודית בכל הרמות.
חקירות פליליות ביחס לטבח 7 באוקטובר אכן מתקיימות; חקירות מצ"ח ביחס לעבירות של חיילים ברמת השטח – אולי מתקיימות; אך חקירות של בכירי המדינה, לרבות חברי קבינט המלחמה, ביחס להוראות האופרטיביות שלהם לצה"ל ביחס לאופן ניהול המלחמה – לזה אין סיכוי בישראל.
חקירות פליליות ביחס לטבח 7 באוקטובר אכן מתקיימות; חקירות מצ"ח ביחס לעבירות של חיילים ברמת השטח – אולי מתקיימות; אך חקירות של בכירי המדינה, לרבות חברי קבינט המלחמה – לזה אין סיכוי בישראל
ביקורתו של קאן מופנית, באופן טבעי, גם למערכת אכיפת החוק והייעוץ המשפטי, בראשות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה; וגם למערכת בתי המשפט, ובראשם לבג"ץ.
היועצת המשפטית, בהודעתה משלשום (רביעי), ניסתה להדוף את ההאשמה הזאת:
"הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה של מדינת ישראל, בודקים באופן יסודי כל טענה רצינית להפרת דין על ידי מי מגורמי מדינת ישראל, ואוכפים את הדין. המערכת המשפטית במדינת ישראל ערוכה לבדוק כל טענה רצינית הן ביחס לעניין שבמדיניות והן ביחס למקרים פרטניים".
אלא שבתוך הטענה הזו מצד היועצת, מקופלת גם טענת הנגד מצדו של התובע הבינלאומי. שהרי, היועצת פועלת בשני כובעים ביחס למהלכי המלחמה:
בכובעה כמי שעומדת בראש מערכת אכיפת החוק הפלילי, היא – באמצעות הפרקליטות, המשטרה, הפרקליטות הצבאית ומצ"ח – אמורה לחקור ולהעמיד לדין כל מי שביצע עבירה פלילית, לרבות עבירות פליליות הכרוכות בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות;
ואולם בכובעה כיועצת המשפטית לממשלה, מעניקים היא ואנשיה – לרבות באגף דין בינלאומי בפרקליטות הצבאית – ייעוץ משפטי מקדים לכל פעולה צבאית, בוודאי ברמת האסטרטגית ומדיניות ניהול המלחמה.
ואולם בכובעה כיועצת המשפטית לממשלה, מעניקים היא ואנשיה – לרבות באגף דין בינלאומי בפרקליטות הצבאית – ייעוץ משפטי מקדים לכל פעולה צבאית, בוודאי ברמת האסטרטגית ומדיניות ניהול המלחמה
ובמילים פשוטות: אף אם הייתה קיימת מדיניות של הרעבה מכוונת של האוכלוסייה הפלסטינית; אם ניתנה הוראה להטיל מצור על הרצועה בדרך של סגירת כלל מעברי הגבול; אם עצורים ושבויים פלסטיניים מוחזקים בישראל בתנאים לא אנושיים ותוך התעללות – כל המהלכים הללו קיבלו אישור משפטי מלכתחילה, ממערך הייעוץ המשפטי של רשויות השלטון.
לכך יש שלוש תוצאות אופרטיביות:
- נוכח העובדה שרוב מהלכי הלחימה, ברמה האסטרטגית והמדיניותית, שנוקטת ישראל קיבלו אישור משפטי מראש מבהרב-מיארה ומאנשיה – מובן מאליו שלעולם לא תיפתח חקירה פלילית בעטיין של פעולות אלה, במישור הפנים-ישראלי;
- אם וכאשר יגיע היום שבו נתניהו וגלנט יצטרכו להעלות טענות הגנה – אל מול החקירה או צו המעצר או כתב אישום – בבית הדין הפלילי הבינלאומי, אחת הטענות הראשונות שהם ישמיעו היא שכל מהלכיהם קיבלו אישור משפטי מהרשויות המשפטיות במדינת ישראל;
- כל ההאשמות שהתובע הפלילי בהאג משמיע נגד נתניהו וגלנט, נוכח ההיבטים המערכתיים שלהן בישראל, הן במובן מסוים האשמות גם כלפי רשויות המשפט הישראליות. לפחות עד שיוכח כי הפעולות שקאן רואה כפשעי מלחמה או כפשעים נגד האנושות, נעשו בניגוד לחוות הדעת המשפטיות של הייעוץ המשפטי.
כל ההאשמות שהתובע הפלילי בהאג משמיע נגד נתניהו וגלנט, נוכח ההיבטים המערכתיים שלהן בישראל, הן במובן מסוים האשמות גם כלפי רשויות המשפט הישראליות
ההאשמה המשתמעת של התובע הפלילי בהאג איננה רק נגד מערכת אכיפת החוק הישראלית, אלא גם נגד בית המשפט העליון בישראל. בג"ץ, שנהנה לכאורה מיוקרה רבה בעולם, גם הוא מוחזק כאן במשתמע כמי שאינו ממלא באפקטיביות את תפקידו.
עתירת ארגוני זכויות האדם שהוגשה לבג"ץ אתמול (חמישי), בדרישה להפסקת החזקתם של לוחמי חמאס במחנה "שדה תימן" בדרום; והעתירה בעניין מאמצי ההספקה ההומניטרית שבמסגרתה הוגשה אמש הודעת עדכון מטעם הממשלה לבג"ץ – הם שני מקרי מבחן, בזמן אמת, לפעולתו של בג"ץ למניעת הפרות של דיני הלחימה והמשפט ההומניטרי.
השופטים מורגלים במתן חבל ארוך לממשלה, בוודאי כאשר הנושא מעורב במהלכים של לחימה אקטיבית, אך פסיביות שיפוטית במקרה הנוכחי – פירושה שביקורתו של התובע הפלילי בהאג על מערכת המשפט הישראלית, מוצדקת.
השופטים מורגלים במתן חבל ארוך לממשלה, אך פסיביות שיפוטית במקרה הנוכחי – פירושה שביקורתו של התובע הפלילי בהאג על מערכת המשפט הישראלית, מוצדקת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוגרירת הרגליים של מערכת המשפט הישראלית בכל הנוגע למשפטיו המתנהלים של ראש הממשלה ומתן הכשר למועמדותו לבחירה על ידי בית המשפט העליון הם הבסיס הרעוע שעליו ניצב מעמדה הבינלאומי של ישראל כפי שבא לידי ביטוי גם אל מול בית המשפט בהאג.