בשבת האחרונה רדפו רעולי פנים עם אלות, על טרקטורונים, אחרי משלחת דיפלומטים מצרפת, בלגיה ופולין בכפר טייבה – הכפר האחרון ביהודה ושומרון שכל תושביו נוצרים. יום קודם לכן הותקפה צלמת "וושינגטון פוסט", היידי לוין. צה"ל והמשטרה לא הטילו ספק בעובדות. לשכת ראש הממשלה כן. יממה אחר כך עדיין לא נעצר איש.
זה איננו כשל אכיפה נקודתי. זו מדיניות – ויש לה תג מחיר.
האם יש "גל טרור יהודי" ביהודה ושומרון?
לפי נתוני צה"ל ושב"כ, מספר אירועי הפשיעה הלאומנית היהודית נגד פלסטינים ביהודה ושומרון עלה מ-675 ב-2024 ל-845 ב-2025.
לפי ארגון OCHA של האו"ם, שמשתמש בהגדרה רחבה יותר של פשיעה (הכוללת גם תקיפות קטנות ללא פצועים ונזק לרכוש), היו 1,229 מתקפות ב-2023 ויותר מ-1,770 ב-2025 – וב-2026 יותר מ-1,400 עוד לפני סיום השנה. ואילו הארגון הישראלי "יש דין" העוקב אחרי אלימות מתנחלים בקפדנות, תיעד 487 מקרי אלימות רק מאז תחילת עונת המסיק.
לפי נתוני ארגון "בצלם", בשנתיים שאחרי הטבח ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו 20 פלסטינים מירי מתנחלים; לפי תוכנית התחקירים "זמן אמת" בכאן 11, בחודשיים מרץ-מאי השנה נהרגו 12 פלסטינים מפגיעות מתנחלים – ושבעה מהם נורו, על פי החשד, בידי מתנחלים במדים שגויסו לצה"ל במסגרת ההגנה המרחבית. לא רק "נוער גבעות" בשוליים, אלא חיילים במדים, עם נשק שהמדינה נתנה להם.
בשב"כ מעריכים שהגרעין הקשה של הטרוריסטים הישראלים-יהודים בשטחים מונה כ-300 איש. מדינה עם אחד משירותי הביטחון הטובים בעולם יכולה לעצור 300 איש. אם היא לא עושה זאת, זו כנראה בחירה של הממשלה.
והמחיר נופל גם על צה"ל: בצבא מדווחים על עלייה באלימות של פורעים יהודים כלפי חיילים ושוטרי מג"ב, ויוסי אמרוסי, בכיר לשעבר בשב"כ, הזהיר שהפורעים מאלצים את צה"ל להקצות כוחות רבים לטיפול בהם. כל פלוגה שמאבטחת מסיק מפני יהודים היא פלוגה שאינה מסכלת פיגוע.
מדוע כ"ץ ביטל את המעצרים המנהליים בשטחים?
בנובמבר 2024, במהלך הראשון שלו כשר ביטחון, הודיע ישראל כ"ץ שיפסיק להשתמש בצווי מעצר מנהליים נגד ישראלים. בינואר 2025 הורה לשחרר מייד את כל העצורים, בנימוק מפורש: "עדיף שישמחו משפחות מתיישבים יהודים מאשר משפחות מחבלים משוחררים". לפי דיווחים, ההחלטה התקבלה בלי לקבל את התייחסות שב"כ למשמעויותיה הביטחוניות.
הכלי הזה היה קריטי דווקא בנושא הזה. בשב"כ מסבירים כי בתוך גרעיני הטרור היהודי נשמר ברוב המקרים קשר שתיקה, ולמרות מידע מודיעיני לא ניתן להגיש כתבי אישום. מעצר מנהלי הוא כלי בעייתי – אבל כל עוד המדינה משתמשת בו מול אלפי פלסטינים (ולעיתים גם מול ערבים ישראלים), ביטולו רק ליהודים איננו תיקון עקרוני. זו אפליה שמסמנת למבצעי הפשעים מי מוגן ובכך מעודדת טרור.
רק השבוע חתם כ"ץ על צו מעצר מנהלי לעיתונאי פלסטיני ממזרח ירושלים – יום אחרי שבית המשפט רמז שישחררו מחוסר ראיות.
לפני פחות משבועיים אמר ראש שב"כ דוד זיני לשרים שאם הכלים האחרים לא יצליחו, הוא עשוי לדרוש את החזרת המעצרים המנהליים. כשהשרה אורית סטרוק טענה שמציגים את הערבים כ"דבש ונופת צופים", השיב לה זיני: "הפלסטינים לא שורפים פה בתים של יהודים. את מנותקת". זה איננו ציטוט של פעיל שמאל. זה ראש שירות הביטחון שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקרובי משפחתו והמכינה שבה למד מזוהים עם הימין.
נתניהו גינה בעבר אלימות של מתנחלים נגד חיילים, והקפיד להדגיש שמדובר במיעוט קטן. אבל אחרי האירוע בטייבה בחרה לשכתו להטיל ספק בעצם קיומו של האירוע, להאשים את משלחת הדיפלומטים בכך ש"לא תיאמה עם הצבא", ולדרוש "ראיות חמורות". כשהמסר מלמעלה הוא "אולי זה בכלל לא קרה", המסר למטה ברור.
כמה תקציב מוקדש להתנחלויות?
תנועת שלום עכשיו חישבה כי ממשלת נתניהו הנוכחית הקצתה להתנחלויות לפחות 19.3 מיליארד שקל בהשקעות עודפות, בהם כשבעה מיליארד לכבישים בין-עירוניים.
גם הנתונים הרשמיים מספרים סיפור דומה: בתקציב 2026 קיבלו ההתנחלויות תוספת של 316 מיליון שקל מעבר ל-1.27 מיליארד שכבר הוקצו להן, והממשלה אישרה כ-1.075 מיליארד לכבישים ולתשתיות ליישובים החדשים.
בכספים הקואליציוניים שאושרו במרץ – בעיצומה של מלחמה – סומנו לפחות 353 מיליון להתנחלויות, כולל כ-50 מיליון לחוות ולמאחזים לא-חוקיים. מאחזים – אותם מקומות שמהם, לפי שב"כ, יוצא הגרעין האלים.
בצד השני של המאזן, לפי ניתוח שכתבה הסופרת אידה קידר-מליץ ופורסם בזמן ישראל, הממשלה קיצצה בכהונתה כ-11.7 מיליארד מתקציבי הבריאות, החינוך, הרווחה והתחבורה הציבורית. המנהלות לשיקום הצפון ועוטף עזה נדרשו לקצץ כ-150 מיליון שקל מתקציבן לשנת 2026, וראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, אמר שתושבי הצפון הם אזרחים סוג ב'.
ממשלה שמממנת מאחזים ומקצצת בקהילות שספגו את הטבח ואת הטילים אומרת לאזרחיה מה באמת חשוב לה.
![שר הביטחון ישראל כ"ץ משתתף בטקס לציון החזרה להתנחלות לשעבר גנים שבצפון הגדה המערבית, שפונתה ב-2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות. 13 באוגוסט 2026 (צילום: Hilel Ben Or/Flash90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/08/F260813HIB50-1024x640.jpg "שר הביטחון ישראל כ"ץ משתתף בטקס לציון החזרה להתנחלות לשעבר גנים שבצפון הגדה המערבית, שפונתה ב-2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות. 13 באוגוסט 2026 (צילום: Hilel Ben Or/Flash90)")
מה הנזק הדיפלומטי שהאלימות בשטחים גורמת לישראל?
שגרירים ודיפלומטים בכירים של ישראל כינו את תקיפת הדיפלומטים בטייבה "פיגוע אסטרטגי", והזהירו שהיא תאיץ סנקציות שעלולות להתרחב מעבר למוצרי ההתנחלויות אל הכלכלה הישראלית כולה.
זה לא איום תאורטי: במאי השנה אישר האיחוד האירופי סנקציות על הארגונים "נחלה", "רגבים" ו"אמנה" המקדמים הקמת מאחזים ועל מנהיגת "נחלה" דניאלה וייס; ביוני 2025 הטילו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה סנקציות אישיות על השרים סמוטריץ' ובן גביר.
הנזק העמוק יותר הוא לעצם האחיזה ביו"ש. מערכת ההגנה הדיפלומטית והמשפטית של ישראל בשטחים נשענת על הטענה שהמפקד הצבאי הוא ריבון אחראי שמגן על כל התושבים. כשהשר המופקד מבטל את הכלי המונע אלימות, וכשלשכת ראש הממשלה מכחישה תקיפה שהצבא שלה מאשר – הטענה הזאת קורסת.
בית הדין הבינלאומי לצדק כבר קבע ביולי 2024 שהנוכחות הישראלית בשטחים אינה חוקית, וכל אירוע כמו טייבה הוא ראיה נוספת בתיק. ראש שב"כ אמר זאת במילים פשוטות: זה פוגע בהתיישבות ופוגע בביטחון.
מי שרוצה לשמור על גושי ההתיישבות, על הבקעה ועל ירושלים בכל הסדר עתידי צריך להבין שכל זית גנוב מקרב את היום שבו גם הם יוטלו על השולחן – בתנאים שיכתיבו אחרים.
אם ישראל לא תשנה כיוון בעקבות הבחירות בשבוע הבא, קל לשרטט את ההמשך. המעצרים המנהליים ליהודים יישארו מחוץ לתחום. הכספים הקואליציוניים ימשיכו לממן חוות ומאחזים לא-חוקיים, בזמן שהצפון והעוטף יתחננו לכל שקל.
בתרחיש הזה, הסנקציות צפויות להתרחב מעיצומים על ארגונים ואישים לחרם על מוצרים ומגזרים שלמים, ואולי אף על המדינה כולה, ועלולות להביא לעצירת הסכם הסחר החופשי עם האיחוד האירופי. הטענה שישראל איננה מסוגלת לרסן את עצמה תהפוך מטענה של מדינות יריבות לקביעה של בעלות ברית.
שינוי כיוון איננו מסובך להגדרה: החזרת כל כלי האכיפה, באופן שוויוני; גינוי ברור, בלי "אולי זה לא קרה"; עצירת המימון למאחזים בלתי חוקיים; וסדרי עדיפויות שבהם קיבוץ בעוטף קודם לכביש לגבעה. זה לא מצע של שמאל. זה מינימום של מדינה מתוקנת – והמבחן הוא של כל מי שיילך לקלפי, ויחליט אם הממשלה הבאה תמשיך להחזיק את הסולם לטרור, או תוריד אותו.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו