שב"כ פתח בחקירה בחשד להדלפה של מועד פתיחת מבצע "שאגת הארי" לחדשות ערוץ 12. זאת, למרות שלפי פרסומים, ראש שב"כ דוד זיני הסביר לשרים בממשלה ש"אין הצדקה מקצועית לחקירה" כזאת. העובדות הללו מתאימות לפרסומים, לפיהם "ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את זיני לקדם חקירה".
ככל הידוע, ההדלפה, ככל שהייתה כזאת, לא פגעה בביטחון המדינה. חדשות 12, וכלי תקשורת אחרים, לא פרסמו דבר לפני שהמבצע יצא לדרך. זאת אחת הסיבות שלא ברור מדוע שב"כ חוקר את ההדלפה הזאת, ולא המשטרה שחוקרת הדלפות בדרך כלל.
ככל הידוע, העיתונאים בחדשות ערוץ 12 לא ביצעו עבירת צנזורה. ההדלפה היא עבירה של המדליף ולא של העיתונאי שמפרסם, ולכן, מושאי החקירה המקוריים היו אנשי מערכת הביטחון החשודים בהדלפה.
ואולם, לפי פרסומים, שב"כ כן חקר עיתונאים בנוגע להדלפה. בשבוע שעבר, שב"כ ביקש את אישור היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, הנדרש לצורך חקירת עיתונאים; היועמ"שית טרם אישרה זאת, ולכן, אם אכן נחקרו עיתונאים, לא ברור אם הדבר מתיישב עם הוראות החוק.
מה עשו עיתונאי חדשות 12 בפרשת הדלפת "שאגת הארי"?
בשב"כ חושדים כי עיתונאים בחדשות 12 קיבלו מידע מוקדם על מועד פתיחת המבצע. לפי דיווח ב-ynet, שרים בממשלה, כמו שרת התחבורה, מירי רגב, דרשו בישיבות הקבינט "לחקור את חדשות 12". זאת, על אף שהעיתונאים לא עברו עבירת צנזורה, ולא חשפו את דבר המבצע לציבור בטרם יצא לדרך.
המשמעות המשפטית של הקביעה הזו ישירה: אין פרסום אסור, אין הפרת צנזורה, ואין חשד לעבירה המיוחסת לעיתונאים עצמם. עיתונאים מחויבים בציות לצנזורה בנוגע לפרסומים ביטחוניים, אך מותר להם להשתמש בהדלפות; הדלפה אינה עבירה של העיתונאים שקיבלו מידע ופרסמו אותו, אלא של מוסרי המידע.
מה קבע הדרג המקצועי בשב"כ בנוגע לחקירת ההדלפות?
לפי דיווחים, זיני נמנע במשך חודשים מלפתוח בחקירה. באחד מדיוני הקבינט, לפי אותו דיווח, הוא הבהיר לשרים כי "אין קצה חוט" בקשר להדלפה, כיוון שכ-4,500 שותפי סוד נחשפו למידע על מועד פתיחת המבצע, וכי בשל מספר המעורבים והסיכוי הנמוך להגיע למקור – המקרה אינו מצדיק הפעלת חקירת שב"כ.
באותו דיון הזכיר גם את המגבלות החלות על חקירות עיתונאים, והדגיש שנדרש אישור היועצת המשפטית לממשלה לחקירה מסוג זה. לפי דיווח ב"וואלה", שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את הממונה על הביטחון במערכת הביטחון לבחון את הנושא, ובסיום הבדיקה "הומלץ לחקור".
ראש השירות פירט בפני הקבינט שלוש מניעות לפתוח בחקירה: אין קצה חוט, הסיכוי אפסי, ונדרש אישור שאין בידו. למרות זאת, שב"כ כן פתח בחקירה.
אף אחד משרי הממשלה לא הכחיש את קיומו של הדיון הזה, וזאת, למרות שהדיווחים עליו לא החמיאו להם. ניתן, אפוא, להסיק שהדיון התקיים.
כיצד נפתחה חקירה שראש שב"כ אמר שאין לפתוח בה?
לפי הדיווחים – למשל בחדשות 12 ובוואלה: "נתניהו הנחה את שב"כ לחקור, ובארגון לא מיהרו לקדם את החקירה". עוד פורסם כי "לאחר הדיון בקבינט הוציא ראש הממשלה הנחיה נוספת לחקור את הנושא ולהגיש לו ממצאים". בעקבותיה, פורסם, קבע הייעוץ המשפטי של השירות כי "ההנחיה מחייבת פתיחה בחקירה".
משב"כ נמסרה תגובה שהכחישה, בעקיפין, את הדיווחים הללו. בתגובות שב"כ נכתב כי "ההחלטה לפתוח בחקירה התקבלה בידי ראש שב"כ לאחר תהליך מקצועי… ייחוס ההחלטה לשיחה עם גורם אחר (כמו נתניהו) משולל יסוד".
לאחר פתיחת החקירה פורסם כי "מאחר שאין כוונה לחקור עיתונאים, אלא רק אנשי מערכת הביטחון, אין צורך באישור היועצת המשפטית לממשלה", הנדרש לצורך מהלך נדיר ובעייתי של חקירת עיתונאים בשב"כ.
למרות זאת, בחדשות 12 פורסם כי "גם עיתונאים נחקרו" על פרשת ההדלפות. ככל הידוע, בשב"כ לא הכחישו את הפרסום הזה ופרסומים דומים בכלי תקשורת אחרים.
בשבוע שעבר דווח בתחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" כי זיני "מבקש מהיועצת המשפטית לממשלה לאשר לו לזמן עיתונאים לחקירות בשירות". מקור ביטחוני אמר ל"הארץ": "כשיש 4,500 שותפי סוד ואין שום סימן שמי מהם הדליף משהו, הדרך היחידה היא לגבות עדויות מהעיתונאים".
שב"כ גם לא הכחיש את הפרסום ב"הארץ". מהצלבה בין הפרסומים השונים עולה החשש ששב"כ פתח בחקירת עיתונאים בשל הדלפה שככל הידוע לא סיכנה את ביטחון המדינה, ללא חשד לעבירת צנזורה או עבירה כלשהי מצד העיתונאים עצמם, ולפני שביקש מהיועמ"שית את האישור הנדרש כחוק, שטרם התקבל.
מה קובע החוק על משימות המוטלות על שב"כ?
חוק שירות הביטחון הכללי מעמיד את השירות תחת מרות הממשלה, כשראש הממשלה ממונה עליו. אך אותו חוק מוסיף בסעיף 4(ג) גבול מפורש: "השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים".
החוק מגביל את סמכות החקירה של השירות לתחום צר: מניעת פעילות שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה או בסדרי המשטר הדמוקרטי.
ומעבר לכך, המדינה כבר התחייבה בבית המשפט כיצד שב"כ ינהג בעיתונאים. "העין השביעית" פרסם את תשובת המדינה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח: שב"כ קבע נהלים מיוחדים לעיתונאים, ולפיהם ככלל לא נבדקים מקורות המידע שלהם, אלא במקרים חריגים המחייבים אישור בדרג בכיר וחוות דעת משפטית.
מהפרסומים עולה החשש ששב"כ הפר את הכללים שהתחייב עליהם.
שאלות שעולות מן האירועים
מדוע שב"כ חוקר את הדלפת מועד פתיחת המלחמה באיראן ולא המשטרה?
לא ברור מדוע שב"כ חקר את ההדלפות ולא המשטרה, כיוון ששב"כ אמון על חקירת אירועים המסכנים את ביטחון המדינה ואופייה הדמוקרטי, ולא ברור כיצד ההדלפה סיכנה את הביטחון.
עם זאת, מבחינת הפרוצדורה, לשב"כ קל יותר לחקור עיתונאים. כדי לחקור תמסורת תקשורת של אזרח, המשטרה חייבת בצו של שופט. וכשמדובר בעיתונאי, החוק מוסיף מחסום: השופט לא יתיר זאת, אלא אם שוכנע שיש יסוד לחשד שהעיתונאי עצמו מעורב בעבירה. בשב"כ די בהיתר של ראש השירות. חקירת שב"כ, במקום המשטרה, מייתרת את אישור השופט.
אם "הסיכוי למצוא את המדליפים אפסי", מה הטעם בחקירה?
ראש שב"כ זיני עצמו קבע בפני הקבינט, לפי מה שפורסם, כי "הסיכוי להגיע למקור ההדלפה אפסי, בגלל אלפי האנשים שנחשפו למידע". חקירה שגורם המקצוע הבכיר ביותר הגדיר מראש ככושלת מפנה משאבי ביטחון וזמן חקירה למשימה שהוא עצמו אמר שלא תגיע לתוצאה.
עם זאת, העיתונאים עצמם יודעים מי הדליף להם את המידע. אם אכן נחקרו או ייחקרו עיתונאים – באישור היועמ"שית כנדרש, או בלעדיו – הם יוכלו למסור את המידע על ההדלפה.
מה עמדת שב"כ ביחס לחקירת ההדלפה לערוץ 12 על המלחמה עם איראן?
בהודעה רשמית מסר השירות כי "חקירות דלף סוד נפתחות בהתאם לסמכות והחלטה של ראש שב"כ, רק לאחר תהליך מסודר של גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי בשירות", וכי "כל ניסיון לייחס החלטות מקצועיות של ראש שב"כ לשיח המתקיים עם גורם כזה או אחר, משולל כל יסוד".
עוד נמסר ש"ההחלטה התקבלה הרבה לפני הפגישה (של זיני) עם ברדוגו". ב-ynet נכתב כי "הצהרת שב"כ אינה מתיישבת עם דברי זיני בישיבת הקבינט שהתקיימה לאחר הפגישה".
האם היועצת המשפטית לממשלה אישרה לחקור עיתונאים על ההדלפה?
ככל הידוע, היועמ"שית בהרב-מיארה טרם השיבה לבקשת שב"כ לחקור עיתונאים על ההדלפה. ספק רב אם היא תאשר חקירה כזאת. כך שאם המידע שפורסם בערוץ 12 ובכלי תקשורת אחרים, לפיו עיתונאים נחקרו בפועל, הוא נכון, הדבר נעשה לכאורה ללא אישור היועמ"שית.
מה אומרים באגודה לזכויות האזרח על חקירת ההדלפה אודות המלחמה?
במכתב של עורכת הדין הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח נכתב כי "עצם מתן האישור לחקירה בגין התבטאות, בפרט חקירת שב"כ, גם אם בסופו לא יוגש כתב אישום, מוביל להרתעה ולאפקט מצנן. התנהלות שב"כ חמורה ביתר שאת לאור הקרבה למועד הבחירות".
מה אמר ראש שב"כ על תפיסת תפקידו?
בהתבטאות פומבית אמר זיני: "אני נאמן לדרג הנבחר".
לסיכום, סעיף 4(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי קובע כי "לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים". אבל הפיקוח על קיום החוק נשען על שני גופים בלבד: ועדת שרים שראש הממשלה מכהן כיושב הראש שלה, לפי סעיף 5(ב), וועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון, שלא תתכנס עד כינוס הכנסת ה-26.
כשהדרג המקצועי קובע שאין בסיס לחקירה, ובכל זאת החקירה נפתחת אחרי הנחיה של הדרג המדיני – מה הטעם בבדיקה בוועדה שבראשה יושב מי שנתן את ההנחיה?
כשעיתונאים שלא עברו עבירה נדרשים למסור עדות בשב"כ, דווקא בחודשים שלפני הבחירות – מי מבטיח שזה לא יהפוך לשגרה חוזרת?
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.













































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו