בספטמבר 2022 פסלה מליאת ועדת הבחירות המרכזית את רשימת בל"ד מהתמודדות לכנסת הנוכחית בהצבעה של תשעה מול חמישה. אבל כעבור פחות מחודש ביטל בית המשפט העליון את הפסילה פה אחד. בל"ד התמודדה בבחירות, ונשארה מחוץ לכנסת כיוון שלא עברה את אחוז החסימה.
חוק־יסוד: הכנסת קובע שרוב במליאת ועדת הבחירות המרכזית לפסילת מפלגה אינו מספיק לפסילת מועמד, שכן ניתן לערער על החלטת הפסילה לבית המשפט העליון, והוא יכול לפסוק לבטל אותה.
מאז 2003 הפך העליון שוב ושוב את החלטות הפסילה של המליאה, כך שהרוב הפוליטי לא קבע בפועל את גורלם של מתמודדים.
מה קובע החוק לגבי פסילת מפלגות ומועמדים לכנסת?
לפי חוק יסוד: הבחירות, כאשר ועדת הבחירות המרכזית קובעת שמועמד לכנסת מנוע מהתמודדות, היא צריכה להגיש את ההחלטה לאישור בית המשפט העליון.
כאשר הוועדה פוסלת רשימה שלמה, היא לא צריכה להגיש את ההחלטה לאישור ביהמ"ש, אבל הרשימה יכולה לערער עליה לבג"ץ – כפי שכל הרשימות שנפסלו בוועדה עשו.
מנגד, אם הוועדה אישרה רשימה, היועץ המשפטי לממשלה, יו"ר הוועדה או לפחות רבע מחבריה רשאים לערער בטענה שהרשימה דווקא מנועה מהתמודדות.
כפי שמצוין בקובץ החקיקה הרלוונטית להגשת רשימות המועמדים, ערכאה שיפוטית מוסמכת לבטל גם פסילה וגם אי־פסילה. המחוקק שלל אפוא מן הפוליטיקאים את המילה האחרונה בעניין כשירות מועמד.
האם הממשלה הנוכחית שינתה את תפקיד ועדת הבחירות?
בקואליציה הנוכחית עלתה יוזמה להוביל חקיקה שתשנה את אופי ועדת הבחירות כך שבג"ץ כמעט לא יוכל לשנות או לבטל את החלטותיה. ואולם, היוזמה לא יצאה לפועל והחוק המעגן את מבנה ותפקיד ועדת הבחירות נותר על כנו.
ח"כ אופיר כץ (הליכוד) הגיש בינואר 2023 – מייד לאחר הבחירות והשבעת הממשלה הנוכחית – הצעה לתיקון סעיף 7א לחוק הבחירות, שנועדה להחליש את מעורבות בית המשפט העליון בהחלטות הוועדה. ההצעה התעכבה בשל פרוץ המלחמה ונידונה בוועדת השרים לחקיקה רק באוקטובר 2024. ההצעה נדחתה בוועדה ולא הגיעה לחקיקה.
הצעת החוק של כץ נועדה להמיר את הליך האישור של בית המשפט העליון בהליך "ערעור" – כלומר לצמצם את הביקורת השיפוטית על פסילת מועמד מ"סמכות בחינה רחבה" שקיימת לבג"ץ כיום – שמשמעותה יכולת לבטל החלטות לא חוקיות של הוועדה, לביקורת ערעורית צרה.
עוד כללה ההצעה תוספת של עילה לפסילת מועמד – "תמיכה במאבק מזוין נגד אזרחים ישראלים", וכן אפשרות לפסול על סמך "גילוי חד-פעמי" של תמיכה בטרור ולא רק תמיכה מתמשכת. בנוסף, ההצעה כללה אפשרות לפסול סיעה גם כשהיא חלק מרשימה משותפת (סעיף שנועד לאפשר לפסול את כל הסיעות ברשימה המשותפת, במקרה בו אחת מהן תיפסל).
ההצעה, שלא יצאה לפועל, נועדה לפגוע בהסדר שבו החלטות הרוב הפוליטי במליאת ועדת הבחירות – המבוסס על הרוב הפוליטי בכנסת – כפופות לאישור בג"ץ.
מה הוא המבנה של ועדת הבחירות המרכזית?
ועדת הבחירות המרכזית אינה גוף אחיד אלא בנויה משילוב של שלוש זרועות: משפטית, פוליטית ומינהלית־מקצועית.
הזרוע המשפטית היא יושב ראש הוועדה: שופט בית המשפט העליון, שנבחר על ידי כלל שופטי העליון. בראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 עומד כיום המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נועם סולברג.
הזרוע השנייה היא הפוליטית – המליאה. המליאה נבחרת על ידי הכנסת היוצאת ומורכבת מנציגי הסיעות שלה. הרכב המליאה נקבע על פי מפתח סיעתי: לכל סיעה המונה ארבעה חברים ומעלה יש נציג אחד לכל ארבעה חברי כנסת, וסיעות קטנות יותר מיוצגות על ידי חבר אחד. בסך הכול עומד מספר חברי המליאה על כ-30. חלק מנציגי הסיעות הם חברי כנסת.
מבנה הוועדה מעתיק את יחסי הכוחות בין המפלגות בכנסת, והופך אותה למעין "כנסת זוטא", עם יתרון מובנה לקואליציה.
הזרוע השלישית היא המטה המקצועי. עובדי המטה הם נעדרי זיקה פוליטית. במכרז שמפרסמת ועדת הבחירות לאיוש משרות במטה שלה, היא מגדירה בקביעות את הסייג הזה במפורש.
במכרז נכתב כי "לא ימונה לעובד הוועדה המרכזית מי שיש לו זיקה אישית או עסקית למפלגה או לגורם בכיר בה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או מפלגתית, חבר מפלגה, או מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות".
הסייג נועד למנוע זיקה מפלגתית בזרוע המנהלת את הבחירות. שיבוץ המועמד שייבחר מותנה בבדיקות התאמה ביטחוניות ובבחינת ניגוד עניינים, לרבות זיקה למפלגות ולגורמים בעלי השפעה אחרים.
לוועדה גם מעמד עצמאי מיוחד, הדומה למעמדו של מוסד מבקר המדינה; היא אינה כפופה לאף משרד ממשלתי.
שלוש הזרועות אינן שוות משקל בשאלת הפסילה: הזרוע הפוליטית מצביעה ראשונה, אך היו"ר וביהמ"ש הם שקובעים אם הפסילה תעמוד.
האם הרוב הפוליטי בוועדת הבחירות יכול לפסול מועמדים?
סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה מצאה שמאז 2003 הפך בית המשפט העליון את כל הכרעות הפסילה של הוועדה, כולל החלטות לפסול את בל"ד, חד"ש-תע"ל, הח"כים לשעבר של בל"ד עזמי בשארה וחנין זועבי, ח"כ אחמד טיבי, ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי, וכן ברוך מרזל, פעיל לשעבר בארגון הטרור "כך" שהתמודד בעבר לכנסת בשורת מפלגות ימין קיצוני, ביניהן עוצמה יהודית, אך לא נבחר.
![חבר הכנסת אחמד טיבי בישיבת סיעה של חד"ש־תע"ל בכנסת, 5 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/01/F260105YS230-1024x640.jpg "חבר הכנסת אחמד טיבי בישיבת סיעה של חד"ש־תע"ל בכנסת, 5 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
קיימות גם דוגמאות הפוכות: ב-2019 אישרה ועדת הבחירות את מועמדותו של מיכאל בן־ארי – גם הוא פעיל "כך" לשעבר, שניסה להתמודד במסגרת רשימת הימין הקיצוני חרות. אבל בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע ברוב דעות כי הוא מנוע מהתמודדות, בשל הסתה לגזענות ולאלימות.
בית המשפט הכריע בכל תיק לפי חומר הראיות שנבחן בו. בהליך, המתועד במסמך "שורשים במשפט", תיאר את חומר הראיות נגד בן־ארי ככולל התבטאויות חוזרות, עדכניות ומכוונות נגד הציבור הערבי בכללותו. בדין הישראלי הפסילה נשענת על הראיות בתיק הקונקרטי, לא על השתייכות המועמד למחנה מסוים. במילים אחרות: ערכאה שיפוטית ביטלה שוב ושוב את ההחלטות הפוליטיות.
באיזה מקרים בג"ץ מתערב בהחלטות ועדת הבחירות?
ביהמ"ש העליון מחיל רף ראייתי חוקתי מחמיר לפני התערבות שלו בהחלטות ועדת הבחירות. הוא מקבל החלטות פסילה רק על סמך ראיות ברורות, חד־משמעיות ומשכנעות, והוכחה כי המטרה דומיננטית ועכשווית.
הפסילה מיועדת, לפי העליון, למקרים קיצוניים בלבד, שבהם קיימת תשתית ראייתית משמעותית והיתכנות ממשית למימוש המטרה הפסולה.
מליאה מפלגתית עשויה לקבל בקשה על בסיס רוב פוליטי, בעוד העליון מחויב לרף ראייתי מחמיר. השוני בין המליאה לעליון נובע מהמעמד המוסדי והמשפטי.
האם ועדת הבחירות בישראל חריגה בהשוואה לעולם?
בהשוואה בינלאומית, מבנה ועדת הבחירות בישראל הוא חריג.
מחקר של המכון הבינלאומי לדמוקרטיה ולסיוע בבחירות (IDEA) מיפה את הגופים המנהלים את הבחירות בעולם לשלושה מודלים: עצמאי, ממשלתי ומעורב. בתוך כל מודל קיימים סדרי משפט ומוסד שונים.
ישראל משתייכת למודל המעורב – שילוב של מודלים, לרוב שני מוסדות או יותר המנהלים את הבחירות תחת הסדרים שונים במדינות שונות.
ואולם, המחקר מצא כי הוועדה הישראלית חריגה מקרב הגופים המנהלים את הבחירות במדינות דמוקרטיות משום שהרכב המליאה פוליטי ויש בידיה הסמכות לפסול רשימות ומועמדים. ברוב הדמוקרטיות פועלות ועדות מקצועיות עצמאיות ובלתי תלויות לצורך כך, והסמכות שלהן לפסול מועמדים מוגבלת.
בדיונים על הנושא, יש מי שמשווים לעיתים בין ועדת הבחירות בישראל ל"מועצת שומרי החוקה באיראן", גוף שפוסל מועמדים לפי שיקול פוליטי.
ואולם, קיים הבדל גדול בין השתיים: מועצת שומרי החוקה היא גוף בעל זכות וטו שיכול לפסול מועמדים ומפלגות ולא ניתן לערער על הכרעותיו לערכאות שיפוט עצמאיות שיכולות לבטל אותן. זהו אחד הגורמים לעובדה שאיראן כלל אינה דמוקרטיה: מפלגות איראניות שאינן פועלות לפי הקו שמכתיבים האייתוללות – חכמי הדת שעומדים בראש המשטר – אינן יכולות להתמודד.
בישראל המצב שונה לחלוטין. בג"ץ יכול לבטל החלטות של ועדת הבחירות. הסמכות הסופית על פסילת מפלגות אינה נמצאת בידי הרוב הפוליטי בוועדה.
שאלות שעולות מן הנושא
האם מליאת ועדת הבחירות המרכזית פוליטית בהרכבה?
כן. המליאה היא גוף פוליטי, ומורכבת מנציגי הסיעות בכנסת היוצאת. אך היא רק אחת משלוש זרועות הוועדה, ואינה בעלת המילה האחרונה על פסילת מועמד.
האם פסילה של מועמד בוועדת הבחירות המרכזית מספיקה כדי לפסול אותו?
לא. פסילת מועמד טעונה אישור בית המשפט העליון, וללא אישור זה היא חסרת תוקף, כמתועד בקובץ החקיקה הרלוונטית.
מי מנהל בפועל את הבחירות?
מטה מקצועי נטול זיקה מפלגתית. תנאי המכרז לעובדי המטה פוסלים מועמד בעל זיקה מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועמדות.
האם ישראל היא המדינה היחידה בה לוועדת הבחירות יש הרכב פוליטי?
אכן, ההרכב הפוליטי של מליאת ועדת הבחירות, יחד עם היכולת שלה לפסול מועמדים מהתמודדות, הוא חריג. ואולם, כיוון שפסילת מועמדים טעונה אישור של בג"ץ ועל פסילת מפלגות ניתן לערער לבג"ץ וערעורים כאלה התקבלו לעתים קרובות, החריגה הזאת אינה בעלת משמעות מעשית ואינה הופכת את הבחירות בישראל לחריגות ביחס לבחירות דמוקרטיות אחרות בעולם.
מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה – מהי ועדת הבחירות המרכזית ואיך היא פועלת (idi.org.il/articles/65164); ועדת הבחירות המרכזית – קובץ החקיקה להגשת רשימות המועמדים (gov.il); ועדת הבחירות המרכזית – קובץ ההחלטות הרשמי 2022 (gov.il); ועדת הבחירות המרכזית – הליך פומבי לאיוש משרה במטה הוועדה (gov.il); International IDEA – Independence in Electoral Management (idea.int).
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
![נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משוחח עם ראש ממשלת קטאר כשלצידו ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (צילום: מחשבון ה-X של הבית הלבן)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/09/G2CFE78X0AA7S5Z-1024x640.jpg "נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משוחח עם ראש ממשלת קטאר כשלצידו ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (צילום: מחשבון ה-X של הבית הלבן)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו