נושא
תל אביב
  • מתוך הסרט "תל אביב על האש" (צילום: Courtesy Cohen Media Group)
    Courtesy Cohen Media Group
  • מתוך הסרט "תל אביב על האש" (צילום: Courtesy Cohen Media Group)
    Courtesy Cohen Media Group
  • מתוך הסרט "תל אביב על האש" (צילום: Courtesy Cohen Media Group)
    Courtesy Cohen Media Group
  • מתוך הסרט "תל אביב על האש" (צילום: Courtesy Cohen Media Group)
    Courtesy Cohen Media Group

פצצת צחוק הבמאי של "תל אביב על האש" מנפץ סטראוטיפים

"בהתחלה המפיצים לא רצו לקחת את הסרט, משום שהוא היה בין לבין: לא אמנותי לגמרי, אבל גם לא רק בידור, ולא היו בו כוכבים" ● "ואז הגיע פסטיבל ונציה: 1,500 איש באולם, וכולם צוחקים" ● הבמאי הערבי-ישראלי סאמח זועבי הפך את הכיבוש לקומדיה של טעויות

עוד 1,012 מילים

זהו, הם הגיעו לשקמים

העבודות המאסיביות בכיכר המדינה המיתולוגית יצאו לדרך, ועצי השקמים הוותיקים, שניטעו במקום לפני כ-50 שנה, מפנים עתה את מקומם לטובת גורדי שחקים שייבנו במקום ● אביב לביא יצא לסיבוב פרידה מהכיכר שהכיר מילדותו, הפכה לסמל סטטוס - אך מעולם לא מימשה את הפוטנציאל שטמון בה

שיקמים בכיכר המדינה

העבודות המאסיביות בכיכר המדינה המיתולוגית יצאו לדרך, ועצי השקמים הוותיקים, שניטעו במקום לפני כ-50 שנה, מפנים עתה את מקומם לטובת גורדי שחקים שייבנו במקום ● אביב לביא יצא לסיבוב פרידה מהכיכר שהכיר מילדותו, הפכה לסמל סטטוס - אך מעולם לא מימשה את הפוטנציאל שטמון בה

"זהו, הם הגיעו לשקמים", אמר לי בקול עצוב ידיד שגר בצפון תל אביב ועובר על בסיס יומי בכיכר המדינה. השקמים הם העצים המופלאים, נדיבי הצמרת והצל, שניטעו בכיכר לפני כ-50 שנה והפכו לפרט הדומיננטי בנוף השטוח שלה.

בביקורים האחרונים שלי בכיכר המדינה התפעלתי מהנוכחות שלהם, הם סיפקו הוכחה שגם לעצים יכולה להיות כריזמה. אז מיהרתי לכיכר לראות מה קורה. והמראה לא קל לעיכול.

העצים הכבירים עומדים כששורשיהם עטופים בבדים, כמו אדם במיטב שנותיו שהפך בטרם עת לסיעודי ונזקק לחיתולים. מוקפים בגדרות ברזל וערימות עפר ומופרדים זה מזה, אולי כדי שלא יוכלו לחבור למרד השקמים הגדול

העצים הכבירים עומדים כששורשיהם עטופים בבדים, כמו אדם במיטב שנותיו שהפך בטרם עת לסיעודי ונזקק לחיתולים. העצים מוקפים בגדרות ברזל וערימות עפר, מופרדים זה מזה, אולי כדי שלא יוכלו לחבור למרד השקמים הגדול.

הכלים הכבדים נעים סביבם בנחישות, הכיכר הולכת ונחפרת ונראית כמו מה שהיא: אתר בנייה. בקרוב יתרוממו המגדלים, והעצים מפריעים.

שיקמים בכיכר המדינה
שיקמים בכיכר המדינה

בילדותי, כיכר המדינה הייתה שטח מוזנח ולא מנוצל. אי תנועה ענקי, רובו מכוסה עפר, שחוץ ממדורות ל"ג בעומר כמעט לא נעשה בו שימוש. בשנים האחרונות הייתה לה עדנה: סומנו בה שבילי אופניים, הוצבו ספסלים, נשתלה צמחייה, ויחד עם השקמים המדוברים היא הפכה למרחב ציבורי פתוח ומזמין להנאת התושבים.

קשישים עם מטפלים, צעירים עם כלבים, הורים וילדים מילאו אותה רוב שעות היממה. בפורים התקיימו בה מסיבות ענק ובקיץ 2011 נערכה בה אחת ההפגנות הגדולות של המחאה החברתית, שלפי הערכות נכחו בה יותר מ-100 אלף איש.

לרגעים היה נדמה שהיא מאיימת לרשת את כיכר רבין על תקן אתר ההתכנסות הלאומי, אבל זה כבר לא יקרה. אחרי שנים של הזדחלות במוסדות התכנון, אינספור גרסאות ומחלוקות, אושרו תכניות הבנייה בכיכר ולאחרונה העבודות יצאו לדרך.

כיכה המדינה – מבט על ב-2014 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
כיכה המדינה – מבט על ב-2014 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אין טעם לפתוח מחדש את הדיון התכנוני הסבוך, כי את הנעשה – בשלב הזה – כבר אין להשיב. בכיכר המדינה ייבנו שלושה מגדלים בני 40 קומות שיכללו 450 דירות ומבנה בן 10 קומות לצורכי ציבור.

על התכניות חתום משרד האדריכלים יסקי-מור-סיוון. למרגלות המגדלים אמור להשתרע פארק פתוח. בהדמיות זה נראה מבטיח, הניסיון מלמד שבמציאות, במקרים רבים, הסביבה של מגדלי יוקרה היא הכל חוץ ממסבירת פנים ומכניסת אורחים. נצטרך להמתין ולראות.

לא ברור גם כיצד תשפיע על התנועה באזור תוספת של מאות מכוניות של תושבי המגדלים; הרי לא מדובר באוכלוסייה שתצטופף באוטובוסים.

כיכר המדינה (צילום: הדמיה: 3DVISION הדמיות ממוחשבות)
כך כיכר המדינה אמורה להיראות בתום העבודות (צילום הדמיה: 3DVISION הדמיות ממוחשבות)

למה מלכתחילה לבנות על הכיכר ולא לשמור אותה לתועלת הציבור? בעיריית תל אביב מזכירים שהבעלות על רוב הקרקעות בכיכר נמצאת בידי כ-200 בעלי קניין פרטיים, אבל כשהעירייה רוצה לבצע חילופי שטחים – ראו מקרה הדולפינריום – היא יודעת לעשות את זה. לפחות ראש עירייה אחד – שלמה להט – חפץ בכך.

צ'יץ' הציע בשעתו לרכוש את הקרקעות ולהקים בכיכר פארק ציבורי, אבל כעבור כמה שנים התכנית בוטלה על ידי שר הפנים בטענה שהקופה הציבורית לא תוכל לעמוד בעלויות.

בעיריית תל אביב מזכירים שהבעלות על רוב הקרקעות בכיכר נמצאת בידי כ-200 בעלי קניין פרטיים, אבל כשהעירייה רוצה לבצע חילופי שטחים – ראו מקרה הדולפינריום – היא יודעת לעשות את זה

ומה לגבי העצים? מבין 125 עצים בכיכר, רק 9 יישארו במקומם. באשר ל-28 השקמים – הם יועתקו, אבל יישארו בתחומי הכיכר. אחרי שהם נעטפים בבד הם מונפים על כלונסאות מתכת ומועברים מהמרכז לשוליים, לעתים למרחק של מטרים ספורים. את דורון לנג, האגרונום שמפקח על הפרויקט, אני פוגש במקרה כשהוא מסתובב בכיכר עם כובע רחב שוליים ומשקיף על העבודות.

כיכר המדינה ג
כיכר המדינה

הוא משוכנע שהשקמים מספיק חזקים כדי לשגשג גם במקומם החדש. עשרות עצים נוספים, בעיקר זיתים, מועתקים למתחם בדרום יפו בו בחרה העירייה, וכנגד כריתתם של 43 עצים היזמים מחויבים לנטוע 300 חדשים.

שוב – על הנייר זה נשמע מבטיח, המציאות נוטה לעתים לאכזב.

בהחלט ייתכן שבתצורתה הסופית הכיכר תשתלב היטב במרחב העירוני ותשרת גם את האינטרס הציבורי ולא רק הנדל"ני. בינתיים, איך שלא מסתכלים על זה, זה נראה כמו חלק מתהליך הג'נטריפיקציה שמתחולל במקומות רבים בארץ: מגדלים במקום עצים. למגדלים יש יזמים, לוביסטים ועורכי דין. לעצים? להם, במקרה הטוב, יש חיתולים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 599 מילים

ימי הביניים

בעתיד יהיו הרבה פחות מכוניות במרכזי הערים הגדולות, ובראשן תל אביב ● בינתיים אנחנו חיים ב"ימי ביניים" אלימים, של התנגשות כואבת בין הולכי רגל, מכוניות - וקורקינטים חשמליים ● מרבית התאונות כלל אינן מדווחות לרשויות

קורקינטים בתל אביב (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
הדס פרוש פלאש 90

בעתיד יהיו הרבה פחות מכוניות במרכזי הערים הגדולות, ובראשן תל אביב ● בינתיים אנחנו חיים ב"ימי ביניים" אלימים, של התנגשות כואבת בין הולכי רגל, מכוניות - וקורקינטים חשמליים ● מרבית התאונות כלל אינן מדווחות לרשויות

הנתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על עלייה תלולה במספר ההרוגים והפצועים מבין רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים, מיטיבים לתאר את המגמה – אבל רחוקים מלשקף את כל התמונה. נתוני האמת גבוהים הרבה יותר, בוודאי לגבי כמות הפציעות.

רבות מהתאונות כלל אינן מדווחות למשטרה ועוברות מתחת לרדאר הסטטיסטי. מדובר בעיקר במפגשים כואבים, שלרוב מסתיימים בפציעה קלה עד בינונית, שמתרחשים על המדרכות בין רוכבי הכלים החשמליים להולכי הרגל. במיון של איכילוב מרגישים את זה היטב.

מצוקה של הרשויות

הסיפור האמיתי כרגע הם הקורקינטים החשמליים. הם גם ממחישים את המצוקה של הממשלה והעיריות, שתמיד מפגרות בכמה מהלכים אחרי המציאות הטכנולוגית והאופנתית.

עד שהצליחו לגבש מדיניות, כללים ואכיפה לגבי האופניים החשמליים – אמנם מעט מדי ומאוחר מדי – באו הקורקינטים וטרפו את הקלפים.

את המהפך ניתן להרגיש בחודשים האחרונים בכל יציאה מהבית בתל אביב, ותל אביב בדרך כלל מסמנת את הכיוון לשאר הערים: אם קודם האופניים פינו את מקומם במרחב הציבורי לאופניים החשמליים, עכשיו האופניים החשמליים הולכים ונסוגים מפני הקורקינטים.

לקורקינטים יש יתרונות ברורים – הם קלים, קומפקטיים ומשדרים רוח נעורים אורבנית אופנתית מהסוג שתל אביב כל כך אוהבת להתחבר אליה; כנגד זה עומדת הבעיה הגדולה שלהם – הבטיחות.

בניגוד לאופניים בעלי הגלגלים הגדולים יחסית, כשהקורקינט יורד לכביש הוא נתקל באספלט הישראלי המצוי – ישות מחורצת ועתירת גבשושיות וטלאים.

רוכבי קורקינטים שעושים סלטה אחרי שנתקלו במפגע תשתיתי הם מחזה שגרתי בחוצות תל אביב; כשהסלטה נגמרת מתחת לגלגלי מכונית, זה כבר נכנס לסטטיסטיקה של ההרוגים או הפצועים.

בכנס שנערך השבוע באוניברסיטת בר אילן, תיאר הח"כ היוצא דב חנין את מצב התחבורה בישראל. "אנחנו בזמנים בינוניים", הוא אמר בחיוך מר, "המצב היום יותר גרוע ממה שהיה, ויותר טוב ממה שיהיה".

דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
דב חנין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

זה תיאור מדויק גם לגבי ההשתלבות של הקורקינטים החשמליים במערך התחבורה: כרגע לקורקינטים אין מקום. על המדרכות הם מהווים סכנה ממשית להולכי הרגל – בעיקר קשישים וילדים – ובכביש הם ברווזים במטווח שכולל נהגים עצבניים ואספלט ירוד.

המרחב שייך לציבור

מהסבך הזה ניתן לצאת, אבל בשביל זה צריך לקבל החלטות כואבות שדורשות מנהיגות וחזון. על פי החזון הזה, בערים של מדינה מודרנית יש פחות ופחות מקום למכוניות פרטיות.

המרחב הציבורי הוא משאב שצריך לעמוד לרשות הולכי הרגל, רוכבי האופניים, רוכבי הכלים החשמליים למיניהם ונוסעי התחבורה הציבורית. האופניים והקורקינטים צריכים לקבל נתיבים משלהם – על חשבון המכוניות והחניות.

זה כורח המציאות, ומי שלא מבין את זה ומתעקש לדבוק בהתמכרות למכוניות הפרטיות, ימצא את עצמו עם עיר שכבישיה סתומים ועל המדרכות שלה ניטשים קרבות מדממים בין ההולכים והרוכבים.

אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

לדברי מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, צמצום המכוניות הוא גם החזון שהיא מאמינה בו, ולשם תל אביב הולכת. רק שהיא הולכת לאט, והמציאות מתגלגלת מהר מאוד

להבי מגדירה את התקופה הנוכחית כתקופת ביניים שבה כולם צריכים להיות סבלניים ומכילים כדי לחלוק את המרחב הציבורי – תכונות שכידוע הישראלים לא מצטיינים בהן. אסטרטגית, תל אביב קיבלה החלטה שהיא רואה בקורקינטים ובשאר כלי הרכיבה פתרון – לא בעיה.

"אנשים שוכחים שהדבר הראשון שרוצח אותנו זה זיהום האוויר ממכוניות", אומרת להבי, ומזכירה שעל פי ארגון הבריאות העולמי 2,500 ישראלים מתים מדי שנה מתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר, ושעל פי דוח של "אדם, טבע ודין", תל אביב מדורגת שנייה בין ערי ישראל בזיהום אוויר מתחבורה ליחידת שטח. במקום הראשון, אגב, בני ברק.

הפגנה מתוכננת

אז תל אביב מקדמת קורקינטים ואופניים, ועד שהמכוניות יפנו את הבמה הולכי הרגל משלמים את המחיר, ונראה שהם לא מוכנים לשתוק יותר.

לאחרונה, בכנס שיזמה עמותת "15 דקות", הטיחו כמה תושבים מבוגרים דברים קשים במיטל להבי וטענו שדמם מופקר על ידי העירייה בכל הליכה על המדרכה.

בימים הקרובים גם צפויה הפגנה של הולכי רגל מול בניין העירייה. עם כל הכבוד לסטטיסטיקה המפחידה של רוכב הקורקינטים, הם אומרים, אנחנו הקרבנות העיקריים כאן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הפצוע הקשה האחרון נפגע בהתנגשות בין שני קורקינטים. לא בגלל מכוניות, לא בגלל תשתיות. כלי מסוכן שנוהגים בו בפראות ללא אמצעי מיגון ובמבלי לספור אף אחד ממטר. להחרים כל קורקינט שנוסע יותר ... המשך קריאה

הפצוע הקשה האחרון נפגע בהתנגשות בין שני קורקינטים. לא בגלל מכוניות, לא בגלל תשתיות. כלי מסוכן שנוהגים בו בפראות ללא אמצעי מיגון ובמבלי לספור אף אחד ממטר. להחרים כל קורקינט שנוסע יותר מ 10 קמ"ש. כולל המושכרים..

עוד 564 מילים ו-1 תגובות
  • הרב מרדכיי שורנשטיין (צילום: הצלמניה- רודי וינסנשטיין)
    הצלמניה- רודי וינסנשטיין
  • גן החיות בתל אביב בשנות ה-40 וה-50 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)
    פריץ כהן, לע"מ
  • גן החיות בתל אביב בשנות ה-40 וה-50 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)
    פריץ כהן, לע"מ
  • גן החיות בתל אביב בשנות ה-40 וה-50 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)
    פריץ כהן, לע"מ
  • הרב מרדכי שורנשטיין (צילום: הצלמניה- רודי וינסנשטיין)
    הצלמניה- רודי וינסנשטיין
  • גן החיות בתל אביב בשנות ה-40 וה-50 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)
    פריץ כהן, לע"מ
  • גן החיות בתל אביב בשנות ה-40 וה-50 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)
    פריץ כהן, לע"מ

נוסטלגיה בזכותו יש לנו ספארי: הרב שלחש לחיות

את האריות גיבור ותמר הוא הוליך ברצועה ברחובות תל אביב ● את הקופים הוא גידל ומכר בחנות בשינקין ● והפילים שלו, ורדה ומותק, עדיין חיים באושר בספארי ברמת גן ● סיפורו של הרב מרדכי שורנשטיין, שייסד את גן החיות המיתולוגי בתל אביב, נחשף בסרט חדש

עוד 783 מילים

חשיפה לחצבת בסופ״ש בכמה מוקדים בתל אביב, ובהם פסטיבל דוקאביב

משרד הבריאות מודיע כי בסוף השבוע האחרון נחשף הציבור בתל אביב לחצבת בסינמטק ובמקומות נוספים ● המבקרים ששהו באזורי החשיפה מתבקשים לפנות בהקדם למוקדים הרפואיים ● המשרד מבהיר, עם זאת, כי כעת אין כל חשש להגיע לפסטיבל

סינמטק תל אביב. ארכיון (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)
מרים אלסטר/פלאש 90
סינמטק תל אביב. ארכיון

משרד הבריאות הודיע היום (שלישי) כי בסוף השבוע האחרון נחשף הציבור לחצבת בכמה מוקדים בתל אביב:

  • ביום שישי,24/05/2019, בין השעות 14:00 – 11:00 בלובי ומשרדי סינמטק תל אביב.
  • ביום שישי,24/05/2019, בין השעות 19:30 – 14:30 בלובי מלון סינמה ברחוב זמנהוף 1, תל אביב.
  • ביום שישי,24/05/2019, בין השעות 21:00 – 17:30 מסעדת "דלידה", רחוב זבולון 7, תל אביב.
  • ביום שישי,24/05/2019, בין השעות 00:00 – 19:30 סינמטק תל אביב, פסטיבל דוק אביב.
  • ביום שבת,25/05/2019, בין השעות 23:00 – 18:00 סינמטק ת"א, לובי ואולם מספר 1, מסעדת ג'ויה שבמתחם הסינמטק.

לפי הודעת משרד הבריאות, מבקרים ששהו במקומות אלו, ואשר נולדו משנת 1957 ואילך ואינם מחוסנים בשתי מנות נגד חצבת, צריכים לפנות בהקדם ובתוך 6 ימים מהחשיפה ללשכת הבריאות הקרובה.

בנוסף, מי שמגלה סימנים של חום וכן שיעול ו/או נזלת ו/או דלקת עיניים ו/או פריחה – עליו להימנע מלהגיע למקומות ציבוריים, ובכלל זה מקום עבודה או תחבורה ציבורית — ולפנות לקבלת טיפול רפואי רק בתיאום מראש.

הופעת הסימנים למחלת החצבת אינה מידיית, והמחלה עלולה לפרוץ תוך 21 ימים מיום החשיפה.

עם זאת, משרד הבריאות הבהיר כי אין מניעה להגיע להקרנות הפסטיבל השבוע, שכן כבר אחרי שעתיים, אין כל סכנה לחשיפה באזורים בהם היתה חשיפה קודם לכן לחצבת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 185 מילים

דרמה ברכבת הקלה: מנכ"ל חברת נת"ע התפטר במפתיע

לאחר 5 שנים בתפקיד, מנכ"ל נת"ע, יהודה בר-און הודיע על פרישה ● ההחלטה מגיעה ככל הנראה על רקע מתיחות עם יו"ר הדירקטוריון שנכנס לתפקיד לפני כחצי שנה ● "בשנים האלה, שהיו מאתגרות ומרתקות, חוללנו כאן מהפכה"

מודל של הרכבת הקלה שתופעל בתל אביב. מוצג בשדרות רוטשילד (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
מודל של הרכבת הקלה שתופעל בתל אביב. מוצג בשדרות רוטשילד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה