נושא
אריתריאה

בלא יכולת לגרש את מבקשי המקלט, ישראל מותירה אותם מעוטי זכויות ואמצעים להתקיים ● הממשלה החדשה אותתה שאין לה כוונה לשנות מדיניות זאת בקרוב ● מ־2006 ועד 2017 רק מבקש מקלט אחד מסודאן ו־32 אריתריאים קיבלו מעמד של פליטים ● אחרי שהקורונה פגעה ביכולת שלהם להתפרנס הם מרגישים מופקרים ● "כשהמדינה שלי תהיה בטוחה, לא אבזבז כאן עוד דקה"

עוד 2,954 מילים ו-1 תגובות

ראיון "תל אביב זה ג'ונגל, אין לילדים שלי עתיד פה"

גברהיווט מלס הפך לסמל של הפליטים מאפריקה, כאשר הצטלם לסרט תיעודי על מאבקם להשתלב בישראל ● אבל אחרי 13 שנים שבהן אפילו לא קיבל תשובה רשמית לבקשת המקלט שהגיש, הוא החליט לנסות את מזלו בקנדה ● אוטווה הסכימה לפתוח את שעריה בפני משפחתו, אבל אז הגיעה הקורונה והשמיים נסגרו ● עשרות משפחות אריתריאיות נוספות תקועות בישראל, למרות שהצליחו להשיג לעצמן חיים חדשים

עוד 1,293 מילים

שבת חתן וכלה תעשיית החתונות של הפליטים

זמר החתונות שמתגרה בממשלת אריתריאה ביוטיוב ומשלים הכנסה בבניין ● הספריות שהגשימו חלום ופתחו סלון כלות משלהן ● והשכנים מדרום תל אביב שמתעקשים להרוס את החגיגה ● הצצה לתעשיית החתונות האריתריאית

עוד 1,093 מילים ו-1 תגובות

הכלכלה של הפליטים "ישראל לא יכולה לגרש אותם, אז היא פשוט מקשה עליהם לעבוד"

האם "חוק הפיקדון" מעודד פליטים לשוב לארצותיהם, או סתם ממרר את חייהם? ● עומר איסא, מבקש מקלט בן 27 מסודן-דארפור: "בעל הבית אמר לי: 'פעם שילמתי לך טוב, אבל עכשיו יש חוק שמחייב להוריד לך 20% מהשכר ולהפריש לפיקדון, ואני לא יכול להתעסק עם זה'" ● הכלכלה של הפליטים ומבקשי המקלט - מעקב זמן ישראל

עוד 1,146 מילים

פרשנות מה קרה בשעות המעטות שחלפו בין ההודעה הנרגשת לבין הנסיגה המבישה

נתניהו חתם על הסכם הגירה שכל הצדדים היו מרוויחים ממנו - וביטל אותו תחת לחץ ● עכשיו ישראל סופגת ביקורת ויריביו מריחים דם

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתר את משבר מבקשי המקלט מאפריקה. פעמיים.

ובכל זאת נותר בלי פתרון אבל עם השלכות שליליות עבור המהגרים עצמם, עבור התושבים הוותיקים של דרום תל אביב, עבור הבחירות המוסריות של ישראל והמוניטין שלה, עבור המצב התקין של בית המשפט העליון ואפילו עבור המעמד של נתניהו עצמו, שהצליח הפעם לרשום הפסד בכל היבט של המשבר אחרי שכבר היה בדרך לניצחון.

המצב העגום נכון להיום, המהווה פארסה של ממש, זועק לאימוץ הסכם שנתניהו בעצמו קידם בצדק ובגאווה, אך דחה אותו מיד לאחר מכן. כתבה זו מהווה מעין הפצרה בראש הממשלה: אנא חשוב מחדש על דחיית ההסכם, שנעשתה משיקולים שגויים.

ההצלחה הראשונה מבין שתיים של נתניהו, הגיעה לאחר שדאג לשדרוג משמעותי של גדר הגבול עם מצרים.

ישראל היא המדינה המפותחת היחידה שאפשר להגיע אליה ברגל מאפריקה ועשרות אלפי אפריקאים, בדרכם להפוך לפליטים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה ו/או מסתננים (תלוי את מי שואלים), עשו מסלול מפרך – לרוב מאריתריאה ומסודאן – לעבר ישראל, על רקע התפשטות השמועה שניתן להיכנס למדינה.

כשנתניהו הזהיר – והוא הזהיר לעתים קרובות – כי ישראל תעמוד בפני גל כניסות בסדר גודל של יותר ממיליון איש, החשש היה אמין.

אוכלוסיית ישראל עומדת על קצת פחות מ-9 מיליון איש, ויש בה יחס יהודים/לא יהודים של 75% לעומת 25% – כך שכניסה של מיליון מבקשי מקלט מאפריקה הייתה משנה את המאזן והופכת אותו על פיו במהלך הזמן.

אולם החל מלפני חמש שנים, גדר הגבול המשודרגת של נתניהו (המהווה גם הגנה טובה הרבה יותר מול טרור המשויך לדאע"ש) עצרה את זרם הכניסות הבלתי חוקיות.

עוד תוצאה חיובית של שיפור גדר הגבול ועצירת גל הכניסות הייתה נטרולם של "מחנות עינויים" בחצי האי סיני שבמצרים. כ-7,000 מבקשי מקלט הגיעו לישראל לאחר שנחטפו, נכלאו ובמקרים רבים עונו, בעיקר על ידי כנופיות בדואיות, ששחררו אותם רק לאחר סחיטת כספים מקרובי משפחתם בישראל או במדינת המקור שלהם (מחנות כאלו פועלים כיום בלוב).

בנימין נתניהו (צילום: נועם ריבקין פנטון. פלאש 90)
חשף הסכם הגיוני אך שינה אותו במהרה. בנימין נתניהו (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

ההצלחה השנייה של נתניהו הגיעה בתחילת החודש, כשחשף הסכם הגיוני מאוד, שנחתם לאחר משא ומתן עם נציב האו"ם לפליטים (UNHCR), על שיתוף האחריות ל-40-30 אלף מבקשי מקלט שהגיעו לפני שהגבול נאטם.

כמחצית מהם, הוא הודיע בשביעות רצון, יועברו למדינות מערביות – הוא ציין את קנדה, גרמניה ואיטליה, וחלק מהדיווחים ציינו גם את ארצות הברית ושבדיה – בעוד שישראל תעניק תושבות זמנית לחצי השני.

נכס במקום נטל כלכלי

ההסכם, שהיה בבחינת הטלת פצצה (במובן הטוב של המילה), הוציא את כל הגורמים במשוואה בצד המנצח.

המאמצים לשכנע מבקשי מקלט לעזוב לא צלחו.

ניסיונות לגרש בכוח גברים לא נשואים לאוגנדה ולרואנדה הוקפאו על ידי בית המשפט העליון, שלא שוכנע כי הם לא ייפגעו שם, למרות התעקשותה של המדינה.

האפשרות שהמדינה היהודית תגלה בקשיחות לב אנשים שרוצים לקבל הכרה כפליטים הייתה מטרידה מאוד עבור ישראלים רבים, יהודים בגולה ותומכים אחרים של ישראל, והזינה את מכונת התעמולה של שונאי ישראל בעולם.

העובדה כי מדובר באפריקאים שחורים רק הוסיפה לביקורת על ישראל – היה אפשר לצייר אותנו כגזענים וכחסרי לב גם יחד, בהתעלם מהעובדה שישראל הצילה עשרות אלפי יהודים ממלחמת האזרחים באתיופיה ופעלה לשילובם.

ההסכם, כפי שהוצג על ידי נתניהו, סיפק גם מקורות מימון להסדרת עבודה בכל הארץ עבור מבקשי המקלט הנשארים, עם הכשרה תעסוקתית. הם היו הופכים לנכס במקום לנטל כלכלי על המדינה, והם כבר לא היו מרוכזים באופן חריג בדרום תל אביב.

במקביל, אותן שכונות בדרום תל אביב שהושפעו רבות מהגעתם, שכונות שבהן כמה תושבים ותיקים הפכו למתנגדים הקולניים ביותר לנוכחותם – היו עוברות שיקום.

ההסדר אף כלל יתרונות פיננסיים עבור משלם המסים הישראלי. רשות האוכלוסין, המפקחת על נושא בקשת המקלט, העריכה כי עלות הגירוש הכוללת למדינה אפריקאית אחת או יותר הייתה עומדת על כ-300 מיליון שקלים (כ-85 מיליון דולר), וזה עוד לא כולל תשלומים חשאיים כמו ה-5,000 דולר ששולמו בעבר לממשלת רואנדה עבור כל מגורש, כך על פי דיווחים. בהסכם עם UNHCR, עלויות היישוב מחדש היו נספגות על ידי האו"ם והמדינה השלישית, עם עלות מינימלית לישראל.

"למהגרים שהיו עוזבים תחת ההסכם היה סיכוי ניכר לחיים טובים, שכונות דרום תל אביב היו מתאוששות ומשלמי המסים היו נהנים"

אם כן, למהגרים שהיו עוזבים היה סיכוי ניכר לחיים טובים במערב שמקבל אותם בברכה. אלו שהיו נשארים היו מקבלים מעמד חוקי. השכונות שספגו את הפגיעה היו מתאוששות. משלמי המסים היו נהנים. החששות של בית המשפט העליון היו מתפוגגים. הקהילה הבינלאומית הייתה תורמת את חלקה לפתרון המשבר, וישראל הייתה פועלת באנושיות בלקיחת החלק שלה בנטל ובאחריות.

לכן אין פלא כי נתניהו, במסיבת העיתונאים שערך ב-2 באפריל, תיאר את ההסכם כעסקה "הטובה ביותר האפשרית". אלא שכמה שעות לאחר מכן הוא הקפיא אותה, ויום למחרת הוא ביטל אותה לחלוטין.

האנשים שהוא תיאר כ"מהגרים" ערב לפני כן היו כעת "מסתננים", והרעיון להעניק לחלקם תושבות ארעית, הכשרה תעסוקתית ואת הזכות וההזדמנות לעבוד, ירד מהפרק.

הפגנת מבקשי המקלט מאריתריאה, דרום תל אביב (צילום: תומר נויברג. פלאש 90)
גם הפליטים וגם הממשלה היו נהנים מההסכם החדש, אך הוא נפל. הפגנת מבקשי מקלט (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

מדוע שראש הממשלה יבטל הסכם שלא היה יכול להיות טוב ממנו?

נחרצת ככל שתהיה ההתנגדות במקומות מסוימים לקבלת מהגרים כלשהם מאפריקה – לא היה, ועדיין אין שום סיכוי שישראל תצליח להוציא את כולם משטחה. גם לפני ההודעה על תוכנית UNHCR, ישראל הצהירה כי היא לא תגרש נשים, ילדים (שלא הכירו מדינה אחרת מלבדה) וגברים נשואים מבין מבקשי המקלט.

לדברי שלמה מור יוסף, מנהל רשות האוכלוסין, רק מחצית ממבקשי המקלט יכולים להיות מגורשים ממילא, נתון קרוב מאוד לשיעור המהגרים שכללה התוכנית של ה-UNHCR, מבחינת יישוב מחדש במדיניות שלישיות.

כפי שנתניהו ניסח זאת, מה שהביא אותו לשקול מחדש היה במידה רבה התנגדותם של תושבי דרום תל אביב. "אני שומע אתכם, ובמיוחד תושבי דרום תל אביב" הוא כתב בפוסט בפייסבוק כשהקפיא את העסקה בערב של ה-2 באפריל, שעות ספורות בלבד לאחר שהודיע עליה.

"בכל שנה אני עושה אלפי החלטות המיטיבות עם מדינת ישראל ואזרחי ישראל. מעת לעת אני מגיע להחלטות שיש לשקול אותן מחדש", הוא הרחיב זמן קצר לאחר מכן.

בשעות המעטות שחלפו בין ההודעה הנרגשת לבין הנסיגה המבישה אכן נשמעו התנגדויות קולניות מצד תושבים מקומיים. אבל באופן משמעותי יותר, נתניהו היה נתון למתקפה ציבורית זועמת מצד יריבים פוליטיים, הבולט שבהם הנהיג ראש מפלגת הבית היהודי דאז נפתלי בנט, ולמתקפות ברשת החברתית, שבאו גם מבסיס הבוחרים של הליכוד. ב-2012,

מירי רגב – אז חברת כנסת של הליכוד ולא יותר, וכיום מקום שש בליכוד כשהיא בדרכה לקבל תיק שר נוסף, כבעלת שאיפות להיות ראשת ממשלה בעתיד – קראה למבקשי המקלט הסודאנים "סרטן בגוף שלנו" בנאום שנשאה בדרום תל אביב.

רגב התנצלה לאחר מכן על ההצהרה ואמרה כי היא פורשה שלא כהלכה. אך התגובה שנתניהו עמד מולה בערב 2 באפריל הייתה גם היא בסגנון "סרטן בגוף שלנו", מצד תומכיו שלו.

אין ספק שנתניהו ידע כי המתנגדים הזועמים עשו שגיאה – אפילו מנקודת המבט שלהם. ההשלכות הצפויות ביותר של ביטול העסקה לא יהיו גירוש של יותר מהגרים מישראל, כפי שדרשה המקהלה הזועמת, אלא שהרבה פחות מהם יעזבו (ככל שהסאגה הזו תמשיך להתגלגל, כך ליותר מהגרים יהיו משפחות כאן, וישראל תוכל לגרש פחות מהם). אך נתניהו – נכנע בזמן שיא.

התערערות היחסים עם מדינות אפריקה

השבוע, הפיאסקו הגיע לשיאו הצפוי. לאחר ביטול עסקה טובה, נתניהו ניסה לשווא להחיות עסקה גרועה אחרת. הוא שלח נציג לאוגנדה כדי לנסות לשכנע את הרשויות שם לקבל בכפייה מהגרים שגורשו. הוא ניסה למצוא מדינות אחרות באפריקה שאולי יסכימו לקבל אותם.

הוא נכשל, ובתוך כך הביך חלק מאותן מדינות שרשם הצלחה בבניית מערכות יחסים איתן בשנים האחרונות, ופגע באותם קשרים.

"הסכם שכולם מנצחים בו, שאומץ בצדק בהתלהבות על ידי ראש הממשלה הפך עבור ישראל לנקודת מפנה שכולה הפסד"

בסופו של דבר, ובאופן בלתי נמנע, המדינה מצאה את עצמה מודיעה בלית ברירה לבית המשפט העליון, בשימוע שנערך ביום שני האחרון, כי כל הגירושים בכפייה שתוכננו בנוגע למהגרים מאפריקה מבוטלים בזאת.

לעת עתה, לכל הפחות, כולם נשארים. המדינה מתכננת כעת לפתוח מחדש את מתקן חולות, בעלויות נוספות עבור ישראל, עבור אלה שיועדו לגירוש, אלוהים יודע לאן.

הפגנת החזית לשחרור דרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר. פלאש 90)
הפגנת החזית לשחרור דרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אולם הסאגה לא הסתיימה בכך. לאחר שהריחו דם, יריביו של נתניהו, שקיבלו זריקת עידוד, מנסים כעת, בהובלתו של בנט, לקדם חקיקה בניסיון להגביל את בית המשפט העליון – אותם שופטים שמתערבים בעניינים לא שלהם, שיש להם החוצפה לעקוף את חקיקת הכנסת שהם מחשיבים לא-דמוקרטית, אותם שופטים שהשהו את התוכנית המקורית של הממשלה – התכנית שלפני ההסכם עם האו"ם – לגירוש בכפייה.

בזמן שיריביו מהקואליציה מפרסמים אולטימטומים, נתניהו מתפתל, מעדיף שלא להיחשב בהיסטוריה למי שהרס את עצמאותו של בית המשפט בישראל, בד בבד עם רצון חסר פשרות להימנע מהרחקה של בסיס הבוחרים היקר שמחזיק אותו בשלטון.

וכך, הסכם שכולם מנצחים בו, שאומץ בצדק בהתלהבות על ידי ראש הממשלה אך רק להרף עין, הפך עבור ישראל לנקודת מפנה שכולה הפסד. המהגרים של דרום תל אביב לא הולכים לשום מקום. בית המשפט העליון נתון למתקפה חקיקתית. והאירוניה הגדולה ביותר: שום דבר מזה לא עוזר לנתניהו, אשר יריבו הפוליטיים מריחים דם.

אולם עדיין לא מאוחר מדי לעשות את מה שהיה, ועודנו, הדבר הנכון.

עוד 1,329 מילים
כל הזמן // יום שני, 26 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

היום ה־143 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

חזבאללה ירה שני טילי נ״מ והפיל כטב״מ של צה״ל

4 חודשים אחרי החילוץ מהשבי, אורי מגידיש חוזרת מבחירתה לצבא ● קצין וארבעה לוחמים נפצעו אתמול קשה בקרבות ברצועה ● קבינט המלחמה אישר הלילה הכנסת סיוע הומניטרי מצפון הרצועה ● בג״ץ דן בגיוס בני ישיבות - הדיון מועבר בשידור ישיר ● נקבע מותו של החייל האמריקאי שהצית עצמו מול שגרירות ישראל בוושינגטון ● משפחות החטופים יערכו ביום שישי צעדה מעזה לירושלים

עוד 13 עדכונים

סעודיה או קטאר

על מנת להבין את יחסה האמיתי של סעודיה לבעיה הפלסטינית בכלל, ולראש הרשות אבו מאזן בפרט, יש לחזור לשתי פגישות שהיו בין אבו מאזן לבין המלך הקודם של סעודיה, המלך עבדאללה, כפי ששמעתי ממקורות בכירים ברמאללה.

פגישה אחת הייתה בריאד, כאשר עמדה על הפרק החלטה של מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, ולראשונה הנשיא ברק אובמה החליט שלא להטיל עליה וטו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 922 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

האיום של רביבו מראה עד לאן התדרדר הליכוד בעידן נתניהו

ההצהרה של אליהו רביבו בוועדת הכספים בשבוע שעבר חושפת עד כמה הפכה הליכוד למפלגה דשנה, שנבחריה שכחו את מי הם אמורים לייצג ● מצידם, שנחטוף סרטן - אם זה מה שיעזור להם להיבחר שוב ● פרשנות

עוד 426 מילים ו-1 תגובות

עקורים

אילו שיקולים משפיעים על הישראלים בבחירות לראשות העיר?

הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו השבוע, ב-27 בפברואר, יאפשרו לתושבים לבחור את המועמדים המועדפים עליהם להובלת הרשות. מה חשוב לאזרחי ישראל בבואם לבחור את ראש העיר או הרשות המקומית? אילו שיקולים משפיעים על הצבעתם?

סקר אותו ערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן במהלך פברואר ביקש לענות על שאלות אלה. הסקר, בשיתוף עם חברת iPanel, כלל מדגם מייצג של 803 נשאלים, ובמסגרתו ביקשנו מהמשתתפים לציין את החשיבות שהם מייחסים לשיקולים שונים בהצבעתם בבחירות לראשות העיר או המועצה. הבחנו בין שלושה סוגי שיקולים: שיקולים הנוגעים להבטחות המועמד/ת בנושאים מקומיים, שיקולים המשקפים את המאפיינים האישיים של המועמד/ת ושיקולים הקשורים לפוליטיקה הארצית.

ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 651 מילים

אוקראינה הצליחה לשרוד את המתקפה הרוסית ב־2022 – ומאז התמונה בחזית נותרה זהה פחות או יותר כבר שנתיים ● אולם, בזמן שהאופוזיציה ברוסיה נעלמת והקונגרס האמריקאי מעכב את הסיוע גם במחיר של עזרה לפוטין, המוטיבציה בקרב החיילים האוקראינים יורדת ● רק הידוק השורות במערב וחיזוק ברית נאט"ו ימנעו מלחמה גדולה עוד יותר באירופה ● פרשנות

עוד 1,071 מילים

פרידה מצ'רלי ביטון, רובין הוד הישראלי

להיפרד מצ'רלי ביטון בימים הארוכים העצובים האלה זה להיפרד מאחת התקופות הנאיביים בהוויה הישראלית. אולי הרגשנו אז מפולגים וקרועים, אך לא עלה בדעתנו שזה יהיה כאין וכאפס לעומת הקרע העתידי שיגיע ויאיים על המשך קיומנו כאן.

הימים ההם של הפנתרים השחורים, שהוביל צ'רלי ביטון יחד עם סעדיה מרציאנו, (בשלב מסוים הייתה שם גם ויקי שירן וגם בן דרור ימיני שהצטרפו לחזית המזרחית) היו ימים של תמימות תהומית ושל מחאה בנוסח רובין הוד. במרץ 1972, למשל, יצאו הפנתרים למבצע חלב, ובמסגרתו "סחבו" בקבוקי חלב מפתחי דלתות של משפחות עשירות כדי להעבירן למשפחות קשות יום. בשלב מסוים ארבו הפנתרים למשאיות החלב והעבירו את ארגזי החלב למשפחות נזקקות. זו הייתה מחאה שזכתה להגדרה "הם לא נחמדים" ממי שהייתה ראש הממשלה גולדה מאיר.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 396 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חורבן עזה היה בלתי נמנע

לחימה בקרב אזרחים בשטח בנוי משמעותה תמיד גיהינום עלי אדמות עבור האוכלוסייה המקומית ● אנשים פרטיים יכולים להתנגד למלחמה בעזה, אבל לארה"ב כאומה, בהתחשב בהיסטוריה הצבאית שלה עצמה, לרבות ההיסטוריה הקרובה, אין הרבה בסיס אתי לגנות את האסטרטגיה הישראלית

עוד 2,580 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ויתר על המרכז כדי להילחם על המצביעים של בן גביר

כבר מאז ההפיכה המשטרית הסקרים הצביעו על ירידה בתמיכה בראש הממשלה ובליכוד ● כל המנדטים שנתניהו "מחפש" בעזרת קמפיין "הניצחון המוחלט" נטשו לכיוון דרך האמצע, המתינות, הממלכתיות ● נתניהו לא עושה דבר כדי לבלום את הנטישה, אולי בגלל החשש שאם יביע עמדות מתונות, הרבה יותר אנשים יברחו לבן גביר ● פרשנות

עוד 931 מילים ו-2 תגובות

תוכנית נתניהו ליום שאחרי תלויה למעשה ברשות הפלסטינית

המסמך שהניח נתניהו על שולחן הקבינט ביום חמישי מדבר על "גורמים מקומיים עם ניסיון ניהולי שלא מזוהים עם תומכי טרור" ● זה נשמע חזון אוטופי, אפילו תלוש במציאות הנוכחית ברצועה ● עובדתית, אין מי שינהל את עזה בתנאים הללו שאינו קשור לרשות הפלסטינית - והעובדה שנתניהו נמנע מלציין את הרש"פ בשמה הוא תרגיל פוליטי וניסיון להכשיר אותה ציבורית ● פרשנות

עוד 520 מילים
היום ה־142 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הממשלה הפלסטינית תגיש מחר את התפטרותה

בכיר בחמאס: "יש תיקונים חדשים במתווה, אך הפער גדול" ● המשלחת הישראלית צפויה לצאת מחר לקטאר להמשך המגעים; דיווח: נתניהו "הקשיח עמדות" ודורש שהמחבלים שישוחררו יועברו לקטאר ● החייל עוז דניאל הוכרז חלל צה״ל שחטוף בעזה ● סמ״ר עידו אלי זריהן וסמ״ר נריה בלטה נהרגו אתמול בדרום עזה ● ארה"ב: אדם הצית עצמו מחוץ למבנה השגרירות הישראלית בוושינגטון, לצוות שלום

עוד 51 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הקרב האחרון על עמק השלום

הבחירות ביום שלישי לראשות עיריית יקנעם יכריעו את גורל הבנייה על מורדות עמק השלום ● אלפי ישראלים גרים כבר שנתיים בשכונה חדשה בקריית אונו שאין בה ולו אוטובוס אחד ● לא צריך את פסטיבל "דרום אדום" כדי ליהנות מהנופים המרהיבים של הדרום ● ופעילות לחובבי פיד סריגה: שמיכה לפי הטמפרטורה היומית

עוד 1,107 מילים
היום ה־141 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

המשטרה עצרה לפחות 18 מוחים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב

רב־סרן אייל שומינוב, ששירת כמפקד פלוגה בחטיבת גבעתי, נהרג בקרב בצפון הרצועה; בן 24 במותו ● נתניהו: אכנס בתחילת השבוע את הקבינט כדי לאשר את התוכניות לפינוי האוכלוסייה ברפיח ● סוכנות אונר"א הודיעה שהיא מפסיקה לספק משלוחי סיוע לצפון הרצועה, כי אינה יכולה לבצע פעילות תקינה באזור ● חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון, ממייסדי הפנתרים השחורים, מת בגיל 76

עוד 27 עדכונים

יתרונות הקרחת של ג'יימס בונד

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: שון קונרי, הדינוזאור האחרון של הקולנוע ההרואי, ג'יימס בונד המיתולוגי ואביהם הקולנועי של האריסון פורד ודסטין הופמן, מתגלה כאחד הכוכבים האחרונים שהמקרנה עדיין מגדילה אותו פי עשרה

עוד 2,038 מילים

הנזק מאיומי בן גביר כבר נגרם, אך עדיין לא מאוחר לתקן אותו ● משפט הרצח בקהיר של הסטודנט האיטלקי התחדש ברומא ● מטוס קרב מתקדם תוצרת טורקיה המריא לטיסת ניסיון ראשונה ● מנהיג האופוזיציה בתוניסיה פתח בשביתת רעב בכלא ● והשבוע ב־2011: העם המרוקאי יוצא לרחובות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,198 מילים ו-4 תגובות
עקורים

"יעבור זמן עד שנפסיק להלקות את עצמנו על האדישות, חוסר תשומת הלב ועל כך שנאחזנו בסיפור שסיפרנו לעצמנו, שרוב הזמן אנחנו חיים בגן עדן"

ניר שוחט

בן 42 מקיבוץ ניר עם, מסעדן, אב לשלושה. פונה לתל אביב

עוד 1,926 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵיפֹה יַחְיא 207

לתקשורת יש נבל מושלם, מכוער עם אוזני עכברוש, שנמלט במחילות מפני כוחות הצדק שסוגרים עליו. אפשר להבטיח "גילויים חדשים", וזה תמיד טוב ● ואחרי הפרסומות: האם סנוואר גוסס מדלקת ריאות?

עוד 892 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה