נושא
משרד החוץ

נציגה רשמית של ישראל תשתתף בכנס בבחריין

חשיפה צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, תייצג מחר את ישראל בסדנה בת יומיים בבירת בחריין ● הסדנה תוקדש לביטחון ימי ואווירי, על רקע ההסלמה האיזורית מול איראן

צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: נציגה רשמית של ישראל תשתתף מחר (שני) בכנס ביטחוני בבחריין, כך מסר מקור בבחריין לזמן ישראל. הנציגה, מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, אשר שמה נאסר לפרסום מטעמי ביטחון, תייצג את ישראל בסדנה המוקדשת לביטחון ימי ואווירי.

הסדנה, שתימשך יומיים, צפויה להתמקד במאמצי המדינות לסכל את המתקפות המתגברות מצד איראן באזור. הנציגים אמורים לדון באמצעי הגנה לספינות נגד תקיפות איראניות במפרץ הפרסי, אמצעי מניעה להברחת נשק ואמל"ח, וכן הגנה אווירית לתעופה אזרחית.

המפגש, אשר אורגן על ידי בחריין, ארצות הברית ופולין, הינו חלק ממה שמכונה תהליך ורשה, אשר החל בועידת ורשה בבירת פולין בפברואר השנה, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקור, אמור היה הכנס הראשון להתמקד במאמצים הגלובליים לסיכול האיום האיראני, אולם מאוחר יותר נושא הכנס השתנה באופן מעומעם למאמצים המשותפים להשגת יציבות במזרח התיכון.

משרד החוץ לא הכחיש כי הנציגה תייצג את ישראל במנמה, בירת בחריין, ובתגובה תמציתית לזמן ישראל נמסר: "ישראל משתתפת בהמשך תהליך ורשה".

התמקדות הכנס מחר בהגנה ימית ואווירית מגיעה בעקבות מתיחות גוברת במפרץ הפרסי בין איראן לארצות הברית ובנות בריתה, מאז שהכריז נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי הוא נוטש את הסכם הגרעין עם איראן והחל להפעיל סנקציות כנגד הרפובליקה האיסלאמית. מאז, ספינות במפרץ הותקפו, מל״טים הופלו, ומיכליות נפט נחטפו.

שתי התקפות בשבועות האחרונים על מפעלים של תאגיד הנפט הסעודי הובילו לקיצוץ של 50% בתפוקת הנפט בממלכה וגררו להאשמות מצד וושינגטון ואירופה. בטהראן הכחישו כל קשר להתקפות הללו, למרות שמורדים בתמיכת איראן, הנלחמים בסעודים בתימן, לקחו ארחיות על ההתקפות הללו.

עוד 236 מילים

דיפלומטיה ישראלית: סיפור התנקשות

מספרים שלפני כ-170 שנים, כשבמשרד החוץ הבריטי התקבלה טלגרמה ראשונה, אמר הלורד פלמרסטון, שעמד במשך שנים רבות בראש מערך החוץ הבריטי: "הגיע קץ הדיפלומטיה!" הטכנולוגיה החדישה נראתה אז כה פורצת דרך, עד שפלמרסטון סבר כי בעקבות חשיפתה לא יהיה צורך יותר במשרד החוץ.

מאז, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ולהפתיע, אבל האנושות לא נפטרה מרופאים, מורים, עורכי הדין וכמובן גם לא מהדיפלומטים. לא המציאו בינתיים שום תחליף לקשר האישי, ליכולת האנליטית, להשכלה מצוינת ולאופקים רחבים שמאפשרים לדיפלומט להכיר את המדינה בה הוא או היא משרתים.

דיפלומטים מנוסים ומשכילים יכולים למנוע מלחמות, לסייע במציאת פתרונות בסכסוכים, למנוע התקררות יחסים בין מדינות, ואף לשנות את דעתן של האליטות המקומיות בעניינים כאלה ואחרים.

עם זאת, גם בישראל של היום יש מי שחושב שטכנולוגיה יכולה לייצר קיצורי דרך בתהליכים דיפלומטיים. הרי במאה ה-21 – כאשר טראמפ, פוטין ונתניהו משוחחים מדי כמה שבועות ישירות בטלפון – אנשי משרד החוץ הם קודם כל אנשי מכירות שצריכים לדאוג לכלכלה, כי למדיניות ידאגו כבר הקדקודים עצמם.

הרפורמה במשרד שיוזם שר החוץ הטרי, ישראל כ"ץ, צפויה למדוד את הישגיו של משרד החוץ קודם כל לפי הקריטריון הכלכלי, והיא לא באה יש מאין. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מי שעד לא מזמן מילא את תפקיד שר החוץ, מאמין שצריך לגייס לקורס הצוערים הרבה יותר אנשים עם הבנה בכלכלה.

"אם הייתי יכול לעשות משהו אחד במשרד החוץ זה לבחור את הדיפלומטים שלנו לפי זה שיבינו מה זה כלכלה, מה זה כלכלת שוק, מה זה חברות… השינוי הזה עדיין לא קורה", אמר נתניהו השבוע בשיחה סגורה עם חניכי המכללה לביטחון לאומי.

לתפיסתם של נתניהו וכ"ץ, קשרים בין מדינות מושתתים בראש ובראשונה על העניין הכלכלי. לראייה מביא נתניהו את הנתון הבא: "אנחנו מרחיבים את היחסים של ישראל, יש לנו יחסים דיפלומטים עם 160 מדינות, כולל מדינות מוסלמיות גדולות – קזחסטן, אזרבייג'ן ועוד כמה ענקיות. כשאני הייתי באו"ם זה היה 80. למה? טכנולוגיה אזרחית, טכנולוגיה צבאית, מודיעין. הם רוצים, ולכן זה עובד".

גם נתניהו וגם כ"ץ מאמינים שתנופה בסחר חוץ יכולה לבוא במקום קירבה אידאולוגית, ושעסקות גדולות – גם אם חד-פעמיות – יכולות להחליף את הרקמה העדינה הנשזרת במשך זמן רב של ניהול יחסים דיפלומטיים קרובים.

האמונה התמימה בכך שהכלכלה לבדה יכולה להחזיק מים, ולקדם בריתות ושותפויות אסטרטגיות בין העמים והמדינות, מתעלמת מכמה עובדות שנתניהו שוכח לציין.

בשנים שחלפו בין התקופה שבה שירת נתניהו במשרד החוץ בשנות ה-80 לבין ימנו אלה, קרו עוד כמה דברים, כגון נפילת הגוש הסובייטי, השינוי האסטרטגי ביחס למדינות ערב וישראל שחל באפריקה, הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993 ועוד כמה אירועים שהובילו לשינוי מדיניות.

בזכות הסכמי אוסלו, למשל, שודרגו היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי באופן משמעותי. ועוגנו בתהליך ברצלונה, שהביא לעליית מדרגה משמעותית בקשרים המסחריים, האקדמיים והתרבותיים בין ישראל לאיחוד, וקידם פיתוח קשרים נוספים עם מדינות בעולם הערבי.

ספק רב אם ישראל היתה יכולה להגיע ליחסים טובים יותר עם האיחוד רק בזכות התובנות הכלכליות של הסגל הדיפלומטי בבירות האירופיות, וללא שינוי משמעותי במדיניות שלה.

למרות החשיבות של התהליכים הכלכליים על חיינו, לא רק הם מניעים את גלגלי הדיפלומטיה הבינלאומית. האם נספח כלכלי יכול להשפיע על ההחלטה של חברי הפרלמנטים באירופה או באמריקה הלטינית בסוגיות הרות גורל לישראל, כמו למשל סיווג ארגוני טרור או מכירת נשק למדינות תומכות טרור?

האם המניע הכלכלי והעניין בחדשנות הישראלית יכול לגרום למדינות שמסרבות לנרמל את היחסים עם ישראל לשנות את עמדתן? התשובה לשאלות הללו היא ברורה: המניע המדיני הוא זה שסולל על פי רוב את הדרך למניע כלכלי, ולא להפך.

מותר וצריך לדבר על רפורמות במשרדי הממשלה, לרבות משרד החוץ. אך אי אפשר לפגוע אנושות במשרד החוץ ובאנשיו, לגרוע מסמכויותיהם, לקצץ בשכרם ובתקצוב הנציגויות הישראליות בחו"ל, ובמקביל לדרוש מהמשרד ואנשיו לספק תוצאות אחרות.

הבעיה הנוכחית של משרד החוץ עמוקה יותר ממחסור בתקציבים. השינוי שעליו מדברים נתניהו וכ"ץ הוא שינוי אידאולוגי עצום, שלא תואם את רוח משרד החוץ ואת היסודות שהניחו אבא אבן ויורשיו לפעילותו, וגם לא את המציאות שבה פועלים הדיפלומטים הישראלים בחו"ל.

בינתיים, שגרירים ותיקים יפרשו, אחרים יעזבו בגלל התנאים הירודים וחוסר ההשפעה על עיצוב מדיניות, והדור החדש שיגדל ויימדד בעיקר על פי תפוקות כלכליות כבר יהיה שונה בתכלית. ראש הממשלה ושר החוץ צריכים לשנות כיוון ולסלול מדיניות אחרת. אחרת, הנזק לדיפלומטיה הישראלית עלול להיות ארוך טווח וקשה מנשוא.

קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון הבינתחומי הרצליה ועמיתת מדיניות במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת התנועה, והפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 646 מילים

געגועים לבגדד בוקר טוב עיראק

למרות שהעיראקים לא השתתפו בפסגה בבחריין, היחסים בין ירושלים לבגדד חמים מאי-פעם ● השגריר העיראקי בוושינגטון קרא כבר לנורמליזציה, אבל הבוסים שלו בבגדד מיהרו לצנן את ההתלהבות - ככל הנראה בעקבות לחץ איראני ● רבים מהמומחים מאמינים כי דווקא קהילת יוצאי עיראק בישראל היא שעשויה לקרב מחדש בין המדינות

עוד 1,418 מילים

עובדים במשרד החוץ נגד מינויו של איוב קרא לשגריר בקהיר

עובדים במשרד החוץ פנו במכתב לשר החוץ ישראל כץ, בבקשה שיפעל נגד החלטת ראש הממשלה לבחון מחדש את המינוי של השר מהליכוד, איוב קרא, לתפקיד שגריר ישראל בקהיר

שגרירת ישראל בוורשה זומנה לשיחת הבהרה

השיחה בעקבות תקיפת שגריר פולין בת"א אתמול ● החשוד בתקיפה נעצר ושוחרר ● רוה"מ פולין: התקיפה נובעת מ"שנאת זרים"

שגרירת ישראל בוורשה זומנה לשיחת הבהרה בעקבות תקיפת השגריר הפולני בישראל אתמול. השגרירה אנה אזארי הסבירה לפולנים שהתקיפה שאירעה אתמול חמורה ונמצאת בחקירת משטרה.

אתמול הותקף בצעקות ויריקות השגריר הפולני מארק מגיירובסקי ליד שגרירות פולין בתל אביב. השגריר הפולני צילם את התוקף והוא נעצר ושוחרר היום. מדובר בתושב הרצליה בן 65 שטען כי לא ידע שמדובר בשגריר. משרד החוץ הביע "זעזוע" מהאירוע והצהיר על מחוייבות לביטחון של אנשי השגרירויות הזרות.

ראש ממשלת פולין מתיאוש מורבייצקי החריף את הטון ואמר כי התקיפה היא על רקע גזעני ונובעת מ"שנאת זרים". התקיפה היא על רקע מתיחות ביחסים עם פולין, כאשר ביום שני דווח על ביטול משלחת ישראלית שהיתה אמורה להגיע לפולין. הנימוק לביטול היה חשש פולני מכך שהישראלים ייבקשו לדון בהשבת רכוש ליהודים שחיו בפולין עד מלחמת העולם השניה.

עוד 126 מילים

שגריר ישראל בגרמניה מתנער מתנועת הימין הקיצוני AfD

ג'רמי יששכרוף נימק את ההחלטה בהתבטאויות פוגעניות של מנהיגי "אלטרנטיבה לגרמניה" כלפי היהודים, ישראל והשואה ● אחד ממנהיגי AfD: "גרמניה צריכה להפסיק לכפר על העבר הנאצי"

שגריר ישראל בגרמניה ג'רמי יששכרוף מתחייב להימנע מכל קשר לתנועת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה", (AfD). זאת, בגלל התבטאויות מעליבות כלפי יהודים, ישראל ובכל מה שנוגע לשואה".

יששכרוף אמר היום לסוכנות הידיעות הגרמנית DPA כי הוא מתקשה לראות כיצד תתקיים כל אינטראקציה בינו לאלה שחשים נוסטלגיה לעבר של גרמניה, שכידוע כולל גם את שלטון הנאצים ב-1933-45, ובכלל זה שנות ההשמדה במהלך מלחמת העולם השניה.

מנהיג מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה, אלכסנדר גאולנד, התייחס לתקופת שלטונו של היטלר כ"כתם לשלשת ציפורים" על ההיסטוריה המפוארת של גרמניה. החרה החזיק אחריו אחד ממנהיגי המפלגה במזרח, ביורן הויקה, שאמר כי הגיע הזמן שהמדינה תפסיק לכפר על העבר הנאצי.

מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה נחשבת לסמן הימני הקיצוני החדש בפוליטיקה הגרמנית, ורבים בגרמניה עצמה מתלבטים אם כדאי לשתף איתה פעולה או להחרימה.

עוד 119 מילים

בגלל ראיון: שגרירת צרפת זומנה לשיחת נזיפה במשרד החוץ

בראיון למגזין אטלנטיק, אמר השגריר הצרפתי היוצא בארה"ב: "לישראל נוח במצב הקיים, אין לה תמריץ לעשות ויתורים, ולמעשה היא מדינת אפרטהייד כבר כיום" ● משרד החוץ הישראלי מחה על הדברים וזימן לשיחת נזיפה את שגרירת צרפת, הלן לה גל

משרד החוץ זימן לשיחת נזיפה את שגרירת צרפת בישראל, הלן לה גל. זאת, בעקבות ראיון שנתן השגריר הצרפתי היוצא בארה"ב, ז'ראר ארו, ושבו כינה את ישראל מדינת אפרטהייד. משרד החוץ "מחה על הדברים בתוקף", לפי הודעת דוברו.

בראיון למגזין אטלנטיק, התייחס ארו לעסקת המאה של נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, ואמר כי הבעיה היא חוסר הפרופורציה בין שני הצדדים, שגורמת לצד החזק להבין שאין לו אינטרס לעשות ויתורים.

ארו אמר כי הסטטוס קוו הנוכחי, מאוד נוח לישראל, משום שהיא "יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. יש להם את הגדה המערבית, אך הם לא צריכים לקבל החלטות קשות לגבי הפלסטינים, שהינם חסרי מדינה ולא אזרחי ישראל. הם לא יהפכו אותם לאזרחי ישראל. יצטרכו להפוך את זה לרשמי, וזה אפרטהייד. תהיה מדינת אפרטהייד רשמית. זה המצב כבר כיום".

בחודש שעבר היתה זו השגרירה הישראלית עליזה בן נון, שזומנה לשיחה במחאה על פשיטת כוחות הבטחון על מכון התרבות הצרפתי במזרח ירושלים.

עוד 145 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה